גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התחמשו באביב כוכבי ובגיורא איילנד: הקרנות שעשויות ליהנות מסיום המלחמה

על רקע שנתיים של מלחמה ומרוץ לחדשנות צבאית, המשקיעים מגלים עניין גובר בטכנולוגיות ביטחוניות ● קרנות הון סיכון, שחלקן הוקמו רק בשנה האחרונה, מנסות לאתגר את ענקיות הנשק הוותיקות בעזרת AI, רחפנים וטכנולוגיות מתקדמות - והן נעזרות בבכירים לשעבר במערכת הביטחון ● חרף נתוני הגיוס הנמוכים בהשוואה לתחום הסייבר, ניכר כי התחום מושך את השמות הגדולים בתעשייה

מימין: עמיקם נורקין, אביב כוכבי, גיורא איילנד, אמיר אשל / צילום: חיים הורנשטיין, יוסי כהן, דוברות משרד הביטחון, איל יצהר
מימין: עמיקם נורקין, אביב כוכבי, גיורא איילנד, אמיר אשל / צילום: חיים הורנשטיין, יוסי כהן, דוברות משרד הביטחון, איל יצהר

המלחמה שהתנהלה בשנתיים האחרונות בעזה אולי הרחיקה מישראל כמה משקיעים אך גם משכה אליה סוג חדש של הון, כזה המחפש אחר השקעות תעשיית הביטחון הישראלית. ייתכן שתום המלחמה והסכמי השלום העתידיים ירעיפו על שוק ה"דיפנס־טק" גל חדש של משקיעים.

לא מדובר בפילנתרופיה; רוב חברות המטרה עוסקות גם ביישומים אזרחיים, וישנה ציפייה לתשואה מהירה על ההשקעה. כמודל לדוגמה משמשים סטארט־אפים שהפכו לחדי קרן בן לילה בזכות חוזים בלעדיים עם משרד המלחמה האמריקאי: אנדוריל, מאך, ארמדה, שילד והלסינג. זכייתם במכרזים היוקרתיים הגיעה בהכרח על חשבון ענקיות כמו לוקהיד מרטין, ריית'און או בואינג.

אתגר לחברות ה"פריים"

המלחמה המשתוללת באוקראינה כבר כמעט ארבע שנים, ההתחמשות האירופית בעקבותיה והחשש מפלישה סינית לטייוואן הפכו את ה"דיפנס־טק", חברות סטארט־אפ המתמחות במוצרים ביטחוניים, לאתגר אמיתי לחברות ה"פריים" - שם קוד לענקיות הביטחון כמו אלביט והתעשייה האווירית בישראל, או בואינג ולוקהיד מרטין בארה"ב.

עלייתו של ה־AI בשדה הקרב - בגיבוש מידע והערכות מודיעין או בתיאום בין כוחות שונים - הביאה לצמיחת שמות כמו פלנטיר, שבזכות היותה חברה דו־שימושית שמוכרת את מוצריה גם לחברות אזרחיות, הוכיחה שאפשר לצאת להנפקה מוקדמת ומצליחה גם בתחום הביטחון עם פתרון שכולו תוכנה.

כך הפך הדיפנס־טק לטרנד חם בקרב משקיעים ישראלים המבקשים לגייס קרנות חדשות על טהרת הביטחון, ולהציע למשקיעים הזרים הזדמנות לטעום מהחדשנות סביב חברות המפתחות רחפנים, מערכות שליטה ובקרה, מערכות גילוי ויירוט וכל אביזר שנדרש עבור שדה המערכה המודרני.

כדי למשוך משקיעים חדשים ולהפגין ידע ומומחיות, מייסדי הקרנות - רובם מנהלי השקעות עם התמחות פיננסית ללא עבר צבאי מפותח - מקיפים עצמם ברשת של גנרלים ובכירי מערכת הביטחון שהופכים בבת אחת ליועצים או למשקיעים של ממש. לפי בדיקת גלובס, לפחות ארבע קרנות הון סיכון חדשות הוקמו במהלך השנה האחרונה. אך אלה גייסו עד כה 250 מיליון דולר בסך הכול.

אם זהו טרנד - הרי שהוא בראשיתו, מאחר שהתחום עדיין לא זוכה לתשומת לב המשקיעים. גם ברבעון השלישי השנה, גייסו כל חברות הדיפנס־טק הישראליות סכום קטן יותר מזה שגייסו חברות הסייבר, ה־AI והפינטק. לפי נתוני IVC ולאומי־טק.

קרנות בתהליכי הקמה

בין קרנות הדיפנס־טק החדשות שנמצאות בתהליכי הקמה: אורליוס (Aurelius) של אלון ליפשיץ ותומר יעקב, יוצאי קרן ההון־סיכון הנקו שעל פירוקה החליטו כבר לפני כמה חודשים. לקרן החדשה יעד גיוס של 150 מיליון דולר, מהם גויסו עד כה לפי ההערכה 60 מיליון דולר, בעיקר מיזמי סייבר סדרתיים. אליהם הצטרפו כשותפים האלוף (במיל') אמיר אשל, לשעבר מפקד חיל האוויר ומנכ"ל משרד הביטחון, וראש סוכנות האמריקאית לביטחון לאומי (NSA), אדמירל ארבעה כוכבים (במיל'), מייקל רוג'רס.

במצגת של אורליוס מככבים מומחים נוספים כיועצים בכירים בהם שגריר ישראל לשעבר באו"ם גלעד ארדן; ראש אגף תקשוב והגנת סייבר לשעבר בצה"ל ליאור כרמלי; ולפחות שלושה בכירים לשעבר במוסד, חלקם בעלי אחריות על אגפים טכנולוגיים.

אורליוס תתמקד בהשקעה בחברות דיפנס־טק אך ורק בתחום התוכנה וה־AI שלהן פוטנציאל דו־שימושי, כלומר טכנולוגיות צבאיות שניתן יהיה לאזרח. היא תפעל במתכונת של קרן פרייבט אקוויטי - תתמקד לא רק בהשקעה בחברות צעירות וצומחות, אלא גם בהשתלטות על נתחים גדולים מחברות בוגרות - במודל שמזכיר את זה של קרנות הפרייבט אקוויטי האמריקאיות הביטחוניות סרברוס וקפיטל וואן.

כך, על פי המצגת, היא השקיעה בחברות הייטק כמו קרביין ו־UVEye, אך ברשימת החברות שהיא בוחנת להשקעה יש גם חדי קרן כמו חברת מערכות השו"ב האמריקאית ארמדה, חברת התעופה הגרמנית הלסינג, וגילת לווינים הישראלית.

קרן נוספת היא "גבעון" (Givon); בשל האמונה שמבנה סטדנרטי של קרן הון־סיכון יתקשה לייצר תשואה לאורך זמן, הקים האלוף (במיל') אבי גיל, לשעבר מזכירו הצבאי של נתניהו עם הח"כ לשעבר יועז הנדל ומפקד סיירת מטכ"ל לשעבר אל"מ (במיל') יונתן רום את "גבעון", חברת השקעות שפועלת במודל ששואב השראה מ־Team8 וסייבר־סטארטס - באמצעות הקמת חברות מאפס או ביצירת שותפויות עם חברות קיימות.

עד כה היא גייסה 10 מיליון דולר מקרן שיין קפיטל האמריקאית, כדי לבצע הוכחת היתכנות למיזם ולאתר עוד חברות להשקעות ושת"פים, והתקשרה עם שמונה חברות בתחום הלוחמה נגד רחפנים וכטבמ"ים. בין היתר השקיעה "גבעון" בחברות כמו אירוסנטרי, דיה ו־DFM.

אלוף (במיל') אבי גיל / צילום: חיים צח לע''מ

קרן נוספת שנמצאת בשלבי גיוס מתקדמים היא פרוטגו (Protego) של היזמת הסדרתית ליטל לשם ומייסדת קרן AND Ventures לי מוזר. מהקרן נמסר כי היא גייסה עד כה יותר מ-70 מיליון דולר, מתוך יעד קרוב של 100 מיליון דולר. הקרן לא צירפה סביב השולחן קבוצה גדולה של גנרלים בכירים - למעט רמ"ט חיל האוויר לשעבר אלוף (במיל') טל קלמן וזיו אבטליון, יועץ טכנולוגי בכיר לאלתא ולרפאל. על פי ההערכה, פרוטגו ביצעה סגירה ראשונית של כמה עשרות מיליוני דולרים וכבר השקיעה בחברת הרחפנים הישראלית אקסטנד.

מושכים משקיעים זרים

קרן נוספת שבתהליך גיוס הון גלוי כעת היא קינטיקה (Kinetica) שהוקמה על ידי בכירים מקרן ההון־סיכון מיזמה (Mizmaa) - אהרון אפלבאום ויואב קנול - אליהם הצטרף פרדריק לנדאו. הקרן שמה לה למטרה לגייס 150 מיליון דולר, והשיגה עד כה ממשקיעים פוטנציאליים התחייבות להשקעות בסך כ־60 מיליון דולר, חלק ניכר ממשקיעים ממדינות מהמפרץ החתומות על הסכמי אברהם עם ישראל.

השותפים הפיננסיים הקיפו עצמם במומחי ביטחון כיועצים בכירים, בהם האלוף (במיל') סער צור, לשעבר מפקד הגיס הצפוני, ובכיר חיל המודיעין לשעבר תא"ל (במיל') עמית קוניק - שניהם כשותפים עצמאיים (Venture partners). למרות שטרם בוצעה "סגירה ראשונית" - המאפשרת להתחיל להשקיע עם ההון שגויס - השקיעה הקרן בשש חברות באמצעות חברות השקעה זמניות (Warehouses) עם משקיעים שונים.

מהלך שותפי קינטיקה אינו מובן מאליו - אפלבאום, למשל, ממשיך לכהן כשותף במיזמה, אך כדי לעבוד עם השוק הביטחוני המערבי הם נדרשו להקים גוף חדש נטול זיקה למשקיעים שנתפסים במערב כ"סדין אדום". מיזמה היא קרן שנוסדה בין השאר על ידי השותפה קתרין ליאונג בהונג־קונג והיא נתמכת במשקיעים סיניים. הרכב שחברות המעוניינות בחוזים במשרד הביטחון הישראלי או האמריקאי לא יראו בעין יפה.

קרן חדשה נוספת מגייס בימים אלה ראש אג"ת לשעבר האלוף (במיל') גיורא איילנד, שהצטרף לקרן השוויצרית־ישראלית שמפל (Champel) והציב יעד שאפתני לגיוס 100 מיליון דולר. מקורבים לקרן מדווחים על קושי הנובע מהסנטימנט האנטי־ישראלי, אך משערים כי בחודשים הקרובים יבצעו "סגירה ראשונית", כאשר יגויסו 20 מיליון הדולר הראשונים - פעולת חיתום המאפשרת להתחיל ולהשקיע מהקרן, ובו בזמן להמשיך ולגייס הון.

"הסנטימנט בגיוס ההון משתנה לעיתים ומשנה את תמונת הגיוס", אומר איילנד. "ביום האחרון של מבצע 'עם כלביא' היה באז חיובי. עם הזמן עיקר הכותרות היו על המלחמה בעזה; או שהתנהגות פוליטיקאים משכה את תשומת הלב; או שהיו לחצים פוליטיים גם מצד מדינות שהן לקוחות טבעיים - כמו צרפת ואנגליה - וצריך קצת זהירות".

איילנד מעורב ביוזמת השקעה נוספת, מועדון המשקיעים בלו ביקון (Blue Beacon) של יוצא היחידה הטכנולוגית במשרד ראש הממשלה איציק ורסנו ושל חן שדה - אשת הון סיכון ויוצאת דלויט.

השניים לא מגייסים קרן קלאסית, אלא מאתרים הזדמנויות להשקעה בחברות עם טכנולוגיה אזרחית מוכחת ובהתאמתה לשדה הקרב, בכלל זה גם של טכנולוגיות רפואת־שדה מבצעית. כל השקעה נבחנת בנפרד אל מול המשקיעים מהתחום האזרחי. איילנד ואלוף (במיל') נוסף משמשים כיועצים לחברה. עוד מייעצים פרופ' עידית מטות, מנהלת מערך ההרדמה, הכאב והטיפול הנמרץ בבית החולים איכילוב ומומחים נוספים.

למרות שלא מדובר בקרן הון־סיכון סטנדרטית, בלו ביקון היא מהבודדות כיום שבראשן עומד אדם שכיהן בתפקידים טכנולוגיים במערך לוחם.

עדיין בתחילת הדרך

עוד קודם הוקמו בישראל מספר קרנות המתמחות בדיפנס־טק: קרן עוז (AWZ) של ירון אשכנזי ואדוארד זונשיין, המערבת משקיעים פרטיים ומוסדיים מקנדה, ולה מייעצים בכירים כמו הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי, המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך, ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו ומפקד 8200 לשעבר אהוד שניאורסון. הקרן גייסה מאז 2016 כחצי מיליארד דולר, ונראה ע"פ מאגר PitchBook כי האטה מאוד את קצב ההשקעות שלה בשנה החולפת.

קרן אייס (Ace) של מפקד חיל האוויר לשעבר עמיקם נורקין וראש להק ציוד לשעבר שמעון צנציפר ושל שותפי קרן קי1 (Key1), שעל בסיסה הוקמה הקרן החדשה. לאייס אין הקצאה ייחודית של הון והיא נדרשת לחזור למשקיעיה בכל פעם שנקרית הזדמנות השקעה. לגלובס נודע כי הקרן צפויה לסיים את דרכה כמותג עצמאי ולהפוך לחלק מקרן האם קי1 של עמית פילובסקי, דני אקרמן ושראל אלדור.

אלא שלא כל פעילות ההשקעות בתחום מרוכזת בקרנות המתמחות, שרובן, כאמור רק נמצאות בשלבי הקמה. רוב השקעות הדיפנס־טק הישראליות נמצאות בקרנות הג'נרליסטיות, קרנות ההון־סיכון המסורתיות שמפזרות את השקעותיהן בקרב תחומים רבים, בכלל זה גם סייבר, מחשוב ענן ותוכנה.

לפי בדיקת חברת המחקר IVC עבור גלובס, קרנות כמו ורטקס, אנטרי קפיטל, גרוב ונצ'רס, ספיר, סטייג' וואן, F2 ו־TAU השקיעו בלפחות שתי חברות דיפנס־טק ישראליות, חלקן באמצעות שותפים מומחים בתחום.

את ההשקעות בתחום מטעם אנטרי מנהל רן אחיטוב, לשעבר בכיר בחיל המודיעין, בעוד שקרן ההון סיכון 10D שכרה לאחרונה את אלון קנטור, מנכ"ל חברת מצלמות האבטחה החכמות "טוקה" לשותף שינהל את השקעות הביטחון שלה.

ובכל זאת, המשקיעים בתחום עדיין זהירים מאוד והמספרים - גם שנתיים לאחר תחילת המלחמה - נמוכים, ודאי בהשוואה לענפים אחרים בהייטק הישראלי.

על פי נתוני IVC ולאומי־טק, בכל החציון הראשון של 2025 נרשמו לא יותר מ־9 עסקאות גיוס הון לחברות דיפנס־טק בהיקף כולל של 333 מיליון דולר. בזמן הזה גייסו 51 חברות סייבר ישראליות קרוב ל־2.3 מיליארד דולר ו־32 חברות בתחום ה־AI גייסו 1.7 מיליארד דולר. אפילו תחום הפינטק עולה על חברות הביטחון עם 22 חברות שגייסו 676 מיליון דולר בחציון הראשון.

"השוק הנכון להיות בו"

בשיחות סגורות, מציינים משקיעים מהתחום ואלה שסירבו להיכנס להשקעה בו מספר בעיות שמצמצות את יכולתם של סטארט־אפים בתחום להצליח - והיא התלות הגדולה במספר חוזים מצומצם, כמו משרד הביטחון הישראלי או הצבא האמריקאי. אלה שומרים בדרך כלל את הקלפים קרוב לחזה, ולעיתים משתמשים בחברות כפתרונות זמניים עד לבחירת פתרון קבע.

במקרים אחרים, משרד הביטחון הישראלי מונע יצוא של טכנולוגיה למדינות זרות, ואם יש יצוא - תהליך אישורו ארוך ומסורבל. תהליך המכירה תלוי לא פעם בקשרים אישיים וקליקות של גנרלים; והשוק עצמו מצוי בחוסר סימטריה קיצוני המוטה לטובת חברות ה"פריים", התעשיות הביטחוניות הוותיקות, שלהן עוצמה כלכלית ולובי חזק בכל מדינה שבה הן פועלות.

אלא שלטענת איילנד, ההזדמנויות בחודשים האחרונים - שבהם מאמצי ההתחמשות האירופית שוברים שיאים גדולים למדי. "כולם מבינים שרוסיה לא תסתפק באוקראינה והיא סימנה גם את המדינות הבלטיות, כך שהרבה מדינות שחשבו שהמלחמה היא מהן והלאה מחשבות מסלול מחדש", הוא אומר.

תרגיל צבאי משותף לגרמניה וליטא / צילום: ap, Mindaugas Kulbis

"מדינות נאט"ו התחייבו להגדיל את השקעתן בביטחון מ־2% מהתוצר ל־5% וזו קפיצה משמעותית מאוד - יש להן היצע גדול של טכנולוגיות לבחור מהן בין סין או ארה"ב. אבל כדי לא להיות תלויים בהן, המקום הבא שהן יחפשו אותו יהיה בישראל - שבה כמעט כל טכנולוגיה עמדה בתנאי קרב ולחימה".

אלון ליפשיץ, השותף המייסד של קרן אורליוס, סבור שאין הצדקה כלכלית להשקעה בחברות דיפנס ללא שימוש כפול גם בתעשייה האזרחית וטוען כי הגורם ששינה את התמונה לטובת המשקיעים הוא הבהלה ל־AI בקרב כל צבאות המערב.

לפיו, "תקציבי הביטחון מראים צמיחה היסטרית; תקציב הביטחון בארה"ב חצה את רף טריליון הדולר לראשונה. הרבה מגיע מההבנה שעלתה לצערינו בדם ש־AI ידע לנצח או למנוע את המלחמה הבאה. בעוד שבעבר משקיעים רבים בקרנות סירבו לאפשר למנהלים בקרנות להשקיע בתחום הביטחוני, היום הם מבינים שזה השוק הנכון להיות בו. אם העסקה הכי גדולה של גוגל אחרי רכישת וויז, היא הסכם שיתוף פעולה עם לוקהיד מרטין, זה אומר שדיפנס־טק פוגש צורכי ביטחון הולכים ועולים".

עוד כתבות

מטוס של אתיחאד בנתב''ג / צילום: מיכל רז חיימוביץ

רגע אחרי ההסכם: חברת התעופה שמתגברת טיסות לתל אביב

אתיחאד אירווייז האמירתית תפעיל חמש טיסות יומיות החל מה-1 בדצמבר, לעומת ארבע טיסות יומיות כיום ● החברה כבר הרחיבה את פעילותה משלוש לארבע טיסות ביום במהלך החודש האחרון, וידועה כחברה שהמשיכה להפעיל טיסות לישראל גם בתקופות ביטחוניות מתוחות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ נואם בכנסת / צילום: דוברות הכנסת - נועם מושקוביץ

הנשיא דונלד טראמפ בכנסת: "זה סוף הטרור, זה יהיה תור הזהב של המזרח התיכון"

הנשיא האמריקאי נאם במליאה קרוב לשעה: "זהו שחר של מזרח תיכון חדש" • הוא קרא למדינות נוספות להצטרף להסכמי אברהם, והבהיר: "אני אוהב את ישראל, אתם חזקים יותר" • נתניהו אמר לטראמפ באותה הבימה: "אנחנו מחויבים לתוכנית השלום שלך - יחד נביא אותו"

המתווך הטורקי איברהים קאלין / צילום: Reuters, Murat Gok / Anadolu

צלם טבע ואיסלמיסט: האיש ששלח ארדואן לרקום את עסקת החטופים

מאחורי שיחות הפסקת האש פועלים שניים מהאנשים המשפיעים ביותר במזרח התיכון - אחמד עבד אל־ח'אלק, מנהל "התיק הפלסטיני" המצרי, ואיברהים קאלין, ראש סוכנות הביון הטורקית ● הראשון מזוהה בקשריו ההדוקים עם חמאס, השני פועל בשליחות ישירה של ארדואן - ושניהם מנסים לעצב את היום שאחרי בעזה

עסקת שיא בחריש / צילום: Locktyevarchviz

קומה 27 עם בריכה: בכמה נמכרה הדירה הנדירה בחריש?

פנטהאוז ביישוב חריש, בן 6 חדרים בשטח של 211 מ"ר, עם מרפסת בשטח 185 מ"ר ובריכה, נמכר ב־5 מיליון שקל ● מדובר בפנטהאוז בקומה ה־27 במגדל הגבוה ביותר שנבנה ביישוב

ליסה קוק וג'רום פאוול. המינויים עשויים להטות את הכף / צילום: ap, Mark Schiefelbein

האתגר הבא של טראמפ מתקרב. בדרך לשם יש לו בעיה של 2.4 טריליון דולר

הגירעון האמריקאי לשנת התקציב 2026 צפוי להגיע לפחות ל-2.4 טריליון דולר ● הממשל בונה תוכנית הנשענת על ארבע רגליים - שליטה במועצת הנגידים, הורדת הריבית שבה מלווה הפד כסף לבנקים, ניסיון לפטר את פאוול ומערכה אגרסיבית כלפי חברי פד - כדי לפתוח דרך לאימוץ מדיניות מוניטרית מרחיבה ● אלא שמה שמעניין את טראמפ באמת הוא לצלוח את בחירות האמצע בנובמבר 2026 ● כתבה ראשונה בסדרה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בוול סטריט: נאסד"ק זינק ביותר מ-2%; ברודקום קפצה

נאסד"ק זינק ב-2.2%, מדד S&P 500 קפץ ב-1.5% ודאו ג'ונס הוסיף 1.3% ● נעילה חיובית באירופה ● ברודקום ו-OpenAI הודיעו שחתמו על הסכם לפיתוח שבבים ● לאחר שביום שישי איומים של נשיא ארה"ב לחזרת מלחמת הסחר נגד סין הפילו את וול סטריט, מסרים מרגיעים מצידו החזירו את וול סטריט לעליות חדות ● למרות זה, המסחר באסיה הושפע מאיומי טראמפ - ונרשמו בו ירידות

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

המטרו בסכנה? בענף התשתיות נערכים להמשך החרם האירופי

חברות התשתיות הזרות לא צפויות למהר לחזור לישראל לאחר המלחמה והן מתרחקות ממכרזים בירושלים ● הממשלה ונת"ע מתאימות את מכרזי המטרו למציאות הפוליטית הרגישה, כולל פתיחת מועד הגשה נוסף לאחר שנה ● ובירושלים יצטרכו לבנות על חברות ישראליות

מנהיג צפון קוריאה, קים ג'ונג און / צילום: Shutterstock, Alexander Khitrov

במצעד ענק: צפון קוריאה הציגה העתקה למל"ט מתאבד ישראלי

קוריאה הצפונית, אחת הידידות הקרובות של משטר האייתוללות, קיימה ביום שישי מצעד צבאי ענק שבו הוצג מל"ט מתאבד שנראה כהעתקה של "הארופ" מתוצרת התעשייה האווירית ● ההעתקה הצפון קוריאנית ברורה לא רק מעצם הכלי, צורתו והמבנה, כי אם גם בגלל המשגרים שהוצגו – וזהים להארופ

וושינגטון הבירה. לא נרשמה עלייה בשיעור הפיגורים / צילום: Shutterstock

השבתת הממשל מוסיפה לאתגרי שוק הדיור בוושינגטון הבירה

רבים מעובדי הממשל הפדרלי שקיבלו השנה מענקי פרישה מוקדמים אינם מקבלים כעת שכר, והשבתת הממשל עלולה להחריף את האבטלה באזור

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

האח סירב לפנות את הבית שהאם הורישה לאחיו. מה קבע ביהמ"ש?

ארקיע תשלם 43 אלף שקל והוצאות משפט למשפחה דתית, שטיסתה חזור מפריז נדחתה מעל 20 שעות ונקבעה לערב שישי ● בימ"ש השלום קבע כי סוכן מכס אחראי לטעות בסיווג יבוא בוטוקס לישראל, וחייב אותו לשלם כ־542 אלף שקל לחברה ששכרה את שירותיו ● ולמה קבע ביהמ"ש כי אדם שסירב לפנות את בית אמו המנוחה יפנה את הנכס לאלתר? ● 3 פסקי דין בשבוע

המרינה באשקלון / צילום: יורו SEASKY

פערים גדולים בין הערים: כמה עולה לגור על קו החוף בארץ?

תל אביב מתקרבת ל־80 אלף שקל למ"ר, בעוד שבערים כמו בת ים, חיפה ואשקלון המחירים נמוכים משמעותית ● בדיקה של השמאי שמוליק כהן מגלה היכן עוד אפשר למצוא נוף לים במחיר סביר

וול סטריט / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

וול סטריט ננעלה במגמה מעורבת, לאחר יום תנודתי; אנבידיה נפלה בכ-4%

הנאסד"ק נפל בכ-0.8% ● התנודתיות בוול סטריט באה בעקבות הדיווח כי סין מטילה סנקציות על חמש חטיבות אמריקאיות של יצרנית האוניות הדרום קוריאנית האנווה אושן ● הבנקים הגדולים בארה"ב פרסמו דוחות ועקפו את תחזיות האנליסטים ● מחירי הנפט רשמו ירידות ● הביטקוין והאת'ריום ירדו

דגל ארה''ב לצד ספינות סחורה בנמל בלוס אנג'לס / צילום: ap, Damian Dovarganes

סין מגיבה להאשמות האמריקאיות נגדה. האם בכל זאת תתקיים פגישה בין הנשיאים?

בתגובה להאשמות מצד ארה"ב בדבר כפייה כלכלית, סין טוענת כי החלטתה להטיל מגבלות יצוא חדשות על מתכות נדירות היא "צעד לגיטימי" בהתאם לחוק הבינלאומי ● דובר משרד המסחר הסיני: "מדובר במנגנון פיקוח, לא באיסור יצוא"

שלט תמיכה בנשיא טראמפ בכיכר החטופים בתל אביב, מוצ''ש / צילום: ap, Emilio Morenatti

דיפלומטיית מרפקים והבטחות ל"שלום נצחי": טראמפ קנה את עולמו בשעה אחת

ישנם דימויים היסטוריים עתיקים המתאימים לנשיא המתחרה על תארים רמים, גם בלי פרס נובל: הוא ואלכסנדר מוקדון, הוא וקיסרי רומא ● הוא החמיץ את העצרת הפרו־טראמפית הגדולה והנלהבת ביותר אי־פעם, בכיכר החטופים, אבל הוא בוודאי עוד יחזור

"נשארה מחוץ לתמונה": המדינה שהפכה למפסידה הגדולה של ההסכם

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: מדינות ערביות שיתפו פעולה עם ישראל במהלך המלחמה, איראן נותרה מחוץ למשחק, האתגרים של היום שאחרי והפרשן העזתי שמסביר למה פרו-פלסטינים מתנגדים להפסקת האש ● כותרות העיתונים בעולם 

לא תמיד התחזקות השקל מיתרגמת לירידה מיידית באינפלציה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עוד לפני סיום המלחמה, מהו שיעור האינפלציה הצפוי בספטמבר?

ירידה במחירי ההלבשה, הנופש והטיסות, לצד ירידה במחירי המזון עקב מבצעי חגי תשרי צפויים להוריד את מחירי ספטמבר ב-0.3% ואת האינפלציה ל-2.7% ● מחר נפתח דף חדש בכלכלה - מילואימניקים חוזרים לעבודה ושיפור צפוי בסנטימנט הצרכני ● וגם, האם הריבית תרד? לא בטוח

היערכות לביקור טראמפ בנתב''ג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור משרד הביטחון

כביש 1 נחסם, ומה קורה בנתב"ג? השינויים בשל ביקור טראמפ

במהלך ביקורו של נשיא ארה"ב היום נחסמו כבישים המובילים לירושלים וברחבי הבירה, כמו גם באזור המרכז ● רשות שדות התעופה ממליצה לטסים להגיע לנתב"ג רק באמצעות רכבת ישראל, שמפעילה מערך מתוגבר ● אלה שינויי התנועה שכדאי להכיר והלו"ז המלא של הביקור

סטיבן מנוצ'ין / צילום: Shutterstock, Matias Lynch

חברת הסייבר הישראלית שנמכרת, והשר לשעבר של טראמפ שיהפוך לדירקטור

סייבריזן הישראלית נמכרת לחברת הסייבר הצעירה לבל-בלו (LevelBlue), שמספקת שירותי ייעוץ ואינטגרציה ● סטיבן מנוצ'ין, שר האוצר לשעבר של דונלד טראמפ, שמושקע בסייבריזן דרך חברת ההשקעות שלו, ליברטי, צפוי להפוך לדירקטור בלבל-בלו כחלק מהמהלך

חדשות הביומד / צילום: תמר מצפי, AP

שר הבריאות של ממשל טראמפ מזהיר מברית מילה

שר הבריאות האמריקאי טוען: ברית מילה מכפילה את הסיכון לאוטיזם ● גל עסקאות בעשרות מיליארדי דולרים דוחף את מדד נאסד"ק ביוטק לעליות חדות ● סטארט־אפ ישראלי מגייס 45 מיליון דולר לטיפול מבוסס בינה מלאכותית בקשישים ● וחברה־אחות של אמריקן לייזר נמכרת במסגרת הסדר חוב ● השבוע בביומד

הנפקת WIX בנאסד''ק. מהמקום הראשון אל מחוץ לרשימה / צילום: יח''צ

בנקים במקום הייטק: החברות הישראליות הגדולות עברו לת"א. למי מגיע הקרדיט?

עד לפני 5 שנים, רוב החברות הישראליות הגדולות בעולם נסחרו בוול סטריט ונמנעו מהשוק המקומי ● כיום, לאור העליות בתל אביב, 7 מתוך 10 הגדולות נסחרות בארץ, ובבורסה טוענים כי חברות מוול סטריט בדרך לשוק המקומי ● "השינוי מגיע בעיקר מהכסף של הישראלים"