גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התחמשו באביב כוכבי ובגיורא איילנד: הקרנות שעשויות ליהנות מסיום המלחמה

על רקע שנתיים של מלחמה ומרוץ לחדשנות צבאית, המשקיעים מגלים עניין גובר בטכנולוגיות ביטחוניות ● קרנות הון סיכון, שחלקן הוקמו רק בשנה האחרונה, מנסות לאתגר את ענקיות הנשק הוותיקות בעזרת AI, רחפנים וטכנולוגיות מתקדמות - והן נעזרות בבכירים לשעבר במערכת הביטחון ● חרף נתוני הגיוס הנמוכים בהשוואה לתחום הסייבר, ניכר כי התחום מושך את השמות הגדולים בתעשייה

מימין: עמיקם נורקין, אביב כוכבי, גיורא איילנד, אמיר אשל / צילום: חיים הורנשטיין, יוסי כהן, דוברות משרד הביטחון, איל יצהר
מימין: עמיקם נורקין, אביב כוכבי, גיורא איילנד, אמיר אשל / צילום: חיים הורנשטיין, יוסי כהן, דוברות משרד הביטחון, איל יצהר

המלחמה שהתנהלה בשנתיים האחרונות בעזה אולי הרחיקה מישראל כמה משקיעים אך גם משכה אליה סוג חדש של הון, כזה המחפש אחר השקעות תעשיית הביטחון הישראלית. ייתכן שתום המלחמה והסכמי השלום העתידיים ירעיפו על שוק ה"דיפנס־טק" גל חדש של משקיעים.

מנכ"לי אנבידיה ואמזון בירכו על שחרור החטופים: ההבדל בנוסח אומר הכול
חברת הסייבר הישראלית שנמכרת, והשר לשעבר של טראמפ שיהפוך לדירקטור

לא מדובר בפילנתרופיה; רוב חברות המטרה עוסקות גם ביישומים אזרחיים, וישנה ציפייה לתשואה מהירה על ההשקעה. כמודל לדוגמה משמשים סטארט־אפים שהפכו לחדי קרן בן לילה בזכות חוזים בלעדיים עם משרד המלחמה האמריקאי: אנדוריל, מאך, ארמדה, שילד והלסינג. זכייתם במכרזים היוקרתיים הגיעה בהכרח על חשבון ענקיות כמו לוקהיד מרטין, ריית'און או בואינג.

אתגר לחברות ה"פריים"

המלחמה המשתוללת באוקראינה כבר כמעט ארבע שנים, ההתחמשות האירופית בעקבותיה והחשש מפלישה סינית לטייוואן הפכו את ה"דיפנס־טק", חברות סטארט־אפ המתמחות במוצרים ביטחוניים, לאתגר אמיתי לחברות ה"פריים" - שם קוד לענקיות הביטחון כמו אלביט והתעשייה האווירית בישראל, או בואינג ולוקהיד מרטין בארה"ב.

עלייתו של ה־AI בשדה הקרב - בגיבוש מידע והערכות מודיעין או בתיאום בין כוחות שונים - הביאה לצמיחת שמות כמו פלנטיר, שבזכות היותה חברה דו־שימושית שמוכרת את מוצריה גם לחברות אזרחיות, הוכיחה שאפשר לצאת להנפקה מוקדמת ומצליחה גם בתחום הביטחון עם פתרון שכולו תוכנה.

כך הפך הדיפנס־טק לטרנד חם בקרב משקיעים ישראלים המבקשים לגייס קרנות חדשות על טהרת הביטחון, ולהציע למשקיעים הזרים הזדמנות לטעום מהחדשנות סביב חברות המפתחות רחפנים, מערכות שליטה ובקרה, מערכות גילוי ויירוט וכל אביזר שנדרש עבור שדה המערכה המודרני.

כדי למשוך משקיעים חדשים ולהפגין ידע ומומחיות, מייסדי הקרנות - רובם מנהלי השקעות עם התמחות פיננסית ללא עבר צבאי מפותח - מקיפים עצמם ברשת של גנרלים ובכירי מערכת הביטחון שהופכים בבת אחת ליועצים או למשקיעים של ממש. לפי בדיקת גלובס, לפחות ארבע קרנות הון סיכון חדשות הוקמו במהלך השנה האחרונה. אך אלה גייסו עד כה 250 מיליון דולר בסך הכול.

אם זהו טרנד - הרי שהוא בראשיתו, מאחר שהתחום עדיין לא זוכה לתשומת לב המשקיעים. גם ברבעון השלישי השנה, גייסו כל חברות הדיפנס־טק הישראליות סכום קטן יותר מזה שגייסו חברות הסייבר, ה־AI והפינטק. לפי נתוני IVC ולאומי־טק.

קרנות בתהליכי הקמה

בין קרנות הדיפנס־טק החדשות שנמצאות בתהליכי הקמה: אורליוס (Aurelius) של אלון ליפשיץ ותומר יעקב, יוצאי קרן ההון־סיכון הנקו שעל פירוקה החליטו כבר לפני כמה חודשים. לקרן החדשה יעד גיוס של 150 מיליון דולר, מהם גויסו עד כה לפי ההערכה 60 מיליון דולר, בעיקר מיזמי סייבר סדרתיים. אליהם הצטרפו כשותפים האלוף (במיל') אמיר אשל, לשעבר מפקד חיל האוויר ומנכ"ל משרד הביטחון, וראש סוכנות האמריקאית לביטחון לאומי (NSA), אדמירל ארבעה כוכבים (במיל'), מייקל רוג'רס.

במצגת של אורליוס מככבים מומחים נוספים כיועצים בכירים בהם שגריר ישראל לשעבר באו"ם גלעד ארדן; ראש אגף תקשוב והגנת סייבר לשעבר בצה"ל ליאור כרמלי; ולפחות שלושה בכירים לשעבר במוסד, חלקם בעלי אחריות על אגפים טכנולוגיים.

אורליוס תתמקד בהשקעה בחברות דיפנס־טק אך ורק בתחום התוכנה וה־AI שלהן פוטנציאל דו־שימושי, כלומר טכנולוגיות צבאיות שניתן יהיה לאזרח. היא תפעל במתכונת של קרן פרייבט אקוויטי - תתמקד לא רק בהשקעה בחברות צעירות וצומחות, אלא גם בהשתלטות על נתחים גדולים מחברות בוגרות - במודל שמזכיר את זה של קרנות הפרייבט אקוויטי האמריקאיות הביטחוניות סרברוס וקפיטל וואן.

כך, על פי המצגת, היא השקיעה בחברות הייטק כמו קרביין ו־UVEye, אך ברשימת החברות שהיא בוחנת להשקעה יש גם חדי קרן כמו חברת מערכות השו"ב האמריקאית ארמדה, חברת התעופה הגרמנית הלסינג, וגילת לווינים הישראלית.

קרן נוספת היא "גבעון" (Givon); בשל האמונה שמבנה סטדנרטי של קרן הון־סיכון יתקשה לייצר תשואה לאורך זמן, הקים האלוף (במיל') אבי גיל, לשעבר מזכירו הצבאי של נתניהו עם הח"כ לשעבר יועז הנדל ומפקד סיירת מטכ"ל לשעבר אל"מ (במיל') יונתן רום את "גבעון", חברת השקעות שפועלת במודל ששואב השראה מ־Team8 וסייבר־סטארטס - באמצעות הקמת חברות מאפס או ביצירת שותפויות עם חברות קיימות.

עד כה היא גייסה 10 מיליון דולר מקרן שיין קפיטל האמריקאית, כדי לבצע הוכחת היתכנות למיזם ולאתר עוד חברות להשקעות ושת"פים, והתקשרה עם שמונה חברות בתחום הלוחמה נגד רחפנים וכטבמ"ים. בין היתר השקיעה "גבעון" בחברות כמו אירוסנטרי, דיה ו־DFM.

אלוף (במיל') אבי גיל / צילום: חיים צח לע''מ

קרן נוספת שנמצאת בשלבי גיוס מתקדמים היא פרוטגו (Protego) של היזמת הסדרתית ליטל לשם ומייסדת קרן AND Ventures לי מוזר. מהקרן נמסר כי היא גייסה עד כה יותר מ-70 מיליון דולר, מתוך יעד קרוב של 100 מיליון דולר. הקרן לא צירפה סביב השולחן קבוצה גדולה של גנרלים בכירים - למעט רמ"ט חיל האוויר לשעבר אלוף (במיל') טל קלמן וזיו אבטליון, יועץ טכנולוגי בכיר לאלתא ולרפאל. על פי ההערכה, פרוטגו ביצעה סגירה ראשונית של כמה עשרות מיליוני דולרים וכבר השקיעה בחברת הרחפנים הישראלית אקסטנד.

מושכים משקיעים זרים

קרן נוספת שבתהליך גיוס הון גלוי כעת היא קינטיקה (Kinetica) שהוקמה על ידי בכירים מקרן ההון־סיכון מיזמה (Mizmaa) - אהרון אפלבאום ויואב קנול - אליהם הצטרף פרדריק לנדאו. הקרן שמה לה למטרה לגייס 150 מיליון דולר, והשיגה עד כה ממשקיעים פוטנציאליים התחייבות להשקעות בסך כ־60 מיליון דולר, חלק ניכר ממשקיעים ממדינות מהמפרץ החתומות על הסכמי אברהם עם ישראל.

השותפים הפיננסיים הקיפו עצמם במומחי ביטחון כיועצים בכירים, בהם האלוף (במיל') סער צור, לשעבר מפקד הגיס הצפוני, ובכיר חיל המודיעין לשעבר תא"ל (במיל') עמית קוניק - שניהם כשותפים עצמאיים (Venture partners). למרות שטרם בוצעה "סגירה ראשונית" - המאפשרת להתחיל להשקיע עם ההון שגויס - השקיעה הקרן בשש חברות באמצעות חברות השקעה זמניות (Warehouses) עם משקיעים שונים.

מהלך שותפי קינטיקה אינו מובן מאליו - אפלבאום, למשל, ממשיך לכהן כשותף במיזמה, אך כדי לעבוד עם השוק הביטחוני המערבי הם נדרשו להקים גוף חדש נטול זיקה למשקיעים שנתפסים במערב כ"סדין אדום". מיזמה היא קרן שנוסדה בין השאר על ידי השותפה קתרין ליאונג בהונג־קונג והיא נתמכת במשקיעים סיניים. הרכב שחברות המעוניינות בחוזים במשרד הביטחון הישראלי או האמריקאי לא יראו בעין יפה.

קרן חדשה נוספת מגייס בימים אלה ראש אג"ת לשעבר האלוף (במיל') גיורא איילנד, שהצטרף לקרן השוויצרית־ישראלית שמפל (Champel) והציב יעד שאפתני לגיוס 100 מיליון דולר. מקורבים לקרן מדווחים על קושי הנובע מהסנטימנט האנטי־ישראלי, אך משערים כי בחודשים הקרובים יבצעו "סגירה ראשונית", כאשר יגויסו 20 מיליון הדולר הראשונים - פעולת חיתום המאפשרת להתחיל ולהשקיע מהקרן, ובו בזמן להמשיך ולגייס הון.

"הסנטימנט בגיוס ההון משתנה לעיתים ומשנה את תמונת הגיוס", אומר איילנד. "ביום האחרון של מבצע 'עם כלביא' היה באז חיובי. עם הזמן עיקר הכותרות היו על המלחמה בעזה; או שהתנהגות פוליטיקאים משכה את תשומת הלב; או שהיו לחצים פוליטיים גם מצד מדינות שהן לקוחות טבעיים - כמו צרפת ואנגליה - וצריך קצת זהירות".

איילנד מעורב ביוזמת השקעה נוספת, מועדון המשקיעים בלו ביקון (Blue Beacon) של יוצא היחידה הטכנולוגית במשרד ראש הממשלה איציק ורסנו ושל חן שדה - אשת הון סיכון ויוצאת דלויט.

השניים לא מגייסים קרן קלאסית, אלא מאתרים הזדמנויות להשקעה בחברות עם טכנולוגיה אזרחית מוכחת ובהתאמתה לשדה הקרב, בכלל זה גם של טכנולוגיות רפואת־שדה מבצעית. כל השקעה נבחנת בנפרד אל מול המשקיעים מהתחום האזרחי. איילנד ואלוף (במיל') נוסף משמשים כיועצים לחברה. עוד מייעצים פרופ' עידית מטות, מנהלת מערך ההרדמה, הכאב והטיפול הנמרץ בבית החולים איכילוב ומומחים נוספים.

למרות שלא מדובר בקרן הון־סיכון סטנדרטית, בלו ביקון היא מהבודדות כיום שבראשן עומד אדם שכיהן בתפקידים טכנולוגיים במערך לוחם.

עדיין בתחילת הדרך

עוד קודם הוקמו בישראל מספר קרנות המתמחות בדיפנס־טק: קרן עוז (AWZ) של ירון אשכנזי ואדוארד זונשיין, המערבת משקיעים פרטיים ומוסדיים מקנדה, ולה מייעצים בכירים כמו הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי, המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך, ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו ומפקד 8200 לשעבר אהוד שניאורסון. הקרן גייסה מאז 2016 כחצי מיליארד דולר, ונראה ע"פ מאגר PitchBook כי האטה מאוד את קצב ההשקעות שלה בשנה החולפת.

קרן אייס (Ace) של מפקד חיל האוויר לשעבר עמיקם נורקין וראש להק ציוד לשעבר שמעון צנציפר ושל שותפי קרן קי1 (Key1), שעל בסיסה הוקמה הקרן החדשה. לאייס אין הקצאה ייחודית של הון והיא נדרשת לחזור למשקיעיה בכל פעם שנקרית הזדמנות השקעה. לגלובס נודע כי הקרן צפויה לסיים את דרכה כמותג עצמאי ולהפוך לחלק מקרן האם קי1 של עמית פילובסקי, דני אקרמן ושראל אלדור.

אלא שלא כל פעילות ההשקעות בתחום מרוכזת בקרנות המתמחות, שרובן, כאמור רק נמצאות בשלבי הקמה. רוב השקעות הדיפנס־טק הישראליות נמצאות בקרנות הג'נרליסטיות, קרנות ההון־סיכון המסורתיות שמפזרות את השקעותיהן בקרב תחומים רבים, בכלל זה גם סייבר, מחשוב ענן ותוכנה.

לפי בדיקת חברת המחקר IVC עבור גלובס, קרנות כמו ורטקס, אנטרי קפיטל, גרוב ונצ'רס, ספיר, סטייג' וואן, F2 ו־TAU השקיעו בלפחות שתי חברות דיפנס־טק ישראליות, חלקן באמצעות שותפים מומחים בתחום.

את ההשקעות בתחום מטעם אנטרי מנהל רן אחיטוב, לשעבר בכיר בחיל המודיעין, בעוד שקרן ההון סיכון 10D שכרה לאחרונה את אלון קנטור, מנכ"ל חברת מצלמות האבטחה החכמות "טוקה" לשותף שינהל את השקעות הביטחון שלה.

ובכל זאת, המשקיעים בתחום עדיין זהירים מאוד והמספרים - גם שנתיים לאחר תחילת המלחמה - נמוכים, ודאי בהשוואה לענפים אחרים בהייטק הישראלי.

על פי נתוני IVC ולאומי־טק, בכל החציון הראשון של 2025 נרשמו לא יותר מ־9 עסקאות גיוס הון לחברות דיפנס־טק בהיקף כולל של 333 מיליון דולר. בזמן הזה גייסו 51 חברות סייבר ישראליות קרוב ל־2.3 מיליארד דולר ו־32 חברות בתחום ה־AI גייסו 1.7 מיליארד דולר. אפילו תחום הפינטק עולה על חברות הביטחון עם 22 חברות שגייסו 676 מיליון דולר בחציון הראשון.

"השוק הנכון להיות בו"

בשיחות סגורות, מציינים משקיעים מהתחום ואלה שסירבו להיכנס להשקעה בו מספר בעיות שמצמצות את יכולתם של סטארט־אפים בתחום להצליח - והיא התלות הגדולה במספר חוזים מצומצם, כמו משרד הביטחון הישראלי או הצבא האמריקאי. אלה שומרים בדרך כלל את הקלפים קרוב לחזה, ולעיתים משתמשים בחברות כפתרונות זמניים עד לבחירת פתרון קבע.

במקרים אחרים, משרד הביטחון הישראלי מונע יצוא של טכנולוגיה למדינות זרות, ואם יש יצוא - תהליך אישורו ארוך ומסורבל. תהליך המכירה תלוי לא פעם בקשרים אישיים וקליקות של גנרלים; והשוק עצמו מצוי בחוסר סימטריה קיצוני המוטה לטובת חברות ה"פריים", התעשיות הביטחוניות הוותיקות, שלהן עוצמה כלכלית ולובי חזק בכל מדינה שבה הן פועלות.

אלא שלטענת איילנד, ההזדמנויות בחודשים האחרונים - שבהם מאמצי ההתחמשות האירופית שוברים שיאים גדולים למדי. "כולם מבינים שרוסיה לא תסתפק באוקראינה והיא סימנה גם את המדינות הבלטיות, כך שהרבה מדינות שחשבו שהמלחמה היא מהן והלאה מחשבות מסלול מחדש", הוא אומר.

תרגיל צבאי משותף לגרמניה וליטא / צילום: ap, Mindaugas Kulbis

"מדינות נאט"ו התחייבו להגדיל את השקעתן בביטחון מ־2% מהתוצר ל־5% וזו קפיצה משמעותית מאוד - יש להן היצע גדול של טכנולוגיות לבחור מהן בין סין או ארה"ב. אבל כדי לא להיות תלויים בהן, המקום הבא שהן יחפשו אותו יהיה בישראל - שבה כמעט כל טכנולוגיה עמדה בתנאי קרב ולחימה".

אלון ליפשיץ, השותף המייסד של קרן אורליוס, סבור שאין הצדקה כלכלית להשקעה בחברות דיפנס ללא שימוש כפול גם בתעשייה האזרחית וטוען כי הגורם ששינה את התמונה לטובת המשקיעים הוא הבהלה ל־AI בקרב כל צבאות המערב.

לפיו, "תקציבי הביטחון מראים צמיחה היסטרית; תקציב הביטחון בארה"ב חצה את רף טריליון הדולר לראשונה. הרבה מגיע מההבנה שעלתה לצערינו בדם ש־AI ידע לנצח או למנוע את המלחמה הבאה. בעוד שבעבר משקיעים רבים בקרנות סירבו לאפשר למנהלים בקרנות להשקיע בתחום הביטחוני, היום הם מבינים שזה השוק הנכון להיות בו. אם העסקה הכי גדולה של גוגל אחרי רכישת וויז, היא הסכם שיתוף־פעולה עם לוקהיד מרטין, זה אומר שדיפנס־טק פוגש צורכי ביטחון הולכים ועולים".

עוד כתבות

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה