חאן יונס שברצועת עזה / צילום: ap, Jehad Alshrafi
הרשות הפלסטינית הציגה בשבוע שעבר תוכנית שיקום תלת־שלבית לרצועת עזה, שכוללת השקעות עתק בסך 67 מיליארד דולר לאורך חמש שנים. ראש הממשלה הפלסטינית מוחמד מוסטפא ציין כי בשלב הראשון, יידרשו 3.5 מיליארד דולר לטובת מענה מיידי בתחום ההומניטרי ובתשתיות קריטיות. לאחר מכן, השלב השני ייארך שלוש שנים ובו יושקעו 30 מיליארד דולר, ורק בשלב השלישי והאחרון יפעלו להשלמת שיקום ההרס הנרחב בעזה כתוצאה ממלחמה שנמשכה שנתיים.
● ראיון | הוא נפגש עם נתניהו לפחות 5 פעמים במהלך המלחמה. למה הוא מודאג מההסכם עם חמאס?
● דעה | "השווארמה-עליי-אחי" הראשונה הייתה מרגשת. השנייה כבר הייתה חבל הצלה
התוכנית שהציג מוסטפא נגזרת מדוח האו"ם מפברואר האחרון, שבו הוערך היקף הנזק ברצועה בכ־70 מיליארד דולר. בדיקה שביצעה מחלקת בדיקת העובדות של BBC בשבוע שעבר בהתבסס על תצלומי לוויין, מצאה, כי היקף ההרס עשוי לעלות על 60 מיליון טונות, שיידרשו לפינוי - עוד בטרם יחל השיקום הממשי. "רמת ההרס באזור עכשיו עומדת על 84%", סיפר שליח סוכנות הפיתוח של האו"ם לנושאים פלסטיניים, ג'אקו קיליירס. "באזורים מסוימים של עזה, למשל העיר עזה, זה מאמיר עד ל־92%". לפי עיריית עזה, גם כ־90% מהכבישים ניזוקו.
בצל זאת, מוסטפא סיפר כי מתקיימים מגעים בין רמאללה לבין שותפות בינלאומיות לגבי התהליך, תוך שזו שואפת לקבל בחזרה גם את השליטה על רצועת עזה. "אנחנו פועלים יום וליל להשבת השליטה בשטח", טען ראש הממשלה הפלסטינית, אף שבשטח - כוחות ביטחון הפנים של חמאס נפרסו מחדש, ומוציאים להורג חשודים בשיתוף פעולה עם ישראל.
"לרשות הפלסטינית אין שום יכולת לשקם את עצמה. היא שחקן אזורי שמנסה להישען על הסעודים והאמירותים, במטרה ליטול חלק בתוכנית טראמפ.", מסביר ד"ר עידו זלקוביץ', ראש התוכנית ללימודי המזה"ת במכללה האקדמית עמק יזרעאל, וחוקר בקתדרת חייקין לגיאו־אסטרטגיה באוניברסיטת חיפה. "רמאללה מתמודדת בעצמה עם משבר כלכלי חריף, בעקבות אי העברת כספים מישראל".
רוב כלכלת הרשות הפלסטינית נשענת על תרומות מבחוץ
המומחה מציין, כי רוב כלכלת הרשות הפלסטינית נשענת על תרומות מבחוץ, שנועדו לשמר מגזר ציבורי מנופח. "מצב רמאללה ניכר מהעובדה שהמשכורות לאנשיה מקוצצות באופן עקבי בשנה וחצי האחרונות. גם כעת, לאחר שהקיצוץ הנוסף לאחרונה הביא למצב שבו רבים מפקידי הרשות הפלסטינית מקבלים כמחצית משכרם, הם עדיין ממשיכים להגיע לעבודה כדי לנסות ולשמר תפקוד מדינתי מינימלי. תפקוד שנדרש מבחינת רמאללה, כדי לנסות להציג עצמה לקהילה הבינלאומית כשחקן מדינתי לגיטימי".
הטרוריסטים של חמאס ממשיכים לבצע את פשעיהם נגד תושבי רצועת עזה, כשמסביב ניכר ההרס. מרכז הלוויינים של האו"ם, Unosat, מעריך כי כ־282 אלף בתים ודירות ברצועת עזה ניזוקו או הושמדו. בד בבד, לפי יוניסף, יותר מ־70% מתשתיות המים והסניטציה נפגעו, ואנרגיה - כמעט ואין. הרצועה הייתה בנויה על קבלת אנרגיה מישראל והזרמות דלקים מבחוץ, שפסקו במלחמה. לעומת זאת, חמאס גיבו את מנהרות רבות בלוחות סולאריים שהמשיכו להזרים פנימה אנרגיה.
העתיד של רצועת עזה אף הוא לוט בערפל. ניתוח של פרופ' חה יין מאוניברסיטת קנט שציטטו ב־BBC, הצביע על כך ש־82.4% מהתוצרת החקלאית השנתית ויותר מ־97% מהתוצרת מעצים נפגעה מתחילת המלחמה ועד אוגוסט. לצד זאת, מאונר"א הידועה לשמצה, טענו כי כ־91.8% מתוך 288 בתי הספר שהפעילו ברצועה, ניזוקו. על כן, הן בהיבט הפרנסה והן בהיבט החינוך, צפויה פעילות שיקום ממושכת וסבוכה.
מי שעטו על ההזדמנות הן שתי מנהיגות ציר האחים המוסלמים: קטאר, שהפכה לשחקן מוכר ברצועת עזה עוד הרבה לפני המלחמה; וידידתה הקרובה - טורקיה. אלו שתי מדינות שניכר כי לא מחכות שחמאס יוותר על השלטון ברצועת עזה, אולי אפילו מעדיפות "לדחוף" סיוע לרצועה כדי לקבוע מעין עובדה מוגמרת שידידיהם הטרוריסטים בחמאס יישארו הפטרון.
במקרה של אנקרה, מיהרו במשטר ארדואן להפעיל בסוף השבוע את מכונת התעמולה כדי להתלונן על חסימת כניסת טורקים לרצועה. בתאגיד השידור הציבורי TRT שפועל בישראל משלוחה בירושלים, דיווחו כי 81 "אנשי סיוע טורקיים ואנשי סוכנות ההצלה AFAD" ממתינים במעבר רפיח. כך לפי כתב TRT, שדיווח את הדברים כשמעליו נכתב באנגלית "מזרח ירושלים הכבושה".
ד"ר יואל גוז'נסקי, שבעבר ריכז את הטיפול באיראן והמפרץ במל"ל וכיום משמש כחוקר בכיר וראש תוכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אומר כי המצב הנוכחי ברצועת עזה גרוע יותר מטרום 7 באוקטובר, משום שאם בעבר התרגלה ישראל לקטאר - כעת מעורבות שם הן קטאר והן טורקיה במסגרת מטריה אמריקאית להסכם הפסקת האש.
"כרגע, זה הולך לכיוון לא טוב", מציין ד"ר גוז'נסקי. "טורקיה וקטאר, כביכול, באות בלי תנאים מוקדמים, בניגוד לסעודים ולאמירותים ששלחו לוועידה בשארם א־שייח' בכירים בדרג נמוך, בשל חוסר שביעות רצונם. הסעודים רוצים בעזה את הרשות הפלסטינית, או פתרון אזורי רחב. האמירויות רוצים רשות פלסטינית מתוקנת ואופק מדיני, כזה שקשה לראות בממשלה הנוכחית. החשש שלי שהולכים לראות ברצועת עזה את הקטארים והטורקים עם מצב גרוע יותר מטרום המלחמה".
דוחא ואנקרה מעוניינות בחמאס כריבון
לדבריו, דוחא ואנקרה מעוניינות בחמאס כריבון, ועל כן פועלות בתיאום אדוק. "הקטארים והטורקים אמרו לחמאס 'בואו תחתמו על הסכם הפסקת אש, ואנחנו נמוסס את שלב ב''. חמאס רצה שהמלחמה תיפסק, ועתה עם כל יום שעובר - חמאס מתחזק. הזמן פועל לטובת חמאס. נכון שהקטארים הם בעלי הממון, אבל הם יותר פרגמטיים בזכות ההשפעה האמריקאית. את טורקיה מנהיג אנטישמי בכל רמ"ח איבריו, ששואף להנהיג את המזרח התיכון. ישראל לא צריכה לתת לשום טורקי להיכנס לרצועה. אם דחפורים נדרשים, אז שייכנסו עם מצריים".
בניסיון לשמור על האינטרסים של המערב ולמנוע מקטאר ומטורקיה להשיב את "הסדר" ברצועת עזה למצב שהיה טרום 7 באוקטובר ואף חמור ממנו כפי שמזהיר ד"ר גוז'נסקי, בריטניה, מצרים והרשות הפלסטינית כינסו בשבוע שעבר בכירים בסקטור הפרטי בווילטון פארק, סוכנות של משרד החוץ הבריטי, כדי להביא השקעות לרצועה ההרוסה.
"היקף ההרס מבהיר את הצורך המיידי בפתרונות", נמסר בהודעה משותפת. "שיקום עזה יעלה עשרות מיליארדי דולרים, וידרוש מימון והשתתפות פעילה מצד המגזר הפרטי. בדיונים הושגה התקדמות משמעותית בזיהוי דרכים ליצירת מימון פרטי, תוך הצבת הפלסטינים בחזית ובמרכז מאמצי ההתאוששות והשיקום".