מחקר חדש חושף את התועלת המטבולית המפתיעה של ניתוח להקטנת חזה
חוקרים מבית החולים הדסה ערכו מחקר על גבי נתונים מ-17 אלף נשים שעברו ניתוח להקטנת חזה ונשים נוספות שלא עברו את הניתוח, והגיעו למסקנה מעניינת: הניתוח מקטין את הסיכון לפתח סוכרת ומחלות מטבוליות. המחקר יוצג בכנס השנתי של האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית, שמתקיים בין התאריכים 4-5 בנובמבר 2025.
● שר הבריאות של ממשל טראמפ מזהיר מברית מילה
● הקשר המסוכן בין השמנה לאלצהיימר
במסגרת המחקר נאספו ונותחו נתונים ממאגר רפואי בינלאומי (TriNetX) הכולל מעל 170 מיליון מטופלים ברחבי העולם. החוקרים התמקדו בנשים בגילאי 18 עד 50 ללא היסטוריה של מחלות מטבוליות אשר עברו ניתוח להקטנת חזה. הנשים חולקו לשלוש קבוצות לפי מדד מסת גוף (BMI) - משקל תקין, עודף משקל והשמנה - והושוו לקבוצות ביקורת זהות בגודל ובמאפיינים רפואיים שלא עברו את הניתוח.
הממצאים העלו כי ניתוח הקטנת חזה קשור בסיכון נמוך יותר לפתח תסמונת מטבולית, סוכרת, יתר לחץ דם, תנגודת לאינסולין, דיסליפידמיה ואף מחלת כליות כרונית - בכל קבוצות המשקל שנבדקו. התוצאות הבולטות ביותר נצפו בקרב נשים במשקל תקין או עם עודף משקל קל, אולם גם בקרב נשים עם עודף משקל ניכר נמצאה מובהקות סטטיסטית.
את המחקר ערכו ד"ר מור ריטבלט, ד"ר נטע אופיר שילה, ד"ר נתן לישנסקי-פישר, ד"ר דמיטרי קוטוביץ', ד"ר דלית עמאר לישה, פרופ' אלכסנדר מרגוליס וד"ר תומר צור.
מחקר זה מצטרף לכמה מחקרים קודמים בהן נערך מעקב אחרי נשים לאחר ניתוח הקטנת חזה, אולם הניסויים הקודמים היו ניסויים קטנים, והציגו מדובר בניסויים קטנים, והשיפורים שנמצאו בהם לא נמשכו זמן רב. זהו המחקר הראשון שמראה את התופעה בנתונים בסדר גודל משמעותי ולאורך זמן, ואת ההשפעה על תחלואה של ממש - ולא רק על מדדים כמו רמת הסוכר בדם.
אומנם לא מדובר במחקר פרוספקטיבי עם קבוצת ניסוי וביקורת שנבחרו באופן רנדומלי, כך שאי-אפשר לשלול שהקשר אינו סיבתי, אלא יש משתנה מתערב המשפיע גם על הנטייה לבצע ניתוח הקטנת חזה וגם על התסמונת המטבולית. אולם בשנים האחרונות כלי בינה מלאכותית מאפשרים להשוות בצורה טובה יותר בין קבוצות, כדי להגיע קרוב יותר לתוצאות של ניסויים פרוספקטיביים.
המחקר אינו מצביע על מנגנון הפעולה של התהליך, אבל מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי רקמת השומן עצמה מפרישה חומרים אשר מובילים לדלקתיות ולתנגודת לאינסולין, כך שיש היגיון ברעיון כי הסרת רקמת שומן גם מן השד תועיל לשיפור המצב המטבולי. סקירת מחקרים מ-2023 הראתה כי שאיבת שומן (מרקמות אחרות מאשר רקמת השד) יכולה להוביל לשיפור קצר-טווח במדדים מטבוליים, וייתכן גם לשיפור ארוך טווח בתנגודת לאינסולין.
אכזבה לפרוטליקס בעקבות דחיית אישור למוצר משופר
חברת פרוטליקס הישראלית ושותפה העסקית קייזי האירופית הודיעו ביום שישי כי ועדה של רשות התרופות האירופית החליטה כי לא תאפשר לחברה לרשום את התרופה שלה למחלת לפברי בתדירות משופרת, עירוי של פעם בארבעה שבועות לעומת פעם בשבועיים. תדירות טיפול נמוכה יותר הייתה יכולה לתת לחברה יתרון בשוק שבו פועלות שתי מתחרות משמעותיות נוספות, שגם אצלן תדירות העירוי היא פעם בשבועיים.
בעקבות ההודעה ירדה מניית פרוטליקס ב-22% במסחר בנאסד"ק ביום שישי האחרון. כעת החברה נסחרת ב-148 מיליון דולר. זוהי ירידה של 44% במחיר במניה מהשיא המקומי שרשמה במאי 2023, עת אושר המוצר לשיווק.
הכנסותיה של פרוטליקס למחצית השנה הראשונה של 2025 עמדו על 25 מיליון דולר, מהם 9 מיליון מהמוצר לפברי וכ-16 מיליון מהמוצר הקודם של החברה למחלת גושה, אשר נותן לה הכנסות יציבות של כ-20-25 מיליון דולר בשנה, אך הוא לא כל-כך רווחי וצומח.
לדברי דרור בשן, מנכ"ל פרוטליקס, "קייזי משווקים את התרופה שלנו אלפבריו מזה כשנתיים בארה"ב וכשנה בממוצע במדינות העיקריות באירופה. אנחנו מרגישים שהם עובדים מצוין, עם הישגים מעל לציפיות. אנחנו ממשיכים לעמוד מאחורי התחזית שלנו כי התרופה תשיג 15%-20% מהשוק תוך מספר שנים, ומכך ייגזרו להערכתנו הכנסות של 500 מיליון דולר לקייזי, כלומר סביב 100 מיליון דולר לנו, בנוסף לתשלומי אבני-דרך. זוהי התחזית עבור תדירות המתן הקיימת". בשן מעריך כי תדירות מתן נוחה יותר עשויה להעלות את הנתח לכ-30%.
כדי לרשום את המוצר בתדירות הנוחה יותר, פרוטליקס ערכה ניסוי בו העבירה חלק מהמטופלים מניסוי קודם שלה למשטר זה, ובנוסף הציגה נתונים לגבי רמות התרופה בדם של המטופלים מן הניסויים האחרים שלה, ומודלים המראים כי גם במתן פעם בארבעה שבועות, רמות משביעות-רצון של חומר בדם יישמרו. זה לא הספיק לרשות האירופית. כרגע החברות בוחנות יחד האם כדאי להן להמשיך לנסות לרשום את המוצר בתדירות הנוחה, ומה יידרש לשם כך.
לפרוטליקס יש מוצר נוסף בניסויים קליניים למחלת הגאוט (סוג של דלקת מפרקיים), תחום בו יש כרגע רק מתחרה אחת בשוק, ומתחרה נוסף צפוי ב-2026. לדברי בשן, השלב הראשון של הניסויים הקליניים כבר הראה תוצאות התומכות במנגנון הפעולה של התרופה.
בשן מציין כי בספטמבר השנה החזירה החברה חוב אג"ח מלפני מעל עשור, וכעת היא ללא חוב, מה שמאפשר לה להשקיע בצנרת המוצרים שלה. "עשינו מיפוי אסטרטגי בשנה האחרונה, והחלטנו להתמקד מעתה בתחום מחלות נדירות לכליות, שבו יש לנו כעת התמחות", אומר בשן. "המוצרים החדשים שלנו יהיו כולם במנגנוני פעולה חדשים. אנחנו מקווים שנוכל כבר ב-2026 לדווח על מוצרים חדשים שנכנסים לצנרת".
אומניקס למדה מהחרקים לייצר אנטיביוטיקה. כעת היא מגייסת 25 מיליון דולר
חברת אומניקס מדיקל, המפתחת אנטיביוטיקה חדשה אשר עשויה לפתור את בעיית העמידות לאנטיביוטיקה, הודיעה על גיוס של 25 מיליון דולר, בהובלת קבוצת הראל ביטוח וקרן EIC של האיחוד האירופי.
בגיוס השתתפו גם Prevail Partners ו-OurCrowd. עד היום גייסה החברה 43 מיליון דולר. היא קיבלה גם מענקים מראשון החדשנות, מתוכנית הורייזון ומה-NIH בארה"ב.
אומניקס הוקמה לפני כ-10 שנים בחממת VLX על בסיס עבודתם של חוקרים מהאוניברסיטה העברית, אשר גילו מנגנון חדש באמצעותו חרקים הורגים חיידקים.
ד"ר מושיק כהן-קוטנר מסביר כי "לאורך האבולוציה החרקים פיתחו עולם שלם של פתרונות להרג חיידקים, המבוססים על פפטידים (חלקים קצרים של חלבונים) שהחרק מפריש. כשהפפטידים הללו אינם יציבים באופן המתאים לשימוש כתרופה - החרק מפריש אותם בעת הצורך, ולא צריך לבקבק או לשנע אותם". אך החוקרים הצליחו לפתח דרך לייצב את התרופה.
לדברי החברה, הפתרון שלה שובר כשל שוק אשר מונע את ההתפתחות של שוק האנטיביוטיקות החדשות לחיידקים עמידים. "לחברות פארמה אין היום תמריץ לפתח סוגים חדשים של אנטיביוטיקה", מסביר ד"ר כהן-קוטנר, "משום שככל שאנטיביוטיקה חדשה יותר ויעילה יותר נגד חיידקים הנחשבים לעמידים - כך המערכת הרפואית תנסה לשמור עליה ככל האפשר ולהשתמש בה רק עבור המקרים החמורים ביותר. זאת, כדי שהיא תשמור על הפוטנטיות שלה, והחיידקים לא יפתחו עמידות גם נגדה".
כך, כל אנטיביוטיקה חדשה נקלעת לפרדוקס: אם ישתמשו בה מעט, החברות לא ירוויחו כסף. אם ישתמשו בה הרבה, היא תחדל במהירות להיות יעילה נגד חיידקים עמידים.
אבל אם החיידקים אינם יכולים לפתח עמידות נגד האנטיביוטיקה החדשה, אז הבעיה נפתרה. אומניקס מאמינה שהתרופות שלה יעשו זאת.
ד"ר ניב בחנוף, סמנכ"ל הטכנולוגיה של החברה, מסביר כי "בדרך-כלל האנטיביוטיקות נכנסות לתא ומעכבות בו אנזים ספציפי, שכל הזמן משתנה. לעומת זאת, אנחנו תוקפים את מעטפת התא, שאי-אפשר לשנות אותה בלי להפוך ליצור אחר לגמרי".
אומניקס נמצאת בשלב II של הניסויים הקליניים, שם תפעל להראות את היעילות של התרופה שלה. מטרת הניסוי היא להראות בעיקר פעילות נגד Acinetobacter baumannii - אחד החיידקים המסוכנים והעמידים ביותר, אשר אינו מגיב גם לטיפולי הקו-האחרון הקיימים כיום. החברה כבר הראתה פעילות נגד החיידק הזה בניסויי מעבדה.
