שר הבריאות של ממשל טראמפ מזהיר מברית מילה

האם ברית מילה גורמת לאוטיזם? הטענה החדשה של שר הבריאות האמריקאי

אחרי ששר הבריאות האמריקאי רוברט פ. קנדי ג'וניור הצהיר כי פרצטמול גורם לאוטיזם וזרק רמזים גם כלפי חיסוני ילדות, כעת הוא מסמן חשוד נוסף: ברית המילה. "ילדים שעוברים ברית מילה מוקדם, הם בעלי סיכון כפול לאוטיזם, כנראה משום שנותנים להם פרצטמול", אמר קנדי בפגישת קבינט ביום חמישי האחרון.

● הקשר המסוכן בין השמנה לאלצהיימר
● 1.2 מיליון דולר לזוכה וזו רק ההתחלה: מי יזכה מחר בפרס הכלכלי היוקרתי
● סטודנטים כבר לא רוצים ללמוד מדעי המחשב. איזה תואר מבוקש במקום?

כמחצית מהאמריקאים נימולים - לא רק יהודים ומוסלמים, אלא גם רבים הרואים בכך פרוצדורה בעלת תועלות בריאותיות (אם כי יש לה גם סיכונים מסוימים).

קנדי לא הצביע על המחקרים על בסיסם גיבש את מסקנתו, אולם באתר של ערוץ הטלויזיה CBS דיווחו על שני מחקרים שייתכן כי שימשו אותו.

מחקר מ־2013 השווה בין מדינות שבהן רוב האוכלוסייה מבצעת ברית מילה לבין כאלה שהטקס לא נהוג בהן, ומצא יותר אוטיזם במדינות בהן מבצעים ברית מילה. החוקרים עצמם אומרים שהמדינות הללו נבדלות בגורמים נוספים כמו רמה סוציו־אקונומית.

מחקר שני, מ־2015, הראה כי מילה מתחת לגיל 5 היא במתאם עם רמות גבוהות יותר של אוטיזם, לעומת מילה מעל גיל 5 (המזוהה יותר עם הדת המוסלמית). החוקרים מציינים כי ילדים שנימולים בגיל צעיר בדרך כלל מגיעים ממשפחות עם השכלה והכנסה גבוהות יותר - אלה הן גם המשפחות שיש להן יותר סיכוי לקבל אבחון לאוטיזם בגיל צעיר יותר.

ב־CBS פנו למומחים שציינו כי אין שום מחקרים שמצביעים על סיבתיות בנושא הזה. אגב, בארה"ב הנימולים בגיל מתחת ל־12 שבועות לא מקבלים פרצטמול להתמודדות עם הכאב, אלא אלחוש מקומי.

מבול רכישות בביוטק: האם אנחנו לקראת שיא חדש?

מדד הנאסד"ק ביוטק עלה 6.1% בחודש האחרון ו־25% בחצי השנה האחרונה, כשהוא נהנה מירידת הריבית, הפחתת אי־הוודאות סביב מדיניות טראמפ - ובעיקר מגל מיזוגים ורכישות בתחום.

פייזר הודיעה כי תרכוש את מטסרה מתחום ההשמנה, תמורת 4.9 מיליארד דולר והיקף פוטנציאלי של 7.3 מיליארד דולר בתשלומי אבני דרך ותמלוגים בעתיד. רוש הודיעה על רכישת חברת הכבד השומני 89bio (שנולדה בישראל), תמורת 2.4 מיליארד דולר עם פוטנציאל של עד 3.5 מיליארד. גם Akero Therapeutics מפתחת תרופה לכבד שומני, והיא צפויה להירכש על ידי נובו נורדיסק ב־5.2 מיליארד דולר, בעסקה שנסגרה בסוף השבוע האחרון. בנוסף, Genmab רכשה את Merus שמפתחת תרופה לסרטן הראש והצוואר, ב־8 מיליארד דולר.

בטווח של החודשיים האלה, נוברטיס רכשה את Toumaline בתחום בריאות הלב ב־1.4 מיליארד דולר ואת Arrowhead בתחום ה־SiRNA לטיפול בפרקינסון ב־200 מיליון ופוטנציאל של עד 3 מיליארד דולר. עם חברת Argo הסינית חתמה על עסקה בהיקף של 160 מיליון דולר ופוטנציאל של עד 5.2 מיליארד, בתחום הטיפול ב־SiRNA לבריאות הלב.

לצד אלה נחתמו גם עסקאות קטנות יותר. למשל, קייסי רכשה את Arbor מתחום העריכה הגנטית ב־115 מיליון דולר ופוטנציאל של עד 2 מיליארד, ווקטורי רכשה את שייפ, גם היא בתחום הרפואה הגנטית, בעסקה עם פוטנציאל של עד 1.2 מיליארד דולר. וורטקס חתמה עם אלנזה עסקה עם פוטנציאל של 2 מיליארד דולר בתחום הביולוגיה הסינטטית לטיפול במחלות אוטואימוניות; Abbvie רכשה מחברת גילגמש נכסים מתחום הטיפול בדיכאון בעסקה עם פוטציאל של עד 1.2 מיליארד דולר, ומרק הגרמנית רוכשת את Skyhawk מתחום ה־RNA לנוירולוגיה, בעסקה עם פוטנציאל של עד 2 מיליארד דולר.

ניתן לזהות ברצף העסקאות הזה את התחומים החמים בסקטור. כך, תחום ההשמנה והכבד השומני נראה לוהט, כאשר העסקה של 89bio ככל הנראה 'הרימה' לעסקה של Akero. בתחום ההשמנה, נותרו רק מעט חברות עם נכסים משמעותיים המתאימות לרכישה. Viking שנחשבה בעבר להימור בטוח לרכישה, ובסוף נשארה אחת החברות הבודדות בתחום ההשמנה שנותרו עצמאיות, איבדה 50% מערכה בשנה האחרונה, ונסחרת לפי שווי של 3.7 מיליארד דולר. ירידה זו עשויה לקרוץ לרוכשת פוטנציאלית.

נרשם עניין גובר גם בתחומי העריכה הגנטית והטיפול באמצעות RNA, למרות שהממשל האמריקאי הפנה להם עורף. בנוסף, מחלות נפש ומוח נראות מעניינות יותר מבעבר. לעומת זאת, תחום הסרטן שהפך תחרותי מאוד, פחות מיוצג כאן מבעבר.

באתר Fierce Biotech נכתב בשבוע שעבר כי זו הייתה שנה מוזרה, לא צפויה, ולא קלה לחברות ציבוריות ופרטיות גם יחד. למשל, קצב הפיטורין בביוטק עלה ב־30% במחצית הראשונה של השנה, לעומת בתקופה המקבילה בשנה שקדמה לה. אולם כעת, ישנו גם מקום לאופטימיות, הם אומרים.

באתר מציינים גם שיפור בקצב גיוסי הון הסיכון לחברות פרטיות בתחומים כמו מחלות אוטואימוניות, או תחומים המשיקים להשמנה, למשל בריאות הלב והכליות. גם תחום הסרטן יחזור, הם אומרים, כי הצורך כל כך גדול שאי אפשר יהיה להתעלם ממנו.

גל המיזוגים והרכישות צפוי להימשך, כל עוד חברות פרטיות מבשילות בתקופה בה חלון ההנפקות יחסית סגור, ואילו מספר חברות ענק נכנסות לתקופה של "צוק פטנטים", שבו הן חייבות לחזק את שורת ההכנסות שלהן, מול תפוגה של פטנטים על מוצריהן המובילים.

Sensi.AI הישראלית מגייסת 45 מיליון דולר

חברת הבינה המלאכותית Sensi.AI, המפתחת פלטפורמה לניטור ולטיפול בקשישים, הודיעה על השלמת גיוס סבב C בהיקף 45 מיליון דולר.

ההשקעה הובלה על ידי Qumra Capital והשתתפו בה המשקיעים הקיימים, בהם Zeev Ventures, Insight Partners, Entrée Capital, Flint Capital ו־Jibe Ventures. סך הגיוסים של החברה עד כה עומד על כ־100 מיליון דולר.

הפלטפורמה של Sensi.AI מזהה ומנבאת אירועים הקשורים לבריאותו של המטופל ולרווחתו הפיזית, הקוגניטיבית והרגשית, במטרה לייעל את עבודת המטפלים ולהפחית עומס בירוקרטי ועבודה משרדית.

רומי גובס, מנכ"לית ומייסדת-שותפה של Sensi.AI, אמרה בעקבות הגיוס כי: "יצאנו לדרך עם מטרה לוודא שאף אדם מבוגר לא נשאר מאחור במסע ההזדקנות. היום, הודות לאמון שבנינו עם שותפים, משפחות וקשישים, Sensi הופכת לסטנדרט העולמי בטיפול בקשישים".

לדברי בועז דינטי, שותף מייסד בקרן קומרה קפיטל: "הערך העצום ש-Sensi כבר מביאה לאקוסיסטם הטיפולי הוא מהפכה אמיתית. הצוות פורץ דרך בטכנולוגיית AI עם פתרונות משמעותיים בעולמות ה-AgeTech. אנחנו נרגשים להצטרף למסע של Sensi.ai בדרך להפוך למובילת שוק עם השפעה אמיתית".

שארפ לייט נמכרת ב־6 מיליון דולר במסגרת הסדר חוב

חברת שארפ לייט, יצרנית מכשירי לייזר לאסתטיקה רפואית, שהייתה בין היתר ספקית של חברת אמריקן לייזר וגם חולקת איתה מספר בעלי מניות, הגיעה להסדר חוב, והיא תימכר במחיר של 8.5 מיליון דולר קנדי (כ־6 מיליון דולר אמריקאי).

אמריקן לייזר קרסה בשנה שעברה, אחרי שצברה התחייבויות בסך של 110 מיליון שקל, ולבסוף נמכרה לחברת קר שירותי רפואה ב־7 מיליון שקל. קריסתה עוררה עניין רב, שכן עד כמעט הרגע האחרון היא מכרה חבילות טיפולים באלפי עד עשרות אלפי שקלים, העסיקה כ־300 עובדים, ומטופלים רבים היו קשורים איתה בחוזים המקנים להם טיפולי הסרת שיער 'לכל החיים'. הם נאלצו לוותר על הבטחה זו עם קריסת החברה.

שארפ לייט, שהייתה כאמור ספקית שלה, היא חברה המוחזקת על ידי גוף קנדי עם קשר משפחתי לבעלי אמריקן לייזר. מול הגוף הזה בוצע ההסדר. בין היתר בעקבות קריסת אמריקן לייזר, צברה שארפ לייט חובות בהיקף של 70 מיליון שקל לנושים מכל הסוגים, כולל לבנקים.

הרוכשת היא חברת Ontario Inc, אשר העמידה לחברה סכום של 1 מיליון דולר קנדי במהלך תקופת בניית ההסדר, ותקזז מתוך סכום הרכישה כ־635 אלף דולר קנדי בתמורה.

בעקבות ההסדר, העובדים יקבלו 100% מחובם ואישור שיאפשר להם למצות את זכויותיהם בביטוח לאומי. לאחר מכן ישולם החוב לרשויות המס. החוב לבנקים (המזרחי, הבינלאומי ומרכנתיל) בהיקף של כ־2 מיליון שקל ייפרע במלואו ממימוש נכסים משועבדים. החוב לספקים (כ־400 אלף שקל) ייפרע באמצעות מימוש עיכבון על סחורה. נושים בעלי ערבויות אישיות - הבנקים ונושים נוספים - יקבלו את חלקם היחסי (פרו-ראטה) מכספי ההשקעה המיועדים לקבוצה זו. בנוסף, הערבים ישלמו כספים נוספים ישירות לבנקים ולאמפא קפיטל.

נושים לא מובטחים יקבלו פירעון בשיעור מינימלי של כ־28% מחובם ולא יותר משיעור הדיבידנד שיחולק לבעלי הערבויות האישיות. ההסדר אושר גם על ידי רוב של אסיפות הנושים וזכה לתמיכת רוב העובדים וכן לתמיכת הממונה על חדלות פירעון.

עו"ד יניב אזרן, שותף במשרד ב. לוינבוק ושות', היה נאמן לביצוע ההסדר. לעו"ד שלום גולדבלט ממשרד גולדבלט גינדס יריב ייצג את החברה, ועו"ד אופיר רונן ייצג את העובדים.