מליאת הכנסת / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ
בתום פגרת קיץ ארוכה, הכנסת פתחה היום (א') את כנס החורף של המושב הרביעי שלה. ריח הבחירות כבר באוויר, והמושב הקרוב צפוי להיות האחרון במהלך כהונתה של הכנסת ה־25 לפני שהציבור ייקרא לקלפי - בין אם הבחירות יתקיימו במועדן (באוקטובר 2026), ובין אם יוקדמו.
● שלושה פסקי דין בשבוע | האחים שהתחלקו בעשרה נכסים, התביעה ותשלום ה"קנס"
● יועמ"ש האוצר מתנגד לשיווק 100% מהמגרשים למילואימניקים - "פגיעה בחובת השוויון"
לצד סוגיות כמו קידום חוק הגיוס חרדים והמשך משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, במרכז סדר היום הצפוי במושב הקרוב מצויות מספר הצעות חוק: החל מאלה המגדילות באופן דרמטי את יכולת הממשלה לחלק "ג'ובים" למקורבים - ועד התערבות בשיקול־הדעת של הבנקים לגבי ציות לסנקציות בינלאומיות.
כך, ועדת השרים לחקיקה אישרה היום את הצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון, שתאפשר מינויים פוליטיים לתפקידי דירקטור בחברות הממשלתיות, ואת הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים, המבטלת את ועדת גרוניס ומסמיכה את הממשלה למנות מועמדים לראשי זרועות הביטחון ובנק ישראל מבלי לעבור דרך ועדה מייעצת בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס. ועדת השרים לא דנה היום בהצעת החוק של ח"כ לימור סון הר מלך בנושא ציות הבנקים לסנקציות בינלאומיות על פעילי ימין קיצוני.
רפורמת אמסלם: מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות
בראש ובראשונה, הצעת חוק של ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) מחוללת שינויים מרחיקי לכת בחברות הממשלתיות, בהתאם לרפורמה שעליה הכריז השר דוד אמסלם ביולי האחרון.
לפי ההצעה, הממשלה תהיה רשאית למנות לחברה ממשלתית דירקטור שאינו עומד בתנאי סף, ובהם השכלה אקדמית ונסיון ניהולי של חמש שנים לפחות, ובלבד שהמועמד אוחז ב"בקיאות חברתית". למה הכוונה? לפי ח"כ בוארון, די בכך שמדובר ב"נציג מקרב ציבור הלקוחות של חברה ממשלתית", והצעת החוק מסמיכה את אמסלם לקבוע מהם תנאי הכשירות לכך.
בנוסף, לפי ההצעה, יו"ר הוועדה למינוי דירקטורים ובכירים בחברות הממשלתיות (כיום ממלאת את התפקיד השופטת בדימוס שולמית דותן) לא יתמנה עוד על־ידי היועמ"שית, גלי בהרב־מיארה, שאותה מבקשת כידוע הממשלה להדיח, אלא על־ידי שרי האוצר והמשפטים.
נציג הציבור בוועדה ימונה מתוך רשימת מועמדיו של אמסלם. עוד יצומצם משמעותית האיסור על זיקה פוליטית מצד דירקטור, כך שיותרו זיקה פוליטית לאמסלם וזיקה אישית או עסקית לאחד משרי הממשלה.
לצד זאת, ההצעה מבקשת להבטיח ייצוג הולם למינוי דירקטורים מהפריפריה, שהם דור ראשון להשכלה גבוהה במשפחתם. תוקם גם ועדה אקדמית לגיבוש תכנית הכשרה לדירקטורים. רכיבים אלה בהצעה מבוססים על המלצותיה של ועדה בראשות פרופ' אסף מידני.
המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, הביע התנגדות להצעת החוק ולרפורמה של אמסלם בנושא החברות הממשלתיות. לפי חוות־הדעת ששלח ד"ר לימון לשר המשפטים יריב לוין, ההצעות "פוגעות בציבור. הן הופכות את החברות הממשלתיות למאגר של משרות לשם מינוי מקורבים. ההצעות פוגעות במקצועיות הניהול של החברות ויפגעו בתפיסת אמינותן ומקצועיותן בסביבה העסקית התחרותית בארץ ובחו"ל. קידום החוקים ישפיע באופן ישיר על התוצאות העסקיות של החברות, על כלכלת ישראל ועל איכות השירותים החיוניים הניתנים לאזרחים דרך החברות הממשלתיות".
עוד הדגיש לימון כי ההצעות מבטלות את "נבחרת הדירקטורים", אשר אליה נבחרו המועמדים לכהונת דירקטור בחברות הממשלתיות באמצעות הליך תחרותי ומקצועי. לגבי צמצום האיסור על זיקה פוליטית, ציין לימון כי הדבר יוביל "להרחבת הפתח למינויים של מקורבים לשר הממונה ולחברי הממשלה לתפקידי דירקטורים ומנכ"לים בחברות ממשלתיות".
ביטול ועדת גרוניס: מינוי בכירים בשירות הציבורי ללא ועדה מייעצת
הצעת חוק נוספת, של ח"כ אושר שקלים (הליכוד), מבקשת לבטל את הצורך של הממשלה להתייעץ עם הוועדה למינוי בכירים בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס. נכון להיום, ועדת גרוניס נדרשת לבחון את היבטי טוהר המידות של מועמדים לרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, ראש השב"כ, ראש המוסד, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד.
לפי הצעת החוק, מינוי הבכירים יתבצע בהחלטת ממשלה בלבד וללא צורך בוועדה מייעצת. המטרה, לפי דברי ההסבר, היא "לחזק את עיקרון המשילות", כדי שבכך "תתייעל עבודת הדרג המבצע ויתממש רצון הציבור".
שיקול־דעת הבנקים: לקראת עימות חזיתי עם בנק ישראל והמפקח על הבנקים?
הצעת חוק אחרת מכוונת לבנקים, המצייתים לסנקציות שהטילו ארה"ב, האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה על פעילי ימין קיצוני. על אלה נאסר לבצע פעולות בנקאיות דוגמת העברת מט"ח. ממשל טראמפ אומנם ביטל את הסנקציות שהוטלו על־ידי ממשל ביידן, אך יתר הסנקציות עודן בתוקף.
בנק ישראל הבהיר כי הוא דוגל ב"ניהול סיכונים אפקטיבי" מצד הבנקים, אך אין בכוונתו להתערב בשיקול־הדעת שלהם. בתגובה איים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לכפות על הבנק המרכזי לפעול לטובת נפגעי הסנקציות - ואף לעגן זאת בחקיקה.
ברוח אותה הצעת חוק, ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) צפויה לקדם את הצעת החוק האוסרת על הבנקים לחסום את חשבונות הבנק של פעילי הימין הנכללים ב"רשימות שחורות" מעבר לים.
לדברי ח"כ סון הר מלך, "בשל תאבון סיכון נמוך של התאגידים הבנקאיים בישראל ורצון לשמור על מוניטין חיובי בזירה הכלכלית הבינלאומית, חלק מהתאגידים הבנקאיים מאמצים את משטרי הסנקציות של המדינות הזרות באופן גורף, עד כדי חסימה מוחלטת של חשבונות בנק".
קידום ההצעה עשוי לזמן עימות חריף בין הנגיד, פרופ' אמיר ירון, והמפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, לבין הממשלה.
הצעות החוק בנושא החברות הממשלתיות וביטול ועדת גרוניס נהנות מסיכוי גבוה לעבור בכנסת בזכות תמיכת הקואליציה. על פניה, סיכויי ההצעה בנושא הבנקים גבוהים אף הם מאותה הסיבה, אך התנגדותו של בנק ישראל עשויה להוביל למשא־ומתן ולשינויים שיוכנסו בה.