בנקים בישראל
ועדת הכספים של הכנסת, בראשות ח"כ חנוך מילביצקי (ליכוד), מקיימת היום (ג') דיון על רווחי המערכת הבנקאית. בדיון עלו נתונים על הרווחים של המערכת הבנקאית, שרשמה רווח נקי מצרפי של כ-30 מיליארד שקל אשתקד. בוועדה נשמעו קולות מצד חלק מהדוברים להטיל מגבלות על רווחי הבנקים.
בפתח הדברים ביקר יו"ר ועדת הכספים לשעבר, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), את המערכת הבנקאית ואמר כי הבנקים "לא שותפים לחברה הישראלית ולא עושים שום דבר שהיה צריך להיות, בסוף זה יתפוצץ לכולנו בפנים - גם לבנקים וגם לנו כנבחרי הציבור".
● המבחן הבא של שוק העבודה: לקלוט בחזרה את משרתי המילואים
● הפסידו לרשות המסים בפסק דין דרמטי: האחים שפירא ישלמו למדינה מיליוני שקלים
● המשרוקית | נתניהו נאם בכנסת וחלק שבחים לכלכלת ישראל. על מה הוא דיבר, ועל מה לא?
גפני הוסיף כי "צריך למצוא פתרון: או שמגבילים את הרווחים שלהם או שהם שותפים לבעיות של החברה. הם כנראה לא רוצים לעשות שום שינוי, והתוצאה מאוד קשה ומאוד בעייתית. בסוף יבוא לפה מישהו עם אומץ להתמודד עם הדבר הזה. תצטרך להיות פה חקיקה להגביל את הרווחים של הבנקים".
יו"ר הוועדה מליבצקי אמר בין היתר בדיון כי "חשוב שהבנקים יהיו יציבים", אך הוסיף כי "בסוף במשך שנים הבנקים מרוויחים מיליארדים רבים מהריביות, ומצד שני כשמסתכלים רואים שהסניפים נסגרים, כל מיני שירותים שהיו פעם א-ב בכל בנק מצטמצמים. בעיר גדולה כיום יש שני סניפי בנק שאפשר לגשת אליהם. יש פה סוג של יחס לא ראוי של הבנקים כלפי הציבור הישראלי, פשוט כי הבנקים יכולים. ואף אחד לא קורא אותם לסדר. כל פעם שמנסים לבצע מהלכים הם נבלמים באמתלות כאלה ואחרות. גם בגלל מדיניות הריבית של בנק ישראל, שזה דיון אחר".
להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז
בין הדוברות בפני הוועדה היתה גם עו"ד לינור דויטש, העומדת בראש לובי 99, אשר הציעה להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז. זאת על ידי מתן כוח מוגבר לרשות התחרות בעניין. כך לדבריה תהפוך רשות התחרות, לגורם נוסף שיפקח על הבנקים. היא הזכירה כי רווחי הבנקים בשלוש השנים האחרונות הסתכמו בכ-80 מיליארד שקל, וזו לדבריה הרווחיות הגבוהה ב-OECD. סכום זה מהווה לדברי דויטש כ-13% מתקציב המדינה. "לאחרונה נראה שהבנקים מתחרים על לב הלקוח, משום שיש מתווה של בנק ישראל שהוא וולנטרי. מתווה שהגיע בגלל הלחץ בציבור. בתוך שנתיים הבנקים מחויבים להחזיר 3 מיליארד שקל לציבור - זה לעג לרש. אנחנו רוצים להציע פתרון תחרות. בנק ישראל מחויב ליציבות, הכנסה של רשות התחרות לתמונה, תחייב אותם לנקוט בצעדים תחרותיים".
דובר אחר היה ששי שדה, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הלאומית, שקרא להגביל בחקיקה את הרווחים של הבנקים. "יש פה בעיה - רווחי הבנקים אסטרונומיים. הבנקים בשנת 2024 הרוויחו רווחי שיא של 30 מיליארד שקל. לפי דוח המחקר של הכנסת, שהציג נתון שהריבית על ההלוואות עלתה בקצב מהיר יותר מזו של הפיקדונות בשנה שבין מרץ 2022 ל-פברואר 2023, כאשר הריבית בארץ (ובעולם) טיפסה". הוא השווה את תקציב סל הבריאות שעמד על 650 מיליארד שקל בשנה, או את תרומת ציבור העובדים בצורת יום הבראה, שתרמה למשק 1.5 מיליארד שקל. "אלה נתונים נמוכים ביחס לרווחי הבנקים. הרווחים של הבנקים לא נבעו מיצירתיות או עבודה קשה שעשו. במקום לתרום את הריבית בחזרה לציבור, הם שמרו את הכסף אצלם".
"כשיש רווחים כאלה בעת מלחמה יש כשל שוק"
מיליבצקי דיבר על כך שבבנק ישראל לא בודקים את הרווח המירבי של הבנקים. לדבריו, "אתם אמורים להתערב ביחס הלימות ההון, כמו שאתם בודקים את הצד הזה, למה אף אחד לא מסתכל על הצד השני (לבדוק רווח מירבי)? ברור שכשיש רווחים כאלה בעת מלחמה יש כשל שוק". זהבה בוכהולץ, מנהלת היחידה הכלכלית בפיקוח על הבנקים, ענתה כי "אכן, בנק ישראל עוקב אחרי מדדי הרווחיות וגם על הריביות שנגבות ממשקי הבית. הריביות בכל המשקים בחו"ל עלתה, והריבית גם במערכת הבנקאית בישראל עלתה".
קודם לכן בפתח דבריה אמרה בוכהולץ כי "בנק ישראל פועל רבות לשמירת היציבות של התאגידים הבנקאיים אבל גם לקידום התחרות. אלה צעדים מאוד תשתיתיים ובחלקם אנחנו רואים פירות שמבשילים. התפיסה של בנק ישראל היא שהגברת התחרות צריכה להתבצע על ידי צעדים תשתיתיים שהם לבסוף יקדמו את הוגנות המערכת כלפי הלקוחות. רפורמה אחת, היא רפורמת המשכנתאות שמקלה על תהליך נטילת המשכנתא. משכנתאות הן העסקה הפיננסית הכי גדולה שמשק הבית לוקח. שיפרנו מאוד את התהליכים. מרגע נשנכסה לתוקף רואים ירידה בריביות הממוצעות שנוטלי המשכנתא משלמים. צעד נוסף היה הקמת מאגר נתוני אשראי. שהושק לפני מספר שנים ובא לגשר על פערי מידע".
"רוצים לפתוח הדלת ל-8 בנקים חדשים"
בנוסף התקיים דיון של ועדת המשנה של ועדת הכלכלה של הכנסת, לנושא תחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית, בראשותו של ח"כ רון כץ (יש עתיד), גם הדיון הזה עסק בנושאי הבנקאות, ובפרט ביישום הרפורמה שמקדם צוות מיוחד עם הפיקוח על הבנקים יחד עם רגולטורים נבחרים נוספים, לאפשר הקמת בנקים קטנים בישראל. בפתח הדיון הוזכר כי בחודש אוגוסט הוגשו המלצות הצוות לנגיד ירון ולשר האוצר סמוטריץ'. יש כעת תהליך להכנת תזכיר חקיקת חוק. בוועדה נאמר כי פורסמה מפת דרכים ראשונה בחודש מאי להשלמת הרפורמה.
הדיון עסק למעשה בהמלצות שהגיש הצוות שבוחן את האמצעים להגברת התחרות במערכת הבנקאית למגזר הקמעונאי. רפורמה שתוביל למעשה את האפשרות לחברות כמו חברות כרטיסי האשראי להפוך בסופו של דבר לבנקים "רזים" עם היקף פעילות מצומצם ביחס לבנקים הגדולים לצד הטבות והקלות רגולטוריות.
ח"כ כץ פתח את הישיבה ואמר כי "כשמדברים על יוקר המחיה מסתכלים על המדפים בסופר, אבל מה שעומד מאחורי זה בין היתר זה עלויות מימון, ואם נוכל להוזיל את האשראי למשקי הבית ולעסקים קטנים נראה גם הקלה משמעותית ביוקר המחיה. אני רוצה שבעוד זמן קצר נשמע סיפורי הצלחה על עסקים שבזכות הרפורמה הוזילו את עלות האשראי ובעקבות זאת הוזילו מחיר לצרכן".
את הדוח הציגה רפרנטית פיננסים באגף התקציבים באוצר, עפרי אשל, שאמרה כי אכן מאחורי המדף בסופר נמצאים הבנקים שמעניקים מימון לאותם עסקים, למרות חשיבותה של המערכת הבנקאית היא סובלת מרמת תחרות מאוד נמוכה, שמיתרגמת לשירות פחות טוב, מחיר יותר גבוה והקצאה לא יעילה של האשראי במשק. לדברי אשל, "הצעד הזה מבקש לפתוח את השער בפני שחקנים חוץ בנקאיים למקורות מימון זולים, באמצעות מתווה רישוי מדורג שיסיר חסמי כניסה למערכת הבנקאית". נציגת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, סימה שפיצר, הוסיפה כי יש חקיקה שמונעת פריקות של שירותים בנקאיים שמאוד מקשה על הקמת בנק חדש, ולכן נדרשות הקלות בפריקות שירותים.
"שלא נישאר רק עם מילים יפות וריקות"
ח"כ אוהד טל ציין בדיון ואמר כי יש פה הזדמנות אדירה להגביר תחרות ולהוריד את יוקר המחיה בצורה משמעותית, והוסיף: "אני מקווה שבנק ישראל יהיה שותף אמיתי למהלך שיתורגם למעשים ושלא נישאר רק עם מילים יפות וריקות". יו"ר פורום מחוללי תחרות, רועי פולקמן, אמר כי "מאז רפורמת שטרום ב-2017 חלפו 7 שנים והוקם בנק אחד ועוד אחד בדרך, אבל מפץ זה לא הביא. אני רוצה לראות מדד הצלחה שבשנה אחת מביא שבעה בנקים, ולא בנק אחד בשבע שנים. ההמלצות שהוגשו לא יבואו את הפיצוח הזה. יש פה דוח חשוב אבל לא אמיץ, ונדרשת רגל מסיימת של חברי הכנסת כדי שזה יקרה".
מנכ"ל בנק אש שיחל לפעול בתחילת השנה הבאה, קובי מלכין, אמר כי בעבר היו ניסיונות לייעל את התחרות, אבל צריך מהלך משמעותי יותר, וצריך ליצור שינוי גם באמצעות הגנות ינוקא. נשיא מרכז הפינטק הישראל, שמואל בן טובים, אמר כי לא מצא בדוח את המילה אמון, שהיא המפתח למעבר של לקוחות חדשים, ואחד הפתרונות לזה הוא ביטוח פקדונות. לדבריו, אפשר להתחיל את זה עם הבנקים החדשים וזה יכול לתת להם יתרון ולפתור את בעיית האמון. מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, נמרוד ספיר, ציין כי בתי ההשקעות כבר חוללו תחרות במסחר בני"ע, אך הדרישות בדוח לא מתאימות להם. לדבריו, בתי השקעות כבר מפוקחים על ידי שני רגולטורים, ואם יוטל עליהם גם כל נהלי בנק ישראל זה לא ריאלי ולא ישים.
מנהלת מחלקת המחקר באיגוד הבנקים, גלי כספרי, אמרה כי צריך לוודא שלא נעשות טעויות, וקראה להוריד את הרף של מה שייחשב בנק קטן שגוף מוסדי יכול להחזיק בו. הוא הוסיפה, כי אסור לתת לבנקים חדשים פטור מהוראות של הוגנות מול הלקוח ושל יציבות, לאפשר לבנקים לפעול בתחומים נוספים ולהקל על הבנקים גם בכל הקשור להגבלת שכר הבכירים שמקשה עליהם לשמר כוח-אדם איכותי.
איתן מדמון, מנכ"ל איגוד הבנקי,ם דיבר בדיון בוועדת הכספים ואמר "אני רוצה להתחיל לדבר על המחירים, אני רוצה לדבר על עובדות. יש השערה שאומרת שבגלל שיש מחירים גבוהים במערכת אז הרווחיות גבוה. בשוק האמריקאי יש מעל 4,000 נותני אשראי ומשק ענק. כשבוחנים זאת, מגלים שבעולם הפיקדונות בשוק הישראלי כמעט 80% גולגל לטובת הלקוחות, בעוד בארה"ב הגדולה שיעור הגלגול הוא 40%, כמעט חצי. השוק הישראלי במקום השני בגלגול ללקוחות.
"שוק האשראי גם מעניין - כשבוחנים מה קורה גם פה, מגלים שבמשק הישראלי, בשוק האשראי הקמעונאי, הפער מעל ריבית בסיס של הבנק המרכזי עומד בארה"ב על בין 160% ל-170%, בישראל 107%, באנגליה 98%. זה הכי נמוך בפער משמעותי לעומת מה שקורה בעולם". גם בנושא העמלות שנבדק בעבר, מדינת ישראל היא בשליש התחתון".
מדמון הוסיף והתייחס לנושא הרווחים של המערכת הבנקאית. "תשאלו מאיפה ה-30 מיליארד? יש פה אינפלציה, יש אינפלציה בכל העולם, אבל בישראל בגלל ההיפר-אינפלציה משנות ה-80 יש הרבה מאוד הלוואות צמודות מדד, מה שאין בעולם", ציין.
לדבריו, "הריבית בישראל עדיין גבוהה לעומת העולם, בעיקר מול אירופה וגם מול ארה"ב, ואני מניח שעכשיו הורדת הריבית תתגבר. הנושא השלישי הוא התייעלות. הבנקים ויתרו על תשלומי הלוואות ללקוחות, אפשר ללעוג ולומר שזה שום דבר. אני לא מכיר עוד ענף משקי בישראל ואף אחד לא עשה מתווים וולונטריים בהיקפים של 8 מיליארד שקל. אתם אומרים בנקים, מי עומד מאחריהם? נכון, 90% ממניות הבנקים נמצאים בידי הציבור, יש מדיניות חלוקת דיבידנדים של 50% שעובר ישירות לידי הציבור, בקרנות פנסיה, בקופות גמל, בביטוחי מנהלים. כשאתם צועקים בנקים, אתם צועקים על כולנו, כי הבנקים בבעלות הציבור".
מנכ"ל עוגן, שגיא בלשה, ציין כי עוגן הוא הגוף שיהיה בעתיד הבנק החברתי והוא פועל ללא מטרת רווח, ולכן התמריץ שלו הוא לסייע למי שהבנקים פחות חפצים בייקרם - וכדי שהוא יוכל להשלים את התהליך ולהקים בנק צריך להתאים את הרפורמה לבנקים חברתיים שמגייסים הון עצמי גם מפילנתרופיה ונשלטים ע"י עמותה.
ח"כ כץ סיכם את הדיון ואמר כי הגענו לרגע שמשרד האוצר ובנק ישראל רוצים לפתוח את השוק ומגיע להם על כך מילה טובה. הוא הוסיף כי עכשיו צריך להתייחס לפרטים הקטנים ולקחת סיכונים, כי אחרת נישאר עם שוק ריכוזי שהתחרות בו מתקרבת לאפס. עוד אמר ח"כ כץ כי יכנס דיון נוסף בנושא התמריצים והגנות ינוקא לבנקים הקטנים, כדי שנשב פה בעוד זמן לא רב ונפתח את הדלת לעוד 7-8 בנקים. "אני מאוד אופטימי, הצלחנו לעשות דברים גדולים בבית הזה ויהיו רבים שיעזרו לנו לקדם את זה, כי כולם מבינים שצריך לדחוף את התחום הזה כדי לייצר תחרות אמתית שתוביל לירידת מחירים אמיתית".