חיילי מילואים / אילוסטרציה: Associated Press, Tsafrir Abayov
אחרי יותר משנתיים של מלחמה שבה מערך המילואים פעל כמעט בלי בלמים, בצה"ל עוצרים ועושים סדר חדש, זאת לאחר שבמהלך השנתיים האחרונות הפעלת מערך המילואים עלה למדינה ביוקר - לפי הערכות למעלה מ-60 מיליארד שקל.
מדיניות חדשה שתיכנס לתוקף החל מ-1 בנובמבר מביאה שורה של הגבלות חדשות: פחות סיפוחים, פחות גמישות והרבה יותר בקרה.
המטרה, כך עולה ממסמך אגף אכ"א שפורסם בנושא, היא "לאפשר מיצוי מיטבי ומדויק של המשאבים" במסגרת מערך המילואים, וכך לשים סוף לתופעות שהפכו בשנה האחרונה לנורמה.
● המבחן הבא של שוק העבודה: לקלוט בחזרה את משרתי המילואים
● ההטבות לאנשי המילואים: עבור מלחמה חסרת תקדים, נדרש תגמול חסר תקדים
● כרטיס האשראי "פייטר" ללוחמי מילואים: מה הוא יציע בתום המלחמה?
פחות סיפוחים
אחת השיטות שאפשרו לצה"ל להחזיק את קו המערכה במשך חודשים הייתה הסיפוח ההדדי בין יחידות. מפקדים "השאילו" כוח-אדם ממקומות אחרים, לעיתים בכמה יחידות בו-זמנית, כדי להתמודד עם חוסרים. לפי הכללים החדשים, חייל מילואים שביצע שמ"פ ביחידה אחת לא יוכל לעבור מיד לאחריה ליחידה אחרת, אלא רק לאחר 60 יום. סיפוחים בין חטיבות יוגבלו, ואחוז המסופחים לא יעלה על 20% מהסד"כ. כל חריגה תעלה לדוחות משא"ן ותדרוש אישור בכתב בדרגת סא"ל.
סוף לגיוס דרך רשתות חברתיות
אם בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" ראינו קצינים מפרסמים בקבוצות פייסבוק, וואטסאפ וטלגרם מודעות דרושים לתפקידי מילואים, מעתה זה ייחשב עבירה על הנהלים. המדיניות החדשה אוסרת לחלוטין גיוס, פרסום "קול קורא" או פנייה לתגבורת ברשתות חברתיות. הדרך היחידה לאתר כוח-אדם תהיה דרך מערכת "מילג'ובס" הצה"לית ובתהליכים מוסדרים של בניין כוח. צה"ל רוצה שהכול יעבור דרך הערוצים הרשמיים, גם אם זה אומר שייקח יותר זמן לגייס את מי שצריך.
מגבלות חדשות על טיסות לחו"ל
לפי המדיניות החדשה, חייל מילואים יוכל לשהות מחוץ לישראל רק במהלך ימי ההתארגנות לשירות, ורק אם הוא נמצא במעמד מתאים שמקנה לו זכאות לכך: מי שמתגורר קבע מחוץ לישראל, שוהה בחו"ל לפני תחילת השירות או נשלח לשם מטעם הצבא. האחריות להזנת ההיתר מוטלת על קצין משא"ן המילואים היחידתי טרם יציאת המשרת מהארץ. משרת מילואים שישהה בחו"ל בזמן שמ"פ פעיל מבלי שאחת האינדיקציות הוזנה עבורו - שירותו ייסגר באופן מיידי.
דיווח נוכחות קפדני
גם בנושא הדיווח צה"ל משנה פאזה. במסמך נכתב כי "דיווח נוכחות משרתי המילואים במערכות אינו משקף את המצב הקיים ואינו עומד במדיניות". לכן מעתה, כל משרת מילואים יחויב להזין נוכחות יומית במערכת, ויום מילואים לא ייחשב אם לא דווחו לפחות שמונה שעות מלאות. פערי דיווח ייחשבו כאי-התייצבות.
אזרחים עובדי צה"ל לא ישרתו ביחידה שבה הם מועסקים
המדיניות החדשה קובעת כי אזרחים עובדי צה"ל לא ייקראו לשירות מילואים ביחידה שבה הם מועסקים כאזרחים, כדי למנוע ניגוד עניינים או כפילות תפקודית. במקרים חריגים ניתן יהיה לאשר גיוס כזה - אך רק לאחר בחינה ואישור מראש של רכז תעסוקת עובדים צבאיים ושל אגף כוח-אדם במילואים.
פחות "כוננות מהבית", יותר שעות במערכת
אחת התופעות שאפיינו את תקופת המלחמה היא "כוננות מהבית", שהייתה נוחה מאוד למשרתים והקלה עליהם. חיילים ששירתו מרחוק, נדרשו זמינים לקריאה מיידית, אך לא נדרשו להגיע לבסיס. המדיניות החדשה מבטלת את האפשרות הזו כמעט לחלוטין. רק מערכים ייחודיים, כמו מודיעי נפגעים או רופאים צבאיים, יורשו לפעול כך. במקום זה נכנס "נוהל צבירת שעות"- לפיו כל שמונה שעות עבודה יצברו ליום מילואים אחד, כולל זמני נסיעה. אם המשרת משלים לפחות שמונה שעות פעילות ביום, מוזן לו יום מילואים מלא. אם טרם השלים את מכסת השעות, המשימה תישאר פתוחה עד לצבירת הזמן הנדרש.
בקרה על ההכשרות של המשרתים
במהלך המלחמה, בזכות רוח ההתנדבות הלאומית, רבים מהמשרתים מצאו את עצמם ביחידות חדשות ללא הכשרה מתאימה. המדיניות החדשה מחייבת מעקב הדוק אחר משרתי מילואים הפועלים בעיסוקים שאין להם הכשרה צבאית מוגדרת. לפי ההנחיות, משרתי מילואים כאלה, שמבצעים שמ"פ מצטבר העולה על 60 יום בשנה, יופיעו באופן אוטומטי כחריגים בדוחות משא"ן (משאבי אנוש). בתוך שבוע ממועד הפצת הדוח יידרש כל משרת כזה להגיש מכתב נחיצות שבו יוסבר תפקידו בפועל ביחידה, בצירוף קוד העיסוק הצבאי הרלוונטי. האחריות לטיפול בחריגים ולהחלטה אם להמשיך בהפעלתם מוטלת על הפיקוד או על היחידה שבה הם משרתים.
שינוי מדיניות החופשות
המסמך נוגע גם בסוגיית החופשות, שנחשבת לאחת הנקודות הרגישות ביותר במערך המילואים. לפי המדיניות החדשה, חיילי מילואים המשרתים ביחידות שפועלות ברצף ובתנאי שטח ("שירות סגור") זכאים כיום לשלושה ימי חופשה על כל אחד עשר ימי שירות. מעכשיו, צה"ל מאפשר למפקדים לאמץ גם מודל חלופי של שבוע חופשה על כל שבוע שירות. הנוהל החדש יהיה רלוונטי רק ליחידות לוחמות ובכפוף לשיקול-דעת המפקד ולצרכים המבצעיים. יחידות אחרות, שאינן כלולות בהגדרה זו, ימשיכו לפעול לפי הנוהל הקיים של שלושה ימי חופשה על כל 11 ימי שירות.
מגבלה על מספר הפורשים והקצינים הבכירים
המדיניות החדשה מסדירה את אופן הפעלתם של קצינים בכירים ושל מי שפרשו משירות קבע. לפי ההנחיות, קצין שפרש מהצבא לא יוכל להמשיך לשרת במילואים יותר מחודשיים ברצף אם לא מונה באופן רשמי לתפקיד חדש. כל חריגה מהמגבלה הזו תדרוש אישור מיוחד ממפקדת אגף כוח-האדם. בנוסף, הוחלט להגביל את מספר הקצינים הבכירים שכל פיקוד יוכל להפעיל במילואים בכל זמן נתון, בהתאם למכסה שאושרה מראש.
על הנייר, מדובר במדיניות מסודרת, מפורטת ומבוססת לקחים. בפועל, היא עשויה להתנגש עם המציאות הישראלית - צבא שמתבסס על אזרחים עובדים שזקוקים לגמישות כדי לקחת חלק פעיל במערך המילואים. המדיניות החדשה מסמלת סוף תקופה שבה מערך המילואים היה גמיש מאי-פעם, וכעת עולה השאלה האם המדיניות החדשה תצליח להתכתב עם הצרכים של המשרתים בשטח.