גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בלגיה מנעה ברגע האחרון הקמת קרן סיוע לאוקראינה בשווי 140 מיליארד אירו

לאחר שלוש שנים של היסוסים, האיחוד האירופי צפוי להפוך את מאות מיליארדי הדולרים המוקפאים של מוסקבה לערבות להלוואה ענקית לקייב ● הטריגר: ניסיון לחזק את אוקראינה אל מול שינוי העמדות של ארה"ב ● מהם החששות ממהלך כזה, ואילו תנאים הציבה בלגיה

קייב, אוקראינה / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson
קייב, אוקראינה / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

כמה שבועות בלבד אחרי שרוסיה פלשה במפתיע לאוקראינה, ושינתה את תמונת המצב הביטחונית באירופה מן היסוד, נקטו מדינות היבשת צעד חסר תקדים: הן הקפיאו כמעט את כל הנכסים הפיננסיים שמוסקבה ושכבה קטנה של אוליגרכים החזיקו במערב.

העיר האירופית שהפכה למעוז הפרו-פלסטינים
רוסיה הפסידה בתביעת המיליארדים; נבזלין: "משטרו של פוטין ניסה להרוס את העולם"

"מטמון המלחמה" של רוסיה, שכלל יותר מ-200 מיליארד אירו ביתרות מט"ח, הוקפא, לצד הרכוש הפרטי של מעגל מקורבים לקרמלין. יאכטות, מניות, בתים, הכול "הוחרם באופן זמני" בחודשים שאחרי הפלישה בפברואר 2022, במאמץ להפעיל על רוסיה לחץ פיננסי שימנע ממנה לממן את המלחמה.

מאז התקיימו דיונים סוערים בנוגע לשימוש בנכסים אלו. קייב דרשה כי יימכרו וייפדו ויועברו ישירות אליה, בעוד שהאיחוד האירופי היסס "לדרוס" את חוקי הקניין, מחשש לתביעות משפטיות ולפיצוי עתידי. גרמניה הובילה קו שדרש לחכות ולהמתין, וטענה כי עצם החרמת הנכסים פוגעת בבסיס הכלכלי של רוסיה. אבל כעת, כאשר האיחוד האירופי נמצא בפני שוקת שבורה בנוגע לסיוע לאוקראינה - בעקבות התקררות היחס אליה מצד הבית הלבן והדרישה שאירופה היא זו שתממן את רכש הנשק - הלכה והתגבשה הסכמה לגבי גורל מאות מיליארדי הדולרים הרוסיים, המוקפאים כבר שלוש שנים וחצי.

האירופים חששו לגעת בכספים שהוחרמו

אתמול התכנסו מנהיגי האיחוד האירופי לפסגה, שבה היו אמורים להחליט מה לעשות בנושא. בעוד שסך הנכסים שהוחרמו מוערך ב-335 מיליארד דולר, עיקר המחלוקת הוא סביב כ-232 מיליארד דולר מתוכם, המוחזקים ברובם במוסד פיננסי בשם Euroclear הממוקם בבלגיה. מדובר בהשקעה של יתרות המט"ח של רוסיה, שאותן היא הגדילה אחרי הפלישה לקרים ב-2014, במיוחד כדי להתמודד עם אפשרות של סנקציות פיננסיות, שרובן כללו אג"ח ממשלתיות ועסקיות. מיעוט מהסכום הוא החזקה של אזרחים רוסים פרטיים וחברות.

כאמור, האירופים חששו לגעת בכספים הללו מחשש לאובדן האמון באירו, והתמודדו עם לחץ מצד ארה"ב תחת הנשיא ביידן, ואוקראינה בהובלת זלנסקי, להפשיר אותם ולהעביר אותם לאוקראינה כ"פיצוי" על המלחמה המתמשכת. פשרה שהתקבלה בעבר קבעה כי רק הריבית על הנכסים - שמושגת על ידי השקעה יומית באג"ח מערביות - תעבור לידי אוקראינה, לצורכי התחמשות. בשל הריביות הגבוהות בשנים האחרונות, הדבר הסתכם במיליארדי אירו רבים. בשנה שעברה, הריבית על הכספים הרוסיים הסתכמה בקרוב לשמונה מיליארד דולר. ואולם, האיחוד האירופי, ובמיוחד גרמניה, היה נחוש שלא לגעת באופן בלתי הפיך בקרן.

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

כעת הדברים השתנו. ארה"ב אינה פותחת את הארנק יותר, ואירופה נמצאת בבעיית חוב מתגלגלת, שמקשה עליה לתמוך פיננסית באוקראינה באופן בלתי מוגבל, כפי שפחות או יותר עשתה עד כה. החוב הלאומי של צרפת מטפס, וגרמניה אומנם פרצה את מסגרת התקציב באופן בלתי מוגבל, אך היא נחושה להקדיש את ההשקעה בחידוש הצמיחה ובהתחמשות עצמאית. בריטניה נאבקת לאזן תקציב שחסרים בו עשרות מיליארדים באופן כרוני. אוקראינה עצמה אינה מתאוששת כלכלית וצריכה הזרמת כספים קבועה כדי להמשיך ולתפקד, כמו גם לרכוש נשק מהמערב. ירידת הריביות הגלובלית גם היא מצמקת את ההכנסה השנתית מהכספים הרוסיים המוקפאים.

הלוואה לצורכי ביטחון - לא לתקציב שוטף

הפתרון שמצאו בחודשים האחרונים באיחוד האירופי הוא הציע להפוך את הכספים הללו לערבות, בעבור "הלוואה חסרת ריבית" שתינתן לאוקראינה, בשווי 160 מיליארד דולר (140 מיליארד אירו). ההלוואה הזו תוכל לשמש אך ורק להצטיידות ביטחונית, ולא לתקציב השוטף. היא תוגדר כהלוואה זמנית כנגד "פיצויים עתידיים" שרוסיה "תהיה חייבת" לשלם לאוקראינה בעבור הנזק הרב שנוצר למדינה מאז שפתחה במלחמה נגדה.

"אוקראינה תחזיר את ההלוואה רק כאשר רוסיה תשלם פיצויים", הצהירה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין בספטמבר האחרון, כשהכריזה על הכוונה ללכת בכיוון זה. קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, הסיר את ההתנגדות של ארצו לפתרון שכזה, ואמר כי בשל העובדה שמדובר בערבות בלבד - "לא ייפגעו זכויות הקניין" של מחזיקי הנכסים, כלומר של הממשלה הרוסית.

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: ap, Darko Bandic

אבל ביום חמישי התברר כי יש מתנגדת רצינית למהלך. בלגיה, שבה מוחזקים הכספים באופן רשמי, חוששת כי המהלך יעמוד לדיון משפטי בעתיד, ודרשה כי האחריות על יישומו "תחולק באופן שווה" בין חברות האיחוד האירופי. הבלגים חוששים כי בית משפט יפסוק בעתיד כי על המדינה להחזיר לבדה את הסכום, אם ימצא כי מדובר במהלך לא חוקי, וכי הדבר יקלע אותה למשבר פיננסי. ישנם גם חששות כי רוסיה תנצל את המהלך המוצע כדי להלאים ולהחרים הכנסות מאחזקות אירופיות ומערביות, שעד כה "הושמו בצד" בציפייה להסדרים עתידיים.

בלגיה מבקשת לחלק את האחריות המשפטית

רוב ההערכות בבריסל בימים האחרונים היו שהצורך של אירופה לתמוך כספית וביטחונית באוקראינה, ומצבה הרעוע, יגרמו לכך שהיא תפנה לנכסים הרוסיים לעזרה. אבל ראש ממשלת בלגיה סירב ביום חמישי להתגמש, ולקבל מנגנון מוצע לחלוקת אחריות. בגלל עומס הנושאים על סדר היום והצורך לדון בסוגיות אחרות, הדיון בעניין נדחה למועד לא ידוע, והכותרות הבוקר באירופה ציינו כי בלגיה "טירפדה ברגע האחרון" את הקמת הקרן הנחוצה.

מבחינת אוקראינה, סכום עתק שכזה במשך שלוש השנים הקרובות היה יכול להיות "חבל הצלה" שיספיק כדי לכסות את צרכי הביטחון השוטפים, לפי ההערכות. הוא גם היה צפוי לחזק את היכולת של המדינה לקיים משא ומתן עם רוסיה, ללא חשש מיידי מקריסה כלכלית כתוצאה מגירעון עתק.

הקמת קרן שכזו נחשבת לאחד מהפתרונות האחרונים שאירופה יכולה להושיט לאוקראינה. "הרוסים בונים על עייפות מהמלחמה באירופה, אבל הלוואת פיצויים שכזו יכולה להראות לרוסיה שאוקראינה תחזיק מעמד מבחינה פיננסית בשנתיים או שלוש הקרובות", אמר דיפלומט אירופי ל"פוליטיקו". כעת, נראה כי הפיצול הפנים אירופי ימנע הקמת קרן עד ינואר 2026 לפחות, לפי הערכות.

עוד כתבות

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"