מעבר הגבול עם ישראל. אילוסטרציה / צילום: Shutterstock
במעבר הסחורות "נהר הירדן" נוצר פקק חריג של כ-500 משאיות. מדובר במעבר הראשי בין ירדן לבין ישראל, שנמצא בסמוך לגשר שייח' חוסיין, ואמור לשמש שער כניסה מרכזי במסגרת התוכנית השאפתנית IMEC. תוכנית זו כוללת מסדרון לוגיסטי מהודו ליוון, דרך איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ירדן וישראל.
● הטיל הישראלי שהפך לאחד המבוקשים בעולם ועסקת הענק שעל הפרק
● אל הוואקום שנוצר ברצועת עזה נכנסת טורקיה, וזה רע מאוד לישראל
מסדרון זה מתבסס במידה רבה על מעבר סחורות עם קישוריות מתקדמת - כולל רכבות. אולם המצב הנוכחי רחוק מכך, ועדיין מתקשה להתמודד עם עומס זניח ביחס להיקף המיוחד. כיום, המשאיות מגיעות עם סחורות לישראל ממקורות שונים, בהן איחוד האמירויות. חלק מהסיבות לעומס החריג טמון בהחלטה מתחילת המלחמה לצמצם את שעות הפעילות מ־20:00-07:30 ל־18:00-08:30.
באיגוד לשכות המסחר קיימו בחודש שעבר כנס בנושא "מעבר נהר הירדן כגשר למסדרון הכלכלי הבינלאומי IMEC", שבו צוין כי במסגרת תוכנית האב של רשות שדות התעופה, שאמונה על המעבר, מתוכננת הרחבת קיבולת ל־500 משאיות ביום. זאת, בהשוואה לכ־160 ביום. כל אחת משלמת תעריף מעבר בסך כ־550 שקל.
הרכבת תחכה
רכבת היא פיתרון אידאלי להקלה על המצב, עלותה הצפויה היא 5 מיליארד שקל, ולא נראה כי בישראל מתכוונים בקרוב להשקיע בנושא. רכבת הייתה עשויה גם לעודד חברות מהמפרץ שרוצות להוביל סחורות לאירופה לשלוח באמצעותה לנמלים בחיפה, בכפוף לשדרוג גם המסילה מבית שאן לחיפה, כפי ששואפים ליצור ב־IMEC. סוגיה נוספת היא מבנה ההובלה הקיים: סחורות המגיעות, למשל, מאיחוד האמירויות לישראל, מועברות ממשאית אחת בגבול הירדני לאחרת בישראל - תהליך יקר ומסורבל.
מרשות שדות התעופה נמסר: "בעקבות הפיגוע האחרון במסוף אלנבי והמצב הביטחוני המורכב הנחו גופי הביטחון על הקשחת נהלי האבטחה במסוף, כפועל יוצא, קיימת השפעה על היקפי הפעילות. כמו כן סגירת מסוף אלנבי לתנועת מטענים לאחר הפיגוע, מייצרת לחץ נוסף".
גילית רובינשטיין, מנכ"לית איגוד לשכות המסחר: "רשות שדות התעופה, המפעילה את המעבר, חייבת למצוא פתרון מידי שיאפשר המשך תנועה סדירה של סחורות תוך שמירה על ביטחון. העיכובים הממושכים גורמים לעלויות כבדות ליבואנים ולעיכובים במסירות לצרכנים, ועל כן נדרש מענה מערכתי ומהיר שיאזן בין צורכי הביטחון לבין צורכי הכלכלה".