חדשות הביומד / צילום: יח''צ בר-אילן
איזו תרופה נגד דיכאון באמת משמינה? מחקר חדש חושף את ההבדלים
מאמר חדש שפורסם בכתב-העת המוביל "לנסט" בחן את ההשפעות המטבוליות של תרופות שונות נגד דיכאון. לדברי החוקרים, נמצאו הבדלים מאוד משמעותיים בין התרופות בתופעות המטבוליות, כאשר למשל חלק מהתרופות היו במתאם עם עלייה במשקל, וחלקן דווקא עם ירידה במשקל. עליות בכולסטרול ועליות בקצב הלב נמצאו גם בתרופות שהמשתמשים בהן רזו.
● החולה הכי צעיר באלצהיימר מגלה מה עושות לו התרופות החדשות
● יוניקורן AI פיצח איך לתקשר עם מטופלים, ועכשיו הוא משתף פעולה עם שיבא
● המחקר שמגלה: התועלת המפתיעה של ניתוחים להקטנת חזה
את המחקר הובילו חוקרים מאוניברסיטת קינגס קולג' בלונדון ומאוניברסיטת אוקספורד, שהסתמכו על נתונים ממעל 150 מאמרים וכן על תוצאות שלא פורסמו במאמרים, לגבי 158 אלף מטופלים במעל 30 תרופות.
מבחינת המשקל, התרופות שהיו מזוהות ביותר עם עלייה במשקל הן ברובן תרופות ותיקות שכבר נמצאות פחות בשימוש. בין אלה ניתן למצוא את כמו אמיטריפטילין (אלטרול/אלטרולט), תרופה ותיקה שנרשמת לעתים גם להרטבת לילה; מפרוטילין (מלודיל/לודיומיל), שנרשמת בדרך-כלל כקו שני או שלישי אצל מי שהדיכאון שלו מאופיין בשינה ובכאבים; מיאנסרין (בונסרין); ומיטרזאפין.
רוב התרופות הפופולריות לטיפול בדיכאון כיום בישראל נמצאו דווקא במתאם עם הפחתת משקל, וביניהן כמה מהתרופות הפופולריות לתחום זה בארץ: פולקסטין (פרוזאק) וציטלופרם (ממשפחת הציפרלקס. אין נתונים ברורים לגבי ציפרלקס עצמו), וייפקס (ונלפקסין) וסימבלטה (דואולוקסטין).
רק תרופה אחת ממשפחת ה-SSRI נמצאה במתאם גבוה עם עלייה במשקל. זוהי תרופת הפלובוקסמין (פאבוקסיל), הנחשבת מוצלחת במיוחד לטיפול ב-OCD ובעלת השפעה שלילית פחותה על הליבידו לעומת תרופות אחרות מאותה המשפחה. לגבי תרופות אחרות - או שהן אינן במתאם עם עלייה במשקל, או שאין מנתונים מספקים לגבי כך.
התרופות שהיו במתאם עם עלייה בכולסטרול היו וונלפקסין ופריסטיק (דסוונלפקסין), שתיהן אינן בשימוש רחב בארץ. תרופות רבות מהמשפחה גורמות לעלייה בקצב לב, אך מעטות אלה מהמשפחות החדשות הנמצאות בשימוש תדיר בישראל.
מסקנת החוקרים היא שההתאמה האישית של התרופות על-פי תופעות לוואי אפשריות, היא משמעותית מאוד כאשר מדובר בתרופות נוגדות דיכאון,; ושאין בעצם טיפול אחד שאמור להיות קו ראשון עבור כל המטופלים, גם אם מאפייני הדיכאון שלהם דומים.
את טבלת ההשוואה המלאה של תופעות הלוואי ניתן למצוא במאמר.
רדהיל בהסכם אסטרטגי אשר עשוי להציל אותה מירידה לרשימה משנית בנאסד"ק
חברת רדהיל ביופארמה הישראלית, הנסחרת בנאסד"ק, הודיעה בשבוע שעבר כי חתמה על הסכם השקעה ושיתוף-פעולה עם חברת Cumberland Pharmaceuticals, המתמחה בתחום הגסטרואנטרולוגיה ונסחרת בנאסד"ק לפי שווי של כ-50 מיליון דולר.
על-פי ההסכם, קמברלאנד תשקיע 4 מיליון דולר בתרופה Talicia של רדהיל ותהפוך לבעלת 30% מהזכויות בתרופה ברחבי העולם. במקביל ייכנסו החברות להסכם שיווק משותף בארה"ב ויחלקו את ההכנסות מהתרופה 50%-50%.
רדהיל , שנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 5.4 מיליון דולר לאחר ירידה של 80% במחיר המניה בשנה האחרונה, הודיעה במקביל כי היא תערער לנאסד"ק נגד מחיקתה מהרשימה הראשית של הבורסה, לאחר שבעקבות ההודעה היא עומדת בתנאי של החזקות ציבור של 2.5 מיליון דולר. רדהיל הרחיבה גם את הסכם ה-ATM שלה, כך שיאפשר לה לגייס ביתר קלות הון על-ידי מכירת מניותיה שלה בבורסה.
רדהיל רוכשת ומפתחת תרופות, עם מיקוד בתחום הגסטרו והסרטן. במחצית הראשונה של 2025, החברה רשמה הכנסות של 3.8 מיליון דולר מ-Talicia, שהיא המוצר המוביל שלה, לעומת 3.5 מיליון במחצית המקבילה אשתקד, אולם למרות כל הכנסותיה, רשמה הפסד תפעולי של 4.4 מיליון דולר.
בצנרת של רדהיל נמצא המוצר המוכר ביותר שלה, התרופה לקרוהן, אשר עברה עליות ומורדות, ניסויים מוצלחים וכישלונות, וכעת נערכת לניסוי נוסף מול ה-FDA, בחולי קרוהן הנושאים את חיידק ה-MAP. החברה מקווה כי בתת-קבוצה זו תצליח להראות יעילות למוצר שלה, קומבינציה של אנטיביוטיקות, ולהוכיח את טענתה כי קרוהן היא מחלה חיידקית או מחלה המושפעת בצורה משמעותית מסביבת החיידקים במעי. כדי להשלים את הניסוי הזה, היא תצטרך ככל הנראה לגייס הון נוסף או לחתום על הסכם שיתוף-פעולה אסטרטגי.
לרדהיל יש מוצר נוסף, לטיפול בסרטן הערמונית, בניסוי אצל חברת Bayer. ניסוי שערכה החברה בתרופה לקורונה, בתמיכת צבא ארה"ב, הופסק בינואר 2025, והחברה מקווה לנתח את הנתונים שנאספו ממנו לפני הפסקתו, אך לא ברור אם גם במקרה שהמוצר עובד, אפשר יהיה לזהות זאת מהנתונים מהניסוי שקוצץ.
מוצר נוסף שלה לטיפול באבולה עדיין נמצא בבדיקה בצבא ארה"ב.
חברת נגיש להנגשת תוכן לחרשים וכבדי שמיעה, רוכשת חברה שוויצרית לתרגום שפת הסימנים
חברת הסטארט-אפ הישראלי נגיש (Nagish) הודיעה השבוע על רכישת חברת Sign.mt השוויצרית. בעקבות זאת היא מרחיבה נגיש את סל מוצריה להנגשת תכנים לחרשים ולכבדי שמיעה.
נגיש הוקמה ב-2021 על-ידי תומר אהרוני ואלון עזר, כדי לתרגם שיחות קוליות לטקסט ולהפך, בזמן אמת, באמצעות בינה מלאכותית. נגיש גייסה עד היום 16 מיליון דולר, והיא מעסיקה כ-30 עובדים בישראל ובארה"ב.
חברת Sign.mt, אותה היא רוכשת, פיתחה מודלים לתרגום של שפת סימנים באמצעות AI. בעקבות הרכישה, החברה נותנת סל תוכן מלא יותר לחרשים ולכבדי שמיעה. החברה הוקמה בשווייץ על-ידי חוקר עיבוד שפה טבעית ושפת הסימנים הישראלי ד"ר עמית מור יוסף. החברה מומנה באמצעים עצמיים ומעסיקה כחמישה עובדים, מהם שלושה יצטרפו לנגיש, וכך גם מור יוסף עצמו.
מנגיש נמסר כי כיום יש בארה"ב מעל 44 מיליון חרשים וכבדי שמיעה, מתוכם לפחות חצי מיליון נעזרים בשפת הסימנים האמריקאית ASL, אולם יש רק כ-10,000 מתורגמנים מוסמכים זמינים. הפער הזה יוצר עומס על המתורגמנים הזמינים וחוסר במענה עבור חרשים וכבדי שמיעה הזקוקים לעזרתם, במיוחד בסיטואציות יומיומיות הדורשות תקשורת בזמן אמת.
"המטרה שלנו תמיד הייתה לפתח כלים שעוזרים לאנשים ומאפשרים להם לתקשר באופן עצמאי וחופשי יותר ביומיום, והרכישה של Sign.mt היא צעד נוסף במימוש החזון הזה", מסביר תומר אהרוני, מנכ"ל ומייסד-שותף של נגיש. "אנחנו רואים היום ביקוש הולך וגדל למתורגמנים לשפת הסימנים. השימוש בבינה מלאכותית מסייע לגשר על הפער שנוצר כתוצאה מהמחסור במתורגמנים. הטכנולוגיה שפותחה על-ידי Sign.mt לזיהוי ותרגום שפת הסימנים תאפשר לנו לשכלל את הפתרונות שאנחנו ב-Nagish מציעים עבור הקהילות הללו, ותעניק להם עצמאות רבה יותר באינטראקציות יומיומיות".
מור יוסף אמר עם ההודעה כי "ההצטרפות שלי ל-Nagish היא צעד משמעותי נוסף בדרך לעתיד בו אנשים חרשים וכבדי שמיעה יוכלו לקחת חלק יותר פעיל ועצמאי בכל תחומי החיים. ביחד נמשיך להציב אמות-מידה חדשות לתקשורת בינאישית, ולקבוע סטנדרטים חדשים של נגישות".
הלמ"ס: אוניברסיטת בר-אילן היא השנייה בגודלה בישראל
ביוני 2024 קיבלה אוניברסיטת בר-אילן תרומת ענק של מיליארד שקל, והכריזה כי התרומה תשנה את פני האוניברסיטה. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים שהיא אכן עשתה זאת, כאשר התרומה מתווספת על גבי תהליך שהחלה האוניברסיטה עוד לפני כן, של גיוס כוח-אדם מוביל בעיקר בתחומי המדעי המדויקים היישומיים.
בר-אילן מדוות על גידול של כ-30% במספר הסטודנטים שלה בכל התארים מאז הסקר האחרון ב-2017. זהו גידול חריג לעומת צמיחה חד-ספרתית בכל יתר האוניברסיטאות. הצמיחה במספר הסטודנטים אינה מוגבלת למדעים המדויקים, אלא מאפיינת גם את תחומי מדעי הרוח והחברה.
האוניברסיטה הגדולה בישראל היום היא עדיין אוניברסיטת תל אביב עם כ-26.5 אלף סטודנטים, צמיחה של 2% בשמונה השנים מאז הסקר הקודם. בר-אילן כאמור במקום השני עם כ-21.5 אלף סטודנטים. האוניברסיטה העברית במקום השלישי עם 21.6 אלף סטודנטים, צמיחה של 9%. אוניברסיטת חיפה במקום הרביעי עם 18.5 אלף סטודנטים, צמיחה של 4%; ואוניברסיטת בן גוריון עם 17.6 אלף סטודנטים, גידול של 1%.