ירון פרידמן, מנהל יחידת המחקר בבנק הפועלים / צילום: ענבל מרמרי
"התקופה הקרובה עדיין מסוכנת ותנודתית, אבל במבט לטווח ארוך נוצרות פה הזדמנויות השקעה למי שיש להם אורך נשימה", אמר כאן לפני שנה ירון פרידמן, מנהל יחידת המחקר בבנק הפועלים. "מי שמסוגל לסבול את קשיי הטווח הקצר, יעשה חיל בטווח הארוך, באמת הארוך, לא כמה חודשים". פרידמן ראה אז "בעיקר הזדמנויות",
כשהבורסה בתל אביב רק החלה לזנק לאחר מבצע הביפרים מול חיזבאללה, וכשישראל הייתה עדיין בעיצומה של מלחמה בחזיתות רבות, כולל איראן. הוא צדק והרבה יותר מכפי שיכול היה לדמיין באותה עת: מאז מדד ת"א 125 השלים זינוק מדהים של 55%, וחלק מהמניות שעליהן המליץ פרידמן אף הכפילו את ערכן.
● "השוק לא אוהב את זה": מה קרה לאופטימיות בבורסת תל אביב?
● הריבית בדרך למטה, ופערי התשואה בין הפיקדונות לקרנות הכספיות מתרחבים
● 500 שקל במזומן ומניות בחינם: מה עומד מאחורי ההטבות האחרונות של הבנקים?
"תענוג לראות שההמלצות משנה שעברה עבדו", הוא אומר היום, "כשגם הלקוחות הצליחו ומרוצים". אבל אחרי עליות כאלה, כשהשווקים בתל אביב ובעולם שוברים שיאים חדשים, התמונה היא שוב מורכבת. בהביטו קדימה פרידמן אופטימי אך מציע גם להתכונן לירידות בשווקים ולממש רווחים.
"יש הרבה מאוד סיבות להיות אופטימים. אנחנו במצב הרבה יותר טוב: ישראל שיקמה את הביטחון, הסיפור האיראני הסתיים בהצלחה מאוד גדולה, חיזבאללה יצא מהמשחק ויש הסכם בעזה. הביטוי הכי טוב לכך הוא שפרמיית הסיכון של ישראל המשתקפת מחוזי ה-CDS ירדה מ-140 ל-70 נקודות. רואים יותר משקיעים זרים שחוזרים לשוק המקומי, וכל הסכם אזורי עתידי נוסף, מול סעודיה למשל אך גם מול מדינות נוספות, צפוי לסייע לשיפור במצב של ישראל, לירידה נוספת בסיכון ולחזרת משקיעים זרים. מספיק שיש דיבורים על כך והשוק מסתכל על זה בחיוב.
"גם הריבית בארה"ב צפויה להמשיך לרדת השבוע, בסבירות גבוהה מאוד, ואני מעריך שגם נגיד בנק ישראל יוריד את הריבית ברבע אחוז בהחלטה הקרובה. זה יאותת שבנק ישראל חוזר לתוואי של הפחתות ריבית".
הסיכון העיקרי כיום לדעתו של פרידמן "מגיע מהבית הלבן. הנשיא האמריקאי טראמפ משנה הסכמי סחר שקיימים הרבה מאוד שנים, שגם אם חלקם נדרשו לעבור שינוי - הדרך שהוא נוקט היא לא תמיד דיפלומטית. ה'רעש' הזה ימשיך ללוות את השוק בזמן הקרוב, עד שארה"ב תגיע להסכם עם סין. בהקשר זה, הפגישה השבוע של טראמפ עם נשיא סין (הצפויה בחמישי) עשויה לשדר לשוק רגיעה מסוימת".
"יכול לבוא מימוש בשוק, זה אפילו מתבקש"
בהתייחס למחירים הגבוהים בשוקי המניות הגלובליים, פרידמן מציין ש"אמנם יש חברות נפלאות, עם פעילות עסקית בשיא, אבל המניות לא זולות. האם הייתי רץ וקונה כעת מניות בשוק המקומי? לא בטוח. גם בשאר העולם, מי שקונה היום זה במחירים יקרים, לא 'סוף עונה'".
הוא מגלה שבבנק הפועלים מציעים ללקוחות כבר מספר חודשים לממש רווחים: "זה זמן למימושים. אני ודאי לא אומר למכור את התיק, אבל איפה שכבר עשיתם רווחים יפים, זו לא בושה לקחת צעד אחורה ולהוריד את החשיפה המנייתית ב-20%-30%, ולחכות למחירים יותר נוחים"
הוא מדגיש כי זו אינה מכירה כללית, "Sell off": מי שיש לו 30% מניות בתיק צריך לרדת ל-20%, כי סביר שיגיע איזה מימוש, זה אפילו מתבקש".
כשאנחנו מבקשים מפרידמן לבנות תיק לשנה הקרובה, הוא מציע למשקיע סולידי להקצות למניות 30% בחלוקה שווה בין ישראל וארה"ב. עוד 20% הוא מקצה לאג"ח ממשלת ישראל שקלית במח"מ (משך חיים ממוצע) של 5-7 שנים, ו-20% נוספים לאג"ח ממשלתית צמודה למדד במח"מ קצר של 1-3, "כדי ליהנות מפוטנציאל לרווחי הון". את ה-30% הנותרים הוא מחלק במידה שווה בין אג"ח קונצרניות שקליות בישראל לצמודות מדד (מח"מ 4 שנים).
למשקיע האגרסיבי הוא מציע להקצות 50% למניות - גם כאן בחשיפה זהה בין ישראל וחו"ל. עוד 30% הוא מקצה לאג"ח ממשלת ישראל (חצי שקליות וחצי צמודות), ואת 20% הנותרים עבור אג"ח קונצרניות בישראל, גם כאן בחלוקה שווה בין שקליות וצמודות מדד. עבור משקיע אגרסיבי הוא מציע מח"מ מעט ארוך יותר מאשר למשקיע סולידי.
מבחינת הסקטורים המעניינים בעיניו, בחו"ל פרידמן מעדיף חברות מתחומי הטכנולוגיה כמו אנבידיה ומיקרוסופט, והתקשורת כמו גוגל ומטא. "השבוע ידווחו חלק נכבד מענקיות הטכנולוגיה (לצד המוזכרות גם אפל ואמזון), ויהיה מעניין לראות כמה כסף החברות ממשיכות להשקיע בבינה מלאכותית (AI). אם המגמה תתהפך, זה יהיה סימן שלילי".
עוד הוא ממליץ בארה"ב על סקטור תשתיות החשמל והאנרגיה הגרעינית, משום ש"בארה"ב חסר חשמל", ועל תחומי התעופה והחברות הביטחוניות. "הסיפור של הגדלת תקציבי הביטחון עוד לא נגמר. האירופים משקיעים בצבאות שלהם, וזה יעזור לחברות ביטחוניות בארץ ובעולם" הוא מסביר. "כמו כן צריך לחדש את המלאים לצבאות כמו בישראל ובאוקראינה".
חשמל, תקשורת, פארמה ו-IT בארץ
בשוק המקומי פרידמן מציע להיחשף בעיקר לתחומי החשמל והתקשורת: "לחברות שמחזיקות בנכסים הכי בסיסיים כמו תחנות כוח, התפלה, תחבורה ציבורית. שהעסקים שלהן ימשיכו כרגיל כמעט בכל תרחיש".
הוא מציע להיחשף גם לחברות השבבים המקומיות, כמו נובה וקמטק, למרות שהן "לא זולות, אך העסקים שלהן טובים והביקוש לשבבים גדל". בתחום הפארמה הוא מציין את מניית טבע, מאחר ש"ההנהלה הנוכחית מתחילה לקטוף את הפירות של זרעי הצמיחה ששתלה קודמתה. היא רושמת כבר כמעט שלוש שנים רצופות של צמיחה, יש צבר בפיתוח שנראה מבטיח, והחוב ירד משמעותית. היום זו חברה זהירה עם רגליים יציבות".
לבסוף מציע פרידמן להיחשף לתחום ה-IT, הכולל חברות כמו מטריקס, חילן ואחרות. "זה עסק מאוד יציב, הן נוגעות במערכות הליבה של החברות. ההשקעות ב-IT לא יכולות לעצור כי אנחנו חיים בעולם שהולך ונהיה יותר דיגיטלי כל הזמן; החל מרישום לבית מרקחת, דרך שיחה עם הרופא או הבנקאי, ועד לקבל חשבוניות למייל ולשלם באפליקציות".
תחום אחד שממנו הוא חושש הוא הצריכה הפרטית בישראל - חברות המזון והאופנה. "המלחמה עלתה יותר מ-200 מיליארד שקל. אנחנו נשלם יותר מסים, ואולי אפילו נכדינו עדיין ישלמו", הוא מסביר. "זה יבוא על חשבון צריכה במרכולים, ולכן התחום נמצא תחת עננה של חוסר ודאות משמעותית. הרי בתקופת המלחמה עשינו גם את השופינג בישראל בעיקר, ולא הלכנו למסעדות, אבל עכשיו השמים נפתחו, והקמעונאיות לא ימשיכו ליהנות מביקושי השיא של השנתיים האחרונות".