ירון שמאי, מנהל חיסכון ארוך טווח, סיכונים ובריאות במגדל ביטוח ופיננסים, בכנס ההשקעות של גלובס / צילום: כדיה לוי
ירון שמאי, מנהל חיסכון ארוך טווח, סיכונים ובריאות במגדל ביטוח ופיננסים, דיבר בכנס ההשקעות "מנצחים על העתיד הפיננסי" ונתן עצות פרקטיות על חיסכון לציבור. לדבריו, "החינוך הפיננסי משתפר מאוד בשנים האחרונות, אבל הוא עדיין לא מספיק טוב: 34% מהאזרחים חיים במינוס. 39% נקלעו לגרעון בשנה האחרונה, ועכשיו חוזרים מהמלחמה לתוך המציאות. רק 28% מחזיקים בתכנית חיסכון. 24% מחזיקים בפיקדונות, ורק 10% משקיעים במניות. 5.5% מחזיקים בקרן נאמנות".
● כנס ההשקעות | מנכ"ל מגדל, רונן אגסי: "בתפיסה שלי נדל"ן בישראל רק קונים, לא מוכרים"
● כנס ההשקעות | מייסד פרופיט: "אם אתם רוצים שהכסף יעבוד, אתם צריכים להיות בשוק ההון"
עוד אמר שמאי: "ניסינו לחשוב איפה הבעיה, וזיהינו ארבעה טרנדים שצריכים להשתפר כדי שנהיה יותר אפקטיביים". הראשון הוא מודעות וחינוך. אם לא יקרה פה מהפך גדול ולא יכניסו את הנושאים הכלכליים למערכת החינוך, נמשיך לדשדש. השני הוא פסיביות - הציבור מאוד פסיבי. אנחנו לא קמים בבוקר ומזיזים את הכסף. כמה מאיתנו יושבים פעם בשנה לבדוק אם אנחנו במקום טוב? והשלישי הוא שאין מספיק מכשירים מתוחכמים. אין מכשיר שעושה אופטימיזציה בין החסכונות, העו"ש והמינוס. והרביעי: היעדר גורמים מקצועיים אקטיביים".
בעיניו, "הכי אבסורד זה שיש ירידה בהיקף ההלוואת במוצרי חיסכון ארוכי טווח, בזמן שאלו ההלוואות הכי אטרקטיביות. ובמקביל, יש עליה בהלוואות שמבוססות על כרטיסי אשראי. זה אומר שאנחנו לא מייצרים את האופטימום ביחס למה שאנחנו יכולים".
"יש פוטנציאל אדיר לייצר לציבור עוד כסף"
שמאי הציג גרף של החסכונות בידי הציבור. לדבריו, אחד מהם מנוהל היטב יחסית, וזה "הר הפנסיה", ששוויו 2.44 טריליון שקלים. והשני הוא אוסף אקלקטי הרבה יותר, שנקרא "הר הכסף", ששווה 2.75 טריליון שקל. "רוב הכסף נמצא בשכבות התחתונות, כמו העו"ש", אמר שמאי. "זה מלמד שיש כאן פוטנציאל אדיר לייצר לציבור עוד כסף. אם הכסף היה נמצא במכשירים מתוחכמים יותר, עם מעט יותר תעוזה, היינו מצליחים לייצר ערך מוסף גדול בהרבה".
עוד הוסיף: "אמנם למכשירים היותר משוכללים יש רמות סיכון אחרות, אבל אפשר לבחון אותן ויש גם הבדלי מיסוי. המדינה השיקה ב-2016 את קופת גמל להשקעה. המכשיר הכי אפקטיבי שיש בשוק. דמי ניהול נמוכים, פוטנציאל תשואה גבוה, רק יש תקרת הפקדה משיקולי הטבות מס, וגם זה מגיע למעל 80 אלף שקלים בשנה. אפשר לעבור בין מסלולים ולקבל קצבה בסוף הדרך, שהציבור לא מספיק משתמש בו". הבאים בתור הן תכניות חסכון בבנקים, קרנות סל מחקות מדד, ולא נדבר על העו"ש כי זה לא מכשיר, אבל שם יושב רוב הכסף".
לבסוף, נתן שמאי מספר עצות פרקטיות: "העצה הראשונה היא להתייעץ עם איש מקצוע. צריך התייחסות פעם בשנה. מישהו שיכול להסתכל על כל הכסף בכל המכשירים בכל ההיבטים. השנייה היא, להכיר את כל המכשירים. שווה להכיר את האלטרנטיבות ומנעד הסיכון והסיכוי. השלישית - להתאים את אופי השקעה לתיאבון הסיכון. לא כולם מסוגלים לספוג רגשית הפסד גדול. והאחרונה, להיות עירני ולעקוב אחרי החסכונות".
שמאי אף מעיד כי "גם אני, שנמצא בשוק הזה, לא באמת מקפיד על כך, אבל זה חוסר אחריות שלי. אם הייתי עושה את זה בצורה יסודית ורצינית, כנראה היו לי עוד כמה שקלים בכיס. אנחנו משקיעים באזורים נגישים כמו קרן השתלמות כי היא כאן ועכשיו, אבל צריך להסתכל על הכל".