פרויקטים בעלות 88 מיליארד. מפעל תחמושת של ריינמטאל בגרמניה / צילום: Markus Schreiber
גרמניה הוכיחה עד כה רצינות רבה בכוונותיה לבנות את הצבא הגדול ביותר באירופה. אחרי שהסירה את מגבלת התקציב על הוצאות ביטחון, פתחה השנה הממשלה בראשות פרידריך מרץ במסע רכש ביטחוני המעצב מחדש את מפת העסקים והתעשייה הגרמנית. צוללות, ספינות קרב, טילים, מערכות הגנה אווירית ונגמ"שים נכללים בו. במקום לייצר כלי רכב, מפעלים גרמנים עוברים לייצר משוריינים, וחברות בתחום מונפקות בבורסה המקומית בהצלחה יוצאת דופן. שווי השוק של מניית "ריינמטאל", אחת מענקיות הנשק הגרמניות, זינק בשנה האחרונה פי שלושה, לקרוב ל־100 מיליארד אירו. מכפיל הרווח של החברה גבוה מזה של חברות השבבים, מה שמשקף הערכות להמשך עסקים מוצלח.
● משנה את האיזון בשמי המזה"ת: עסקת מטוסי הקרב של ארדואן
● כותרות העיתונים מהעולם | הבכירה שכינתה את מרואן ברגותי "הנלסון מנדלה של הפלסטינים"
"הצבא החזק באירופה"
נתונים שהתפרסמו ב"פוליטיקו" בשבוע האחרון חושפים כי גם בשנת התקציב הבאה מסע הרכש לא צפוי לעצור. תוכניות הרכש לשנת 2026 שהגיעו לידי האתר חושפות התחייבויות ותכנונים לרכש ביטחוני מקומי וגלובלי בשווי של 377 מיליארד אירו (1.4 טריליון שקל). לא כל הסכום יוצא בשנה אחת, והוא משקף תוכניות רב־שנתיות, אך מדובר בהוצאה ביטחונית חסרת-תקדים בעבור הרפובליקה הפדרלית הגרמנית, שמנסה להדביק בתוך שנים מועטות פער אדיר שנוצר בינה לבין רוסיה מאז תום המלחמה הקרה. "אנחנו מתכוונים לבנות את הצבא הקונבנציונלי החזק ביותר באירופה", אמר מרץ באביב האחרון, "ונספק לשם כך את כל המימון שיידרש".

ישראל היא אחת מהנהנות הגדולות ביותר ממסע הרכש הגרמני. רק בשנים האחרונות נחתמה עסקה בשווי 3.5 מיליארד אירו להצבת מערכת החץ-3 להגנה אווירית, עסקה בשווי קרוב למיליארד אירו לרכש מל"טים מסוג Heron-TP וחימוש, ובשבוע שעבר נחשף כי הצבא הגרמני ירכוש טילי אנטי־טנק מסוג "אירוספייק" (מקונסורציום אירופי שבו רפא"ל מחזיקה ב־20%) בעלות התחלתית של כשני מיליארד אירו.
אבל זהו רק חלק קטן מהתוכניות הגרמניות. לפי טיוטת התקציב שנחשפה, ישנן 320 מערכות נשק וביטחון שגרמניה מעוניינת לרכוש או להתחיל ברכישתן בשנת 2026. בערך מחצית מהליכים אלו כבר "נסגרו", כלומר ישנו ספק יחיד שיוכל לספק את המערכות אחרי אישור שיתקבל בוועדות הממשלה השונות. לגבי 142 פרויקטים עדיין לא נקבע הספק המיועד. כמחצית מתוכנית הרכש המתוכננת - אם תתממש במלואה - תלך לחברות גרמניות. מדובר בשיפור ביחס לעבר, כאשר רק 20% מההתחמשות הגרמנית היתה מתוך המדינה והיתר ממדינות כמו ארה"ב, בריטניה ועוד. עדיין, מדובר בנתון הרחוק מזה ששואפים אליו באירופה - 80% ייצור פנימי, ורק 20% רכש מחוץ לגוש המשותף.
מטוסים, נגמש"ים, טילים
חלק גדול מההזמנות יילך ל"ריינמטאל", שמתרחבת בימים אלה בקצב חסר תקדים - עד כדי כך שעל מנת לעמוד בצבר ההזמנות שלה, היא רוכשת חברות וטכנולוגיות וחוכרת מפעלי ייצור מחברות רכב. הקבוצה מופיעה כספקית יחידה ב־53 מהפרויקטים בתוכנית שנחשפה, בעלות התחלתית של 88 מיליארד דולר. בימים אלו, יזמה החברה שותפויות עם חברות גרמניות נוספות לצורך ייצור נגמ"שים, בדגש על דגם ה'פומה' - כל המשוריינים הגרמנים נושאים שמות ממשפחת החתוליים - וממנו מתכנן הצבא הגרמני להזמין 687 יחידות בשנים הקרובות. כמו כן, החברה הגרמנית מייצרת את טנק המערכה הגרמני העיקרי ("לאופרד"), כמו גם את מערכות הגנה אווירית, שכבר הוזמנו במיליארד דולרים. בנוסף, התוכנית הגרמנית מציינת רכש של 561 מערכות Skyranger להתמודדות מטווח קצר עם רחפנים או מל"טים, וכן תחמושת לטנקים, רובים ועוד.
הקבוצה השנייה בגודלה שנהנית מהתקציב הגרמני היא דיהל (Diehl), שהמטה שלה ממוקם בבוואריה. היא מופיעה כ"ספק נבחר" ב־21 פרויקטים, בשווי של 17.3 מיליארד אירו. החברה מייצרת בין השאר את מערכות ההגנה האווירית IRIS-T, שהוכיחו את עצמן באוקראינה בשנים האחרונות. הצבא הגרמני מתכנן לרכוש 14 מערכות כאלה, שצפויות לעלות יחד עם החימוש כ־4.2 מיליארד אירו. בחודשים האחרונים ישנו גל פעילות של חברות מל"טים, שרובן ממוקמות במינכן, כולל הנפקות בבורסה ורכישות על ידי חברות ביטחוניות גדולות יותר, המשקפים את החזון הגרמני להצטייד במל"טים בשווי של מיליארדים. מיליארדי אירו מוקצים על ידי הצבא הגרמני להתחמשות בהם. התוכניות גם כוללות שיגור לווייני תקשורת בעלות של 25 מיליארד אירו, שיבטיחו, בין היתר, יכולות תקשורת עצמאיות לצבא הגרמני במקרה של מלחמה.
בהשוואה לתוכניות אלו, ההצטיידות ב־15 מטוסי F-35 מחברת "לוקהיד מרטין" בעלות התחלתית של 2.5 מיליארד אירו נראית צנועה, אך היא משדרת מסר חשוב לוושינגטון בדבר המחויבות של גרמניה לנאט"ו ולהשקעה בכלכלה האמריקאית. כחלק מכך, ברלין מתכוונת גם לרכוש 400 טילי שיוט "טומהוק", בעלות של 1.15 מיליארד אירו וכן מערכות טילים מסוג "טייפון" בעלות של 650 מיליון אירו. עוד 1.8 מיליארד אירו יילכו ל"בואינג", לטובת הצטיידות במטוסי סיור ימיים.
טנקים - יש, חיילים - אין
אחת השאלות הפתוחות, עם זאת, היא מי יאייש את כל הכלים החדשים של הצבא הגרמני. עד לאחרונה, הציבור הגרמני היה בין אלו הסולדים בצורה הרבה יותר ממלחמה, ורק 18% הצהירו בסקר שהתקיים לפני כעשור כי יהיו מוכנים "להילחם בעד ארצם". הקואליציה המובילה את גרמניה מנהלת דיונים פנימיים בימים אלה על חזרה למודל גיוס החובה שהיה נהוג בגרמניה והתנוון עד שבוטל לחלוטין ב־2011.
נכון לעכשיו, לבונדסווהר הגרמני אין ממש צורך ביותר מאלפי או עשרות אלפי מתגייסים חדשים, כך שהממשלה שוקלת "מודל וולונטרי" שבו רק מי שמעוניין יתנדב לשירות. עם זאת, נשקל גם המודל השוודי, לפיו כל צעיר בן 18 צריך להביע נכונות לשרת בצבא, והצבא בוחר קומץ שמתאים לו. אחת השאלות הנוספות שנשקלות היא אם להטיל את החובה לגיוס גם על נשים, כפי שמתכננת בימים אלה לעשות דנמרק.
מנכ"ל - ויעד לחיסול
כל אלו מיתרגמים לבוננזה אפשרית לחברות הנשק הגרמניות, שבמשך שנים סבלו מתדמית גרועה במדינה ומחוסר יכולת לגייס כוח אדם ברמה גבוהה. מנכ"ל ריינמטאל ארמין פפרגר, שהיה יעד לנסיון חיסול רוסי (המתנקשים נעצרו), אמר השבוע בראיון כי הוא חוזה שבשנה הבאה צבר ההזמנות של החברה יעמוד על 120 מיליאירד אירו, עם הכנסות של כ־50 מיליארד אירו בשנה עד 2030. שולי הרווח של החברה, הממוקמת בדיסלדורף, יעמדו לפיו הערכותיו על כ־20%. בראיון הוסיף כי הוא מדבר עם שר ההגנה הגרמני בוריס פיסטוריוס, "על בסיס יומי".