ח''כ דוד ביטן בדיון בוועדת הכלכלה בהצעה לשינוי דרך מינוי מועצת התאגיד / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב/נועם מושקוביץ
הקואליציה ממשיכה בניסיונות החקיקה נגד התקשורת הישראלית: היום (ד') התכנסה ועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן כדי לדון בהצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד העוסקת בהליך מינוי מועצת תאגיד השידור הציבורי.
● סגירת התחנה על הפרק: הוועדה לבחינת המשך גלי צה"ל הציגה את המלצותיה
● בג"ץ נגד קרעי: אין לו סמכות להתערב בוועדת האיתור למועצת התאגיד
נכון לעכשיו, בשל פקיעת כהונתם של מספר חברי המועצה וקיפאון בהליך מינוי המחליפים - בשל החלטות של שר התקשורת שלמה קרעי - למועצת התאגיד אין קוורום, משמע 7 חברים לפחות מתוך 12 הנדרשים על-פי חוק.
המשמעות היא שהמועצה אינה מבצעת את עבודתה, לא מתקבלות החלטות חדשות, ואין פיקוח על פעילות הנהלת התאגיד.
בשנים האחרונות הוגשו לבג"ץ 5 עתירות בנושא, כולן על-ידי עמותת "הצלחה". נציין כי מועצת התאגיד מתפקדת גם בתור גוף הפיקוח של תחנת הרדיו הצבאית, גלי צה"ל.
"הריסה של השידור הציבורי"
בדיון בוועדה ציין ח"כ שקלים כי בשל העובדה שהמינויים נעשם בדרך מסורבלת ובשל חוסר היכולת להשיג הסכמות, המועצה מושבתת מפעילות. "מנגנון שנועד לגייס חברים הפך למה שמשתק אותו", הסביר.
הצעתו היא לבטל את הליך המינוי הנוכחי לחברי המועצה, שכולל ועדת איתור, ועדת מינויים והתייעצות עם בית המשפט העליון; ולאמץ את המודל של מועצת הרשות השנייה. כלומר, שמינוי יהיה בהחלטת השר ובאישור הממשלה, בכפוף לוועדת המינויים. לדברי ח"כ שקלים, הקריטריונים המקצועיים יישארו דומים, וגם הייצוג ההולם - משמע, ייצוג לאנשי חינוך, מורשת ועוד, כפי שדורש החוק.
במהלך הדיון נחשף הפתרון של היו"ר ביטן: מינוי יו"ר המועצה בלבד בדרך שח"כ שקלים מבקש. כלל הנוכחים בדיון התנגדו לכך, ומקרב התאגיד עצמו נטען כי זהו התפקיד החשוב ביותר במועצה, ח"כ ביטן אמר כי הוא ישקול זאת ויקיים ככל הנראה דיון נוסף בנושא.
היועץ המשפטי של ועדת הכלכלה, עו"ד איתי עצמון, ציין כי "יש פה קשיים משפטיים משמעותיים מאוד, הן מבחינת העיתוי, כשיש עתירות על מינויים, והן משפטי-מהותי בכל הנוגע לפגיעה בעצמאות התאגיד, ניהולו ופיקוח על תכניו".
מנכ"ל התאגיד גולן יוכפז, שנכח בדיון, השתמש במשל להמחשת הדברים ואמר: "זה מזכיר לי את הילד שהרג את אבא שלו ובכה שהוא יתום. אתם רוצים מועצה, אנחנו רוצים מועצה, הציבור רוצה מועצה. הבעיה היא לא בתאגיד, אלא במי שרוצה למנות אנשים פוליטיים כדי שיניחו את דעתו. כל הכנסה ולו של חבר אחד פוליטי לתוך מועצת הפיקוח של התאגיד, היא כמו הריסה של השידור הציבורי".
נציגת משרד המשפטים, עו"ד עדי ליברוס, אמרה בדיון כי החוק "פוגע בעצמאות התאגיד ובעצמאות השידור הציבורי. הוא מביא פגיעה חמורה יותר בחופש ביטוי ועיתונות, וחופש ביטוי פוליטי. ההצעה הזו מניחה את התשתית להפוך את התאגיד לגוף שידור מטעם המועצה".
ראש מטה מנכ"ל משרד התקשורת, אריאל שטיינר, ציין כי כשההצעה עלתה לוועדת השרים לחקיקה, עמדת הלשכה המשפטית במשרד הייתה שיש קושי בנושא, משום שהיא אינה משתלבת עם חוק השידור הציבורי. עם זאת, לאחר בחינת כל השיקולים החליטו שר התקשורת וועדת השרים לחקיקה לתמוך בהצעה, על רקע שיקולים של גיוון, יעילות ותפקוד, עצמאות ואחריות הממשלה לממש את תפקידה כלפי הציבור. שטיינר הוסיף כי מרגע המינוי, חברי המועצה לא כפופים לממשל.
במהלך הדיון עלתה השוואה בין מועצת הרשות השנייה למועצת התאגיד, וחלק מהדוברים חידדו את ההבדל: אחת היא מועצה מפקחת ורגולטורית, ואילו השנייה היא מועצה שקובעת מדיניות. שופט העליון בדימוס חנן מלצר, נשיא מועצת העיתונות, הזכיר כי השר קרעי פיטר יו"רים שלא פעלו לפי רצונו. "השופטת נחמה מוניץ נבחרה על-ידי השר. השר רצה להתערב, מוניץ רצתה לבחור מישהו שנראה אובייקטיבי ולפי הקריטריונים, והוא אמר לה 'לא'. כתוצאה מזה, הוא רצה לפטור אותה", אמר.
מלצר אף קרץ לבג"ץ שעוסק בסוגיות האלה, והזכיר "כלל גדול במשפט - מי שמונע את קיום המצב, לא יכול לסמוך על קיום המצב. השר מונע את פעילות ועדת האיתור, ועכשיו הוא מבקש להסתמך על המניעה שהוא עצמו גרם, כדי להגיד שהמועצה לא מתפקדת".
"מבטלים כל פילטר"
ח"כ שלי טל מירון מיש עתיד תקפה בחריפות את החוק ואמרה כי מדובר ב"ניסיון נוסף, בוטה ואגרסיבי להשתלט על השידור הציבורי - וכמובן, על שוק התקשורת באופן כללי. במקום תאגיד חופשי שמשרת את הציבור, מנסים להפוך אותו לסניף דוברות של הליכוד".
עוד שיתפה טל מירון כי שלחה מכתב ליועצת המשפטית של הכנסת "על חוק השידורים שהונח על שולחן הכנסת, שלא כחוק, בניגוד לייעוץ המשפטי לממשלה ובדריסה של הרשות המחוקקת". היא שיתפה על ביקור בפולין שבו ראתה כיצד "השתלטו על השידור הציבורי והפכו אותו לשופר של הממשלה. מינויים פוליטיים בתאגיד יחסלו את התאגיד".
ח"כ קארין אלהרר, שהייתה יו"ר הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי, אמרה בוועדה כי "ההצעה הנוכחית מבקשת לבטל כל פילטר או מנגנון שמהווה חוצץ בין השר לשידור. זה פוגע בכל מה שעומד בבסיס תקשורת חופשית".
אלהרר פנתה לח"כ שקלים,ואמרה כי "מילא הייתם מביאים הצעה לשיפור, תראו במה אתם רוצים לשפר - (אבל) אתם רוצים לשפר את הלפיתה של הפוליטיקה בגוף שידור".
למעט שקלים, שהציג את הצעת החוק, לא הייתה לה בוועדה כל תמיכה מהקואליציה. ח"כ גלעד קריב אמר כי "אין בחוק הזה שום דבר תמים ושום רצון לשפר את התאגיד. קודם באים ומרטשים את היכולת של מועצת התאגיד לפעול, ונכנסים בכוונה לקרבות עם המערכת המשפטית, ואז צועקים שאין מועצה. קודם נהרוס, ואז נגיד שזה לא עובד. נוריד פטיש חמישה קילו, ואז נראה איזה מנגנון דפוק... מדובר בחיסול השידור הציבורי במדינת ישראל".
עו"ד אלעד מן, שהגיש מטעם עמותת "הצלחה" את העתירות סביב התאגיד, הזכיר כי "המשבר בעניין המועצה התחילו בממשלה הקודמת - אז הגישו עתירה נגד שר התקשורת דאז, יועז הנדל".
עו"ד מן הציע שלושה פתרונות אפשריים: "השר קרעי יחתום על מינויה של עליזה חמימה-דיין, וכך ניתן יהיה לקיים את הקוורום - אבל הוא לא עושה את זה, וסיבותיו עימו; אפשר גם לשנות את החוק שקוורום יירד מ-7 ל-5; ואפשר להכיל דין רציפות, כדי שחבר מועצה שפוקעת כהונתו לא יפסיק לכהן עד שלא ימנו מישהו במקומו".