הואנג בכנס של אנבידיה, השבוע / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta
אנבידיה נמצאת ברגע גורלי - בו טכנולוגיה, כלכלה וגיאו־פוליטיקה משתלבים ליצירת כוח שוק שמעצב מחדש את מאזן הכוחות העולמי, בשעה שהיא קרובה לשווי אסטרונומי של חמישה טריליון דולר.
● באפט פספס את השיא של אפל: כמה הוא הפסיד על מכירת המניות?
● ריי דליו מזהיר: בשוק הבינה המלאכותית נוצרה בועה מסוכנת, זו הסיכה שעלולה לפוצץ אותה
בכנס GTC DC שערכה השבוע החברה בוושינגטון, ענקית השבבים הציגה תוכנית שמסבירה את העלייה המסחררת בשווי שלה: בנייה של תשתיות בינה מלאכותית, שיהפכו בעתיד למפעלים של ידע.
מנכ"ל החברה ג'נסן הואנג כינה זאת "רגע האפולו של העידן הדיגיטלי" והודיע על הקמת שני מרכזי־על חדשים, Soltice ו־Equinox, שיספקו עוצמת מחשוב שלא נראתה עד היום - 2,200 אקסהפלופס (יחידת מידה לעוצמת המחשב).
לשם השוואה, שני המרכזים החדשים יוכלו לבצע יותר חישובים בשנייה ממה שכל בני האדם בעולם מסוגלים לעשות במשך מאות מיליוני שנים. מבחינת הואנג, מפעל מודרני אינו פס ייצור - אלא אוסף ענק של שרתים המסוגלים לאמן מודלים עם טריליוני פרמטרים, תעשיית ענק חדשה לגמרי שמייצרת ידע במקום פלדה.
מהחיבור ההדוק לממשל טראמפ ועד לקשר הישראלי: 4 נקודות על השיא החדש של אנבידיה.
1 הנשק הסודי מול סין
הכנס בוושינגטון הדגיש עד כמה אנבידיה נטועה כיום בלב האסטרטגיה הלאומית של ממשל טראמפ. נציגי הממשל, שנכחו באולם באופן בולט, הציגו את הואנג לא רק כיזם מצליח - אלא כשחקן מפתח במאבק על ההובלה הטכנולוגית מול סין. שבבי ה־Blackwell החדשים, שכבר נכנסו לייצור באריזונה, משרתים את המטרה של טראמפ להחזיר את תעשיית המוליכים למחצה לשטח אמריקאי, ובעצם לצמצם תלות בשרשראות אספקה אסייתיות שעלולות להיעצר בזמן משבר.

במקביל, בבית הלבן מבינים כי התחרות עם סין לא יכולה להתנהל רק באמצעות ניתוק. טראמפ בוחן אפשרות לאפשר מחדש מכירת שבבי AI מתקדמים לשוק הסיני, לאחר שנים של מגבלות יצוא שהובילו לירידה דרמטית במכירות. מהלך כזה עשוי להחזיר לאנבידיה גישה לאחד השווקים המשמעותיים בעולם, ולהגדיל את הכנסותיה במיליארדי דולרים.
מנגד, הואנג מזהיר מפני קיצוניות: לדבריו, ניתוק מהמפתחים ומהתעשייה הסינית עלול לפגוע בסופו של דבר בחדשנות האמריקאית.
לאנבידיה יש סיבה טובה לסייע בגישור על הפערים בין המדינות. עד לפני שנה וחצי, סין הייתה שוק מהותי לצמיחה במחשוב־על ו־AI, בהיקפים של מיליארדי דולרים בשנה. מאז הוטלו מגבלות יצוא על שבבי AI מתקדמים, ואנבידיה נאלצה לאלתר ולפתח דגמים "מרוסנים", מתחת לספי הביצועים שקבעו הרגולטורים בוושינגטון. כעת, כל החלטה פוליטית יכולה כאמור לשנות כיוון: פתיחת השוק הסיני עשויה להוסיף לאנבידיה מנוע צמיחה עצום, ואילו החמרה נוספת מצד טראמפ או הקונגרס עלולה לסגור את הדלת ולהותיר את החברה תלויה כמעט לגמרי בצפון אמריקה ובמזרח אסיה. ובכל זאת, נכון להיום, לפחות בעיני וול סטריט, אנבידיה לא רק נהנית מהגל של ה־AI, היא זו שיוצרת אותו, וממירה אותו להכנסות ממשיות בקצב חסר תקדים.
2 בועה? אנליסטים בטוחים שלא
למרות העלייה התלולה בשוויה והחששות בבורסה מפני "עוד בועת טכנולוגיה", אנליסטים מובילים בוול סטריט משדרים מסר אחיד: הסיפור של אנבידיה מבוסס על כלכלה מציאותית. החברה חשפה כי כבר היום יש לה הזמנות עתידיות בהיקף של כ־500 מיליארד דולר לחמשת הרבעונים הקרובים, נתון נדיר בגודלו בשוק השבבים, המצביע על כך שהצמיחה נשענת על חוזים חתומים עם לקוחות גדולים, לא על ציפיות מעורפלות. "הביקושים שמובילים את אנבידיה מגיעים מכלכלה אמיתית,לא מהייפ," אמר לבלומברג מייקל בראון מפפר סטון, בהתייחסות לכך שעיקר המכירות מגיע מפרויקטים שכבר נמצאים בשלבי פריסה: מרכזי־על ממשלתיים, רפואה מבוססת AI, רכב מתקדם ופלטפורמות ענן של מיקרוסופט, אמזון, גוגל ואורקל.
בברנשטיין הדגישו כי "מדובר בצמיחה שמגובה בהכנסות ותזרים, לא רק בחלומות", וציינו שהחברה מציגה רווחיות חריגה גם תוך כדי השקעות הון עצומות. בבנק אוף אמריקה אמרו זאת בפשטות־ "הביקוש לשבבי AI איננו ספקולטיבי. הלקוחות מוכנים לשלם, והרבה." ב־Loop Capital העריכו כי אם קצב האימוץ של AI בארגונים יישאר גבוה, וכי כבר ב־2026 עשויות הכנסות החברה לחצות את רף 300 מיליארד הדולר בשנה, יעד שעד לאחרונה נשמע דמיוני עבור תעשיית השבבים. עם זאת, גם בתוך החגיגה יש מי שמתריעים שהמציאות מורכבת יותר - כך למשל התחרות מצד AMD מתחדדת, חברות סיניות מצמצמות פערים במהירות, וכל שינוי במדיניות הייצוא של וושינגטון יכול לפתוח בפני אנבידיה שוק עצום, או לסגור אותו ביום אחד.
3 הקשר הישראלי לפיתוח החדש
מאחורי ההכרזות הענקיות בוושינגטון מסתתרת גם הצלחה ישראלית מובהקת. שני שבבים מרכזיים בתשתיות הבינה המלאכותית העולמיות־ ConnectX־9 ו־BlueField־4, פותחו כאן בישראל, במרכזי אנבידיה בתל אביב וביקנעם. מדובר ברכיבים שאחראים למה שמאפשר ל־AI לעבוד בקנה מידה עצום: הם מזיזים ומנהלים כמויות אדירות של מידע במהירות, כך שמערכות AI ממשיכות לרוץ חלק גם כשמעמיסים עליהן יותר ויותר כוח מחשוב. אלו בעצם שבבים שאינם מבצעים את החישוב הקוגניטיבי עצמו, אלא מאפשרים לו לקרות בקנה מידה עצום ובעידן שבו מודלים מנתחים מיליארדי מסמכים ומייצרים מיליוני תשובות בשנייה, צוואר הבקבוק הוא התקשורת: העברת דאטה במהירות ובלי לקרוס מהרעש.
הטכנולוגיות שפותחו בישראל כבר פועלות בלב תשתיות הבינה המלאכותית הגדולות בעולם, החל מאז'ור של מיקרוסופט ועד CoreWeave, ומאפשרות להן להתמודד עם עומסי מידע גדלים.
4 העתיד: דריסת רגל בשוק הקוונטים
האירוע של אנבידיה בוושינגטון לא נועד רק להכריז על מוצרים חדשים, אלא לשדר מסר ברור: מהפכת ה־AI רק בתחילתה. קהל המשקיעים והמהנדסים שנכח בוושינגטון קיבל הצצה לעולמות שבהם אנבידיה מתכוונת לשלוט בעתיד: תקשורת סלולרית מהדור הבא שתתבסס על בינה כבר מהשנייה הראשונה, קווי ייצור שמופעלים על ידי רובוטים חכמים, והנדסת חומרים ורפואה שמתרחשת לא במעבדה אלא במחשב, זאת כאמור באמצעות מודלים שמריצים מיליוני ניסויים וירטואליים. בשיתוף פעולה עם ענקיות תעשייה כמו סימנס, אנבידיה כבר בונה "מפעלי תאום דיגיטלי" - פסי ייצור שמכינים ושולטים בתהליכים פיזיים בזמן אמת.
במקביל, אחד החידושים הדרמטיים ביותר שהוצגו בכנס היה NVQLink, טכנולוגיה שמחברת בין עולם המחשוב המסורתי לבין מחשוב קוונטי.
עד היום, מחשוב קוונטי היה כמעט מנותק מהעולם המסחרי, ובגדר ניסויים במעבדות אקדמיות. כעת, אם החזון של אנבידיה יתממש, מעבדים קוונטיים יוכלו להריץ יחד עם מחשבים רגילים את אותם תהליכי פיתוח, מאופטימיזציה של תרופות ועד סימולציה של אנרגיות חדשות. זהו גשר ישיר בין מדע בסיסי לתעשייה - מה שנחשב עד לא מזמן עתיד רחוק.