גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשהבינו שלא יוכלו לנצח אותם: הבנקים מסתערים על המטבעות היציבים

הבנקים הגדולים בעולם עברו מהתעלמות וחשש מהמטבעות הדיגיטליים היציבים, לאימוץ מסיבי ● במקביל, המטבעות היציבים הופכים לנשק שובר שוויון במאבק על הכסף העולמי ● אילו חברות ייהנו מכך, מי צפויות להיפגע ולהפסיד, ומה ההשלכות על המערכת הפיננסית בישראל?

הבנקים מסתערים על המטבעות היציבים / צילום: Shutterstock
הבנקים מסתערים על המטבעות היציבים / צילום: Shutterstock

הכותבים הם מנכ"ל ומנהלת בחברת הייעוץ Complex

מחירו של מטבע הביטקוין נחשב בעיני רבים כמדד להתפתחות שוק הקריפטו. אולם, שינוי דרמטי בהרבה לעתיד השוק מתרחש כיום מאחורי הקלעים, דווקא בעולמות הבנקאות והתשלומים המסורתיים.

החלטות ריבית, דוחות ופגישה אחת קריטית: היכונו ל-30 שעות סוערות בשווקים
גמל להשקעה או קרן נאמנות: איפה הכי כדאי לשים את הכסף

הבנקים הגדולים בעולם כבר אינם מתייחסים למטבעות דיגיטליים כאל אפיזודה חולפת ואף מסוכנת, אלא מאמצים אותם לליבת פעילותם.

מדובר באימוץ של המטבעות היציבים (Stablecoins), שקיבל רוח גבית בין היתר מחקיקת ה־Genius Act בארה"ב ביולי, המסדירה לראשונה את מעמד המטבעות הללו ויוצרת מסגרת רגולטורית להנפקה, החזקה ושימוש בהם.

ה־Stablecoins הם מטבעות דיגיטליים הצמודים בערכם למטבע פיאט (מטבע של מדינה שמשמש כאמצעי תשלום חוקי בה), לרוב הדולר, ומגובים ביחס של 1:1 ברזרבות מזומן, פיקדונות ואג"ח קצרות. היקף המטבעות היציבים כיום בעולם הינו כ־310 מיליארד דולר.
המנפיקה הגדולה ביותר, Tether, מחזיקה בכ־180 מיליארד דולר במטבע USDT ואחריה Circle, שמחזיקה כ־80 מיליארד דולר ב־USDC. זו הונפקה בנאסד"ק ביוני השנה בשווי 8 מיליארד דולר, ומנייתה עלתה מאז פי 4! יחד הן מחזיקות סכום השקול לכ־3% מנכסי הקרנות הכספיות בארה"ב, וצומחות בקצב של עשרות אחוזים בשנה.

המודל העסקי שלהן הוא פשוט ורווחי מאוד: הריביות מהשקעת הרזרבות נותרות ברשותן במלואן. כך, הרווח גדל ככל שהריבית גבוהה והיקף המטבעות גדל.

הבנקים חזק במשחק

כאמור הרוח הגבית לבנקים בארה"ב ובשאר העולם לאימוץ המטבעות היציבים, נובעת ממספר גורמים.

לדעתנו, ממשל טראמפ היה הראשון לזהות שהמטבע שיגבה מטבעות יציבים בעולם, ישלוט בזרימת ההון הגלובלית בעתיד ובהכנסות העתק שינבעו מהחזקת וסליקת הכספים, ויעצים דרמטית את הביקוש למטבע ולאג"ח הממשלתיות שלו.

שנית, למטבעות היציבים יתרון טכנולוגי עצום בביצוע תשלומים מיידיים בעלות אפסית וביצירת גשר בין המערכת הבנקאית לקריפטו.

שילוב הדברים מחייב את הבנקים להיכנס למשחק, כדי לשמר את הלקוחות במערכת ולהמשיך לשלוט בתנועות הכסף הגלובליות.

ואכן, עשרה מהבנקים הגדולים בעולם, בהם דויטשה בנק, UBS ובנק אוף אמריקה כבר מפתחים מטבעות יציבים בדולר ובאירו. במקביל, JP Morgan משתמש ב־JPM Coin, מטבע פנימי לעסקאות עם לקוחות מוסדיים בהיקף יומי של מיליארדי דולרים, שיוכל לשמש בעתיד כתשתית לעסקאות צרכניות. ואילו בנק Citi השיק טוקנים דיגיטליים המייצגים פיקדונות.

המשמעות עבור בנקים שנמנעים מכניסה לתחום, או שאין ברשותם משאבים לפיתוחים יקרים, היא סיכון לאובדן לקוחות והכנסות משמעותיות מהעברות כספים, כרטיסי אשראי והמרות מט"ח.

ברית אינטרסים זמנית

לכאורה, נדמה שהבנקים הגדולים יכולים להנפיק מטבעות יציבים בקלות; יש להם רישיון רגולטורי, גישה לכסף ולמאגרי פיקדונות גדולים, וכמובן מותג שאף חברת פינטק לא יכולה להתחרות בו. אולם, הבנקים כבולים למערכות טכנולוגיות ישנות ואיטיות.

הפתרון המתבקש כעת הינו חבירה לחברות המנפיקות מטבעות, שכבר בנו תשתיות בלוקצ'יין מוסדיות חוצות־גבולות, ומערכות ניהול רזרבות, עם יכולת מוכחת להזיז מיליארדי דולרים ביום במהירות מחוץ למערכת הבנקאית.

לכן, מנפיקות מטבעות כמו Circle ו־Paxos, מנפיקת המטבע PYUSD של PayPal, הפכו לספקיות תשתית טכנולוגית "White Label" (כשהמותג של נותן השירותים מוסתר למעשה) להנפקת מטבעות יציבים עבור גופים פיננסיים.
הדבר מאפשר להן גידול משמעותי בפעילות ובהכנסות תוך זמן קצר, בעוד שהבנקים שעובדים עמם שומרים על שליטה במידע ובפיקדונות.

בעתיד הקרוב כולם ירוויחו, אך ברית האינטרסים צפויה להיות זמנית. סביר שבהמשך הבנקים ינסו להחליף את התלות הטכנולוגית בפיתוח פנימי ובבעלות מלאה על המטבעות.

ייתכן שזו הסיבה שדווקא Tether, המנפיקה הגדולה ביותר של מטבעות יציבים, בוחרת להתמקד בפעילות בזירות קריפטו ומבדלת עצמה מהשחקנים שייטרפו לבסוף על ידי הבנקים.

בישראל אין דחיפות

בישראל המצב שונה בתכלית. הבנקים הגדולים רווחיים מאוד ונהנים מתחרות מועטה, כך שכניסה לעולמות חדשניים שנתפסים כיותר מסוכנים כמו קריפטו, אינה בראש סדר העדיפויות.

השינוי בישראל עשוי להגיע מהחקיקה המתוכננת להקמת בנקים "רזים" ולפתיחת השוק לתחרות. אותם בנקים חדשים יהיו חייבים לפתח הצעות ערך חדשניות אמיתיות לצרכנים, כדי להתחרות בבנקים הקיימים. למשל, באמצעות הנפקת מטבעות יציבים מגובי שקלים, שישמשו כאקו־סיסטם פנימי בבנק ובינו לבין שותפים עסקיים, אשר יעמידו ללקוחות הטבות צרכניות משמעותיות דרך צבירת "מטבעות" בעו"ש ובפיקדונות. כך ניתן יהיה לשלם ללקוחות תשואה משוקללת עודפת, שתאתגר את הריביות הנמוכות בבנקים הקיימים.

המסר לכרטיסי האשראי

במקביל, גם חברות התשלומים Visa ו־Mastercard מבינות שהתשתיות שלהן המבוססות על העברות בנקאיות וכרטיסי אשראי, הופכות מיושנות ויקרות ביחס לטכנולוגיית העילית המהירה של המטבעות היציבים. ניתן להניח שהמודל העסקי הקיים, המבוסס על עמלות סליקה שלעיתים מגיעות ל־3%־2% מעסקה הנסלקת באיטיות, לא יוכל להמשיך להתקיים.

לכן גם חברות התשלומים מאמצות את השינוי: ויזה מבצעת פיילוט לסליקה ישירה במטבע USDC של כספים מוסדיים; מאסטרקארד מאפשרת לבנקים ולחברות פינטק להנפיק מטבעות יציבים עם Paxos ברשת שלה. גם חברות כמו Stripe, פייפאל ו־Block מאפשרות תשלום ישיר במטבעות יציבים לעסקים, ללא צורך בכרטיס.

רק השבוע קיבלנו דוגמה פורצת דרך, כאשר PayPal הודיעה על הטמעת הארנק הדיגיטלי שלה ב־ChatGPT, ובפלטפורמות AI נוספות, כך שמשתמשים יוכלו לשלם בהן ישירות מהצ'אט. בשלב זה התשלומים מבוססים על תשתית פייפאל הרגילה, אך החברה רומזת שבעתיד יתאפשר לשלם באמצעות המטבע היציב שלה, בחידוש דרמטי העוקף את מערכות הסליקה המסורתיות של הבנקים וכרטיסי האשראי.

המיידיות בעוכרי הצריכה

בישראל המצב הרבה פחות מאיים על חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, מקס וכאל. לרשותן עומד החסם התחרותי של אשראי חינמי ללקוחות בכרטיסי האשראי, כתוצאה מדחיית תשלומים שוטפים למועד חיוב קבוע בחודש שלרוב מקביל לקבלת המשכורת, ופריסת רכישות משמעותיות למספר תשלומים ללא ריבית. זהו מודל כמעט ייחודי גלובלית.

הדבר יוצר תלות אדירה של משקי הבית בכרטיסי האשראי, כאמצעי למימון צריכה שוטפת באשראי חינמי, לנוכח היעדר יתרות מספקות בחשבונות של מרבית משקי הבית ויוקר המחיה בישראל.

אם המטבעות היציבים יהפכו את העסקאות למיידיות, הצריכה הפרטית ומשקי בית רבים ייפגעו משמעותית.

לכן, בדומה לבנקים המקומיים, גם חברות כרטיסי האשראי בישראל צפויות להישאר בשנים הקרובות עם התשתית הקיימת, תוך שימור רווחיות גבוהה מעמלות סליקה, בעוד יתר העולם המערבי יעבור לטכנולוגיות מתקדמות וזולות בהרבה לצרכנים.

הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בני"ע או מכשירים המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ בהתייחסות ראשונה: "נשמיד את האיום מהמשטר האיראני האכזר"

חיל האוויר בשיתוף כוחות אמריקאיים תקפו עשרות מטרות של המשטר האיראני • שר הביטחון חתם על צו מיוחד ולפיו יוטל מעתה מצב חירום מיוחד בכל שטח מדינת ישראל • בפיקוד העורף הנחו לשהות סמוך למרחבים המוגנים • גורם ביטחוני ל-N12: "'מבצע עם כלביא היה הפרומו" • גל תקיפות חריג בהיקפו גם בלבנון נגד פירי שיגור תת-קרקעיים • עדכונים שוטפים

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

לקראת תקיפה? הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי