הבנקים מסתערים על המטבעות היציבים / צילום: Shutterstock
הכותבים הם מנכ"ל ומנהלת בחברת הייעוץ Complex
מחירו של מטבע הביטקוין נחשב בעיני רבים כמדד להתפתחות שוק הקריפטו. אולם, שינוי דרמטי בהרבה לעתיד השוק מתרחש כיום מאחורי הקלעים, דווקא בעולמות הבנקאות והתשלומים המסורתיים.
● החלטות ריבית, דוחות ופגישה אחת קריטית: היכונו ל-30 שעות סוערות בשווקים
● גמל להשקעה או קרן נאמנות: איפה הכי כדאי לשים את הכסף
הבנקים הגדולים בעולם כבר אינם מתייחסים למטבעות דיגיטליים כאל אפיזודה חולפת ואף מסוכנת, אלא מאמצים אותם לליבת פעילותם.
מדובר באימוץ של המטבעות היציבים (Stablecoins), שקיבל רוח גבית בין היתר מחקיקת ה־Genius Act בארה"ב ביולי, המסדירה לראשונה את מעמד המטבעות הללו ויוצרת מסגרת רגולטורית להנפקה, החזקה ושימוש בהם.
ה־Stablecoins הם מטבעות דיגיטליים הצמודים בערכם למטבע פיאט (מטבע של מדינה שמשמש כאמצעי תשלום חוקי בה), לרוב הדולר, ומגובים ביחס של 1:1 ברזרבות מזומן, פיקדונות ואג"ח קצרות. היקף המטבעות היציבים כיום בעולם הינו כ־310 מיליארד דולר.
המנפיקה הגדולה ביותר, Tether, מחזיקה בכ־180 מיליארד דולר במטבע USDT ואחריה Circle, שמחזיקה כ־80 מיליארד דולר ב־USDC. זו הונפקה בנאסד"ק ביוני השנה בשווי 8 מיליארד דולר, ומנייתה עלתה מאז פי 4! יחד הן מחזיקות סכום השקול לכ־3% מנכסי הקרנות הכספיות בארה"ב, וצומחות בקצב של עשרות אחוזים בשנה.
המודל העסקי שלהן הוא פשוט ורווחי מאוד: הריביות מהשקעת הרזרבות נותרות ברשותן במלואן. כך, הרווח גדל ככל שהריבית גבוהה והיקף המטבעות גדל.
הבנקים חזק במשחק
כאמור הרוח הגבית לבנקים בארה"ב ובשאר העולם לאימוץ המטבעות היציבים, נובעת ממספר גורמים.
לדעתנו, ממשל טראמפ היה הראשון לזהות שהמטבע שיגבה מטבעות יציבים בעולם, ישלוט בזרימת ההון הגלובלית בעתיד ובהכנסות העתק שינבעו מהחזקת וסליקת הכספים, ויעצים דרמטית את הביקוש למטבע ולאג"ח הממשלתיות שלו.
שנית, למטבעות היציבים יתרון טכנולוגי עצום בביצוע תשלומים מיידיים בעלות אפסית וביצירת גשר בין המערכת הבנקאית לקריפטו.
שילוב הדברים מחייב את הבנקים להיכנס למשחק, כדי לשמר את הלקוחות במערכת ולהמשיך לשלוט בתנועות הכסף הגלובליות.
ואכן, עשרה מהבנקים הגדולים בעולם, בהם דויטשה בנק, UBS ובנק אוף אמריקה כבר מפתחים מטבעות יציבים בדולר ובאירו. במקביל, JP Morgan משתמש ב־JPM Coin, מטבע פנימי לעסקאות עם לקוחות מוסדיים בהיקף יומי של מיליארדי דולרים, שיוכל לשמש בעתיד כתשתית לעסקאות צרכניות. ואילו בנק Citi השיק טוקנים דיגיטליים המייצגים פיקדונות.
המשמעות עבור בנקים שנמנעים מכניסה לתחום, או שאין ברשותם משאבים לפיתוחים יקרים, היא סיכון לאובדן לקוחות והכנסות משמעותיות מהעברות כספים, כרטיסי אשראי והמרות מט"ח.
ברית אינטרסים זמנית
לכאורה, נדמה שהבנקים הגדולים יכולים להנפיק מטבעות יציבים בקלות; יש להם רישיון רגולטורי, גישה לכסף ולמאגרי פיקדונות גדולים, וכמובן מותג שאף חברת פינטק לא יכולה להתחרות בו. אולם, הבנקים כבולים למערכות טכנולוגיות ישנות ואיטיות.
הפתרון המתבקש כעת הינו חבירה לחברות המנפיקות מטבעות, שכבר בנו תשתיות בלוקצ'יין מוסדיות חוצות־גבולות, ומערכות ניהול רזרבות, עם יכולת מוכחת להזיז מיליארדי דולרים ביום במהירות מחוץ למערכת הבנקאית.
לכן, מנפיקות מטבעות כמו Circle ו־Paxos, מנפיקת המטבע PYUSD של PayPal, הפכו לספקיות תשתית טכנולוגית "White Label" (כשהמותג של נותן השירותים מוסתר למעשה) להנפקת מטבעות יציבים עבור גופים פיננסיים.
הדבר מאפשר להן גידול משמעותי בפעילות ובהכנסות תוך זמן קצר, בעוד שהבנקים שעובדים עמם שומרים על שליטה במידע ובפיקדונות.
בעתיד הקרוב כולם ירוויחו, אך ברית האינטרסים צפויה להיות זמנית. סביר שבהמשך הבנקים ינסו להחליף את התלות הטכנולוגית בפיתוח פנימי ובבעלות מלאה על המטבעות.
ייתכן שזו הסיבה שדווקא Tether, המנפיקה הגדולה ביותר של מטבעות יציבים, בוחרת להתמקד בפעילות בזירות קריפטו ומבדלת עצמה מהשחקנים שייטרפו לבסוף על ידי הבנקים.
בישראל אין דחיפות
בישראל המצב שונה בתכלית. הבנקים הגדולים רווחיים מאוד ונהנים מתחרות מועטה, כך שכניסה לעולמות חדשניים שנתפסים כיותר מסוכנים כמו קריפטו, אינה בראש סדר העדיפויות.
השינוי בישראל עשוי להגיע מהחקיקה המתוכננת להקמת בנקים "רזים" ולפתיחת השוק לתחרות. אותם בנקים חדשים יהיו חייבים לפתח הצעות ערך חדשניות אמיתיות לצרכנים, כדי להתחרות בבנקים הקיימים. למשל, באמצעות הנפקת מטבעות יציבים מגובי שקלים, שישמשו כאקו־סיסטם פנימי בבנק ובינו לבין שותפים עסקיים, אשר יעמידו ללקוחות הטבות צרכניות משמעותיות דרך צבירת "מטבעות" בעו"ש ובפיקדונות. כך ניתן יהיה לשלם ללקוחות תשואה משוקללת עודפת, שתאתגר את הריביות הנמוכות בבנקים הקיימים.
המסר לכרטיסי האשראי
במקביל, גם חברות התשלומים Visa ו־Mastercard מבינות שהתשתיות שלהן המבוססות על העברות בנקאיות וכרטיסי אשראי, הופכות מיושנות ויקרות ביחס לטכנולוגיית העילית המהירה של המטבעות היציבים. ניתן להניח שהמודל העסקי הקיים, המבוסס על עמלות סליקה שלעיתים מגיעות ל־3%־2% מעסקה הנסלקת באיטיות, לא יוכל להמשיך להתקיים.
לכן גם חברות התשלומים מאמצות את השינוי: ויזה מבצעת פיילוט לסליקה ישירה במטבע USDC של כספים מוסדיים; מאסטרקארד מאפשרת לבנקים ולחברות פינטק להנפיק מטבעות יציבים עם Paxos ברשת שלה. גם חברות כמו Stripe, פייפאל ו־Block מאפשרות תשלום ישיר במטבעות יציבים לעסקים, ללא צורך בכרטיס.
רק השבוע קיבלנו דוגמה פורצת דרך, כאשר PayPal הודיעה על הטמעת הארנק הדיגיטלי שלה ב־ChatGPT, ובפלטפורמות AI נוספות, כך שמשתמשים יוכלו לשלם בהן ישירות מהצ'אט. בשלב זה התשלומים מבוססים על תשתית פייפאל הרגילה, אך החברה רומזת שבעתיד יתאפשר לשלם באמצעות המטבע היציב שלה, בחידוש דרמטי העוקף את מערכות הסליקה המסורתיות של הבנקים וכרטיסי האשראי.
המיידיות בעוכרי הצריכה
בישראל המצב הרבה פחות מאיים על חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, מקס וכאל. לרשותן עומד החסם התחרותי של אשראי חינמי ללקוחות בכרטיסי האשראי, כתוצאה מדחיית תשלומים שוטפים למועד חיוב קבוע בחודש שלרוב מקביל לקבלת המשכורת, ופריסת רכישות משמעותיות למספר תשלומים ללא ריבית. זהו מודל כמעט ייחודי גלובלית.
הדבר יוצר תלות אדירה של משקי הבית בכרטיסי האשראי, כאמצעי למימון צריכה שוטפת באשראי חינמי, לנוכח היעדר יתרות מספקות בחשבונות של מרבית משקי הבית ויוקר המחיה בישראל.
אם המטבעות היציבים יהפכו את העסקאות למיידיות, הצריכה הפרטית ומשקי בית רבים ייפגעו משמעותית.
לכן, בדומה לבנקים המקומיים, גם חברות כרטיסי האשראי בישראל צפויות להישאר בשנים הקרובות עם התשתית הקיימת, תוך שימור רווחיות גבוהה מעמלות סליקה, בעוד יתר העולם המערבי יעבור לטכנולוגיות מתקדמות וזולות בהרבה לצרכנים.
הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בני"ע או מכשירים המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם