גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המאבק על גיוס החרדים: הסנקציות האפקטיביות בחוץ, אלה שלא משפיעות - בפנים

המתווה של בועז ביסמוט להסדרת הפטור לגיוס חרדים עורר סערה. אלה הנקודות שכדאי לשים לב אליהן ● המשרוקית של גלובס

הפגנת חרדים נגד גיוס לצה''ל / צילום: Shutterstock
הפגנת חרדים נגד גיוס לצה''ל / צילום: Shutterstock

קצת לפני הדיון בבג"ץ בנושא גיוס חרדים ו"הפגנת המיליון" של מוחים חרדים נגד הגיוס, נחשפה בתקשורת הצעת הקואליציה לחוק הפטור מגיוס לתלמידי הישיבות החרדים, בהובלת יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט.

"מתווה ביסמוט" עורר סערה, ופרטיו כבר נידונו בתקשורת בהרחבה. לכן לא נחזור שוב על כל פרטיו, ובמקום זאת נבקש להפנות את הזרקור על מספר נקודות שצריכות חידוד, ושכדאי לתת להן תשומת־לב מיוחדת.

המשרוקית | תורה ועבודה: כמה תלמידי ישיבה עובדים במקביל?
המשרוקית | איום בלי שיניים? המספרים שמאחורי הסנקציות במתווה לגיוס חרדים

כמה חרדים אמורים להתגייס?

המתווה מציב "רף מינימלי" לגיוס גברים חרדים: 4,800 בשנה הראשונה לכניסת החוק לתוקף, 5,760 בשנה השנייה, 6,840 בשלישית, 7,920 ברביעית, ו־50% ממחזור הגיוס החל מהשנה החמישית.

איך מגדירים "חרדי"?

על־פי נוסח ההצעה, חרדי - או "בוגר מוסד חינוך חרדי" - הוא מי שלמד בין גיל 14 לגיל 18, במשך שתי שנות לימוד לפחות, במוסד חינוך חרדי. התנאי הזה היה קיים בפרק בחוק שירות ביטחון שעוסק ב"שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים", אלא שבג"ץ ביטל את תוקפו של הפרק ב־2021.

התנאי הזה מקל יותר ביחס להצעה של יולי אדלשטיין מאוגוסט האחרון. במתווה אדלשטיין נקבע רף של שלוש שנות לימוד במוסד חינוך חרדי בין הגילים 14 ל־18, או שנתיים בין גיל 15 ל־18.

שירות אזרחי - חלק מהמכסה

מתווה ביסמוט מאפשר לספור בתוך המכסה גם את מי שישרתו בשירות אזרחי־ביטחוני (קטגוריה של שירות לאומי־אזרחי), ובתנאי שמספרם לא יעלה על 10% ממכסת הגיוס השנתית (כלומר, 5% ממחזור הגיוס החל מהשנה החמישית). אין בידינו נתונים על שירות מסוג זה בלבד, אבל דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מעלה כי באופן כללי, אם נכלול את מי ששירתו בשירות לאומי־אזרחי במניין המשרתים, הרי שנגיע ל־91.7% ו־87.8% משרתים בהתאמה. זאת, כאמור, מול דרישה ל־50% בלבד מהחרדים.

תקציבים והטבות כספיות

תקציבים יישללו מישיבות אם בשנה הראשונה והשנייה אלה לא יעמדו ב־75% מהיעד השנתי. בשנה השלישית יישללו התקציבים אם הישיבות לא יעמדו ב־80% מהיעד. במתווה אדלשטיין הייתה דרישה לעמידה ב־95% מהיעד. חשוב לציין כי אם המתווה יתקבל, המשמעות היא שלפחות עד בחינת העמידה ביעדים, התקצוב אמור להיות מוחזר לישיבות.

עוד הטבה שתוחזר עד בחינת העמידה ביעדים היא ההנחה במעונות. רק במקרה שלא תהיה עמידה ברף המינימלי לגיוס לשירות סדיר בשנה הראשונה - תישלל מתלמיד הישיבה הזכאות להשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד של ילדו במעון יום.

איסור הוצאת רישיון נהיגה

לפי ההצעה, לתלמיד ישיבה שלא התייצב לשירות סדיר, לא יינתן לו רישיון נהיגה עד שימלאו לו 23 שנים. אבל לא בטוח שזה כל־כך ישפיע.

כפי שהסברנו בעבר, הישיבות גבוהות החרדיות כבר אוסרות על בחורי ישיבה להוציא רישיון. כלומר, הסנקציה רק מעגנת בחוק את האיסור ומחזקת את עמדת הישיבות, שלפיה לבן ישיבה אסור להוציא רישיון נהיגה. אבל איך חקיקה שכזאת באמת תשפיע על הציבור החרדי?

לפי ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מחקר ונתונים במכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית: "אפשר להטיל ספק כמה זה ירתיע את החרדים. כבר כיום, רק לכחצי מהמשפחות החרדיות יש רכב פרטי, שמשרת את המטרות השוטפות של המשפחה".

מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) ל־2023 עולה כי כ־50% מהחרדים מעל גיל 20 מחזיקים ברישיון נהיגה, לעומת 82% מהמסורתיים, 83% מהדתיים ו־88% מהחילונים.

"מצד אחד, אפשר להגיד שהסנקציה הזו חסרת שיניים. מצד שני, ייתכן שהיא תיצור דווקא השפעה שלילית על ההשתלבות", אומר רגב. "כיום יש עלייה בשיעור ההשתלבות של חרדים בשוק העבודה, וכאשר זה קורה, עולה גם הצורך ברכב פרטי. מניעת רישיון נהיגה או עיכוב הוצאתו עלולה, בטווח הבינוני־ארוך, לפגוע ברצון ויכולת של צעירים חרדים להשתלב בשוק העבודה. לכן התועלת בסנקציה הזו מוטלת בספק".

בהתאם, בדוח הלמ"ס ניתן לראות שככל שמספר המחזיקים ברישיון במשק בית עולה - כך עולה גם ההכנסה.

קבלה לשירות המדינה

המתווה גם מבטל זכאות להעדפה בקבלה לשירות המדינה. ואולם כבר הראינו שמדובר בהטבה שרחוקה מלהיות משמעותית. ב־2023 בשירות המדינה עבדו 2,373 חרדים. כמה זה משמעותי לאוכלוסייה החרדית? באותה שנה היו בסך־הכול כ־407 אלף חרדים (גברים ונשים) בגילי העבודה העיקריים (25־66), מתוכם עבדו כ־281 אלף. קרי, התעסוקה בשירות המדינה היוותה פחות מאחוז מכלל החרדים בגילי העבודה (0.6%) או מהחרדים שכבר עובדים (0.8%).

לפי ד"ר גלעד מלאך, עמית מחקר בתוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, "ביטול ההעדפה המתקנת בשירות המדינה הוא פגיעה בשוליים, זה לא 'גיים צ'יינג'ר' מהותי". לדבריו, "רוב המועמדים החרדים שנקלטים לא עושים זאת דרך העדפה מתקנת, והמקרים שבהם אי־אפשר היה להכריע בין שני מועמדים, ומה שהיטה את הכף הוא עובדת היותו של אחד מהם חרדי, הם ככל הנראה זעומים. לכן, ההשפעה של ההעדפה המתקנת בשירות הציבורי היא אפסית".

עוד כתבות

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עשרות אזרחים ישראלים חצו אמש את גדר המערכת משטח מדינת ישראל לרצועת עזה והושבו ע"י צה"ל ● עדכונים שוטפים

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מסמכי אפשטיין

מסמכי אפשטיין: תיבת הפנדורה שמרעידה את העולם העסקי

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר