גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המאבק על גיוס החרדים: הסנקציות האפקטיביות בחוץ, אלה שלא משפיעות - בפנים

המתווה של בועז ביסמוט להסדרת הפטור לגיוס חרדים עורר סערה. אלה הנקודות שכדאי לשים לב אליהן ● המשרוקית של גלובס

הפגנת חרדים נגד גיוס לצה''ל / צילום: Shutterstock
הפגנת חרדים נגד גיוס לצה''ל / צילום: Shutterstock

קצת לפני הדיון בבג"ץ בנושא גיוס חרדים ו"הפגנת המיליון" של מוחים חרדים נגד הגיוס, נחשפה בתקשורת הצעת הקואליציה לחוק הפטור מגיוס לתלמידי הישיבות החרדים, בהובלת יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט.

"מתווה ביסמוט" עורר סערה, ופרטיו כבר נידונו בתקשורת בהרחבה. לכן לא נחזור שוב על כל פרטיו, ובמקום זאת נבקש להפנות את הזרקור על מספר נקודות שצריכות חידוד, ושכדאי לתת להן תשומת־לב מיוחדת.

המשרוקית | תורה ועבודה: כמה תלמידי ישיבה עובדים במקביל?
המשרוקית | איום בלי שיניים? המספרים שמאחורי הסנקציות במתווה לגיוס חרדים

כמה חרדים אמורים להתגייס?

המתווה מציב "רף מינימלי" לגיוס גברים חרדים: 4,800 בשנה הראשונה לכניסת החוק לתוקף, 5,760 בשנה השנייה, 6,840 בשלישית, 7,920 ברביעית, ו־50% ממחזור הגיוס החל מהשנה החמישית.

איך מגדירים "חרדי"?

על־פי נוסח ההצעה, חרדי - או "בוגר מוסד חינוך חרדי" - הוא מי שלמד בין גיל 14 לגיל 18, במשך שתי שנות לימוד לפחות, במוסד חינוך חרדי. התנאי הזה היה קיים בפרק בחוק שירות ביטחון שעוסק ב"שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים", אלא שבג"ץ ביטל את תוקפו של הפרק ב־2021.

התנאי הזה מקל יותר ביחס להצעה של יולי אדלשטיין מאוגוסט האחרון. במתווה אדלשטיין נקבע רף של שלוש שנות לימוד במוסד חינוך חרדי בין הגילים 14 ל־18, או שנתיים בין גיל 15 ל־18.

שירות אזרחי - חלק מהמכסה

מתווה ביסמוט מאפשר לספור בתוך המכסה גם את מי שישרתו בשירות אזרחי־ביטחוני (קטגוריה של שירות לאומי־אזרחי), ובתנאי שמספרם לא יעלה על 10% ממכסת הגיוס השנתית (כלומר, 5% ממחזור הגיוס החל מהשנה החמישית). אין בידינו נתונים על שירות מסוג זה בלבד, אבל דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מעלה כי באופן כללי, אם נכלול את מי ששירתו בשירות לאומי־אזרחי במניין המשרתים, הרי שנגיע ל־91.7% ו־87.8% משרתים בהתאמה. זאת, כאמור, מול דרישה ל־50% בלבד מהחרדים.

תקציבים והטבות כספיות

תקציבים יישללו מישיבות אם בשנה הראשונה והשנייה אלה לא יעמדו ב־75% מהיעד השנתי. בשנה השלישית יישללו התקציבים אם הישיבות לא יעמדו ב־80% מהיעד. במתווה אדלשטיין הייתה דרישה לעמידה ב־95% מהיעד. חשוב לציין כי אם המתווה יתקבל, המשמעות היא שלפחות עד בחינת העמידה ביעדים, התקצוב אמור להיות מוחזר לישיבות.

עוד הטבה שתוחזר עד בחינת העמידה ביעדים היא ההנחה במעונות. רק במקרה שלא תהיה עמידה ברף המינימלי לגיוס לשירות סדיר בשנה הראשונה - תישלל מתלמיד הישיבה הזכאות להשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד של ילדו במעון יום.

איסור הוצאת רישיון נהיגה

לפי ההצעה, לתלמיד ישיבה שלא התייצב לשירות סדיר, לא יינתן לו רישיון נהיגה עד שימלאו לו 23 שנים. אבל לא בטוח שזה כל־כך ישפיע.

כפי שהסברנו בעבר, הישיבות גבוהות החרדיות כבר אוסרות על בחורי ישיבה להוציא רישיון. כלומר, הסנקציה רק מעגנת בחוק את האיסור ומחזקת את עמדת הישיבות, שלפיה לבן ישיבה אסור להוציא רישיון נהיגה. אבל איך חקיקה שכזאת באמת תשפיע על הציבור החרדי?

לפי ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מחקר ונתונים במכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית: "אפשר להטיל ספק כמה זה ירתיע את החרדים. כבר כיום, רק לכחצי מהמשפחות החרדיות יש רכב פרטי, שמשרת את המטרות השוטפות של המשפחה".

מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) ל־2023 עולה כי כ־50% מהחרדים מעל גיל 20 מחזיקים ברישיון נהיגה, לעומת 82% מהמסורתיים, 83% מהדתיים ו־88% מהחילונים.

"מצד אחד, אפשר להגיד שהסנקציה הזו חסרת שיניים. מצד שני, ייתכן שהיא תיצור דווקא השפעה שלילית על ההשתלבות", אומר רגב. "כיום יש עלייה בשיעור ההשתלבות של חרדים בשוק העבודה, וכאשר זה קורה, עולה גם הצורך ברכב פרטי. מניעת רישיון נהיגה או עיכוב הוצאתו עלולה, בטווח הבינוני־ארוך, לפגוע ברצון ויכולת של צעירים חרדים להשתלב בשוק העבודה. לכן התועלת בסנקציה הזו מוטלת בספק".

בהתאם, בדוח הלמ"ס ניתן לראות שככל שמספר המחזיקים ברישיון במשק בית עולה - כך עולה גם ההכנסה.

קבלה לשירות המדינה

המתווה גם מבטל זכאות להעדפה בקבלה לשירות המדינה. ואולם כבר הראינו שמדובר בהטבה שרחוקה מלהיות משמעותית. ב־2023 בשירות המדינה עבדו 2,373 חרדים. כמה זה משמעותי לאוכלוסייה החרדית? באותה שנה היו בסך־הכול כ־407 אלף חרדים (גברים ונשים) בגילי העבודה העיקריים (25־66), מתוכם עבדו כ־281 אלף. קרי, התעסוקה בשירות המדינה היוותה פחות מאחוז מכלל החרדים בגילי העבודה (0.6%) או מהחרדים שכבר עובדים (0.8%).

לפי ד"ר גלעד מלאך, עמית מחקר בתוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, "ביטול ההעדפה המתקנת בשירות המדינה הוא פגיעה בשוליים, זה לא 'גיים צ'יינג'ר' מהותי". לדבריו, "רוב המועמדים החרדים שנקלטים לא עושים זאת דרך העדפה מתקנת, והמקרים שבהם אי־אפשר היה להכריע בין שני מועמדים, ומה שהיטה את הכף הוא עובדת היותו של אחד מהם חרדי, הם ככל הנראה זעומים. לכן, ההשפעה של ההעדפה המתקנת בשירות הציבורי היא אפסית".

עוד כתבות

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים