''ממתק או תעלול'' בישראל. ''ההאלווין 'יעוברת''' / צילום: מיטל שטדלר
1
השבוע הזמרת מירי מסיקה הכריזה בפני 144 אלף עוקביה באינסטגרם "נכשלתי כאם", משום שבנותיה המתבגרות אימצו את חגיגות האלווין (ליל כל הקדושים). במקום מגוריהן קריית אונו, כמו במקומות רבים בארץ, החג הפך לתופעה של ממש - כולל מסיבות תחפושות ואימוץ מנהג "ממתק או תעלול". מסיקה סערה: "למה הייתה מלחמה? למה נחטפו אנשים? למה נהרגו? כי אנחנו יהודים! אז לחגוג האלווין?". הסרטון זכה למעלה מחצי מיליון צפיות ועורר דיון בדבר אימוץ החג האמריקאי בקרב יהודים בישראל.
● איך הפך הלובר לזירת הפשע המושלמת
● למה הוציאה אמזון פריים את האקדח מהידיים של ג'יימס בונד
2
גם בקבוצות שכונתיות בערים מרכזיות התפלמסו האם נכון לחגוג את החג בעל השורשים הנוצריים שיצוין ביום שישי ה-31 באוקטובר. בעיקר באיזור המרכז שכונות רבות לוקחות חלק בחגיגות, מקשטות את הבתים בדלעות ומכשפות ומשתפות את ילדי השכונה. תושבת הרצליה סיפרה לגלובס: "יש לנו כתובות של הבתים שנרשמו, אנחנו מקשטים אותם, מתכננים מסלול מראש ומתחפשים. הילדים נהנים, עוברים בין הבתים ומקבלים ממתקים, איפה הדילמה?". הורים אחרים פחות מרוצים מאימוץ החג וכתבו בקבוצות הווטסאפ: "מאוד עצוב לראות שהקבוצה הזו מקדמת אירועים למען קדושים נוצריים שרדפו יהודים. מדינה יהודית, אנחנו יהודים". שכנה אחרת כתבה: "כמו שאני לא אחגוג כריסמס, גם לא חג נוצרי אחר. אני יהודייה, מאמינה, פלורליסטית, ליברלית - ועדיין לא אחגוג חגים של דתות אחרות. את חוגגת עיד אל פיטר ורמאדן??".
אני לא רואה את זה כחג, אלא כפעילות גיבוש קהילתית כיפית", הסבירה תושבת תל אביב. "כמעט ואין ברשימת החגים היהודיים פעילות שהיא מצד אחד שכונתית - ומצד שני וולונטרית. כל אחד עושה כמה שבא לו. לא חייבים כלום לאף אחד. לא צריך לארח בבית, אין חמות או אמא שבודקת אם עשית את זה טוב. אין רשימת כללים קשוחה. הכל הולך, מלדגם את הבית שבועות מראש ועד לשים כובע מכשפה מהסטוק ולצאת. הילדים ממילא חשופים להאלווין במדיה, ובהיעדר חגיגה הם מרגישים מקופחים. זה נכון גם לחג המולד, אבל שם הסוגיה הדתית יותר רגישה, ובהאלווין לא חייב להיות אלמנט דתי".
3
פרופ' ישי רוזן צבי, מרצה בחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד באוניברסיטת תל אביב ומחבר "ההיסטוריה הסודית של חגי ישראל", לא מתרגש מהפולמוס. "כמיעוט ליהודים תמיד הייתה הדיאלקטיקה של שימור עצמי והתבדלות - ותמיד הייתה להם תודעה של העם הנבחר. יש לנו את התורה והמונותיאיזם, ועם זאת אימוץ של מנהגי הסביבה", הוא מסביר. "זו הדינמיקה של החגים. אני יכול לדמיין איך בעוד כמה שנים ההאלווין 'יעוברת' ויתקבל בתרבות הישראלית".
למתנגדים אומר פרופ' רוזן-צבי, "החגים כל פעם לובשים ופושטים צורה, תמיד יש השפעות זרות ומודיפיקציות. חג זו לא פרקטיקה אליטיסטית אלא משהו שכולם עושים, אנשים רואים את תרבות הרוב וסופחים אליהם".
גם חגי ישראל, לדבריו, מושפעים מפרקטיקות זרות. "ליל הסדר מאמץ את הסימפוזיון היווני, וחנוכה קשור לחשמונאים אך מתיישב על חג קדום - תמיד יש יסודות קדומים ואז זה לובש משמעויות אחרות. מה זה סוכות? חג של עונת האסיף שקיבל משמעות של יציאת מצרים. זה תמיד ככה. גם קרנבל פורים מגיע מהקרנבל האירופאי האיטלקי".
ההאלווין לדבריו הוא "חג נוצרי שיושב על מסורות פגאניות, דלעת שדים ורוחות. זה קשור לפחד מהחושך בחורף, שעליו מולבשים הקדושים הנוצריים. בכל מקום בארה"ב זה קיבל את האופי שלו, וגם בישראל זה יקבל אופי אחר".
"תמיד קמים הטהרנים ואומרים רגע זה לא ככה היה ואבותינו זיהו את זה כפגאני. הטהרנות הזו נובעת מתפיסה מיתית של העבר כאילו פעם היה משהו טהור ועכשיו הכול מעורבב. תמיד תרבויות ספחו אליהן אלמנטים זרים, והיהודים כמיעוט תמיד עשו זאת. עכשיו סופחים מאמריקה דרך הטלוויזיה ותרבות הפופ, אבל במה זה שונה מלהכניס את הסימפוזיום לליל הסדר? תרבות הרוב היוונית היא מה שהיה ראוי לחקות אז - ועכשיו זו האמריקאית".
פרופ' רוזן-צבי מזכיר שגם לפורים ולחנוכה התנגדו בהתחלה. "בתחילת ספר מכבים מנסים לשכנע את היהודים בגולה לחגוג את חנוכה, והם לא רוצים, 'מה זה קשור אלינו'. יש מאבקים רבים עד שפורים נכנס. גם ההיבדלות הזו, מה היא? אנחנו לא חלק מתרבות המערב? עם לבדו ישכון? התרבות שהנוער צורך היא לא אמריקאית? זה מובן מאליו. זו פשוט דרך העולם".
4
לפי סקר הצרכנים השנתי של התאחדות הקמעונאות האמריקאית (NRF), ההוצאה על האלווין צפויה להגיע השנה לשיא של 13.1 מיליארד דולר. הנתון גבוה מ-11.6 מיליארד דולר בשנה שעברה וכן מהשיא הקודם של 12.2 מיליארד דולר מ-2023.
המרכז המסחרי התל אביבי דיזינגוף סנטר מאגד כבר שנים תרבויות שוליים. השנה ביריד האלווין הוא יתחפש ליער מכושף ויוצעו תחפושות וקישוטים לחג, וב-29-31 באוקטובר יחכו למבקרים שחקנים מחופשים ומשחקי "ממתק או תעלול".
בישראל, ההתלהבות סביב ההאלווין החלה לצבור תאוצה בשנים האחרונות, אך נחלשה בשנתיים של המלחמה. עם כניסתה של הפסקת האש, ניכרת התעוררות. רמי פטימר, מנהל חנות התחפושות ברוריה בסנטר, אומר: "אנשים הרגישו הרבה זמן לא בנוח לחגוג, ועכשיו מתפרקים. יש עלייה של עשרות אחוזים במכירות". לצד זאת מעיד פטימר על תגובות פחות אוהדות: "פעם היו תגובות זועמות. היום אנחנו מסבירים למי שמצקצק שאנחנו במדינה שמחפשת נחמות, רוצים לחגוג וכמה שיותר. מחפשים סיבה לשמוח".