גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סערת ההאלווין בישראל: גם חנוכה ופורים היו פעם חגים זרים

בעקבות סרטון של מירי מסיקה שטענה כי "נכשלה כאם" משום שבנותיה חוגגות האלווין, פרץ ויכוח ציבורי סביב אימוץ החג האמריקאי בישראל ● בעוד שמשפחות רבות רואות בו פעילות קהילתית תמימה, אחרים מזהירים מפני טשטוש הזהות היהודית ● פרופ' ישי רוזן צבי מזכיר: "כל החגים היהודים קיבלו לתוכם אלמנטים זרים"

''ממתק או תעלול'' בישראל. ''ההאלווין 'יעוברת''' / צילום: מיטל שטדלר
''ממתק או תעלול'' בישראל. ''ההאלווין 'יעוברת''' / צילום: מיטל שטדלר

1

השבוע הזמרת מירי מסיקה הכריזה בפני 144 אלף עוקביה באינסטגרם "נכשלתי כאם", משום שבנותיה המתבגרות אימצו את חגיגות האלווין (ליל כל הקדושים). במקום מגוריהן קריית אונו, כמו במקומות רבים בארץ, החג הפך לתופעה של ממש - כולל מסיבות תחפושות ואימוץ מנהג "ממתק או תעלול". מסיקה סערה: "למה הייתה מלחמה? למה נחטפו אנשים? למה נהרגו? כי אנחנו יהודים! אז לחגוג האלווין?". הסרטון זכה למעלה מחצי מיליון צפיות ועורר דיון בדבר אימוץ החג האמריקאי בקרב יהודים בישראל.

איך הפך הלובר לזירת הפשע המושלמת
למה הוציאה אמזון פריים את האקדח מהידיים של ג'יימס בונד

2

גם בקבוצות שכונתיות בערים מרכזיות התפלמסו האם נכון לחגוג את החג בעל השורשים הנוצריים שיצוין ביום שישי ה-31 באוקטובר. בעיקר באיזור המרכז שכונות רבות לוקחות חלק בחגיגות, מקשטות את הבתים בדלעות ומכשפות ומשתפות את ילדי השכונה. תושבת הרצליה סיפרה לגלובס: "יש לנו כתובות של הבתים שנרשמו, אנחנו מקשטים אותם, מתכננים מסלול מראש ומתחפשים. הילדים נהנים, עוברים בין הבתים ומקבלים ממתקים, איפה הדילמה?". הורים אחרים פחות מרוצים מאימוץ החג וכתבו בקבוצות הווטסאפ: "מאוד עצוב לראות שהקבוצה הזו מקדמת אירועים למען קדושים נוצריים שרדפו יהודים. מדינה יהודית, אנחנו יהודים". שכנה אחרת כתבה: "כמו שאני לא אחגוג כריסמס, גם לא חג נוצרי אחר. אני יהודייה, מאמינה, פלורליסטית, ליברלית - ועדיין לא אחגוג חגים של דתות אחרות. את חוגגת עיד אל פיטר ורמאדן??".

אני לא רואה את זה כחג, אלא כפעילות גיבוש קהילתית כיפית", הסבירה תושבת תל אביב. "כמעט ואין ברשימת החגים היהודיים פעילות שהיא מצד אחד שכונתית - ומצד שני וולונטרית. כל אחד עושה כמה שבא לו. לא חייבים כלום לאף אחד. לא צריך לארח בבית, אין חמות או אמא שבודקת אם עשית את זה טוב. אין רשימת כללים קשוחה. הכל הולך, מלדגם את הבית שבועות מראש ועד לשים כובע מכשפה מהסטוק ולצאת. הילדים ממילא חשופים להאלווין במדיה, ובהיעדר חגיגה הם מרגישים מקופחים. זה נכון גם לחג המולד, אבל שם הסוגיה הדתית יותר רגישה, ובהאלווין לא חייב להיות אלמנט דתי".

שער תרבות

3

פרופ' ישי רוזן צבי, מרצה בחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד באוניברסיטת תל אביב ומחבר "ההיסטוריה הסודית של חגי ישראל", לא מתרגש מהפולמוס. "כמיעוט ליהודים תמיד הייתה הדיאלקטיקה של שימור עצמי והתבדלות - ותמיד הייתה להם תודעה של העם הנבחר. יש לנו את התורה והמונותיאיזם, ועם זאת אימוץ של מנהגי הסביבה", הוא מסביר. "זו הדינמיקה של החגים. אני יכול לדמיין איך בעוד כמה שנים ההאלווין 'יעוברת' ויתקבל בתרבות הישראלית".

למתנגדים אומר פרופ' רוזן-צבי, "החגים כל פעם לובשים ופושטים צורה, תמיד יש השפעות זרות ומודיפיקציות. חג זו לא פרקטיקה אליטיסטית אלא משהו שכולם עושים, אנשים רואים את תרבות הרוב וסופחים אליהם".

גם חגי ישראל, לדבריו, מושפעים מפרקטיקות זרות. "ליל הסדר מאמץ את הסימפוזיון היווני, וחנוכה קשור לחשמונאים אך מתיישב על חג קדום - תמיד יש יסודות קדומים ואז זה לובש משמעויות אחרות. מה זה סוכות? חג של עונת האסיף שקיבל משמעות של יציאת מצרים. זה תמיד ככה. גם קרנבל פורים מגיע מהקרנבל האירופאי האיטלקי".

ההאלווין לדבריו הוא "חג נוצרי שיושב על מסורות פגאניות, דלעת שדים ורוחות. זה קשור לפחד מהחושך בחורף, שעליו מולבשים הקדושים הנוצריים. בכל מקום בארה"ב זה קיבל את האופי שלו, וגם בישראל זה יקבל אופי אחר".

"תמיד קמים הטהרנים ואומרים רגע זה לא ככה היה ואבותינו זיהו את זה כפגאני. הטהרנות הזו נובעת מתפיסה מיתית של העבר כאילו פעם היה משהו טהור ועכשיו הכול מעורבב. תמיד תרבויות ספחו אליהן אלמנטים זרים, והיהודים כמיעוט תמיד עשו זאת. עכשיו סופחים מאמריקה דרך הטלוויזיה ותרבות הפופ, אבל במה זה שונה מלהכניס את הסימפוזיום לליל הסדר? תרבות הרוב היוונית היא מה שהיה ראוי לחקות אז - ועכשיו זו האמריקאית".

פרופ׳ ישי רוזן-צבי מלמד תלמוד בחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד באוניברסיטת תל-אביב ועמית מחקר במכון שלום הרטמן בירושלים / צילום: Ilene Perlman

פרופ' רוזן-צבי מזכיר שגם לפורים ולחנוכה התנגדו בהתחלה. "בתחילת ספר מכבים מנסים לשכנע את היהודים בגולה לחגוג את חנוכה, והם לא רוצים, 'מה זה קשור אלינו'. יש מאבקים רבים עד שפורים נכנס. גם ההיבדלות הזו, מה היא? אנחנו לא חלק מתרבות המערב? עם לבדו ישכון? התרבות שהנוער צורך היא לא אמריקאית? זה מובן מאליו. זו פשוט דרך העולם".

4

לפי סקר הצרכנים השנתי של התאחדות הקמעונאות האמריקאית (NRF), ההוצאה על האלווין צפויה להגיע השנה לשיא של 13.1 מיליארד דולר. הנתון גבוה מ-11.6 מיליארד דולר בשנה שעברה וכן מהשיא הקודם של 12.2 מיליארד דולר מ-2023.

המרכז המסחרי התל אביבי דיזינגוף סנטר מאגד כבר שנים תרבויות שוליים. השנה ביריד האלווין הוא יתחפש ליער מכושף ויוצעו תחפושות וקישוטים לחג, וב-29-31 באוקטובר יחכו למבקרים שחקנים מחופשים ומשחקי "ממתק או תעלול".

יריד האלווין בברוריה בסנטר / צילום: מאור ציון

בישראל, ההתלהבות סביב ההאלווין החלה לצבור תאוצה בשנים האחרונות, אך נחלשה בשנתיים של המלחמה. עם כניסתה של הפסקת האש, ניכרת התעוררות. רמי פטימר, מנהל חנות התחפושות ברוריה בסנטר, אומר: "אנשים הרגישו הרבה זמן לא בנוח לחגוג, ועכשיו מתפרקים. יש עלייה של עשרות אחוזים במכירות". לצד זאת מעיד פטימר על תגובות פחות אוהדות: "פעם היו תגובות זועמות. היום אנחנו מסבירים למי שמצקצק שאנחנו במדינה שמחפשת נחמות, רוצים לחגוג וכמה שיותר. מחפשים סיבה לשמוח".

עוד כתבות

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא