גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דרמה בשישים שניות: הישראלים שמביאים את הטרנד הסיני למערב

הן קצרצרות, ורטיקליות ומסתיימות בקליף האנגר: המיקרו־סדרות שכבשו את סין בקורונה תופסות תאוצה ומגלגלות מאות מיליוני דולרים בעולם - בעיקר בארה"ב ● כעת, יזמי גיימינג ומפיקי על ישראלים מסתערים על השוק שנשלט עד כה ע"י חברות סיניות, כשהם חמושים במודל תשלום חכם מעולם משחקי המובייל, שממיר סקרנות בהכנסה ● האם זהו טרנד חולף, או תחילתו של עידן חדש ורווחי במיוחד בבידור?

כשטרנד המיקרו־סדרות החל להתפשט בסין בימי מגפת הקורונה עם מיליוני צעירים, בעיקר נשים, שנשאבו לצפייה בסדרות רומנטיות, אימה או פשע אמיתי בטלפון - מעטים במערב שמו לב לכך. אבל כשההכנסות הרבעוניות קפצו מכמה מיליוני דולרים בודדים בסוף 2023 לכמעט 700 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2025, כשהאפליקציות הסיניות התפשטו לכל רחבי מזרח אסיה וגם הגיעו לארה"ב, וכשההכנסות ממיקרו־דרמה חצו את ההכנסות מבתי קולנוע בסין - כבר היה קשה להתעלם.

ענקית העיצוב פיגמה נכנסת לישראל: רוכשת חברה בת שנה בכ-200 מיליון דולר
גוגל מציגה: הכנסות של מעל 100 מיליארד דולר וצמיחה בכל המגזרים. המניה קופצת

משקיעי הון סיכון, מפיקי טלוויזיה ויזמי גיימינג הבינו שמתחת לאפם צומחת תעשייה שלא דומה לשום דבר אחר: סדרות בנות עשרות פרקים קצרצרים, שנמשכים בין דקה לשתיים ונראים כמו סרטוני אינסטגרם מושקעים, מסתיימים ברגע אחד ב"קליף האנגר" - רגע מותח או עוצר נשימה - ומביאים את המשתמשים הסקרנים להכניס את היד לכיס ולשלם כדי לראות כיצד העלילה מתפתחת ובסופו של דבר גם מסתיימת.

לא מדובר בעוד פורמט טלוויזיוני אלא באפליקציות ממכרות שלוחצות על הבלוטות הרגשיות שמופעלות בעת משחק במשחקי מחשב יותר מאשר במהלך צפייה בשירותי סטרימינג בסגנון נטפליקס. כך קרה שבשלב מוקדם יחסית הטרנד התגלה על ידי יזמים ישראלים, רובם מתחום הגיימינג - יוצאי חברות כמו גוגל, פלייטיקה או סייפליי.

בסין ובהודו הפכו המיקרו־סדרות לכה פופולריות עד שהן מופקות בכל הז'אנרים המרכזיים ונמצאות בקונסנזוס, אך במערב הן מתרכזות עדיין סביב הקהל המיידי של משחקי סלולר: נשים בגילאי 25-44 שצורכות בעיקר דרמות רומנטיות או סדרות פשע אמיתי הסובבים סביב נושאים רומנטיים.

מפיקי על ויזמי גיימינג: בישראל עטים על הטרנד

לפחות שלוש חברות בתחום המיקרו־סדרות הוקמו בשנה האחרונה על ידי יזמים ישראלים - רק אחת מהן יצאה עד כה לאור - אפליקציית GammaTime של הישראלי סלבה מודריך, לשעבר מנהל תחום משחקי המובייל בגוגל ישראל, ומפיק העל ביל בלוק, המנכ"ל המיתולוגי של מירמקס, שגייסה בשבוע שעבר 14 מיליון דולר בהשתתפות קים קרדשיאן, אמה קריס ג'נר, והקרנות הישראליות פיטנגו פירסט ו־vgames.

לפני מספר ימים שוחררה רשמית האפליקציה שלה, Gamma, שבה סדרות מקוריות שהופקו על ידה, בעיקר בז'אנרים הפופולריים בפורמט הוורטיקלי: טלנובלות דוברות אנגלית, סיפורי פשע אמיתי ודרמות רומנטיות. הפופולריות שבהן: דרמת מתח מאת יוצר הסדרה CSI אנתוני זויקר, בשם "שוטרת התשוקה", עלילת מתח על שוטרת שצדה טורף מיני; הסדרה "רומן הנקמה" שמתארת רומן שהסתבך בין בעלת גלריה לגבר נשוי; וסדרת הפשע האמיתי "פילגש בובה", על סדרת רציחות מסתורית של גברים.

אפליקציה ישראלית נוספת שהגיעה לחנויות וזוכה גם היא לצמיחה בארה"ב היא שורטיקל (Shortical) של יזם הגיימינג הסדרתי גיא שמעוני ושותפו, יוצא 8200 יגאל רוזן. החברה, שפועלת עדיין מתחת לרדאר התקשורתי ולא הגיבה לפניות גלובס, השיקה את האפליקציה בקיץ האחרון, ומציעה טלנובלות מקוריות מז'אנרים שונים, כמו מערבונים ("Keys to My Heart"), בתי חולים ("Pulse of Love"), ושלל יוצא דופן של סדרות רומנטיות המתארות סיפורי אהבה עם מיליארדרים צעירים, שכוללות גם לא מעט תככים ומזימות.

גם המפיק הישראלי יואב גרוס, שחתום על סדרות פופולריות כמו "מנאייכ", "אחד העם 1", "השוטר הטוב" ו"שנות השמונים", נכנס לתמונה עם אפליקציה חדשה שתושק בחודשים הקרובים בשם Appreel - כשהוא מביא איתו צוות ניהולי שכולל את אייל טופר, לשעבר בכיר במנוע פרסום הווידאו פרימיס, שותפו לשעבר בחברת ההפקות אושר אסולין ובכירים מעולם התוכן כמו רון יבורסקי ושי מגנג'י.

מפיק הטלוויזיה יואב גרוס / צילום: שלומי יוסף

שחקנית ישראלית נוספת ומפתיעה בשוק היא לייטריקס הירושלמית, מפתחת אפליקציית עריכת התמונות FaceTune ויצרנית מודל הווידאו הפופולרי LTX. החברה מאפשרת יצירת סרטונים באיכות 4K ובאורך 20 שניות בעשירית מהמחיר שמציעה המתחרה OpenAI, כשהטכנולוגיה המתחרה של גוגל (Veo3) מאפשרת יצירה של עד 10 שניות. לפי ההערכה, הטכנולוגיה שלה כבר בשימוש של כמה אפליקציות דרמה זרות. אף על פי שברוב הסדרות עדיין מככבים שחקנים אמיתיים, המגמה שמובילה לייטריקס, יחד עם עלויות הפקה זולות יותר, היא תכנון סדרות שמופקות מא' ועד ת' באמצעות בינה מלאכותית.

"היה לי ברור שמתרחש כאן משהו עצום"

"הפעם הראשונה שנתקלתי בתחום הייתה בתחילת 2024, כשהסתכלתי מחוץ לעולם המשחקים בניסיון לזהות אילו קטגוריות ואפליקציות מתחילות לצמוח", מספר לגלובס מודריך, שפרש מעבודתו בגוגל כדי להקים את גמאטיים. "ציפיתי לראות בעיקר אפליקציות AI, אבל הופתעתי לגלות קטגוריה אחרת לחלוטין: מיקרו־דרמות. פתאום, מתוך סין, צמח תחום חדש בקצב בלתי נתפס.

"היה ברור לי שמתרחש כאן משהו עצום. צמיחה כזו, גם בנתוני שימוש וגם בהכנסות, רואים לעיתים נדירות מאוד. בדקתי את המספרים במהלך שנה, ולא האמנתי למהירות הצמיחה. מה שהפתיע אותי בעיקר זו העובדה שהשחקניות היחידות בשוק אז, ובמידה רבה גם היום, הן סיניות - בעוד שרוב ההכנסות שלהן מגיעות דווקא מהשוק האמריקאי".

לדברי מודריך, זו אחת הקטגוריות היחידות שבהן כסף מערבי זורם למזרח באופן חד־צדדי, בלי שום תחרות מקומית אמיתית. "אם מול טיקטוק עומדות יוטיוב ואינסטגרם, מול אפליקציות דרמה סיניות כמו ReelShort ו־DramaBox המגרש בארה"ב היה כמעט ריק, כאשר לרוב שוק הבידור נשלט על ידי תוכן הוליוודי. בעוד שבעולם המובייל גיימינג המשחקים מהמזרח מצליחים בעיקר במזרח והחברות האמריקאיות, האירופאיות והישראליות מצליחות במערב - כאן נוצר מצב הפוך שבו המזרח שולח לחלוטין בשוק התוכן הקצר במערב. וברגע שאתה מבין את זה - ברור שיש כאן חלון הזדמנויות ענק".

לצד האפליקציות הישראליות והסיניות, האפליקציה האוקראינית MyDrama של חברת HolyWater הפכה למובילה בשוק המיקרו־דרמה בארה"ב ובאירופה, והיא אף חתמה על הסכם הפצה עם רשת הטלוויזיה האמריקאית פוקס. נוסף אליה צומחות בארה"ב גם אפליקציות חדשות דוגמת NetShort שהושקה ביולי 2024 ו־FlareFlow שיצאה לשוק רק באפריל האחרון. שתיהן לבדן מדורגות כבר כעת בין 20 אפליקציות הבידור המובילות בארה"ב.

האם יהיה מקום לכולן? רוב האפליקציות דומות למדי: הן מציעות חוויית צפיה דומה עם תוכן המתמקד בטלנובלות רומנטיות, ובאותם פלחי אוכלוסייה של נשים צעירות.

המודל הכלכלי נשאב מעולמות הקז'ואל גיימינג

לא במקרה השוק הזה קורץ לאנשים מעולמות הגיימינג. למרות שבמבט ראשון החוויה נראית כמו אפליקציית סטרימינג, העקרונות המנחים את הרגלי הצפייה והמודל הכלכלי של האפליקציות הללו הגיעו מעולמות הקז'ואל גיימינג, והם שהופכים אותו לרווחי.

במקום גישה לתוכן בתמורה למנוי חודשי או שנתי, במיקרו־דרמות אין צורך להירשם, להכניס אימייל או כרטיס אשראי או לשלם מראש - הצפייה נעשית באופן מיידי ובחינם עד מספר מוגבל של פרקים, בדרך כלל עשרה. לאחר מכן, אפשר לצפות בפרסומות, לצבור מטבעות באמצעות צפייה או המתנה, או לקנות חבילת מטבעות כדי לפתוח את אפשרות הצפייה בפרקים נוספים. אפליקציות מסוימות, כמו שורטיקל, כן מאפשרות גם מינויים בתשלום לשבוע (70 שקל) או לשנה (700 שקל). הצרכן הממוצע מוציא כחצי דולר על פרק אחד ובממוצע בין 20 ל־30 דולר על סדרה שלמה.

גם דפוסי הצריכה מזכירים יותר משחקי קז'ואל לא מחייבים מאשר סדרות עם פרקים בני 45 דקות. אלה סשנים קצרצרים של דקה, שתיים או חמש שנצרכים ברגעים "מתים" - בהמתנה לרכבת, בהפסקת אוכל, לפני השינה ואפילו בשירותים - ומתאימים להרגלי תשומת הלב ההולכים ומתקצרים וההתרגלות לפורמט אנכי.

המשקיעים מרוצים מאוד מעלות רכישת המשתמשים - סעיף ההוצאות הכבד ביותר בדרך כלל בחברות גיימינג, שם "מאות אלפי משחקים מתחרים על אותה תשומת לב. זו תעשייה בוגרת שבה העלויות עלו בהתמדה עם השנים", מסביר מודריך. "לעומת זאת, תחום המיקרו־דרמות חדש וצומח - וגם ממיר את עצמו הרבה יותר טוב. אנחנו מפרסמים רגעים דרמטיים מסדרה - סצנה חזקה, שאלה פתוחה, קונפליקט רגשי. זו פרסומת שמספרת סיפור, והתגובה הטבעית של המשתמש היא פשוט: 'אני רוצה לדעת איך זה נגמר'. זה יוצר שיעורי המרה מצוינים".

בעוד שרוב האפליקציות בתעשייה הוקמו על ידי אנשי גיימינג, המפיק יואב גרוס, מייסד אפליקציית הדרמות Appreel, סבור שיש חשיבות גם לכאלה שמובלות על ידי יזמים מעולם ההפקה. "כמי שמפיקים סדרות בישראל כבר שלושים שנה, אנחנו יודעים איך להפיק סדרה בתקציב של 30 אלף דולר ושתראה כאילו היא הופקה ב־300 אלף דולר", הוא אומר לגלובס. זהו יתרון ששמור לישראלים "שרגילים להפיק תוכן בתנאי תקציב נמוך", הוא אומר, "בעוד שהמתחרים מפיקים אותן בתקציב שיכול להגיע לפי עשרה מכך, והתוצאה תיראה דומה".

למודל הכלכלי, לדברי גרוס, יש הרבה מה לשאוב מחברות מדיה: "אנחנו יכולים למכור רשיון למיקרו־סדרות כאלה למשך שנה, ואז להחזיר את התוכן אלינו ולמתג אותו מחדש. אנחנו מתכננים להפיק בין 800 ל־1,000 סדרות בשנה, כך שנוכל להחזיק בכ־4,000 סדרות שנוכל לעשות בהן שימושים שונים או למכור אותן".

דניאל שנער, שותף מייסד בקרן ההון סיכון כללטק וסופר שגם יצר את סדרת הטלוויזיה "שמיים אדומים", סבור כי "כל עוד החברות האלה ימשיכו לצמוח באלפי אחוזים בשנה, גם במבחינת רווחיות, זו תהיה השקעה לגיטימית שיכולה להביא תשואות טובות".

יש לא מעט שאלות לא פתורות בנוגע להצלחה של התחום, אומר שנער, "כמו האם החברות הללו יצליחו לצאת מהז'אנר הרומנטי גם לז'אנרים אחרים, האם זה טרנד חולף או כזה שיהפוך לסוג קבוע של צריכת תוכן כמו יוטיוב או אפילו נטפליקס, האם החברות יוכלו להמשיך ולרכוש משתמשים במחירים נמוכים או שהצפיפות במספר החברות תעלה את מחירי הפרסום, והאם תוכן שמיוצר על ידי AI יתקבל כתחליף אמיתי לשחקנים אנושיים".

עוד מוסיף כי שנער כי יש גם תהיות תרבותיות מעניינות: "יש טרנדים שהגיעו מהמזרח שלא כל כך נקלטו במערב - כמו קניות מתוך סטרימינג, לכן אי הוודאות היא עדיין גדולה, אבל אני מאמין שבטווח הארוך אנשים תמיד יהיו מוכנים לשלם על מוצרים טובים יותר. לכן, אני מאמין שהפלטפורמות הללו ייכנסו לתכנים מיינסטרימיים יותר, בעוד שפלטפורמות הסטרימינג שאתגרו את הטלוויזיה הלינארית, יאותגרו בעצמן ויצטרכו להתאים את עצמן לעידן החדש".

הרעיון נכשל בעבר, אז מה שונה הפעם?

אם הרעיון של סדרות קצרצרות נשמע מוכר, זה מאחר שהוא כבר נוסה בחוסר הצלחה בעבר, כאשר בשנת 2020 מפיק העל ג'פרי קצנברג ומנכ"לית איביי לשעבר מג וויטמן סגרו את שירות הסרטונים הקצרים קוויבי (Quibi) לאחר שגייסו 1.75 מיליארד דולר, והחזירו רק חלק ממנו למשקיעים. אחד ההסברים לכשלון היה התזמון האומלל - סרטונים קצרים הם תוכן שצורכים בדרך לעבודה או בהפסקות - ואילו בעת סגרי הקורונה, הצופים חיפשו תכנים ארוכים ומשמעותיים יותר.

"העולם השתנה מאז הנפילה של קוויבי", אומר דניאל מירונוב, שותף בקרן vgames, שמנהל את ההשקעה בגמאטיים. "התוכן הקצר צמח מאז בכל הפלטפורמות, והחברות מגיעות כבר עם ידע מוצק בנושא מדידת ביצועים ועלויות. גם הפקת התוכן זולה יותר והרווחיות נמצאת במרכז העסק. השימוש בשורט־דרמה רק עולה, אבל כמובן שבסופו של דבר לא כל החברות ינצחו בגלל התחרות הקשה".

אך האם מטא ויוטיוב ישברו את השוק כשיחליטו גם הן להיכנס אליו? "אני לא רואה כיצד החברות הללו נכנסות לתחום התוכן", אומר מירונוב, "הן בוחרות כבר שנים להישאר כפלטפורמה. עם זאת, ייתכן שיוצרי תוכן מסוימים ינסו להביא תכנים משלהם אל הפלטפורמות הגדולות". ​

עוד כתבות

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת שבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"אחד הרוכשים איראני לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת גארדנט הלת' תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

"מטוסי חמקן, טילי טומהוק ונושאות מטוסים": תוכנית הקרב מול איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים, פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13