גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דרמה בשישים שניות: הישראלים שמביאים את הטרנד הסיני למערב

הן קצרצרות, ורטיקליות ומסתיימות בקליף האנגר: המיקרו־סדרות שכבשו את סין בקורונה תופסות תאוצה ומגלגלות מאות מיליוני דולרים בעולם - בעיקר בארה"ב ● כעת, יזמי גיימינג ומפיקי על ישראלים מסתערים על השוק שנשלט עד כה ע"י חברות סיניות, כשהם חמושים במודל תשלום חכם מעולם משחקי המובייל, שממיר סקרנות בהכנסה ● האם זהו טרנד חולף, או תחילתו של עידן חדש ורווחי במיוחד בבידור?

כשטרנד המיקרו־סדרות החל להתפשט בסין בימי מגפת הקורונה עם מיליוני צעירים, בעיקר נשים, שנשאבו לצפייה בסדרות רומנטיות, אימה או פשע אמיתי בטלפון - מעטים במערב שמו לב לכך. אבל כשההכנסות הרבעוניות קפצו מכמה מיליוני דולרים בודדים בסוף 2023 לכמעט 700 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2025, כשהאפליקציות הסיניות התפשטו לכל רחבי מזרח אסיה וגם הגיעו לארה"ב, וכשההכנסות ממיקרו־דרמה חצו את ההכנסות מבתי קולנוע בסין - כבר היה קשה להתעלם.

ענקית העיצוב פיגמה נכנסת לישראל: רוכשת חברה בת שנה בכ-200 מיליון דולר
גוגל מציגה: הכנסות של מעל 100 מיליארד דולר וצמיחה בכל המגזרים. המניה קופצת

משקיעי הון סיכון, מפיקי טלוויזיה ויזמי גיימינג הבינו שמתחת לאפם צומחת תעשייה שלא דומה לשום דבר אחר: סדרות בנות עשרות פרקים קצרצרים, שנמשכים בין דקה לשתיים ונראים כמו סרטוני אינסטגרם מושקעים, מסתיימים ברגע אחד ב"קליף האנגר" - רגע מותח או עוצר נשימה - ומביאים את המשתמשים הסקרנים להכניס את היד לכיס ולשלם כדי לראות כיצד העלילה מתפתחת ובסופו של דבר גם מסתיימת.

לא מדובר בעוד פורמט טלוויזיוני אלא באפליקציות ממכרות שלוחצות על הבלוטות הרגשיות שמופעלות בעת משחק במשחקי מחשב יותר מאשר במהלך צפייה בשירותי סטרימינג בסגנון נטפליקס. כך קרה שבשלב מוקדם יחסית הטרנד התגלה על ידי יזמים ישראלים, רובם מתחום הגיימינג - יוצאי חברות כמו גוגל, פלייטיקה או סייפליי.

בסין ובהודו הפכו המיקרו־סדרות לכה פופולריות עד שהן מופקות בכל הז'אנרים המרכזיים ונמצאות בקונסנזוס, אך במערב הן מתרכזות עדיין סביב הקהל המיידי של משחקי סלולר: נשים בגילאי 25-44 שצורכות בעיקר דרמות רומנטיות או סדרות פשע אמיתי הסובבים סביב נושאים רומנטיים.

מפיקי על ויזמי גיימינג: בישראל עטים על הטרנד

לפחות שלוש חברות בתחום המיקרו־סדרות הוקמו בשנה האחרונה על ידי יזמים ישראלים - רק אחת מהן יצאה עד כה לאור - אפליקציית GammaTime של הישראלי סלבה מודריך, לשעבר מנהל תחום משחקי המובייל בגוגל ישראל, ומפיק העל ביל בלוק, המנכ"ל המיתולוגי של מירמקס, שגייסה בשבוע שעבר 14 מיליון דולר בהשתתפות קים קרדשיאן, אמה קריס ג'נר, והקרנות הישראליות פיטנגו פירסט ו־vgames.

לפני מספר ימים שוחררה רשמית האפליקציה שלה, Gamma, שבה סדרות מקוריות שהופקו על ידה, בעיקר בז'אנרים הפופולריים בפורמט הוורטיקלי: טלנובלות דוברות אנגלית, סיפורי פשע אמיתי ודרמות רומנטיות. הפופולריות שבהן: דרמת מתח מאת יוצר הסדרה CSI אנתוני זויקר, בשם "שוטרת התשוקה", עלילת מתח על שוטרת שצדה טורף מיני; הסדרה "רומן הנקמה" שמתארת רומן שהסתבך בין בעלת גלריה לגבר נשוי; וסדרת הפשע האמיתי "פילגש בובה", על סדרת רציחות מסתורית של גברים.

אפליקציה ישראלית נוספת שהגיעה לחנויות וזוכה גם היא לצמיחה בארה"ב היא שורטיקל (Shortical) של יזם הגיימינג הסדרתי גיא שמעוני ושותפו, יוצא 8200 יגאל רוזן. החברה, שפועלת עדיין מתחת לרדאר התקשורתי ולא הגיבה לפניות גלובס, השיקה את האפליקציה בקיץ האחרון, ומציעה טלנובלות מקוריות מז'אנרים שונים, כמו מערבונים ("Keys to My Heart"), בתי חולים ("Pulse of Love"), ושלל יוצא דופן של סדרות רומנטיות המתארות סיפורי אהבה עם מיליארדרים צעירים, שכוללות גם לא מעט תככים ומזימות.

גם המפיק הישראלי יואב גרוס, שחתום על סדרות פופולריות כמו "מנאייכ", "אחד העם 1", "השוטר הטוב" ו"שנות השמונים", נכנס לתמונה עם אפליקציה חדשה שתושק בחודשים הקרובים בשם Appreel - כשהוא מביא איתו צוות ניהולי שכולל את אייל טופר, לשעבר בכיר במנוע פרסום הווידאו פרימיס, שותפו לשעבר בחברת ההפקות אושר אסולין ובכירים מעולם התוכן כמו רון יבורסקי ושי מגנג'י.

מפיק הטלוויזיה יואב גרוס / צילום: שלומי יוסף

שחקנית ישראלית נוספת ומפתיעה בשוק היא לייטריקס הירושלמית, מפתחת אפליקציית עריכת התמונות FaceTune ויצרנית מודל הווידאו הפופולרי LTX. החברה מאפשרת יצירת סרטונים באיכות 4K ובאורך 20 שניות בעשירית מהמחיר שמציעה המתחרה OpenAI, כשהטכנולוגיה המתחרה של גוגל (Veo3) מאפשרת יצירה של עד 10 שניות. לפי ההערכה, הטכנולוגיה שלה כבר בשימוש של כמה אפליקציות דרמה זרות. אף על פי שברוב הסדרות עדיין מככבים שחקנים אמיתיים, המגמה שמובילה לייטריקס, יחד עם עלויות הפקה זולות יותר, היא תכנון סדרות שמופקות מא' ועד ת' באמצעות בינה מלאכותית.

"היה לי ברור שמתרחש כאן משהו עצום"

"הפעם הראשונה שנתקלתי בתחום הייתה בתחילת 2024, כשהסתכלתי מחוץ לעולם המשחקים בניסיון לזהות אילו קטגוריות ואפליקציות מתחילות לצמוח", מספר לגלובס מודריך, שפרש מעבודתו בגוגל כדי להקים את גמאטיים. "ציפיתי לראות בעיקר אפליקציות AI, אבל הופתעתי לגלות קטגוריה אחרת לחלוטין: מיקרו־דרמות. פתאום, מתוך סין, צמח תחום חדש בקצב בלתי נתפס.

"היה ברור לי שמתרחש כאן משהו עצום. צמיחה כזו, גם בנתוני שימוש וגם בהכנסות, רואים לעיתים נדירות מאוד. בדקתי את המספרים במהלך שנה, ולא האמנתי למהירות הצמיחה. מה שהפתיע אותי בעיקר זו העובדה שהשחקניות היחידות בשוק אז, ובמידה רבה גם היום, הן סיניות - בעוד שרוב ההכנסות שלהן מגיעות דווקא מהשוק האמריקאי".

לדברי מודריך, זו אחת הקטגוריות היחידות שבהן כסף מערבי זורם למזרח באופן חד־צדדי, בלי שום תחרות מקומית אמיתית. "אם מול טיקטוק עומדות יוטיוב ואינסטגרם, מול אפליקציות דרמה סיניות כמו ReelShort ו־DramaBox המגרש בארה"ב היה כמעט ריק, כאשר לרוב שוק הבידור נשלט על ידי תוכן הוליוודי. בעוד שבעולם המובייל גיימינג המשחקים מהמזרח מצליחים בעיקר במזרח והחברות האמריקאיות, האירופאיות והישראליות מצליחות במערב - כאן נוצר מצב הפוך שבו המזרח שולח לחלוטין בשוק התוכן הקצר במערב. וברגע שאתה מבין את זה - ברור שיש כאן חלון הזדמנויות ענק".

לצד האפליקציות הישראליות והסיניות, האפליקציה האוקראינית MyDrama של חברת HolyWater הפכה למובילה בשוק המיקרו־דרמה בארה"ב ובאירופה, והיא אף חתמה על הסכם הפצה עם רשת הטלוויזיה האמריקאית פוקס. נוסף אליה צומחות בארה"ב גם אפליקציות חדשות דוגמת NetShort שהושקה ביולי 2024 ו־FlareFlow שיצאה לשוק רק באפריל האחרון. שתיהן לבדן מדורגות כבר כעת בין 20 אפליקציות הבידור המובילות בארה"ב.

האם יהיה מקום לכולן? רוב האפליקציות דומות למדי: הן מציעות חוויית צפיה דומה עם תוכן המתמקד בטלנובלות רומנטיות, ובאותם פלחי אוכלוסייה של נשים צעירות.

המודל הכלכלי נשאב מעולמות הקז'ואל גיימינג

לא במקרה השוק הזה קורץ לאנשים מעולמות הגיימינג. למרות שבמבט ראשון החוויה נראית כמו אפליקציית סטרימינג, העקרונות המנחים את הרגלי הצפייה והמודל הכלכלי של האפליקציות הללו הגיעו מעולמות הקז'ואל גיימינג, והם שהופכים אותו לרווחי.

במקום גישה לתוכן בתמורה למנוי חודשי או שנתי, במיקרו־דרמות אין צורך להירשם, להכניס אימייל או כרטיס אשראי או לשלם מראש - הצפייה נעשית באופן מיידי ובחינם עד מספר מוגבל של פרקים, בדרך כלל עשרה. לאחר מכן, אפשר לצפות בפרסומות, לצבור מטבעות באמצעות צפייה או המתנה, או לקנות חבילת מטבעות כדי לפתוח את אפשרות הצפייה בפרקים נוספים. אפליקציות מסוימות, כמו שורטיקל, כן מאפשרות גם מינויים בתשלום לשבוע (70 שקל) או לשנה (700 שקל). הצרכן הממוצע מוציא כחצי דולר על פרק אחד ובממוצע בין 20 ל־30 דולר על סדרה שלמה.

גם דפוסי הצריכה מזכירים יותר משחקי קז'ואל לא מחייבים מאשר סדרות עם פרקים בני 45 דקות. אלה סשנים קצרצרים של דקה, שתיים או חמש שנצרכים ברגעים "מתים" - בהמתנה לרכבת, בהפסקת אוכל, לפני השינה ואפילו בשירותים - ומתאימים להרגלי תשומת הלב ההולכים ומתקצרים וההתרגלות לפורמט אנכי.

המשקיעים מרוצים מאוד מעלות רכישת המשתמשים - סעיף ההוצאות הכבד ביותר בדרך כלל בחברות גיימינג, שם "מאות אלפי משחקים מתחרים על אותה תשומת לב. זו תעשייה בוגרת שבה העלויות עלו בהתמדה עם השנים", מסביר מודריך. "לעומת זאת, תחום המיקרו־דרמות חדש וצומח - וגם ממיר את עצמו הרבה יותר טוב. אנחנו מפרסמים רגעים דרמטיים מסדרה - סצנה חזקה, שאלה פתוחה, קונפליקט רגשי. זו פרסומת שמספרת סיפור, והתגובה הטבעית של המשתמש היא פשוט: 'אני רוצה לדעת איך זה נגמר'. זה יוצר שיעורי המרה מצוינים".

בעוד שרוב האפליקציות בתעשייה הוקמו על ידי אנשי גיימינג, המפיק יואב גרוס, מייסד אפליקציית הדרמות Appreel, סבור שיש חשיבות גם לכאלה שמובלות על ידי יזמים מעולם ההפקה. "כמי שמפיקים סדרות בישראל כבר שלושים שנה, אנחנו יודעים איך להפיק סדרה בתקציב של 30 אלף דולר ושתראה כאילו היא הופקה ב־300 אלף דולר", הוא אומר לגלובס. זהו יתרון ששמור לישראלים "שרגילים להפיק תוכן בתנאי תקציב נמוך", הוא אומר, "בעוד שהמתחרים מפיקים אותן בתקציב שיכול להגיע לפי עשרה מכך, והתוצאה תיראה דומה".

למודל הכלכלי, לדברי גרוס, יש הרבה מה לשאוב מחברות מדיה: "אנחנו יכולים למכור רשיון למיקרו־סדרות כאלה למשך שנה, ואז להחזיר את התוכן אלינו ולמתג אותו מחדש. אנחנו מתכננים להפיק בין 800 ל־1,000 סדרות בשנה, כך שנוכל להחזיק בכ־4,000 סדרות שנוכל לעשות בהן שימושים שונים או למכור אותן".

דניאל שנער, שותף מייסד בקרן ההון סיכון כללטק וסופר שגם יצר את סדרת הטלוויזיה "שמיים אדומים", סבור כי "כל עוד החברות האלה ימשיכו לצמוח באלפי אחוזים בשנה, גם במבחינת רווחיות, זו תהיה השקעה לגיטימית שיכולה להביא תשואות טובות".

יש לא מעט שאלות לא פתורות בנוגע להצלחה של התחום, אומר שנער, "כמו האם החברות הללו יצליחו לצאת מהז'אנר הרומנטי גם לז'אנרים אחרים, האם זה טרנד חולף או כזה שיהפוך לסוג קבוע של צריכת תוכן כמו יוטיוב או אפילו נטפליקס, האם החברות יוכלו להמשיך ולרכוש משתמשים במחירים נמוכים או שהצפיפות במספר החברות תעלה את מחירי הפרסום, והאם תוכן שמיוצר על ידי AI יתקבל כתחליף אמיתי לשחקנים אנושיים".

עוד מוסיף כי שנער כי יש גם תהיות תרבותיות מעניינות: "יש טרנדים שהגיעו מהמזרח שלא כל כך נקלטו במערב - כמו קניות מתוך סטרימינג, לכן אי הוודאות היא עדיין גדולה, אבל אני מאמין שבטווח הארוך אנשים תמיד יהיו מוכנים לשלם על מוצרים טובים יותר. לכן, אני מאמין שהפלטפורמות הללו ייכנסו לתכנים מיינסטרימיים יותר, בעוד שפלטפורמות הסטרימינג שאתגרו את הטלוויזיה הלינארית, יאותגרו בעצמן ויצטרכו להתאים את עצמן לעידן החדש".

הרעיון נכשל בעבר, אז מה שונה הפעם?

אם הרעיון של סדרות קצרצרות נשמע מוכר, זה מאחר שהוא כבר נוסה בחוסר הצלחה בעבר, כאשר בשנת 2020 מפיק העל ג'פרי קצנברג ומנכ"לית איביי לשעבר מג וויטמן סגרו את שירות הסרטונים הקצרים קוויבי (Quibi) לאחר שגייסו 1.75 מיליארד דולר, והחזירו רק חלק ממנו למשקיעים. אחד ההסברים לכשלון היה התזמון האומלל - סרטונים קצרים הם תוכן שצורכים בדרך לעבודה או בהפסקות - ואילו בעת סגרי הקורונה, הצופים חיפשו תכנים ארוכים ומשמעותיים יותר.

"העולם השתנה מאז הנפילה של קוויבי", אומר דניאל מירונוב, שותף בקרן vgames, שמנהל את ההשקעה בגמאטיים. "התוכן הקצר צמח מאז בכל הפלטפורמות, והחברות מגיעות כבר עם ידע מוצק בנושא מדידת ביצועים ועלויות. גם הפקת התוכן זולה יותר והרווחיות נמצאת במרכז העסק. השימוש בשורט־דרמה רק עולה, אבל כמובן שבסופו של דבר לא כל החברות ינצחו בגלל התחרות הקשה".

אך האם מטא ויוטיוב ישברו את השוק כשיחליטו גם הן להיכנס אליו? "אני לא רואה כיצד החברות הללו נכנסות לתחום התוכן", אומר מירונוב, "הן בוחרות כבר שנים להישאר כפלטפורמה. עם זאת, ייתכן שיוצרי תוכן מסוימים ינסו להביא תכנים משלהם אל הפלטפורמות הגדולות". ​

עוד כתבות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי נערך לחיסולו - והדיח בפועל את הנשיא פזשכיאן

מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● וויטקוף: טראמפ לא מבין למה האיראנים לא נכנעו תחת לחץ כזה ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה