על פי הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), כשליש מהקשישים בישראל מתקשים לממן את הוצאות מחייתם בכוחות עצמם ונשענים על תמיכה כלכלית מבני משפחה (גברים בני 65 ומעלה ונשים בנות 60 ומעלה).
● ציון מעולה לפנסיה שלכם: החמישית באיכותה בעולם
● כיצד למנוע משוק המניות הלוהט לאדות את חלומות הפרישה שלכם
הפער המגדרי בולט: נשים תלויות יותר בעזרה מהמשפחה (37%), בעוד גברים נעזרים פחות (28%). במגזר הערבי המצב חמור אף יותר - 65% מהקשישים מסתייעים במשפחה, ככל הנראה בשל שיעור נמוך של חיסכון פנסיוני ומבנה משפחתי מסורתי שבו האחריות לקשישים מוטלת על הדור הצעיר.
רק מעט יותר ממחצית מהקשישים בישראל (55%) מדווחים כי הם מממנים את הוצאות מחייתם באמצעות חיסכון פנסיוני. הסיבה לכך, נעוצה כנראה בין היתר בעובדה שחלקם פרשו לגמלאות לפני כניסת חוק פנסיה חובה ב־2008.
גם כאן ניכרים פערים בין קבוצות: 64% מהגברים מסתייעים בפנסיה, לעומת 49% בלבד מהנשים. בקרב החברה היהודית שיעור זה עומד על 59%, ואילו בקרב החברה הערבית - רק 24%.
לצד הפנסיה, פחות מרבע מהקשישים (23%) מסתמכים על חיסכון לא־פנסיוני כמקור הכנסה, גברים יותר מנשים, ו־13% בלבד מתקיימים מהכנסות מנכסים כמו שכר דירה.
כמעט כל הקשישים (92%) מקבלים קצבת זקנה, אך נתון זה מתבקש לאור גילי הזכאות - 67 לגברים ו־62 לנשים - מעט מעל הגיל המינימלי למענה לסקר.
כשבוחנים לפי רמת השכלה, מתגלה פער ברור נוסף: קשישים בעלי תואר אקדמי נשענים פחות על קצבאות ובני משפחה, ויותר על מקורות עצמאיים. הם נשענים הרבה יותר על פנסיה (68%), חיסכון לא־פנסיוני (32%) והכנסות מנכסים (17%) - שיעורים גבוהים משמעותית מהאוכלוסייה הכללית.
