שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
אחרי הצבעת אי־אמון בממשלה שלא צלחה - הצעת חוק התקשורת (שידורים) של שר התקשורת שלמה קרעי עברה הלילה בקריאה ראשונה בכנסת, ברוב של 54 תומכים מול 47 מתנגדים.
כעת החוק עובר לוועדת הכנסת כדי להחליט לאיזו וועדה הוא יעבור. שר התקשורת שלמה קרעי מעוניין שהחוק לא יעבור לוועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן.
● היועמ"שית נגד ועדת גלי צה"ל: "חשש מהתערבות פוליטית בשידור ציבורי"
● הפתרון של ח"כ דוד ביטן להקפאת מועצת תאגיד השידור
● הייעוץ המשפטי לממשלה נגד המהלך של שר התקשורת קרעי
רפורמת השידורים של קרעי נוגעת להקמת רשות חדשה, לצד מהלכים נוספים כמו ביטול חבילות הבסיס בטלוויזיה, ביטול הבלעדיות בשידורי הספורט והסרת חסמים שמונעים הקמת ערוצים חדשים.
ההתנגדויות להצעה היו מקצה לקצה. היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה, אמרה כי הצעת החוק "מסכנת את דמותה של התקשורת החופשית בישראל", וכי לא הושלם התהליך הנהוג בחקיקה; רשות האסדרה קבעה כי נפלו פגמים בהליך גיבוש החקיקה; רשות התחרות התנגדה להעברת סמכויות תחרות למועצה של השר קרעי; משרד האוצר התריע בעבר על אי־הסכמות לגבי תקצוב הרפורמה; וגם ארה"ב הביעה מורת־רוח מהכוונה להטיל חובת השקעה חברות סטרימינג אמריקאיות כמו דיסני ונטפליקס.
קרעי: "יותר ערוצים, יותר דעות, בפחות כסף"
לאחר העברת רפורמת השידורים בקריאה ראשונה אמר השר קרעי: "למרות התנגדות הטייקונים וצונאמי של פייק ניוז, המנצחים הם הצרכנים, שיזכו ביותר ערוצים, יותר דעות ובפחות כסף".
לדבריו, "הרפורמה שעברה כעת היא מהפכה היסטורית של חופש דעות ובחירת הצרכן. אחרי שנים של מאבק עיקש, ולמרות התנגדות הייעוץ המשפטי לממשלה ואלה המבקשים לשלוט בשוק הדעות, כעת הכוח עובר לעם. החוק צפוי להביא לשוק תחרותי, מגוון ושקוף יותר, תוך ביטול המעורבות הפקידותית בתוכן ובמודל העסקי ומתן במה לכלל הדעות בחברה הישראלית".
הקמת רגולטור פוליטי וסנקציות
המהלך המרכזי הוא סגירת הרגולטורים הקיימים בשוק התקשורת - הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ומועצת הכבלים והלוויין - כדי להקים גוף רגולטורי חדש, שיהיה בעל סמכויות רבות וייקרא "הרשות לתקשורת משודרת".
על פניו, מדובר ברשות עצמאית שאינה כפופה לשר התקשורת, והיא תפוקח על־ידי "המועצה לאסדרת תוכני צפייה ושמע". עם זאת, הביקורת המופנית כלפי השר קרעי היא שהמועצה ממונה ברובה על־ידי שר התקשורת. לפי החקיקה, השר ממנה את היו"ר ועוד שלושה מחברי המועצה.
יתרה מכך, החוק מסמיך את המועצה להטיל קנסות ועיצומים כספיים על גופי שידור בגין הפרות שונות - עד 1% מהכנסות השנתיות של הגוף המפר - כאשר הביקורת היא שחלק מההוראות עמומות ולא ברורות; זאת בניגוד לדבריו של השר קרעי על שוק חופשי ועל רצונו שלא להתערב בתוכן.
הרפורמה כוללת גם שינוי מהותי נוסף: ביטול ההפרדה המבנית שהתקיימה עד כה בין חברות החדשות לבין בעלי המניות של ערוצי התקשורת. ההפרדה נועדה להבטיח שידורים עצמאיים וחופשיים מהשפעות פוליטיות או עסקיות, אך כעת השר מבקש לבטל אותה - צעד שעלול להשפיע על שידורי הערוצים.
בנוסף, השר קרעי החליט כי הרשות החדשה תוכל לדרוש מספקי התכנים לפרסם באתריהם את התפלגות נתוני הצפייה לפי ערוצי החדשות בזמן אמת. הצעה זו ספגה ביקורת חריפה, בטענה כי הממשלה מבקשת להתערב בנתוני הרייטינג ולהפוך אותם למטבע סחיר בין חברות המדיה לגופי התקשורת - כשכל הצדדים יושבים סביב שולחן ועדת המדרוג.
הצעה נוספת נוגעת לעידוד היצירה הישראלית. השר קרעי מציע כי כלל ספקי התכנים והערוצים יחויבו להשקיע 6.5% מהכנסותיהם בתוכן מקורי - סכום שעשוי להגיע עד ל־300 מיליון שקל בשנה לטובת היצירה הישראלית. עם זאת, החקיקה אמורה להחיל את החובה גם על נטפליקס ותאגידים בינלאומיים אחרים - מהלך שעורר כעס אמריקאי, לפי דיווחים מהשבועות האחרונים. לפי גורמים בשוק, דרישה זו עשויה להתגמש או להשתנות בהמשך.
הייעוץ המשפטי לממשלה התנגד
בייעוץ המשפטי לממשלה כבר הביעו בעבר התנגדות להמשך קידום חוק השידורים של השר קרעי. לפי חוות־הדעת, "קידום הצעת החוק, הלוקה בפגמים מהותיים, מסכן את דמותה של התקשורת החופשית בישראל ואת יכולתה לבצע את תפקידה החיוני בחברה דמוקרטית".
לדברי הייעוץ המשפטי, ההצעה אינה בשלה, ו"ההסדרים המרכזיים שלגביהם נקבע כי הם אינם בשלים ומעוררים סוגיות חוקתיות כבדות־משקל - נותרו בעינם".
עוד נטען כי בשל הדיון בוועדת השרים לחקיקה, לא הונח בפני הייעוץ המשפטי נוסח עדכני של החוק. במילים אחרות, הצעת החוק שעלתה לקריאה ראשונה לא קיבלה אישור כמקובל בהליך חקיקה ממשלתי.
ועדת הכלכלה תעסוק בחוק?
לאחר אישור החוק לקריאה ראשונה בכנסת, הוא אמור לעבור לדיון באחת מוועדות הכנסת. נושאי התקשורת לרוב מגיעים לוועדת הכלכלה, בראשה עומד חבר הכנסת דוד ביטן, אף הוא מהליכוד. עם זאת, בין ביטן לשר קרעי יש מחלוקת קשה, כשחבר הכנסת ביטן בלם מהלכים רבים והצעות חקיקה שונות שהגיעו אליו לוועדה. לכן, כאמור, השר קרעי פועל מאחורי הקלעים כדי שהצעת החקיקה תגיע לוועדה אחרת.
זו לא תהיה הפעם הראשונה שקרעי מנסה להתחמק ממכשולים בקידום החוק. כך, אחת מהביקורות שהושמעו נגדו הייתה על שיטת הקידום: כשראה שבייעוץ המשפטי לממשלה לא משתפים פעולה עם חוק השידורים שלו, נטען כי הוא פנה לחברי כנסת מטעם הליכוד כדי שיגישו הצעות חקיקה שונות שמבוססות על חלקים מהחוק.
הטענה שנשמעה שוב ושוב, בפעם האחרונה על־ידי חברת הכנסת שלי טל־מירון מיש עתיד בוועדת הכלכלה בימים האחרונים, שאמרה כי השר קרעי נתן את הצעות החקיקה האלה לחברי הכנסת השונים בסוגיות התקשורת ותאגיד השידור הציבורי. טענה זו אומנם הוכחשה על־ידי השר קרעי ועל־ידי חברי הכנסת מהליכוד שהגישו את ההצעות, אבל השר הגיע לדיוני הוועדה והתייחס לביקורת שהושמעה על הצעות החוק הפרטיות.
יועמ"שית הכנסת מותחת ביקורת
היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, פרסמה אתמול (ב') מכתב בעניין הצעת החוק של השר קרעי: "אבקש להביא לתשומת־ליבכם כי בשוליים התחתונים של העמוד הראשון לחוברת הצעת החוק הממשלתית צורפה ההערה הבאה: 'יובהר כי הצעת חוק זו לא קיבלה אישור מטעם היועצת המשפטית לממשלה, כמתחייב לפי הנחיית היועצת המשפטית לממשלה'. למיטב ידיעתי, הערה מסוג זה או דומה לה מעולם לא נכללה בחוברת הצעות החוק שפרסם המדפיס הממשלתי".
עוד כתבה אפיק כי "אין באפשרותנו להתחקות אחר השיקולים שעמדו מאחורי הוספת הערת השוליים ואחר ההליכים בוועדת השרים לענייני חקיקה ובממשלה. הליכים אלה, כמו גם עבודת המטה הממשלתית, אינם שקופים לכנסת (או לציבור). פניותיי בעבר לשר המשפטים ולייעוץ המשפטי לממשלה בבקשה להעברת הפרוטוקולים של ועדת שרים לענייני חקיקה (לכל הפחות לגבי הצעות חוק פרטיות) לכנסת או לייעוץ המשפטי של הכנסת, סורבו".
בהמשך ציינה: "איני מוצאת לנכון לקבוע מסמרות לעניין עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת ביחס לאופן הנחת הצעת החוק ולהליך אישורה בקריאה הראשונה; אנו נמסור עמדות מקיפות מטעמנו, הן ביחס למהותם של הסדרי הצעת החוק והן ביחס לנאותות הליך החקיקה, בוועדה המוסמכת להכנתה של הצעת החוק לקריאות השנייה והשלישית".
שלל עתירות נגד החוק
עמותת "הצלחה" הגישה אתמול לבג"ץ בקשה לצו ביניים דחוף נגד קידום חוק השידורים בכנסת. השופטת דפנה ברק־ארז קבעה כי החלטתה תימסר ב־12 בנובמבר.
גם מארגון העיתונאים פנו לבג"ץ נגד החוק. לטענת הארגון, מדובר במהלך בריוני מצד הרשות המבצעת, המנסה "לקבוע עובדות בשטח ולהכשיר התנהלות פסולה בחצרי הכנסת". עוד נטען כי קידום החוק יוביל לפגיעה חמורה בחופש העיתונות ובאיזון בין הרשויות, וכי אי־עצירתו עלול לגרום לנזק בלתי הפיך למערכת הדמוקרטית בישראל.
בסביבת השר קרעי מנסים לשווק את הרפורמה כחיסכון של מאות שקלים בשנה למשק בית וכהרחבת שידורי עידן פלוס. עוד נמסר בהודעת השר כי נעשתה עבודת מטה יסודית במשך כשנתיים וחצי, שכללה דיונים וטיוב נוסח החוק - זאת על רקע הביקורת הרחבה שהשמיע הייעוץ המשפטי על החקיקה.