גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למרות המשבר בכנסת: חוק השידורים של השר שלמה קרעי עבר בקריאה ראשונה

למרות התנגדות היועצים המשפטיים וחרם החקיקה של הסיעות החרדיות - הצעת חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי אושרה בקריאה ראשונה ● החוק מבקש להקים רגולטור חדש שיחליף את הרשויות הקיימות ולחייב גם חברות סטרימינג אמריקאיות בהשקעה בתוכן ישראלי

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

אחרי הצבעת אי־אמון בממשלה שלא צלחה - הצעת חוק התקשורת (שידורים) של שר התקשורת שלמה קרעי עברה הלילה בקריאה ראשונה בכנסת, ברוב של 54 תומכים מול 47 מתנגדים.

כעת החוק עובר לוועדת הכנסת כדי להחליט לאיזו וועדה הוא יעבור. שר התקשורת שלמה קרעי מעוניין שהחוק לא יעבור לוועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן.

היועמ"שית נגד ועדת גלי צה"ל: "חשש מהתערבות פוליטית בשידור ציבורי"
הפתרון של ח"כ דוד ביטן להקפאת מועצת תאגיד השידור
הייעוץ המשפטי לממשלה נגד המהלך של שר התקשורת קרעי

רפורמת השידורים של קרעי נוגעת להקמת רשות חדשה, לצד מהלכים נוספים כמו ביטול חבילות הבסיס בטלוויזיה, ביטול הבלעדיות בשידורי הספורט והסרת חסמים שמונעים הקמת ערוצים חדשים.

ההתנגדויות להצעה היו מקצה לקצה. היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה, אמרה כי הצעת החוק "מסכנת את דמותה של התקשורת החופשית בישראל", וכי לא הושלם התהליך הנהוג בחקיקה; רשות האסדרה קבעה כי נפלו פגמים בהליך גיבוש החקיקה; רשות התחרות התנגדה להעברת סמכויות תחרות למועצה של השר קרעי; משרד האוצר התריע בעבר על אי־הסכמות לגבי תקצוב הרפורמה; וגם ארה"ב הביעה מורת־רוח מהכוונה להטיל חובת השקעה חברות סטרימינג אמריקאיות כמו דיסני ונטפליקס.

קרעי: "יותר ערוצים, יותר דעות, בפחות כסף"

לאחר העברת רפורמת השידורים בקריאה ראשונה אמר השר קרעי: "למרות התנגדות הטייקונים וצונאמי של פייק ניוז, המנצחים הם הצרכנים, שיזכו ביותר ערוצים, יותר דעות ובפחות כסף".

לדבריו, "הרפורמה שעברה כעת היא מהפכה היסטורית של חופש דעות ובחירת הצרכן. אחרי שנים של מאבק עיקש, ולמרות התנגדות הייעוץ המשפטי לממשלה ואלה המבקשים לשלוט בשוק הדעות, כעת הכוח עובר לעם. החוק צפוי להביא לשוק תחרותי, מגוון ושקוף יותר, תוך ביטול המעורבות הפקידותית בתוכן ובמודל העסקי ומתן במה לכלל הדעות בחברה הישראלית".

הקמת רגולטור פוליטי וסנקציות

המהלך המרכזי הוא סגירת הרגולטורים הקיימים בשוק התקשורת - הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ומועצת הכבלים והלוויין - כדי להקים גוף רגולטורי חדש, שיהיה בעל סמכויות רבות וייקרא "הרשות לתקשורת משודרת".

על פניו, מדובר ברשות עצמאית שאינה כפופה לשר התקשורת, והיא תפוקח על־ידי "המועצה לאסדרת תוכני צפייה ושמע". עם זאת, הביקורת המופנית כלפי השר קרעי היא שהמועצה ממונה ברובה על־ידי שר התקשורת. לפי החקיקה, השר ממנה את היו"ר ועוד שלושה מחברי המועצה.

יתרה מכך, החוק מסמיך את המועצה להטיל קנסות ועיצומים כספיים על גופי שידור בגין הפרות שונות - עד 1% מהכנסות השנתיות של הגוף המפר - כאשר הביקורת היא שחלק מההוראות עמומות ולא ברורות; זאת בניגוד לדבריו של השר קרעי על שוק חופשי ועל רצונו שלא להתערב בתוכן.

הרפורמה כוללת גם שינוי מהותי נוסף: ביטול ההפרדה המבנית שהתקיימה עד כה בין חברות החדשות לבין בעלי המניות של ערוצי התקשורת. ההפרדה נועדה להבטיח שידורים עצמאיים וחופשיים מהשפעות פוליטיות או עסקיות, אך כעת השר מבקש לבטל אותה - צעד שעלול להשפיע על שידורי הערוצים.

בנוסף, השר קרעי החליט כי הרשות החדשה תוכל לדרוש מספקי התכנים לפרסם באתריהם את התפלגות נתוני הצפייה לפי ערוצי החדשות בזמן אמת. הצעה זו ספגה ביקורת חריפה, בטענה כי הממשלה מבקשת להתערב בנתוני הרייטינג ולהפוך אותם למטבע סחיר בין חברות המדיה לגופי התקשורת - כשכל הצדדים יושבים סביב שולחן ועדת המדרוג.

הצעה נוספת נוגעת לעידוד היצירה הישראלית. השר קרעי מציע כי כלל ספקי התכנים והערוצים יחויבו להשקיע 6.5% מהכנסותיהם בתוכן מקורי - סכום שעשוי להגיע עד ל־300 מיליון שקל בשנה לטובת היצירה הישראלית. עם זאת, החקיקה אמורה להחיל את החובה גם על נטפליקס ותאגידים בינלאומיים אחרים - מהלך שעורר כעס אמריקאי, לפי דיווחים מהשבועות האחרונים. לפי גורמים בשוק, דרישה זו עשויה להתגמש או להשתנות בהמשך.

הייעוץ המשפטי לממשלה התנגד

בייעוץ המשפטי לממשלה כבר הביעו בעבר התנגדות להמשך קידום חוק השידורים של השר קרעי. לפי חוות־הדעת, "קידום הצעת החוק, הלוקה בפגמים מהותיים, מסכן את דמותה של התקשורת החופשית בישראל ואת יכולתה לבצע את תפקידה החיוני בחברה דמוקרטית".

לדברי הייעוץ המשפטי, ההצעה אינה בשלה, ו"ההסדרים המרכזיים שלגביהם נקבע כי הם אינם בשלים ומעוררים סוגיות חוקתיות כבדות־משקל - נותרו בעינם".

עוד נטען כי בשל הדיון בוועדת השרים לחקיקה, לא הונח בפני הייעוץ המשפטי נוסח עדכני של החוק. במילים אחרות, הצעת החוק שעלתה לקריאה ראשונה לא קיבלה אישור כמקובל בהליך חקיקה ממשלתי.

ועדת הכלכלה תעסוק בחוק?

לאחר אישור החוק לקריאה ראשונה בכנסת, הוא אמור לעבור לדיון באחת מוועדות הכנסת. נושאי התקשורת לרוב מגיעים לוועדת הכלכלה, בראשה עומד חבר הכנסת דוד ביטן, אף הוא מהליכוד. עם זאת, בין ביטן לשר קרעי יש מחלוקת קשה, כשחבר הכנסת ביטן בלם מהלכים רבים והצעות חקיקה שונות שהגיעו אליו לוועדה. לכן, כאמור, השר קרעי פועל מאחורי הקלעים כדי שהצעת החקיקה תגיע לוועדה אחרת.

זו לא תהיה הפעם הראשונה שקרעי מנסה להתחמק ממכשולים בקידום החוק. כך, אחת מהביקורות שהושמעו נגדו הייתה על שיטת הקידום: כשראה שבייעוץ המשפטי לממשלה לא משתפים פעולה עם חוק השידורים שלו, נטען כי הוא פנה לחברי כנסת מטעם הליכוד כדי שיגישו הצעות חקיקה שונות שמבוססות על חלקים מהחוק.

הטענה שנשמעה שוב ושוב, בפעם האחרונה על־ידי חברת הכנסת שלי טל־מירון מיש עתיד בוועדת הכלכלה בימים האחרונים, שאמרה כי השר קרעי נתן את הצעות החקיקה האלה לחברי הכנסת השונים בסוגיות התקשורת ותאגיד השידור הציבורי. טענה זו אומנם הוכחשה על־ידי השר קרעי ועל־ידי חברי הכנסת מהליכוד שהגישו את ההצעות, אבל השר הגיע לדיוני הוועדה והתייחס לביקורת שהושמעה על הצעות החוק הפרטיות.

יועמ"שית הכנסת מותחת ביקורת

היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, פרסמה אתמול (ב') מכתב בעניין הצעת החוק של השר קרעי: "אבקש להביא לתשומת־ליבכם כי בשוליים התחתונים של העמוד הראשון לחוברת הצעת החוק הממשלתית צורפה ההערה הבאה: 'יובהר כי הצעת חוק זו לא קיבלה אישור מטעם היועצת המשפטית לממשלה, כמתחייב לפי הנחיית היועצת המשפטית לממשלה'. למיטב ידיעתי, הערה מסוג זה או דומה לה מעולם לא נכללה בחוברת הצעות החוק שפרסם המדפיס הממשלתי".

עוד כתבה אפיק כי "אין באפשרותנו להתחקות אחר השיקולים שעמדו מאחורי הוספת הערת השוליים ואחר ההליכים בוועדת השרים לענייני חקיקה ובממשלה. הליכים אלה, כמו גם עבודת המטה הממשלתית, אינם שקופים לכנסת (או לציבור). פניותיי בעבר לשר המשפטים ולייעוץ המשפטי לממשלה בבקשה להעברת הפרוטוקולים של ועדת שרים לענייני חקיקה (לכל הפחות לגבי הצעות חוק פרטיות) לכנסת או לייעוץ המשפטי של הכנסת, סורבו".

בהמשך ציינה: "איני מוצאת לנכון לקבוע מסמרות לעניין עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת ביחס לאופן הנחת הצעת החוק ולהליך אישורה בקריאה הראשונה; אנו נמסור עמדות מקיפות מטעמנו, הן ביחס למהותם של הסדרי הצעת החוק והן ביחס לנאותות הליך החקיקה, בוועדה המוסמכת להכנתה של הצעת החוק לקריאות השנייה והשלישית".

שלל עתירות נגד החוק

עמותת "הצלחה" הגישה אתמול לבג"ץ בקשה לצו ביניים דחוף נגד קידום חוק השידורים בכנסת. השופטת דפנה ברק־ארז קבעה כי החלטתה תימסר ב־12 בנובמבר.

גם מארגון העיתונאים פנו לבג"ץ נגד החוק. לטענת הארגון, מדובר במהלך בריוני מצד הרשות המבצעת, המנסה "לקבוע עובדות בשטח ולהכשיר התנהלות פסולה בחצרי הכנסת". עוד נטען כי קידום החוק יוביל לפגיעה חמורה בחופש העיתונות ובאיזון בין הרשויות, וכי אי־עצירתו עלול לגרום לנזק בלתי הפיך למערכת הדמוקרטית בישראל.

בסביבת השר קרעי מנסים לשווק את הרפורמה כחיסכון של מאות שקלים בשנה למשק בית וכהרחבת שידורי עידן פלוס. עוד נמסר בהודעת השר כי נעשתה עבודת מטה יסודית במשך כשנתיים וחצי, שכללה דיונים וטיוב נוסח החוק - זאת על רקע הביקורת הרחבה שהשמיע הייעוץ המשפטי על החקיקה.

עוד כתבות

רני וינברג וד''ר גיא וינברג / צילום: יוסי צבקר

"היינו שמחים להוריד מחיר, אבל אין לנו אפשרות": המשפחה שמחזיקה במאות דירות בתל אביב בראיון

גיא ורני וינברג, מבעלי חברת הנדל"ן מ.ו. השקעות, מקדמים השבחה והתחדשות עירונית בנכסים שרכשה המשפחה במשך ארבעה דורות • הם כמעט לא מוכרים, ובאשר למחירים הם אומרים: "היינו שמחים להוריד מחיר, אבל אין לנו אפשרות. אנחנו מחויבים לשתי מפלצות: האחת חוק מכר והשנייה היא הרגולציה של בנק ישראל"

בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

המסים והרפורמות: חוק ההסדרים יוצא לדרך

משרד האוצר פרסם את טיוטת חוק ההסדרים ל־2026, הכוללת החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ הטבות לגמלאים ואנשי ביטחון לצד הצעה להקמת נמלי מסחר בחדרה ואשקלון ● במקביל הטיוטה מציעה צעדים נרחבים נגד הון שחור, בהם הגבלת ניכיון שיקים במזומן 

דירת גן בדרום ירושלים / צילום: רימקס שירז מרכז ירושלים

"השוק רותח": בכמה נמכרה דירת גן עם בריכה בירושלים?

דירה בת 5 חדרים ברחוב אליעזר שילוני בירושלים, עם גינה בשטח של 195 מ"ר, נמכרה תמורת 5.8 מיליון שקל ● "יש ביקוש חזק מאוד לדירות בירושלים, השוק ממש רותח" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

ארדואן מחפש להעניש את ישראל, אבל נגמרו לו הכדורים במחסנית

ארדואן מחפש להעניש את ישראל, אבל צו מעצר מקומי באמצעות התביעה של איסטנבול הוא צעד שאופייני לו בסגירת החשבונות הפוליטית הפנימית בטורקיה ● האם מישהו חושב כי ראש הממשלה, שר הביטחון, או אפילו מפקד חיל הים יבקרו אפילו בשנים הקרובות באנקרה?

זוהרן ממדאני. מגלם דור חדש / צילום: Reuters, Jose Luis Magana

ממדאני הוא רק סימפטום? כך מתגבש הדור החדש באקדמיה האמריקאית נגד ישראל

ניצחונו של זוהרן ממדאני בבחירות לראשות עיריית ניו יורק מגלם דור חדש ביחסו העוין לישראל, ונוכח בשני צדי המפה הפוליטית בארה"ב ● מומחים מזהירים: אם בעבר האמריקאים חשו הזדהות איתנו, כעת פריחת הגישה הפוסט־קולוניאליסטית באוניברסיטאות מצמיחה איבה כלפינו

הביטויים שאנחנו אומרים כדי להישמע חכמים אבל מפספסים בענק / צילום: Shutterstock

הביטויים שאנחנו אומרים כדי להישמע חכמים אבל מפספסים בענק

פרשת ההסתדרות שהסעירה השבוע את המדינה קיבלה את השם "יד לוחצת יד" - גרסה משובשת (ובמקרה הזה מכוונת) של הביטוי "יד רוחצת יד" ● בעקבות כך, יצאנו לחפש את הביטויים שאנחנו אומרים כדי להישמע משכילים ורהוטים, אך בפועל משתמשים בהם באופן עקום למדי

חיילי מילואים / צילום: Shutterstock

ביטול חופשות, קיצוץ הטבות וקיזוז פנסיות: הקרב על תקציב הביטחון מתחיל

בחוק ההסדרים של האוצר עולות מספר הצעות קונקרטיות לקיצוץ בהטבות שהצבא מציע, כמו גם לחימה בימי המילואים המוגזמים שהצבא מחלק ● בין ההצעות המרכזיות: ביטול חופשות שחרור, הטבות מס על רכב וקיזוז פנסיה תקציבית

רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: רשות החברות הממשלתיות

בציפייה להסכמי אברהם: משלחת של רשות החברות תצא לקזחסטן

משלחת רשמית של רשות החברות הממשלתיות ונציגות מעשר חברות - בהן מקורות, קצא"א ונתג"ז - תצא לקזחסטן בשבוע הבא יחד עם השר דוד אמסלם ● על רקע הצטרפותה האפשרית של המדינה להסכמי אבהרם, בישראל מזהים הזדמנות לשיתוף פעולה בעיקר בתחום תשתיות המים, וכן בתחומי האנרגיה והסייבר

פרופ' בועז המאירי / צילום: יח''צ אוניברסיטת תל אביב

החוקר שקיבל 2 מיליון דולר כדי לגלות איך אפשר לפתור סכסוכים אלימים

פרופ' בועז המאירי, ראש התוכנית לניהול סכסוכים וגישור באוניברסיטת ת"א, קיבל לאחרונה מענק יוקרתי ממועצת המחקר האירופית ● המטרה: לבחון אילו התערבויות מועילות בסוגי סכסוכים שונים בין קבוצות אוכלוסייה ● המחקר ייערך בין השאר בקולומביה, בניגריה ובארה"ב ● האם ממצאיו יוכלו להועיל גם לחברה הישראלית?

BYD דולפין סרף / צילום: יח''צ

עודף מ־120 אלף שקל: כמעט ולא תמצאו מכונית חדשה במחיר הזה

לעירונית החשמלית של BYD, דולפין סרף, יש מחיר של "פעם", עיצוב צעיר ותא נוסעים מרווח ומאובזר לארבעה נוסעים. הטווח מוגבל יחסית אבל עונה על הצרכים היומיומיים והביצועים זריזים ● מבחן דרכים

עגלתא / צילום: אמיר ליפשיץ

עגלת הקפה בשרון שמגישה עוגות מעולות ממותג נוסטלגי שעשה קאמבק

עגלת סוסים שהפכה לבית קפה עם קינוחים בטעם של פעם, סדנה מיוחדת אצל אמנית שמגדלת חיידקים וגן בוטני שהוא הלב הפועם של האזור ● ביקור בלב השרון ● חגית אברון תופרת יום

בניין חברת פייזר / צילום: Shutterstock

פייזר ניצחה את נובו נורדיסק, ותרכוש את חברת תרופות ההרזיה מטסרה

חברת הביוטק מטסרה, המתמחה בתרופות הרזיה, נקנתה על ידי ענקית התרופות פייזר לאחר שזו הגישה הצעת רכש גבוהה יותר מחברת נובו נורדיסק ● החברה תירכש על ידי פייזר בסכום של 6.9 מיליארד דולר ועד 9 מיליארד דולר בתשלומי אבני דרך ותמלוגים

משה ינאי / צילום: רחל ינאי (מתוך ויקיפדיה)

כיצד הגיע משה ינאי לפשיטת רגל ומדוע הדירות והמסוקים שעל שמו לא עזרו?

היזם הסדרתי, שמכר בעבר חברות לענקיות IBM ודל, מצוי במרכזו של מאבק משפטי בישראל ובארה"ב לאחר שנפתח נגדו הליך כינוס נכסים ● קרן האשראי שינטילה דורשת לממש נכסים ודירות בשווי עשרות מיליונים, וטוענת כי ינאי מכר מניות בניגוד להסכם איתה ● ינאי מאשים את הקרן בריביות מופרזות על ההלוואות ומבטיח: מכירת אינפינידט תכסה את כל החובות

מל''ט בייראקטר TB2 מתוצרת טורקיה / צילום: Reuters, Aziz Karimov

"מלחמת המל"טים" בין ישראל לטורקיה: סוריה היא רק שדה קרב אחד

משט המרמרה, שהפסיק את אספקת מל"טי הרון לארדואן, הפך כעבור עשור למאבק עוצמה גלובלי בין התעשיות הביטחוניות ● בעוד שטורקיה הפכה ליצואנית המל"טים התוקפים הגדולה בעולם, בישראל מתריעים מפני התנגשות "בלתי מאוישת" אפשרית בתווך האווירי של סוריה

יפעת תומר-ירושלמי, הפרקליטה הצבאית הראשית / צילום: דובר צה''ל

גורם במשטרה: "הטלפון הנייד שנמצא בחוף הצוק שייך לפצ"רית ועובר בדיקה"

על פי אותו גורם, בימים הקרובים יבדקו במשטרה אם נמחקו תכנים מהמכשיר לפני שהושלך לים ● "הפצ"רית בעת מעצרה מסרה לנו את הקוד של הנייד שלה", הוא הוסיף ● אישה כבת 50 ששחתה במים הרדודים מצאה את הטלפון והזעיקה את כוחות השיטור ● תיעוד: תמונות ראשונות של הפצ"רית ביציאה מבית המעצר

מל''ט מסוג הרמס / צילום: אלביט מערכות

המדינה שהצהירה שלא תרכוש נשק ישראלי גילתה שהיא לא יכולה בלי

ממשלת הפיליפינים הצהירה כי בשל סירובה של ישראל להכיר בגבולות המים הכלכליים שלה בים סין הדרומי, היא תפסיק לבצע הזמנות חדשות של ציוד ביטחוני מישראל • בארגנטינה מעוניינים לרכוש 72 מערכות ארטילריה, כחלק ממגמת המודרניזציה של הצבא ● ברוסיה הציגו מערכת הגנה אווירית רובוטית נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● וגם: בעקבות מחסור חריף, החלה באוקראינה לייצר פגזי 155 מ"מ ו־105 מ"מ, עם סיוע טכני מהתאגיד הצ'כי CSG ● השבוע בתעשיות הביטחונית

סיכום שווקים שבועי / צילומים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המניות שמזנקות במאות אחוזים בוול סטריט - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

במשרד האוצר הציגו את העקרונות המנחים לתקציב 2026, וביניהם קידום רפורמה מקיפה בעולמות החיסכון ● מה הסיבה לעליות של מאות אחוזים מתחילת השנה במניות שלוש חברות הפועלות בתחום אחסון המידע ● וגם: סדרת כתבות על ההטבות והתכנונים שיעזרו לכם לחסוך במס על ההשקעות שלכם

הדר גולדין ז''ל / צילום: N12

ישראל נערכת להשבת חלל חטוף, משפחת גולדין: "זה לא נגמר"

מקור בחמאס טען כי גולדין אותר באזור רפיח, יותר מ-11 שנים אחרי שנפל • לא ברור אם הגופה תועבר עוד היום לישראל ● מוקדם יותר היום הושלם הליך הזיהוי של החלל החטוף ליאור רודאיף ז"ל, שגופתו הושבה אתמול לישראל ● חמישה חטופים חללים עדיין מוחזקים ברצועת עזה ● דיווח: ארה"ב תחליף את ישראל כגורם המפקח על כניסת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה ● עדכונים שוטפים

אלן דבנששון / צילום: באדיבות Arbox

כשהתחיל להתאמן בקרוספיט גילה בעיה. הפתרון שלה הביא לו מיליון משתמשים

במשך שלוש שנים ניסה אלן דבנששון לגרום לפיתוח שלו להצליח: "עברנו מלקוח ללקוח כדי לייצר קהל. מימנו את זה מהכסף שלנו ובקושי סגרנו את החודש. עליתי עשרה ק"ג" ● היום הוא מעסיק כ־50 עובדים וכבר ביצע רכישות משמעותיות בניסיון להשתלט על השוק ● שיחה קצרה עם מייסד ומנכ"ל ארבוקס, פלטפורמה לניהול עסקים קטנים

 

פרויקט דירה להשכיר בלוד / צילום: Arceffect

האוצר ורמ"י רוצים לשים סוף לייעוד קרקעות להשכרה ארוכת טווח

מטיוטת התוכנית הכלכלית ל-2026 עולה כי קידום עידוד פרויקטים להשכרת ארוכת טווח יעוכב בשנים הקרובות ● אם הטיוטה תאושר – יגיע לקצו עידן התמיכה הממשלתית בפרויקטים לשכירות, ופעילות החברה הממשלתית "דירה להשכיר" תצומצמם משמעותית