גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למרות המשבר בכנסת: חוק השידורים של השר שלמה קרעי עבר בקריאה ראשונה

למרות התנגדות היועצים המשפטיים וחרם החקיקה של הסיעות החרדיות - הצעת חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי אושרה בקריאה ראשונה ● החוק מבקש להקים רגולטור חדש שיחליף את הרשויות הקיימות ולחייב גם חברות סטרימינג אמריקאיות בהשקעה בתוכן ישראלי

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

אחרי הצבעת אי־אמון בממשלה שלא צלחה - הצעת חוק התקשורת (שידורים) של שר התקשורת שלמה קרעי עברה הלילה בקריאה ראשונה בכנסת, ברוב של 54 תומכים מול 47 מתנגדים.

כעת החוק עובר לוועדת הכנסת כדי להחליט לאיזו וועדה הוא יעבור. שר התקשורת שלמה קרעי מעוניין שהחוק לא יעבור לוועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן.

היועמ"שית נגד ועדת גלי צה"ל: "חשש מהתערבות פוליטית בשידור ציבורי"
הפתרון של ח"כ דוד ביטן להקפאת מועצת תאגיד השידור
הייעוץ המשפטי לממשלה נגד המהלך של שר התקשורת קרעי

רפורמת השידורים של קרעי נוגעת להקמת רשות חדשה, לצד מהלכים נוספים כמו ביטול חבילות הבסיס בטלוויזיה, ביטול הבלעדיות בשידורי הספורט והסרת חסמים שמונעים הקמת ערוצים חדשים.

ההתנגדויות להצעה היו מקצה לקצה. היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה, אמרה כי הצעת החוק "מסכנת את דמותה של התקשורת החופשית בישראל", וכי לא הושלם התהליך הנהוג בחקיקה; רשות האסדרה קבעה כי נפלו פגמים בהליך גיבוש החקיקה; רשות התחרות התנגדה להעברת סמכויות תחרות למועצה של השר קרעי; משרד האוצר התריע בעבר על אי־הסכמות לגבי תקצוב הרפורמה; וגם ארה"ב הביעה מורת־רוח מהכוונה להטיל חובת השקעה חברות סטרימינג אמריקאיות כמו דיסני ונטפליקס.

קרעי: "יותר ערוצים, יותר דעות, בפחות כסף"

לאחר העברת רפורמת השידורים בקריאה ראשונה אמר השר קרעי: "למרות התנגדות הטייקונים וצונאמי של פייק ניוז, המנצחים הם הצרכנים, שיזכו ביותר ערוצים, יותר דעות ובפחות כסף".

לדבריו, "הרפורמה שעברה כעת היא מהפכה היסטורית של חופש דעות ובחירת הצרכן. אחרי שנים של מאבק עיקש, ולמרות התנגדות הייעוץ המשפטי לממשלה ואלה המבקשים לשלוט בשוק הדעות, כעת הכוח עובר לעם. החוק צפוי להביא לשוק תחרותי, מגוון ושקוף יותר, תוך ביטול המעורבות הפקידותית בתוכן ובמודל העסקי ומתן במה לכלל הדעות בחברה הישראלית".

הקמת רגולטור פוליטי וסנקציות

המהלך המרכזי הוא סגירת הרגולטורים הקיימים בשוק התקשורת - הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ומועצת הכבלים והלוויין - כדי להקים גוף רגולטורי חדש, שיהיה בעל סמכויות רבות וייקרא "הרשות לתקשורת משודרת".

על פניו, מדובר ברשות עצמאית שאינה כפופה לשר התקשורת, והיא תפוקח על־ידי "המועצה לאסדרת תוכני צפייה ושמע". עם זאת, הביקורת המופנית כלפי השר קרעי היא שהמועצה ממונה ברובה על־ידי שר התקשורת. לפי החקיקה, השר ממנה את היו"ר ועוד שלושה מחברי המועצה.

יתרה מכך, החוק מסמיך את המועצה להטיל קנסות ועיצומים כספיים על גופי שידור בגין הפרות שונות - עד 1% מהכנסות השנתיות של הגוף המפר - כאשר הביקורת היא שחלק מההוראות עמומות ולא ברורות; זאת בניגוד לדבריו של השר קרעי על שוק חופשי ועל רצונו שלא להתערב בתוכן.

הרפורמה כוללת גם שינוי מהותי נוסף: ביטול ההפרדה המבנית שהתקיימה עד כה בין חברות החדשות לבין בעלי המניות של ערוצי התקשורת. ההפרדה נועדה להבטיח שידורים עצמאיים וחופשיים מהשפעות פוליטיות או עסקיות, אך כעת השר מבקש לבטל אותה - צעד שעלול להשפיע על שידורי הערוצים.

בנוסף, השר קרעי החליט כי הרשות החדשה תוכל לדרוש מספקי התכנים לפרסם באתריהם את התפלגות נתוני הצפייה לפי ערוצי החדשות בזמן אמת. הצעה זו ספגה ביקורת חריפה, בטענה כי הממשלה מבקשת להתערב בנתוני הרייטינג ולהפוך אותם למטבע סחיר בין חברות המדיה לגופי התקשורת - כשכל הצדדים יושבים סביב שולחן ועדת המדרוג.

הצעה נוספת נוגעת לעידוד היצירה הישראלית. השר קרעי מציע כי כלל ספקי התכנים והערוצים יחויבו להשקיע 6.5% מהכנסותיהם בתוכן מקורי - סכום שעשוי להגיע עד ל־300 מיליון שקל בשנה לטובת היצירה הישראלית. עם זאת, החקיקה אמורה להחיל את החובה גם על נטפליקס ותאגידים בינלאומיים אחרים - מהלך שעורר כעס אמריקאי, לפי דיווחים מהשבועות האחרונים. לפי גורמים בשוק, דרישה זו עשויה להתגמש או להשתנות בהמשך.

הייעוץ המשפטי לממשלה התנגד

בייעוץ המשפטי לממשלה כבר הביעו בעבר התנגדות להמשך קידום חוק השידורים של השר קרעי. לפי חוות־הדעת, "קידום הצעת החוק, הלוקה בפגמים מהותיים, מסכן את דמותה של התקשורת החופשית בישראל ואת יכולתה לבצע את תפקידה החיוני בחברה דמוקרטית".

לדברי הייעוץ המשפטי, ההצעה אינה בשלה, ו"ההסדרים המרכזיים שלגביהם נקבע כי הם אינם בשלים ומעוררים סוגיות חוקתיות כבדות־משקל - נותרו בעינם".

עוד נטען כי בשל הדיון בוועדת השרים לחקיקה, לא הונח בפני הייעוץ המשפטי נוסח עדכני של החוק. במילים אחרות, הצעת החוק שעלתה לקריאה ראשונה לא קיבלה אישור כמקובל בהליך חקיקה ממשלתי.

ועדת הכלכלה תעסוק בחוק?

לאחר אישור החוק לקריאה ראשונה בכנסת, הוא אמור לעבור לדיון באחת מוועדות הכנסת. נושאי התקשורת לרוב מגיעים לוועדת הכלכלה, בראשה עומד חבר הכנסת דוד ביטן, אף הוא מהליכוד. עם זאת, בין ביטן לשר קרעי יש מחלוקת קשה, כשחבר הכנסת ביטן בלם מהלכים רבים והצעות חקיקה שונות שהגיעו אליו לוועדה. לכן, כאמור, השר קרעי פועל מאחורי הקלעים כדי שהצעת החקיקה תגיע לוועדה אחרת.

זו לא תהיה הפעם הראשונה שקרעי מנסה להתחמק ממכשולים בקידום החוק. כך, אחת מהביקורות שהושמעו נגדו הייתה על שיטת הקידום: כשראה שבייעוץ המשפטי לממשלה לא משתפים פעולה עם חוק השידורים שלו, נטען כי הוא פנה לחברי כנסת מטעם הליכוד כדי שיגישו הצעות חקיקה שונות שמבוססות על חלקים מהחוק.

הטענה שנשמעה שוב ושוב, בפעם האחרונה על־ידי חברת הכנסת שלי טל־מירון מיש עתיד בוועדת הכלכלה בימים האחרונים, שאמרה כי השר קרעי נתן את הצעות החקיקה האלה לחברי הכנסת השונים בסוגיות התקשורת ותאגיד השידור הציבורי. טענה זו אומנם הוכחשה על־ידי השר קרעי ועל־ידי חברי הכנסת מהליכוד שהגישו את ההצעות, אבל השר הגיע לדיוני הוועדה והתייחס לביקורת שהושמעה על הצעות החוק הפרטיות.

יועמ"שית הכנסת מותחת ביקורת

היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, פרסמה אתמול (ב') מכתב בעניין הצעת החוק של השר קרעי: "אבקש להביא לתשומת־ליבכם כי בשוליים התחתונים של העמוד הראשון לחוברת הצעת החוק הממשלתית צורפה ההערה הבאה: 'יובהר כי הצעת חוק זו לא קיבלה אישור מטעם היועצת המשפטית לממשלה, כמתחייב לפי הנחיית היועצת המשפטית לממשלה'. למיטב ידיעתי, הערה מסוג זה או דומה לה מעולם לא נכללה בחוברת הצעות החוק שפרסם המדפיס הממשלתי".

עוד כתבה אפיק כי "אין באפשרותנו להתחקות אחר השיקולים שעמדו מאחורי הוספת הערת השוליים ואחר ההליכים בוועדת השרים לענייני חקיקה ובממשלה. הליכים אלה, כמו גם עבודת המטה הממשלתית, אינם שקופים לכנסת (או לציבור). פניותיי בעבר לשר המשפטים ולייעוץ המשפטי לממשלה בבקשה להעברת הפרוטוקולים של ועדת שרים לענייני חקיקה (לכל הפחות לגבי הצעות חוק פרטיות) לכנסת או לייעוץ המשפטי של הכנסת, סורבו".

בהמשך ציינה: "איני מוצאת לנכון לקבוע מסמרות לעניין עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת ביחס לאופן הנחת הצעת החוק ולהליך אישורה בקריאה הראשונה; אנו נמסור עמדות מקיפות מטעמנו, הן ביחס למהותם של הסדרי הצעת החוק והן ביחס לנאותות הליך החקיקה, בוועדה המוסמכת להכנתה של הצעת החוק לקריאות השנייה והשלישית".

שלל עתירות נגד החוק

עמותת "הצלחה" הגישה אתמול לבג"ץ בקשה לצו ביניים דחוף נגד קידום חוק השידורים בכנסת. השופטת דפנה ברק־ארז קבעה כי החלטתה תימסר ב־12 בנובמבר.

גם מארגון העיתונאים פנו לבג"ץ נגד החוק. לטענת הארגון, מדובר במהלך בריוני מצד הרשות המבצעת, המנסה "לקבוע עובדות בשטח ולהכשיר התנהלות פסולה בחצרי הכנסת". עוד נטען כי קידום החוק יוביל לפגיעה חמורה בחופש העיתונות ובאיזון בין הרשויות, וכי אי־עצירתו עלול לגרום לנזק בלתי הפיך למערכת הדמוקרטית בישראל.

בסביבת השר קרעי מנסים לשווק את הרפורמה כחיסכון של מאות שקלים בשנה למשק בית וכהרחבת שידורי עידן פלוס. עוד נמסר בהודעת השר כי נעשתה עבודת מטה יסודית במשך כשנתיים וחצי, שכללה דיונים וטיוב נוסח החוק - זאת על רקע הביקורת הרחבה שהשמיע הייעוץ המשפטי על החקיקה.

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

יציבות בבורסה; הבנקים עולים ב-1%, מניית משק אנרגיה מזנקת ב-5%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.1% ● ירידות בחוזים בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● האם בנק ישראל יוריד היום את הריבית? הכלכלנים חלוקים ● האיום החדש של אנבידיה על אינטל ● מהן מניות HALO ולמה הן הפכו לטרנד בוול סטריט ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

מחיר היעד ירד ב-70%: בית ההשקעות שפסיבי כלפי המניה הישראלית

בנק ההשקעות ג'פריס הוריד את ההמלצה על מאנדיי וביצע חיתוך חד של מחיר היעד של החברה ● "במאנדיי יש תחזית מעורפלת הן בסגמנט החברות הקטנות והבינוניות והן בארגוני", אמר אחד האנליסטים מג'פריס ● גם חברות תוכנה נוספות סופגות שינוי גישה מצד בנק ההשקעות

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

כותרות העיתונים בעולם

העסקה הסודית של איראן ורוסיה: טילים נגד מטוסים ב-500 מיליון דולר

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם מחירי הדירות בתל אביב באמת עולים? הגרף שכדאי להכיר

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● לאחר שנים שמחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה נעו במתאם גבוה, כעת הם מתנתקים והפערים שנפתחים מגיעים לרמה היסטורית ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס