גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איזו ועדה תטפל? השאלה שתקבע את גורל רפורמת השידורים

הרפורמה השנויה במחלוקת שמקדם השר שלמה קרעי עברה משוכה ראשונה ● מה היא כוללת, אילו תחנות צפויות לה, ומדוע מנסים להרחיקה מוועדת הכלכלה?

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: מארק ישראל סלם, ''ג'רוזלם פוסט''
שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: מארק ישראל סלם, ''ג'רוזלם פוסט''

רפורמת השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי עברה בקריאה ראשונה, במסגרת דיל פוליטי שנרקם מול החרדים ועל רקע המשבר בכנסת. הרפורמה של קרעי מורכבת ומרובת סעיפים, והיא מנסה לאסדר מחדש שוק שלם. מדובר בהקמת רשות חדשה וסגירת הנוכחיות, לצד מהלכים נוספים, כמו ביטול חבילות הבסיס בטלוויזיה, ביטול הבלעדיות בשידורי הספורט והסרת חסמים שמונעים הקמת ערוצים חדשים.

היועמ"שית נגד ועדת גלי צה"ל: "חשש מהתערבות פוליטית בשידור ציבורי"
הפתרון של ח"כ דוד ביטן להקפאת מועצת תאגיד השידור
הייעוץ המשפטי לממשלה נגד המהלך של שר התקשורת קרעי

על פניו, הרפורמה מדברת על פתיחת השוק והורדת עלויות לכל משק בית בישראל. מנגד, קיים חשש מחקיקה מרחיקת לכת שתפגע בשוק התקשורת, זאת לפני בחירות לכנסת. כמו כן יש כאן תקדים משמעותי, של הצעת חקיקה ממשלתית שלא קיבלה את אישור הייעוץ המשפטי לממשלה. הדבר מצוין בתחילת ההצעה, באופן שמבהיר כי אין הסכמות על החקיקה, ובכל זאת ההצעה מקודמת.

בייעוץ המשפטי לממשלה כתבו כי החקיקה מסכנת "את דמותה של התקשורת החופשית בישראל ואת יכולתה לבצע את תפקידה החיוני בחברה דמוקרטית". לא רק הייעוץ המשפטי, גם רשות התחרות, משרד האוצר ואפילו ידידתה הטובה של ישראל, ארה"ב, הביעו מורת-רוח מהצעת החקיקה מהיבטים שונים. קרעי מצדו מתעלם מהאזהרות ודוחף להשלמת החקיקה.

לאיזו ועדה החוק יגיע?

השלב המכריע כעת, כמו בכל הליך חקיקה, הוא עיצובו בוועדה בכנסת לקראת הצבעה בקריאה שנייה ושלישית. לרוב, הצעות הנוגעות לתחום התקשורת מגיעות לוועדת הכלכלה, בראשות ח"כ דוד ביטן, אלא שבמקרה זה דוחף קרעי לפתרון אחר.

בסביבת קרעי משדרים כי יעשו הכול כדי להרחיק את הדיון מביטן, בשל מחלוקות קשות בין השניים. בעבר, ביטן בלם מהלכים רבים של קרעי בשוק התקשורת, בין היתר הצעות חקיקה שונות שהגיעו לוועדה. כך למשל, ביטן חסם בתחילת השנה את ההצעה להפרטת תאגיד השידור הציבורי. הערכות הן שגם במקרה זה, ביטן עשוי להקשות על קידום הרפורמה במתכונתה הנוכחית.

ביטן מצדו לא מתכוון לוותר ואף הדגיש בעבר כי חקיקה זו צריכה לעבור בוועדה בראשותו. אומנם מה שקעי מבקש נחשב חריג יחסית אך לא תקדימי, וישנן לכך מספר דוגמאות מהעבר הלא רחוק.

כך למשל, סביב הקמת תאגיד השידור הציבורי הוקמה ועדה מיוחדת בראשות ח"כ קארין אלהרר. בנוסף, בשנת 2018 הוקמה ועדה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכנסת, בראשותו של ח"כ יואב קיש, כדי להגיש הצעה בתיקון חוק התקשורת והסדרת הערוצים הייעודיים - ועדה שסללה את הדרך של ערוץ 20 להפוך לערוץ 14, עם חדשות ועם הטבות ופטורים מעלויות מסוימות. באותה השנה, ועדת הכנסת החליטה כי הליך החקיקה לביטול פיצול תאגיד השידור שנדון אז - ביטול שנועד כדי להבטיח את קיומו של האירוויזיון בישראל - יטופל בוועדה מיוחדת בראשותו של ח"כ מיקי זוהר.

רגולטור רזה או התערבות משמעותית

אחד המהלכים המרכזיים ברפורמה הוא סגירת הרגולטורים הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ומועצת הכבלים והלוויין, כדי להקים רגולטור חדש, שייקרא "הרשות לתקשורת משודרת", שתפוקח על-ידי "המועצה לאסדרת תוכני צפייה ושמע". החוק מסמיך את המועצה להטיל קנסות ועיצומים כספיים על גופי שידור בגין הפרות שונות - עד 1% מהכנסות השנתיות של הגוף המפר - והביקורת היא שחלק מההוראות עמומות.

אחת הביקורות שמופנות היא שהשר הוא זה שממנה את היו"ר ועוד שלושה מחברי המועצה, כלומר התערבות של ממש. בנוסף, ביחס להפרות, השר קרעי מדבר על שוק חופשי ולא מתערב בתוכן, אך עדיין משאיר פתח עמום לסנקציות וקנסות.

בחוות-הדעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה ועמותת "הצלחה" נכתב כי "יש לקבוע כללים להבטחת רציפות כהונה, לקצר את תקופת ההשלמה בעת התפטרות או הדחה, ולבטל את סמכות השר והממשלה להעביר חברי מועצה מתפקידם", והם אף מתנגדים שיו"ר ועדת האיתור יהיה מנכ"ל משרד התקשורת, ומציעים ששופט בדימוס יכהן בתפקיד.

השר קרעי רוצה לבטל את חובת הרישיון לערוצי הטלוויזיה - ובאותה נשימה מבקש מכל מי שרוצה לשדר חדשות להירשם במרשם מיוחד שיוקם. הוא מבקש לבטל את ההפרדה המבנית שהתקיימה עד כה בין חברות החדשות לבין בעלי המניות של ערוצי התקשורת. ההפרדה הזו נועדה להבטיח שידורים עצמאיים וחופשיים מהשפעות פוליטיות או עסקיות, וביטולה עלול להשפיע על שידורי הערוצים. בשוק מתנגדים לכך, בטענה כי הדבר יפגע בהתנהלות מקצועית ואתית של עיתונאים וחברות החדשות.

חובת הצגת רייטינג

לפי נוסח הרפורמה, הרשות החדשה תוכל לדרוש מספקי התכנים לפרסם באתריהם את התפלגות נתוני הצפייה לפי ערוצי החדשות בזמן אמת. מצד אחד, מדובר בהצעה הרבה יותר עדינה מהצעת החוק לוועדת מדרוג חדשה מטעם הממשלה, אבל מצד, שני השוק חושש במיוחד מהצעה זו. הביקורת היא שהממשלה מבקשת להתערב בנתוני הרייטינג, למרות שאינה אמורה לעסוק בזה. ההצעה צפויה להיתקל בקשיים רבים מצד הפלטפורמות - הוט, סלקום, yes ופרטנר.

לפי גורמים בכירים בשוק שמשוחחים עם גלובס, ישנם שני טעמים מדוע ההצעה הזו בעייתית: ראשית, מדובר בנתונים גולמיים שלא אומרים כלום בלי ניתוח ואנליזה. אנשים משאירים פתוחים את הממירים שלהם מבלי לסגור, והדבר לא באמת משקף נתוני צפייה אמיתיים. יתרה מכך, הדבר פותח פתח למניפולציות, כשבאחד הערוצים יבקשו מהצרכנים לפתוח את הממירים לאורך כל שעות היממה, גם כשאין אף צופה. שנית, המידע הזה לאחר פילוחים משמש את החברות. "זה קניין של החברה, הנתונים האלה משמשים בהיבטים המסחריים, וזה מהווה סוד מסחרי של החברה", אומר גורם בכיר בשוק.

האמריקאים יסדרו לנפטליקס פטור?

הצעה מרכזית נוספת עוסקת ביצירה המקומית - כלל ספקי התכנים והערוצים, שמכניסים מעל ל-40 מיליון שקל בחודש, יחויבו להשקיע 6.5% מהכנסותיהם בתוכן מקורי רק בתחומי דרמה ותעודה - סכום שעשוי להגיע עד ל-300 מיליון שקל בשנה לטובת היצירה הישראלית, לפי השר.

עם זאת, החקיקה אמורה להחיל את החובה גם על נטפליקס ותאגידים בינלאומיים אחרים - מהלך שעורר כעס אמריקאי, לפי דיווחים מהשבועות האחרונים.

השר קרעי חשף במליאה כי "מתקיים שיח בין משרד ראש הממשלה לממשל האמריקאי, והחוק יתוקן בהתאם להחלטת ראש הממשלה". בשוק מעריכים כי הדרישה תרד מנטפליקס ומדיסני, כך שההפקה הישראלית תיהנה מסכומים נמוכים יותר.

עוד כתבות

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● המניות הדואליות חוזרות בפערים קטנים ● הבוקר: ירידות באסיה, עליות קטנות בחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל נסחר ביציבות, 3.14 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● אמזון עקפה את וולמארט והפכה לחברה הגדולה בעולם לפי הכנסות ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

CNN: תקיפה של ארה"ב באיראן אינה צפויה בקרוב

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב