בית ההסתדרות הציונית בתל אביב / צילום: Shutterstock, Vered Barequet
פרשת השחיתות לכאורה בהסתדרות שהתפוצצה לאחרונה מזכירה לכולם שההסתדרות אינה רק ארגון עובדים, אלא ענקית שחולשת על מגוון רחב של תחומים: נדל"ן, פיננסים, חינוך, בריאות, מכוני מחקר, תקשורת ותרבות. התקציב הרשמי שלה מגיע למעל מיליארד שקל בשנה, אך העמותות והתאגידים שבבעלותה מגלגלים אפילו יותר. מנכסים אלה, על־פי החשד, תוכננה מכירה במיליוני שקלים שעליהם בכירים בהסתדרות יגבו עמלה.
● ההסתדרות, הג'ובים והדירקטורים: כך נוצרה הקרקע לצמיחת השיטה שנחשפה
● "כולם חשדו שיש שטיקים": סוכן ביטוח אחד עומד בלב הפרשה החמורה
עוד על־פי החשדות, איש הביטוח עזרא גבאי פעל לכאורה כדי למנות דירקטורים בחברות ממשלתיות שאליהן היה מקורב, מקרב ראשי ועדים בהסתדרות. בתמורה לכך, אותם ראשי ועדים פעלו להעביר עובדים מרשויות מקומיות, מחברות ממשלתיות ומתאגידים לסוכנות הביטוח שבשליטתו.
בעוד שפרטי הפרשה אינם חשופים עדיין במלואם, ניתן בהחלט להציג חלק ממגוון הגופים העצום שבשליטת או בהשפעת ההסתדרות. אלה מלאים במשרות שניתן למנות אליהן, ונכסים בשווי גדול.
גם התקציב השוטף של ההסתדרות היה סודי במשך שנים רבות, בשל מעמדה כ"אגודה עות'מנית" על־פי חוק האגודות העות'מני מ־1909, שהמשיך להיות החוק גם בישראל המודרנית עד חקיקת חוק העמותות בשנות ה־80. החוק הישן לא כולל חובות שקיפות משמעותיות, וההסתדרות - בדומה לגופים נוספים במשק כמו ההסתדרות הרפואית והתאחדות התעשיינים - נהנתה ממנו ולא פרסמה את התקציביה השנתיים.
חובת פרסום הדוח השנתי
ב־2021 העביר שר המשפטים דאז גדעון סער חוק שחייב את האגודות העות'מניות ברוב חוקי השקיפות, כולל חובת פרסום דוח שנתי. ובכל זאת, ההסתדרות לא פרסמה אותם בעצמה, אלא רק נעתרה לבקשות חופש מידע שבזכותן פורסמו תקציבי 2022 ו־2023.
הדוח השנתי ל־2023 כולל את ההוצאות ואת ההכנסות העיקריות של ההסתדרות. ההכנסות כוללות בעיקר את דמי החבר, שאותם נדרשים לשלם כל חברי ההסתדרות, לרבות כל עובדי המדינה ורוב עובדי המגזר הציבורי הרחב; ואף את "דמי הטיפול", שאותם חייבים לשלם אלה שמושפעים מהסכם קיבוצי של ההסתדרות, גם אם הם אינם מעוניינים להיות חברים.
נוסף על כך, בדוחות ישנה גם רשימה של חברות־הבת והעמותות שיש לה שליטה חלקית או מלאה בהן, למשל רשת בתי האבות (וכפרי הנוער) משען, המגלגלת כ־450 מיליון שקל בשנה, ולה נכסי נדל"ן נרחבים. היא כוללת גם נכסים פיננסיים, כמו ניהול קרנות ההשתלמות, הגמל והפנסיות התקציביות של רבים מעובדי המגזר הציבורי, כמו גם "קרן ההסתדרות", שהיא קרן השביתה לעת חירום שלה.
קרן ההסתדרות הוחרגה במפורש מתקנות השקיפות החדשות, מחשש שהמידע ישמש גורמים שיבקשו להתמודד עם שביתות של ההסדרות, ולכן לא ידוע עד היום מה היא מכילה. גם משען עצמה היא חלק מ"נכסי ההסתדרות הכללית של העובדים", שגם אותה קשה "לפתוח" ולהבין מה היא כוללת בדיוק.
גוף כלכלי רב־עוצמה
בשנים האחרונות ההסתדרות הרחיבה משמעותית את פעילותה והקימה (או חידשה) גופים רבים: אולמות "מופת" הפכו לחלק מרשת התרבות Friends שמממנת הופעות מוזלות לחברי ההסתדרות.
ב־2016 היא הקימה את מועדון הצרכנות "ביחד בשבילך", שאת ההנחות בו מסבסדת ההסתדרות. המועדון כולל כיום כ־400 אלף חברים, והוא מועדון החברים השני בגודלו בישראל.
בנוסף, ב־2024 החלו לשווק את "הסופר החברתי", המעניק משלוחים של מוצרים מסוימים במחיר מוזל. גופים נוספים שזכו לעדנה בשנים האחרונות הם "דבר העובדים בארץ ישראל" (בעבר "דבר ראשון") לאחר סכסוך עם צוות העיתון וארגון העיתונאים; ומכון ארלוזרוב שהחל לפרסם מחקרים כלכליים באג'נדה סוציאליסטית.
ההסתדרות גם מחזיקה ברשת החינוך "עמל", הכוללת בתי ספר עיוניים וטכנולוגיים, מכללות להנדסאים (י"ג־י"ד) והכשרה מקצועית. היא גם קשורה לאגודת הנשים נעמ"ת, המפעילה יותר מ־200 פעוטונים ברחבי הארץ.
בכך, ההסתדרות היא לא רק ארגון העובדים הגדול ביותר בישראל, המייצג את עובדי המדינה ואת רוב עובדי המגזר הציבורי, כמו גם עובדים רבים במגזר הפרטי - אלא גם גוף כלכלי גדול ורב־עוצמה.
היא אומנם לא גוף מרכזי במשק כפי שהייתה בעבר הרחוק, אך גם היום מדובר בגוף חזק מאוד שיש לו יכולת לתת ולקבל כספים גדולים - ואף להסתבך, לכאורה, בשחיתות.
*** חזקת החפות: ארנון בר־דוד, הילה קניסטר בר־דוד, עזרא גבאי ויתר העצורים בפרשה הם בגדר חשודים בלבד, לא הורשעו בביצוע עברה ועומדת להם חזקת החפות