גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אזהרת בועה: מה הסיכוי שה־AI יצדיק את השוויים וההשקעות בו

האם שוק המניות האמריקאי יקר מדי, כמו שמזכירים בכירים בשוקי ההון והכספים בארה"ב, מתי נכון לדבר על בועה, ואיך ייגמר הראלי ארוך־השנים הזה?

סם אלטמן, מנכ''ל OpenAI / צילום: ap, Aurelien Morissard
סם אלטמן, מנכ''ל OpenAI / צילום: ap, Aurelien Morissard

הכותב הוא יו"ר מיטב ניירות ערך

שוקי המניות כמעט בכל העולם מצויים בסוג של ראלי מתמשך כבר כמעט שלוש שנים, מאז ראשיתה של 2023: מדד S&P500 עלה מאז ועד סוף אוקטובר השנה ב-84%; הנאסד"ק טיפס 130%; הדאקס הגרמני הוסיף 66%; הניקיי היפני עלה 110%; ומדד ת"א 125 "הסתפק" ב-84%. בדרך היו אמנם כמה מהמורות שאולי האטו את הראלי לכמה שבועות בלבד.

המוני משקיעים, צעירים ברובם, שעטו לשוקי המניות בשנים אלו בגלים שרק התגברו, ובאופן שלא אפשר לשוק מימוש בריא. מה שהוסיף ותדלק את שוקי המניות זו מהפכת הבינה המלאכותית, AI והשקעות העתק בתחום, שהביאו את מלכת השבבים אנבידיה לשווי לא ייאמן של כ־5 טריליון דולר, אשר יחד עם השווי של עוד 9 המניות האמריקאיות המובילות בשווי השוק שלהן - עולות על השווי של כל המניות הנסחרות ביפן למשל!

וול סטריט שוברת שיאים - וענקי ההשקעות מזהירים מ"טריטוריה של בועה"
ריי דליו הדליק גפרור, גולדמן זאקס מכבה: הוויכוח על בועה בענף ה־AI

לכן, לא צריך להתפלא שבעת האחרונה נשמעים יותר ויותר קולות של בכירים בשוקי ההון והכספים בארה"ב שמזהירים כי שוק המניות יקר מדי, ולכן צפוי בו מהלך של נסיגה (Drawdown). הם אמנם נזהרים מלהשתמש במונח "בועה" (Bubble), אך מזהירים שאחרי הראלי הנוכחי, שאולי עוד יימשך זמן מה, יגיעו הירידות - ולא כאלה של 5%, כי אם לפחות 20%, כיאה למחזורים של עליות וירידות בשוקי המניות לאורך השנים.

הסיכון המרכזי שאני רואה הוא התמחור הנדיב שניתן לחברות ה־AI, שמשקיעות הון עתק בלי שברור מה יהיה המודל העסקי שלהן שיצדיק את ההשקעות הללו. ושברור שחלק מהן יקרסו.

לצד זאת אורבת סכנה נוספת לשוקי המניות, ולאנושות כולה, בדמות האפשרות של פלישה סינית לטייוואן. צעד כזה מאיים כרגע באופן ממוקד על תעשיית השבבים העולמית שבלעדיה אין תעשיית AI, בהיותה של טייוואן מובילה עולמית בייצור שבבים.

וברקע נמצאת כל העת הסביבה הכלכלית - המשק האמריקאי והמכסים של הנשיא טראמפ. יש סימנים להיחלשות בשוק העבודה וגם בנתוני הצריכה. האטה כלכלית, גם אם תלווה בהפחתת הריבית, עלולה לפגוע ברווחיות הפירמות האמריקאיות, יחד עם השלכות תוכנית המכסים של טראמפ.

לפי באפט ושילר זו בועה

לרבים, המצב בשוק המניות האמריקאי כיום מזכיר את שנת 1999 - תחילת 2000, ערב התפוצצות בועת הדוט.קום. גם אז נרשמו עליות של כ־100% תוך 8 חודשים, והגאות נתמכה בהמוני משקיעים שהרגע "גילו" את הבורסה (רק פחות צעירים ויותר פנסיונרים). גם אז דיברו על "כלכלה חדשה" שלא כפופה לחוקים המקובלים, עם פריחת האינטרנט.

אבל בכל זאת יש כמה הבדלים מהותיים. אז, חברות קיקיוניות קיבלו שוויים של מיליארדי דולרים בלי שהכניסו אפילו דולר אחד, שלא לדבר על רווחים. היום זה לא קיים כתופעה רוחבית. גם תנאי המאקרו אז היו שונים לגמרי - הריבית הייתה במסלול של עלייה בניגוד לצפי הנוכחי להפחתות ריבית נוספות.

נגדיר קודם מהי בכלל בועה בשווקים הפיננסיים. מקובל לומר שזהו מצב שבו רמת המחירים של המניות (או כל נכס פיננסי או אחר) מתנתקת במידה ניכרת מכל מה שנראה סביר.

לצד התמחור, יש סימנים חיצוניים שיכולים לסייע לקבוע אם מדובר בבועה. ביניהם: נזילות גבוהה מאוד, נטייה לנטילת סיכונים תוך שימוש מוגבר במינוף, ביטחון מוגזם שהשוק יכול רק לעלות, כניסת משקיעים סולידיים באופן אגרסיבי לשוק, ריבית ריאלית שלילית שמעודדת לקיחת אשראי לצורך קניית מניות, אזהרות של בכירים שהמשקיעים לא מקשיבים להן, ובעיקר - סחרור כלפי מעלה של השוק כמעט ללא תיקונים.

האינדיקטור האחרון הוא שמאפיין את סיום החגיגה, כפי שארע במפולות קודמות ובעיקר במקרה הדוט.קום. חלק מהסימנים הללו קיימים היום וחלקם לא, או עדיין לא.

את סוגיית התמחור ניתן לבדוק דרך הפרספקטיבה של מודלי מאקרו שונים. לפי המודל של וורן באפט למשל המצב אכן בועתי, וביתר שאת לפי זה של שילר, שמצביע על כך ששוק המניות מצוי ברמה של יותר מפי 2 מרמת המכפילים ההיסטורית הממוצעת שלו - 40 מול 17.

למי ה־AI באמת תועיל

התשובה לגבי העתיד הצפוי לשוק המניות האמריקאי בשנה-שנתיים הקרובות, ובכל אלו המושפעים ממנו, בנטרול גורמים חיצוניים וברבורים שחורים, תלויה בדבר אחד: עד כמה הסיפור של ה-AI הוא אמיתי. במובן של האם יש מודל עסקי לחברות בתחום שמצדיק את ההשקעות המטורפות שמוזרמות אליו. ראינו מניות שמזנקות ביום מסחר אחד ביותר מ־30% תודות לכך ש־OpenAi עשתה איתן עסקאות ענק, דוגמת אורקל ו־AMD.

יש מי שממקדים את הביקורת שלהם באנבידיה ו־OpenAi, בטענה שמה שקורה כאן זו מערכת אגרסיבית של יחסי ציבור ששוטפת למשקיעים את המוח ומסתירה את מה שמכונה "כלכלת הריקבון".

לעומתן, מי שעשויות להרוויח דווקא ממהפכת הבינה הן אותן חברות לא בהכרח טכנולוגיות, שיוכלו לשלב את יכולות ה־Ai במערכות הליבה שלהן. חברות בכל תחומי העשייה - פיננסים, מלונאות, תעופה, תעשיות מסורתיות כמו רכב, רפואה, ששילובן יוכל לשפר דרמטית את הפריון והביצועים הפיננסיים שלהן.

המהפך יגיע, וזה יכאב

בניסיון לצפות מה הלאה, אי אפשר לפסול את התסריט של המשך הראלי בשוק המניות ואף בעוצמה מתגברת עד כדי סחרור בחודשים הקרובים. אבל אפשר להניח שבמהלך השנה הקרובה יתרחש מהפך. זה יגיע כשרמת המחירים תהיה כבר בועה של ממש, שנותר לה רק להתפוצץ.

וההתאוששות מכך עשויה לקחת הרבה זמן. רק נזכיר כי אחרי שהתנפצה בועת הדוט.קום במרץ 2000, לקח למדד נאסד"ק 15 שנים לחזור לרמתו, וביפן כשהתרחשה המפולת בניקיי ב-1989 לקח למדד כ־36 שנה רק כדי לחזור לעצמו.

למשקיע נותר להחליט אם הוא מתנזר מהשוק כמי שלא חובב סיכונים, או עולה על הרכבת מתוך אמונה שהוא יידע מתי לרדת ממנה.

אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק.

עוד כתבות

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור