78 שנים של שחיתות / צילום: לע''מ
ביום שני בבוקר, משטרת ישראל פשטה בכוחות של 150 שוטרים על משרדי ההסתדרות, בתים פרטיים, שש רשויות וחמישה תאגידים. שמונה נעצרו (ביניהם יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד) ו־27 עוכבו לחקירה. כפי שפורסם, במסגרת הפרשה צפויים להיחקר מעל 300 מעורבים, בהם שרים, ראשי ערים ובכירים במשק.
● כוח פוליטי לפני הכול: האם הוועדים ממלאים את תפקידם?
● מהפוליטיקה ועד הביטוח: ההשפעה האדירה של ההסתדרות
לאחר שנתיים של חקירה סמויה של המשטרה, נחשף מנגנון "תן וקח" לכאורה שפעל בין יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד לבין עזרא גבאי, איש עסקים בתחום הביטוח. במשטרה כבר היו מי שהגדירו את הפרשה "רעידת אדמה בכל מה שקשור בשחיתות הציבורית".
ימים יגידו אם אכן נרשמה בציבוריות הישראלית תזוזה של הלוחות הטקטוניים, אבל אנחנו כאן כדי להזכיר שזאת לא הפעם הראשונה שנופלת על הארץ פרשת שחיתות מטלטלת כרעם ביום בהיר. ההתחלות תמיד דרמטיות, אבל מה מכל זה נשאר בסוף? חזרנו אל ציוני הדרך הבולטים בתולדות המאבק הישראלי בשחיתות.
הבן של ראש הממשלה
איך זה התחיל? שורת המתנדבים, כשמה כן היא, הייתה תנועה התנדבותית שקמה ב־1951. בתחילה מטרותיה עסקו בעוולות חברתיות, אך מהר מאוד החלה לעסוק בשחיתות שלטונית. המקרה המפורסם ביותר בו עסקה היה מאבקה מול הסמפכ"ל עמוס בן גוריון, בנו של רה"מ הראשון. ב־1955 הארגון פרסם חוברת בשם "סכנה אורבת מבפנים", שעיסוקה השחיתות בחלונות הגבוהים של מוסדות הממשל.
בין השאר נטען שם שתיקים משטרתיים נסגרו מטעמי פרוטקציה, אחד מהם נגד החברה לפיתוח מלונות. לגבי שניים מבעליה, שלום ליגום וישעיהו ירקוני, נטען במרומז בחוברת שהם מיודדים עם בן גוריון (ירקוני גם היה שותף של בן גוריון בחברת כורים). בן גוריון פנה לשורת המתנדבים ודרש שיבהירו מפורשות אם הם טוענים שהוא הביא לסגירת התיק, והזהיר שאם זו הטענה הוא יתבע דיבה. הארגון פרסם מאמר בו אישר מפורשות את הטענות, והתביעה הוגשה.
איך זה הסתיים? ב־1957 ביהמ"ש המחוזי פסק לטובתו של בן גוריון הבן, וגינה את שורת המתנדבים על הניסיון להטיל דופי בשמו. נגזר עליהם לשלם 5,300 לירות ועוד 2,000 הוצאות משפט. חברי הארגון ערערו לעליון, והפסידו גם שם. אומנם נקבע שהם לא הצליחו להוכיח שבן גוריון היה מעורב אישית בסגירת התיק, אך כן שנפל רבב בהתנהלות הרשויות והמפכ"ל יחזקאל סהר שיקר בעדותו. סהר הורשע בעדות שקר והושת עליו קנס בסך 5,000 לירות.
"ווטרגייט הישראלית"
איך זה התחיל? ב־1976 כתב "העולם הזה" יגאל לביב הגיש תלונה למשטרה נגד יו"ר קופת חולים כללית אשר ידלין, המיועד לתפקיד נגיד בנק ישראל, בטענה לעסקאות פיננסיות לא חוקיות. המשטרה החלה לחקור, ולמרות שבתחילה חומר הראיות שבידיה לא היה מספק, היועמ"ש אהרן ברק אישר לה להמשיך לחקור. שלושה ימים לפני שהיה אמור להתחיל בכהונתו כנגיד, ידלין נעצר. החקירה בעניינו הסתעפה לכיוונים שונים, כמו עסקאות בלתי כשרות וקבלת שוחד במסגרת תפקידו כיו"ר כללית. ידלין טען שהוא לא לקח את הכספים שקיבל לכיסו האישי אלא לקופת המערך.
הפרשה עוררה תשומת לב רבה, בין השאר כי היא הייתה הראשונה שנדבקה בשמו של אדם כה בכיר במפלגת השלטון. כמו כן, היה ברור שמינויו לתפקיד הנגיד נבע מטעמים פוליטיים של המערך. אבל הפרשה עשתה הדים לא רק בישראל אלא גם בעולם: התקשורת בארה"ב כינתה אותה "ווטרגייט הישראלית", וגורמים עלומים בממשל קרטר הביעו חשש מכך שהיא תביא לעליית ממשלה נצית בראשות הליכוד.
איך זה הסתיים? בדצמבר 1976 ידלין עמד לדין באשמת שוחד. בהתאם להודאתו, בפברואר 1977 נגזרו על ידלין חמש שנות מאסר וקנס בסך 230 אלף לירות. עת שבתו במאסר הוא עמד לדין על עבירת שוחד נוספת, ממנה זוכה. לימים ידלין יטען שהפכו אותו לשעיר לעזאזל במסגרת ניקוי אורוות של מערכת שהייתה גם כך מסואבת.
הירייה בתל ברוך
איך זה התחיל? בסתיו 1976, שוב בעקבות עבודתו העיתונאית של יגאל לביב, המשטרה בחנה את התנהלות החברה ההסתדרותית שיכון עובדים בימיה תחת המנכ"ל אברהם עופר (1970־1973), שבאותו זמן כבר כיהן כשר השיכון.
ח"כ אהוד אולמרט, לימים ראש ממשלה שיסתבך בעצמו בפלילים, טען בדצמבר אותה שנה מעל בימת הכנסת שמתקיימת נגד עופר חקירה משטרתית ודרש למצות את ההליכים. בינואר המשטרה הבהירה שמדובר בחקירה שאינה רשמית אלא רק בבירור עובדות, ושהחומר לא הועבר לפרקליטות.
למרות שבתחילה עופר היה אופטימי לגבי סופה של החקירה, זו סירבה להסתיים והביאה אותו לבידוד ציבורי ואישי. הוא דרש מרה"מ רבין ומשר המשפטים להוציא הודעה שתסיים את גל השמועות סביבו, אך סיום החקירה נדחה שוב. הדבר הביא להתשתו של עופר.
איך זה הסתיים? בינואר 1977 עופר ביטל את כל פגישותיו, נסע עם נהגו לתל אביב, שחרר את הנהג ונסע לבדו לחוף תל ברוך. שם, הוא התאבד בירייה, ונמצא כחצי שעה לאחר מכן על ידי עובר אורח. במכתב ההתאבדות שלו נכתב: "מדוע כה רדפו אותי כל הזמן?".
במערך התלבטו כיצד להתייחס למוות הזה בצל מערכת הבחירות, ורה"מ רבין תהה מעל קברו אם המקרה יספיק כדי "לזעזע וללמד עד כמה חייבים אנשים להיות זהירים... בכבוד האדם וחפותו". היועמ"ש ברק קבע ש"בחזקת זכאי היה השר עופר ז"ל בחייו וכך נשאר במותו", וכך נסגר התיק. חברת שיכון עובדים ערכה בדיקה פנימית, בה נמצא שלא היה בסיס לטענות שסכומי כסף מעסקאות שונות היו חסרים.
"להילחם או להתאבד"
איך זה התחיל? יעקב לוינסון היה בכיר בחברת העובדים - ארגון הגג של ההסתדרות שאחראי על הגופים הכלכליים שבבעלותה - ויו"ר בנק הפועלים, שאז היה גם הוא בבעלות ההסתדרות. ב־1984, לאחר שכבר פרש מהבנק, גורמים בהסתדרות ובבנק הפועלים החלו להעלות נגדו חשדות למעשי שחיתות.
ההסתדרות מינתה ועדה לבדוק את החשדות, וזו הגיעה לממצאים חמורים. החקירה הועברה ליחידה לחקירות הונאה במשטרת ישראל, בראשותו של המפקד המיתולוגי סנ"צ בנימין זיגל. במקביל, התפרסמו בשבועון "העולם הזה" סדרת כתבת על החשדות נגד לוינסון.
איך זה הסתיים? ב־23 בפברואר 1984, לוינסון התאבד בירייה בביתו שברמת גן. הוא הותיר אחריו מכתב שבו טען: "ידיי נקיות, אך איני יכול לעמוד עוד ברצח האופי המתנהל נגדי". "נותרה לי הברירה - להילחם עד אין קץ או להתאבד, ואין בי הכוח להילחם", אמר לאחד מידידיו זמן קצר לפני מותו.
מ־480 יוצא 17
איך זה התחיל? בסוף 2014, חודשים ספורים לפני הבחירות לכנסת, כותרות העיתונים בישרו בדרמטיות: "חשד לשחיתות בצמרת - פוליטיקאית בכירה ושורת אנשי ציבור מעורבים". בשלב ראשוני הותר לפרסם שחוקרי להב 433 עיכבו לחקירה שורה של אישים בכירים ממשרדי ממשלה וממועצות מקומיות בחשד כי היו מעורבים בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים באמצעות העברות כספים לעמותות וארגונים שונים.
בתקשורת ידעו לבשר שבין החשודים פוליטיקאית בכירה ממפלגה גדולה, מנכ"ל של משרד ממשלתי וראשי רשויות. לא חלף זמן רב עד שהתגלה שהפוליטיקאית הבכירה היא סגנית שר הפנים פאינה קירשנבאום ממפלגת ישראל ביתנו, וחלק מאותם בכירים הם אנשים שקשורים גם הם למפלגה.
במסגרת הפרשה נחקר מספר מבהיל של 480 מעורבים (לא כולם באזהרה). חלק מהם אנשים ידועי שם, למשל: סטס מיסז'ניקוב, שר התיירות לשעבר; רמי כהן, מנכ"ל משרד החקלאות; משה ליאון, מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר (לימים ראש עיריית ירושלים); אלכס ויז'ניצר, יו"ר נת"ע; גרשון מסיקה, ראש מועצה אזורית שומרון; עובד יחזקאל, יועץ אסטרטגי ולשעבר מזכיר הממשלה; דניאל קריצ'מן יו"ר החטיבה להתיישבות ולשעבר מנכ"ל משרד החקלאות; דאוד גודובסקי, ראש המטה של ישראל ביתנו.
כיצד הגיב השר לביטחון הפנים מטעם המפלגה, יצחק אהרונוביץ'? תחילה הוא גיבה את רשויות האכיפה, אך כעבור ימים אחדים תהה איך זה ש"פעם שישית שפותחים בחקירה נגד ישראל ביתנו לפני הבחירות".
איך זה הסתיים? נגד חלק מהחשודים התיק נסגר עוד לפני כתב אישום, ביניהם ליאון, יחזקאל וקריצ'מן. בסופו של דבר, הורשעו בתיק 17 אנשים. קירשנבאום הורשעה ונגזרו עליה מאסר של שבע שנים וחצי וקנס בסך חצי מיליון שקלים; על רמי כהן - 18 חודשי מאסר; ויז'ניצר - שנתיים מאסר וקנס של 850 אלף שקלים; מיסז'ניקוב - 15 חודשים מאסר בפועל; גודובסקי - שש שנות מאסר בפועל וקנס של 120 אלף שקלים.
hamashrokit@globes.co.il