גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באוצר מבטיחים הקלה במס הכנסה. התנאי: החזרת הגזרה שנעלמה לפני 25 שנה

באוצר חשפו את טיוטת חוק ההסדרים לתקציב הבא, ובו רפורמות מקיפות בתחומי המס, הנדל"ן ועוד ● אחת ההצעות הבולטות: הגדלת הנטו במאות שקלים לחודש, לבעלי שכר של מעל 16 אלף שקל ● אלא שההקלה מותנית בהחזרת מס הרכוש על קרקעות פנויות - צעד שנוי במחלוקת שמטרתו לממן את אובדן ההכנסות מהמהלך

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

טיוטת תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנת 2026 התפרסמה בימים האחרונים על כל תוכניותיה, וכמו תמיד עולה השאלה מי יהיו "המרוויחים" ו"המפסידים" של התקציב. בעוד שתקציב 2025 כלל שלל גזירות מס כדי למלא את הקופה, התקציב הבא מצטייר על פניו ככזה שמיטיב עם הציבור, במיוחד בתחום מס ההכנסה. אך האם התקציב כולל בעיקר בשורות, ומי יידרש לשלם את הסכומים שיגרעו מקופת המדינה?

חוק ההסדרים ל־2026 מציע: טסט לרכב כל שנתיים
מס חדש וייעול תקציבי האבטחה: המהלכים מטיוטת חוק ההסדרים שישפיעו על התעופה

הנטו בתלוש השכר של מעמד הביניים יגדל

אחת הגזירות המרכזיות של תקציב 2025 הייתה הקפאת מדרגות המס ונקודות הזיכוי למשך שלוש שנים. התוצאה הישירה הייתה עליית המס בממוצע בין 3.5%-4% בכל שנה לפי קצב האינפלציה. כעת, במסגרת הפרק הפיסקלי של התקציב, מבקש שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להתאים ולהרחיב את מדרגות המס, כך שהמדרגות הגבוהות יותר יחולו על בעלי הכנסות גבוהות יותר מאלה שנכנסות לגדרן כיום.

בישראל קיימות שבע מדרגות מס, החל מ־10% למס הכנסה ברמות השכר הנמוכות (כ־7,000 שקל בחודש) ועד 50% ברמות השכר הגבוהות (כ־60 אלף שקל בחודש). על פי טיוטת התקציב, שיעורי המס יתואמו ויורחבו באופן שיביא לריווח מדרגות המס ולהפחתת נטל המס לשכבות הביניים.

במסגרת התיקון, טווח ההכנסה השנתית החייב במס בשיעור של 20% יוגדל מ־193,800-120,721 שקל ל־228,000-120,721 שקל; טווח ההכנסה השנתית החייב במס בשיעור של 31% יוגדל מ־269,280-193,801 שקל ל־301,200-228,001 שקל; וטווח ההכנסה השנתית החייב במס בשיעור של 35% יחל ב־301,201 שקל במקום 269,281 שקל.

מבנה מדרגות המס מבטא את העיקרון שלפיו נטל המס צריך להתחלק באופן מדורג, תוך מתן הקלה יחסית לבעלי הכנסות נמוכות ובינוניות, והטלת נטל גבוה יותר על בעלי הכנסות גבוהות. הרקע לתיקון המוצע הנה העובדה כי בעלי הכנסות בינוניות מגיעים מהר יחסית למדרגות מיסוי גבוהות, וביחד עם תשלומים נוספים, בהם ביטוח לאומי, משלמים למדינה כמעט מחצית משכרם החודשי.

בדברי ההסבר לריווח מדרגות המס מוסבר, כי במצב הקיים שיעורי המס עולים באופן תלול יחסית כך שבעלי הכנסה ברמות הביניים מגיעים למס שולי גבוה יחסית, גם בהשוואה לממוצע ה־OECD. כך למשל, המס השולי של משתכרים בשכר הגבוה מעט מ־16 אלף שקל בחודש עומד על 32%, וביחד עם תשלומי העובד לביטוח לאומי מדובר על כ־43% - שיעור מס שולי גבוה מהמומלץ לגבי בעלי הכנסות בטווח הזה.

התיקון ישפיע על הכיס של בעלי ההכנסות בטווח הרלוונטי ויגדיל את הנטו בתלוש השכר עבור משפחות מהמעמד הבינוני במאות שקלים בחודש, אך הכוכבית שחלה מעל התוכנית עלולה לאיין אותה: השינוי מותנה בהחזרת מס רכוש על קרקעות פנויות - מס שנוי במחלוקת שעלול להיתקל בהתנגדות בשלבי החקיקה ולהיות מפוצל מחוק ההסדרים.

מה הסיכוי שהצעד באמת יעבור? על פניו, אין אף לובי או פוליטיקאי שירצה לסכל את ההטבה לציבור, אך ההקלה במס כרוכה בהתנגדויות שצפויות לבוא מעולם המקרקעין. גם במשרד האוצר, שלא פעם ניסה להעביר את ההצעה להטיל מס על קרקעות, יודעים שההיתכנות הפוליטית לכך לא גבוהה. מנגד, הטלת המס לא מסובכת טכנית, מכיוון שכבר קיים מס כזה - שהופחת בשנת 2000 לרמה של 0%.

עו"ד רו"ח רחלי גוז־לביא, שותפה מנהלת ושותפת מסים בכירה בעמית פולק מטלון ושות', מציינת כי "הרחבת מדרגות המס מתקנת בפועל את העיוות שנוצר בשל הקפאת עדכוני המדרגות, הקפאה שהעלתה את נטל המס על עובדים באופן שקט. כלומר, המהלך הוא במידה רבה השבת מצב שיוויוני יותר, ולא הפחתת מס 'טהורה'. עם זאת, ההקלה מותנית במקור תקציבי מבוסס מס רכוש - מס שנוי במחלוקת, בעל סיכונים פוליטיים ותפעוליים. יתרה מכך, הטלת מס רכוש לבדה אינה מייצרת היצע: ללא קיצור הליכי תכנון, מתן היתרים והסרת חסמים, המס עלול להפוך לכלי ענישה בלבד ולהתגלגל לעליית מחירי דירות, במקום להאיץ בנייה".

מס רכוש: המדינה מרוויחה, מי מפסיד?

מס הרכוש חוזר לשולחן כדי לממן את העלות השנתית הצפויה מהשינויים במדרגות המס - כ־5 מיליארד שקל - ועלויות נוספות שמצטברות, בהן עלויות המלחמה והגירעון הגבוה.

המס, שבוטל כאמור לפני כ־25 שנה, הושת על בעלי קרקעות בגין קרקעות פנויות שפחות מ־30% מזכויות הבנייה שלהן נוצלו. הוא הגיע ל־2.5% משווי הקרקע לשנה או מינימום של 1.2% אם היא רשומה כמלאי עסקי. לפני כשנה וחצי הקימה הממשלה צוות לבחינת יישום מס רכוש על מקרקעין פנויים, אשר המליצה על החזרתו.

אם לא יפוצל מחוק ההסדרים, מס הרכוש יוחל החל משנת המס 2026. הוא יוטל על קרקע ריקה שאינה חקלאית, לרבות קרקעות שמהוות מלאי עסקי, בשיעור של 1.5% משווי הקרקע. הליך השומה יתבסס על שומה עצמית שתוגש על ידי הנישום באמצעות שמאי מקרקעין מטעמו באופן מקוון. בממשלה מקווים שהמס יניב כ־8 מיליארד שקל בשנה ויעודד בנייה על קרקעות פנויות.

לדברי אומיד עודד סולימני, שמאי מקרקעין ולשעבר מ"מ יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, "מס רכוש על קרקע הוא מס צודק ונכון. היצע הקרקעות הזמינות לבנייה למגורים מוגבל ומוחזק על ידי גורמים בעלי יכולת פיננסית גבוהה - יזמים וקבלנים. קרקעות אלו נותרות ריקות מתוך מטרה לשלוט בהיצעים ובעליית הערך הכלכלי, מה שמגביל את היצע הקרקעות לבנייה ותורם לעלייה של מחירי הדיור לטובת מעטים על חשבון כלל הציבור. המס צפוי להגדיל את היצע הקרקעות ולהוביל לירידת המחיר של הקרקע".

עוד לדבריו, "ירידת מחיר הקרקע כשלעצמה היא התפתחות חיובית לצרכני הדיור: קרקע זולה יותר משמעותה עלות הקמה נמוכה יותר לדירה, ומכאן פוטנציאל למחירי דירות נמוכים יותר. מעבר לאמור, תרומתו העיקרית של המס למאקרו היא דרך שוק הדיור: התמתנות במחירי הדיור תוריד את מדד המחירים לצרכן (שבו לדיור משקל ניכר)".

סולימני מעריך כי "במספרים גסים, פוטנציאל ההכנסה השנתית ממס הרכוש נאמד בגבולות ה־8 מיליארד שקל - ועוד היד נטויה. מי שמרוויח זו מדינת ישראל, כי בסופו של דבר המטרה של הדבר היא לעודד בנייה במצב של שוק דיור במשבר, וניסיון העבר מלמד שחיזוקים חיוביים לא עזרו (כדוגמת הקלות במס שבח בהוראת שעה)".

מהצד השני, מטבע הדברים, התוכנית לא פופולרית בקרב בעלי הקרקעות. "המפסידים מהחזרת המס הם בעלי קרקע, יזמים וקבלנים, שיושבים על הקרקעות לבנייה רוויה, שולטים בהיצעים ורואים כיצד ערך הקרקע שלהם עולה בטווח הארוך", מסביר סולימני.

עו"ד (רו"ח) שלומי לזר, שותף, משרד המס מאיר מזרחי עם א. רפאל, סבור כי המפסידים הגדולים יהיו כלל הציבור ולא רק בעלי הקרקעות - שכן להערכתו, בניגוד להערכות האוצר, המס יוביל לעליית מחירים. "בענף הבנייה הטלת מס רכוש על קרקעות תביא לעלייה במחירי הדירות בישראל, שכן אין ספק שברגע שהמס מוטל על מלאי עסקי, הוא ממילא יתומחר ויוטל על הצרכן הסופי".

לדברי לזר, "בהמשך הליך החקיקה יש לאבחן בין קרקע המהווה מלאי עסקי לרכוש קבוע, ובכל מקרה לקבוע כי המס יוטל על קרקע שניתן לבנות עליה. זאת מאחר שיש מקרים רבים שבהם עקב מגבלות תכנוניות לא ניתן לבנות על הקרקע. בעבר ניתן פטור ממס רכוש לקבלנים על תקופת הבנייה ובמשך שלוש שנים, ויש לשקול לאמץ פטור זה גם כעת".

עד לביטול מס הרכוש, אומר לזר, הגבייה ממנו עמדה על כמיליארד שקל בשנה. "בניגוד לעמדת משרד האוצר, יש להניח שיידרש כח אדם משמעותי ושעות עבודה רבות לטפל בהטלת המס וגבייתו, ולכן יש ספק רב בתרומה האמיתית של מס הרכוש לתקציב", הוא אומר.

תקציב של "העברת נטל בין הכיסים"

על אף ההקלה במדרגות המס, לזר לא רואה בתקציב הנוכחי תקציב מקל. "התוכנית הכלכלית החדשה כוללת הטבת מס אחת המכוונת למשפחות מהמעמד הבינוני ומספר גזירות המכוונות בעיקר לענף הבנייה ולענף התיירות, הכוללות בין היתר ביטול מע"מ בשיעור אפס על שירותים לתיירים, הפחתת שיעור הפחת על מטוסים וכתוצאה מכך עלייה בסכום המס שישלמו חברות הרוכשות מטוסים חדשים, והטלת מס חדש על פליטה של גזי חממה בטיסות - שיש להניח שיגולגל ברובו אל הצרכן".

"בשורה התחתונה", מוסיפה עו"ד גוז־לביא, "החבילה הפיסקלית המוצעת לא מגדילה את העוגה אלא בעיקר מחלקת אותה מחדש. היא מבקשת לממן ריווח של מדרגות המס באמצעות הטלת נטל חדש על קרקע פנויה, תעופה ותיירות. יש כאן מהלך של העברת משאבים בין מגזרים: הקלה למקבלי שכר בינוני־גבוה, מול עלויות חדשות למחזיקי קרקעות, חברות תעופה וענף המלונאות והתיירות. במקביל, ביטול מע"מ אפס לתיירים והטלת מס טיסות מפחיתים את תחרותיות ישראל כיעד תיירותי. כמו כן, הארכת תקופות הפחת במטוסים מגדילה הכנסות למדינה אך מכבידה על השקעות בענף רגיש.

"זו לא תוכנית צמיחה. כדי לייצר צמיחה אמיתית נדרשת ודאות רגולטורית, האצת תכנון ותמריצים להשקעה - לא רק העברת נטל בין כיסים".

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

משרד האוצר תוקע הסכם תחבורה לבית שמש במאות מיליוני שקלים

ההסכם, שגובש עוד בממשלה הקודמת, כולל בין היתר בניית נתיבי תחבורה ציבורית ורכישת אוטובוסים ארוכים בהיקף של 250 מיליון שקל ● לפי גורמים בענף, החתימה עליו והקצאת התקציבים נבלמת על ידי השר בצלאל סמוטריץ' מסיבות פוליטיות

הדר גולדין ז''ל / צילום: N12

משפחת גולדין: "רק צה"ל הביא את הדר בחזרה לארצו"

אימו של סגן הדר גולדין: "עברנו הרבה אכזבות. היה אפשר להחזיר אותך בקורונה" ● יממה לאחר שחמאס דווח על איתורו של סגן הדר גולדין ז"ל ברפיח, סגן גולדין שנפל במבצע צוק איתן ונחטף, זוהה במכון לרפואה משפטית ● לאחר 765 ימים: סמ"ר איתי חן הובא למנוחות ● עדכונים שוטפים

חדשות הביומד / צילום: תמר מצפי

חוקרים מזהירים: בעידן ה־AI שאלת התודעה הופכת דחופה יותר

שלושה חוקרי תודעה מובילים בעולם קוראים להאיץ את חקר התודעה האנושית נוכח קצב ההתקדמות של הבינה המלאכותית ● ניתוח חדש מעריך את הדיבידנד של אריכות ימים לכלכלת ישראל ● Imagene AI ושערי צדק משתפות פעולה בחקר הסרטן ● אינטרקיור רוכשת את חברת הקנאביס של פרופ' דדי מאירי ● וגם: סוכן AI חדש מאפשר חיפוש חכם במאגר התרופות של משרד הבריאות ● השבוע בביומד

יירוטים של שיגורים מאיראן במרכז הארץ / צילום: ap, Leo Correa

הערכה: העימות הבא בין ישראל לאיראן - "בלתי נמנע"

צה"ל ידע היכן מוחזק הדר, חמאס הבין שלא נותרה לו ברירה ● ידיעת הזהב שהתקבלה בישראל והלחץ הטורקי שהופעל על חמאס ●  "הגליה זמנית": הפתרון המסתמן למשבר המחבלים ברפיח ● מאז נכנסה לתוקפה הפסקת האש בצפון - צה"ל חיסל 350 מחבלים בלבנון ● גורמים רשמיים במזה"ת לניו יורק טיימס: סיבוב נוסף של מלחמה בין ישראל לאיראן הוא שאלה של זמן ● עדכונים שוטפים

דוכן עיתונים של ''ידיעות אחרונות'' בתל אביב / צילום: Shutterstock, Jose HERNANDEZ Camera 51

ידיעות אחרונות סוגרת את רשת המקומונים mynet – עשרות עובדים יפוטרו

הנהלת "ידיעות אחרונות" הודיעה על סגירת פעילות רשת המקומונים שלה, mynet, עד סוף השנה ● מהלך זה צפוי להביא לפיטוריהם של עשרות עובדים, בהם כ-30 עיתונאים ● בשוק מזהירים מפגיעה קשה בסיקור הפריפריה, שנשען עד כה כמעט בלעדית על רשת המקומונים של הקבוצה ● ארגון העיתונאים הכריז על סכסוך עבודה ונערך למו"מ עם ההנהלה

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הסוכרייה שמחכה לחברות הביטחוניות בחוק ההסדרים

היצוא הביטחוני הגיע ב־2024 לשיא של כ־14.8 מיליארד דולר, למרות המלחמה והחרמות, אך יכול היה להיות גבוה יותר אילו רגולציית היצוא הותאמה לשוק המודרני ● טיוטת חוק ההסדרים כוללת רפורמה מקיפה לשיפור הפיקוח על יצוא ביטחוני: קיצור זמני טיפול, פרסום החלטות, פטורים למוצרים בעלי רגישות נמוכה, הטמעת אמצעים דיגיטליים ומנגנוני סיווג שקופים

מה צפוי השבוע בשווקים? / אילוסטרציה: Shutterstock

אילו מניות יעיבו על המסחר בת"א, ומה צפוי בנתוני האינפלציה

אילו מניות דואליות יעיבו היום על המסחר בבורסה המקומית? ● עונת הדוחות בת"א צוברת תאוצה. בין המדווחות הבולטות השבוע: טאואר, אל על, ובזק ● מה צפוי במדד המחירים לצרכן בישראל וכיצד ישפיע על החלטת הריבית? ● גם בארה"ב צפויים להתפרסם נתוני האינפלציה אך השבתת הממשל עלולה לעכב אותם ● וגם: 
המנכ"ל והמייסד שיקבל את חבילת השכר הגדולה בתולדות וול סטריט

חיילי מילואים / צילום: Shutterstock

ביטול חופשות, קיצוץ הטבות וקיזוז פנסיות: הקרב על תקציב הביטחון מתחיל

בחוק ההסדרים של האוצר עולות מספר הצעות קונקרטיות לקיצוץ בהטבות שהצבא מציע, כמו גם לחימה בימי המילואים המוגזמים שהצבא מחלק ● בין ההצעות המרכזיות: ביטול חופשות שחרור, הטבות מס על רכב וקיזוז פנסיה תקציבית

חניות נכים באשקלון / צילום: Shutterstock

לכל רכב חמישי יש תו נכה? הצעד שישים סוף לחגיגה

לנוכח הזינוק החריג במספר תוי הנכה, שהוצמדו כבר ל־18% מכלי הרכב, חוק ההסדרים מציע מספר צעדים להתמודד עם התופעה: להעביר את סמכות האישור מרשות הרישוי לגופים רפואיים מוסמכים ולבצע בדיקה מחודשת של תוי נכה קיימים ● האוצר טוען כי הליכי בדיקה מקלים הולידו ניצול לרעה הפוגע בנגישות של נכים שזקוקים לתו

שגריר ארה''ב בישראל לשעבר, דיוויד פרידמן / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

יו"ר חדש ל-NSO: שגריר ארה"ב לשעבר דיוויד פרידמן

חברת הסייבר ההתקפי מינתה ליו"ר את שגריר ארה"ב בישראל לשעבר, דיוויד פרידמן ● האתגר המרכזי שלו: לחלץ את החברה מהרשימה השחורה של משרד המסחר האמריקאי ולהקל עליה למכור מערכות לרשויות פדרליות ● "חרף הביקורת השלילית, אתם ניצבים בגאווה כדי לספק טכנולוגיות להגנה על הביטחון", אמר פרידמן בשיחתו הראשונה עם העובדים

טראמפ, ואנס ורוביו בארוחת ערב עם מנהיגי חמש מדינות מרכז אסיה בשבוע שעבר / צילום: Reuters, Nathan Howard

עסקאות הנשק יעלו מדרגה: האינטרס הישראלי בכניסת קזחסטן להסכמי אברהם

ההכרזה על כניסתה של קזחסטן להסכמי אברהם, מדינה שכבר מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל מאז שנות ה־90, עוררה שאלות רבות ● אלא שהמהלך עשוי לשפר את הסיווג הביטחוני שלה - ובכך לאפשר לפתוח שוק חדש לתעשייה הביטחונית הישראלית

קופלן. ברקע: פרסום של סקר פולימרקט על הבחירות בניו יורק, השבוע / צילום: AP, Richard Drew, Olga Fedorova

כך נער הקריפטו מניו יורק הפך את חוכמת ההמונים לאימפריה של מיליארדים

בתחילת ימי הקורונה, שיין קופלן המרושש פיתח מחדר האמבטיה בדירתו את פולימרקט - פלטפורמת חיזוי שמנהלת הימורים על המציאות ● הוא רתם משקיעי־על ושווי החברה זינק למיליארדים, תוך איום על תעשיית הסקרים המסורתית ● בקרוב גם טראמפ ינסה להתחרות בו

החברות הישראליות כבר לא לבד בנתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

החברות הישראליות כבר לא לבד בשמיים ולראשונה זה שנתיים יאלצו להתמודד עם תחרות

החברות הישראליות נהנו מבלעדיות כמעט מוחלטת בנתב"ג בשנתיים האחרונות, אך מאות תלונות ותביעות שהוגשו נגדן טוענות שהן לא הצליחו לספק שירות ראוי ● בענף מעידים שהחברות המקומיות מגלות "קשיחות יתר" לגבי פיצוי כספי ו"מתעלמות בשיטתיות מפניות" ● האם החזרה של החברות הזרות תהיה נקודת המפנה?

המיליארדרים של תעשיית אריכות החיים / צילום: רויטרס, AP

התעשייה שהושקעו בה 12 מיליארד דולר - וסם אלטמן מהמר עליה בגדול

יותר מ-12 מיליארד דולר הוזרמו למדע התארכות החיים ב-25 השנים האחרונות ● המשקיעים: בעיקר עשירי עמק הסיליקון, בהם פיטר ת'יל וסם אלטמן ● מפיתוח תרופות להצערת תאים ועד הפיכת תהליך ההזדקנות - כך הפך תחום אקדמי נידח למרכז המיינסטרים התרבותי

נשיא חברת טבע העולמית, ריצ'רד פרנסיס / צילום: סיון פרג'

חברות הביטוח שהרוויחו מאות מיליוני דולרים מהזינוק בטבע, ומי פספסה

הודות לזינוק במניית חברת התרופות לשיא של 7 שנים, חוסכי מנורה, הפניקס והראל הרוויחו בסוף השבוע כ־200 מיליון דולר כל אחד ● אבל ענקית השקעות אמריקאית יצאה רגע לפני הקאמבק

פטריק דרהי / צילום: Studio Alterego

הישראלית שצללה משווי של מעל מיליארד דולר לפחות מ־70 מיליון

חברת אאוטבריין רכשה בקיץ שעבר את Teads במיליארד דולר, על מנת להרחיב את פעילותה ולהציע פתרון מלא ללקוחותיה ● ביום חמישי האחרון, פרסמו דוחות חלשים לחברה לרבעון השלישי של השנה, ובתגובה מנייתה צנחה ביותר מ־50% ● אחד המפסידים "על הנייר" מהירידה בשוויה של החברה הוא המיליארדר פטריק דרהי, בעלי אלטיס - קבוצת התקשורת שמכרה את Teads לאאוטבריין

משרדי BBC / צילום: Reuters, SOPA Images

בשל טענות על הטיה מגמתית חמורה: מנכ"ל ה-BBC וראשת מחלקת החדשות התפטרו מתפקידם

השניים התפטרו הערב בעקבות ביקורת חמורה שהופנתה כלפי ה-BBC על הטיה מכוונת של נאומו של דונלד טראמפ ● המנכ"ל הפורש ציין במכתב הפרידה שלו: "כמו כל הארגונים הציבוריים, ה-BBC אינו מושלם"

טיל רמפייג' ששימש את הודו במלחמה האחרונה. טילי האייר לורה ישפרו עוד יותר את היכולות / צילום: אלביט מערכות

טילים בליסטיים וטילי שיוט: העסקה האסטרטגית שנרקמת בין הודו לישראל

ע"פ דיווחים בהודו, משלחת מטעם משרד ההגנה המקומי הגיעה בחשאי לישראל כדי לקדם הסכם שבמסגרתו ניו דלהי תייצר בעצמה טילים בליסטיים וטילי שיוט ● מה היכולות של הטילים, כיצד זה ישדרג את הצבא ההודי ואיך זה ישפיע על המלחמה עם פקיסטן?

רכבים חדשים / צילום: Shutterstock, BkkPixel

המכה שמתכננים במשרד התחבורה ליבואני הרכב הגדולים, וההטבה שבדרך

ענף הרכב מסיים שנה קשה, אולם אל האי–ודאות בשוק עשויות להצטרף בשנה הבאה כמה רגולציות תחרויות ומינהלתיות ● על הפרק: הגבלות על יבואנים גדולים, פתיחת השוק ליבוא רכבים משומשים ושינויים בתקינה ● זוהי מפת השינויים הנבחנים שעשויים לעצב מחדש את הענף

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

תל אביב ננעלה במגמה מעורבת; ג'י סיטי צללה בכ-10%, נקסט ויז'ן זינקה

מדד ת"א 35 ננעל ללא שינוי ● המניות הדואליות הכבידו על המסחר ● בבורסה החלו להיסחר היום שלושה מדדים חדשים: מדד ת"א־נדל"ן 35, מדד ת"א־ביטחוניות ומדד ת"א־תשתיות ● בוול סטריט, הנאסד"ק סיכם את השבוע הגרוע ביותר שלו מאז אפריל, על רקע החששות מפני תמחור יתר בשווקים, אליהן הצטרפו דאגות למצב הכלכלה האמריקאית ● למרות הזינוק במניית טבע: האנליסטים מאמינים שיש לה לאן לשאוף