גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באוצר מבטיחים הקלה במס הכנסה. התנאי: החזרת הגזרה שנעלמה לפני 25 שנה

באוצר חשפו את טיוטת חוק ההסדרים לתקציב הבא, ובו רפורמות מקיפות בתחומי המס, הנדל"ן ועוד ● אחת ההצעות הבולטות: הגדלת הנטו במאות שקלים לחודש, לבעלי שכר של מעל 16 אלף שקל ● אלא שההקלה מותנית בהחזרת מס הרכוש על קרקעות פנויות - צעד שנוי במחלוקת שמטרתו לממן את אובדן ההכנסות מהמהלך

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

טיוטת תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנת 2026 התפרסמה בימים האחרונים על כל תוכניותיה, וכמו תמיד עולה השאלה מי יהיו "המרוויחים" ו"המפסידים" של התקציב. בעוד שתקציב 2025 כלל שלל גזירות מס כדי למלא את הקופה, התקציב הבא מצטייר על פניו ככזה שמיטיב עם הציבור, במיוחד בתחום מס ההכנסה. אך האם התקציב כולל בעיקר בשורות, ומי יידרש לשלם את הסכומים שיגרעו מקופת המדינה?

חוק ההסדרים ל־2026 מציע: טסט לרכב כל שנתיים
מס חדש וייעול תקציבי האבטחה: המהלכים מטיוטת חוק ההסדרים שישפיעו על התעופה

הנטו בתלוש השכר של מעמד הביניים יגדל

אחת הגזירות המרכזיות של תקציב 2025 הייתה הקפאת מדרגות המס ונקודות הזיכוי למשך שלוש שנים. התוצאה הישירה הייתה עליית המס בממוצע בין 3.5%-4% בכל שנה לפי קצב האינפלציה. כעת, במסגרת הפרק הפיסקלי של התקציב, מבקש שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להתאים ולהרחיב את מדרגות המס, כך שהמדרגות הגבוהות יותר יחולו על בעלי הכנסות גבוהות יותר מאלה שנכנסות לגדרן כיום.

בישראל קיימות שבע מדרגות מס, החל מ־10% למס הכנסה ברמות השכר הנמוכות (כ־7,000 שקל בחודש) ועד 50% ברמות השכר הגבוהות (כ־60 אלף שקל בחודש). על פי טיוטת התקציב, שיעורי המס יתואמו ויורחבו באופן שיביא לריווח מדרגות המס ולהפחתת נטל המס לשכבות הביניים.

במסגרת התיקון, טווח ההכנסה השנתית החייב במס בשיעור של 20% יוגדל מ־193,800-120,721 שקל ל־228,000-120,721 שקל; טווח ההכנסה השנתית החייב במס בשיעור של 31% יוגדל מ־269,280-193,801 שקל ל־301,200-228,001 שקל; וטווח ההכנסה השנתית החייב במס בשיעור של 35% יחל ב־301,201 שקל במקום 269,281 שקל.

מבנה מדרגות המס מבטא את העיקרון שלפיו נטל המס צריך להתחלק באופן מדורג, תוך מתן הקלה יחסית לבעלי הכנסות נמוכות ובינוניות, והטלת נטל גבוה יותר על בעלי הכנסות גבוהות. הרקע לתיקון המוצע הנה העובדה כי בעלי הכנסות בינוניות מגיעים מהר יחסית למדרגות מיסוי גבוהות, וביחד עם תשלומים נוספים, בהם ביטוח לאומי, משלמים למדינה כמעט מחצית משכרם החודשי.

בדברי ההסבר לריווח מדרגות המס מוסבר, כי במצב הקיים שיעורי המס עולים באופן תלול יחסית כך שבעלי הכנסה ברמות הביניים מגיעים למס שולי גבוה יחסית, גם בהשוואה לממוצע ה־OECD. כך למשל, המס השולי של משתכרים בשכר הגבוה מעט מ־16 אלף שקל בחודש עומד על 32%, וביחד עם תשלומי העובד לביטוח לאומי מדובר על כ־43% - שיעור מס שולי גבוה מהמומלץ לגבי בעלי הכנסות בטווח הזה.

התיקון ישפיע על הכיס של בעלי ההכנסות בטווח הרלוונטי ויגדיל את הנטו בתלוש השכר עבור משפחות מהמעמד הבינוני במאות שקלים בחודש, אך הכוכבית שחלה מעל התוכנית עלולה לאיין אותה: השינוי מותנה בהחזרת מס רכוש על קרקעות פנויות - מס שנוי במחלוקת שעלול להיתקל בהתנגדות בשלבי החקיקה ולהיות מפוצל מחוק ההסדרים.

מה הסיכוי שהצעד באמת יעבור? על פניו, אין אף לובי או פוליטיקאי שירצה לסכל את ההטבה לציבור, אך ההקלה במס כרוכה בהתנגדויות שצפויות לבוא מעולם המקרקעין. גם במשרד האוצר, שלא פעם ניסה להעביר את ההצעה להטיל מס על קרקעות, יודעים שההיתכנות הפוליטית לכך לא גבוהה. מנגד, הטלת המס לא מסובכת טכנית, מכיוון שכבר קיים מס כזה - שהופחת בשנת 2000 לרמה של 0%.

עו"ד רו"ח רחלי גוז־לביא, שותפה מנהלת ושותפת מסים בכירה בעמית פולק מטלון ושות', מציינת כי "הרחבת מדרגות המס מתקנת בפועל את העיוות שנוצר בשל הקפאת עדכוני המדרגות, הקפאה שהעלתה את נטל המס על עובדים באופן שקט. כלומר, המהלך הוא במידה רבה השבת מצב שיוויוני יותר, ולא הפחתת מס 'טהורה'. עם זאת, ההקלה מותנית במקור תקציבי מבוסס מס רכוש - מס שנוי במחלוקת, בעל סיכונים פוליטיים ותפעוליים. יתרה מכך, הטלת מס רכוש לבדה אינה מייצרת היצע: ללא קיצור הליכי תכנון, מתן היתרים והסרת חסמים, המס עלול להפוך לכלי ענישה בלבד ולהתגלגל לעליית מחירי דירות, במקום להאיץ בנייה".

מס רכוש: המדינה מרוויחה, מי מפסיד?

מס הרכוש חוזר לשולחן כדי לממן את העלות השנתית הצפויה מהשינויים במדרגות המס - כ־5 מיליארד שקל - ועלויות נוספות שמצטברות, בהן עלויות המלחמה והגירעון הגבוה.

המס, שבוטל כאמור לפני כ־25 שנה, הושת על בעלי קרקעות בגין קרקעות פנויות שפחות מ־30% מזכויות הבנייה שלהן נוצלו. הוא הגיע ל־2.5% משווי הקרקע לשנה או מינימום של 1.2% אם היא רשומה כמלאי עסקי. לפני כשנה וחצי הקימה הממשלה צוות לבחינת יישום מס רכוש על מקרקעין פנויים, אשר המליצה על החזרתו.

אם לא יפוצל מחוק ההסדרים, מס הרכוש יוחל החל משנת המס 2026. הוא יוטל על קרקע ריקה שאינה חקלאית, לרבות קרקעות שמהוות מלאי עסקי, בשיעור של 1.5% משווי הקרקע. הליך השומה יתבסס על שומה עצמית שתוגש על ידי הנישום באמצעות שמאי מקרקעין מטעמו באופן מקוון. בממשלה מקווים שהמס יניב כ־8 מיליארד שקל בשנה ויעודד בנייה על קרקעות פנויות.

לדברי אומיד עודד סולימני, שמאי מקרקעין ולשעבר מ"מ יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, "מס רכוש על קרקע הוא מס צודק ונכון. היצע הקרקעות הזמינות לבנייה למגורים מוגבל ומוחזק על ידי גורמים בעלי יכולת פיננסית גבוהה - יזמים וקבלנים. קרקעות אלו נותרות ריקות מתוך מטרה לשלוט בהיצעים ובעליית הערך הכלכלי, מה שמגביל את היצע הקרקעות לבנייה ותורם לעלייה של מחירי הדיור לטובת מעטים על חשבון כלל הציבור. המס צפוי להגדיל את היצע הקרקעות ולהוביל לירידת המחיר של הקרקע".

עוד לדבריו, "ירידת מחיר הקרקע כשלעצמה היא התפתחות חיובית לצרכני הדיור: קרקע זולה יותר משמעותה עלות הקמה נמוכה יותר לדירה, ומכאן פוטנציאל למחירי דירות נמוכים יותר. מעבר לאמור, תרומתו העיקרית של המס למאקרו היא דרך שוק הדיור: התמתנות במחירי הדיור תוריד את מדד המחירים לצרכן (שבו לדיור משקל ניכר)".

סולימני מעריך כי "במספרים גסים, פוטנציאל ההכנסה השנתית ממס הרכוש נאמד בגבולות ה־8 מיליארד שקל - ועוד היד נטויה. מי שמרוויח זו מדינת ישראל, כי בסופו של דבר המטרה של הדבר היא לעודד בנייה במצב של שוק דיור במשבר, וניסיון העבר מלמד שחיזוקים חיוביים לא עזרו (כדוגמת הקלות במס שבח בהוראת שעה)".

מהצד השני, מטבע הדברים, התוכנית לא פופולרית בקרב בעלי הקרקעות. "המפסידים מהחזרת המס הם בעלי קרקע, יזמים וקבלנים, שיושבים על הקרקעות לבנייה רוויה, שולטים בהיצעים ורואים כיצד ערך הקרקע שלהם עולה בטווח הארוך", מסביר סולימני.

עו"ד (רו"ח) שלומי לזר, שותף, משרד המס מאיר מזרחי עם א. רפאל, סבור כי המפסידים הגדולים יהיו כלל הציבור ולא רק בעלי הקרקעות - שכן להערכתו, בניגוד להערכות האוצר, המס יוביל לעליית מחירים. "בענף הבנייה הטלת מס רכוש על קרקעות תביא לעלייה במחירי הדירות בישראל, שכן אין ספק שברגע שהמס מוטל על מלאי עסקי, הוא ממילא יתומחר ויוטל על הצרכן הסופי".

לדברי לזר, "בהמשך הליך החקיקה יש לאבחן בין קרקע המהווה מלאי עסקי לרכוש קבוע, ובכל מקרה לקבוע כי המס יוטל על קרקע שניתן לבנות עליה. זאת מאחר שיש מקרים רבים שבהם עקב מגבלות תכנוניות לא ניתן לבנות על הקרקע. בעבר ניתן פטור ממס רכוש לקבלנים על תקופת הבנייה ובמשך שלוש שנים, ויש לשקול לאמץ פטור זה גם כעת".

עד לביטול מס הרכוש, אומר לזר, הגבייה ממנו עמדה על כמיליארד שקל בשנה. "בניגוד לעמדת משרד האוצר, יש להניח שיידרש כח אדם משמעותי ושעות עבודה רבות לטפל בהטלת המס וגבייתו, ולכן יש ספק רב בתרומה האמיתית של מס הרכוש לתקציב", הוא אומר.

תקציב של "העברת נטל בין הכיסים"

על אף ההקלה במדרגות המס, לזר לא רואה בתקציב הנוכחי תקציב מקל. "התוכנית הכלכלית החדשה כוללת הטבת מס אחת המכוונת למשפחות מהמעמד הבינוני ומספר גזירות המכוונות בעיקר לענף הבנייה ולענף התיירות, הכוללות בין היתר ביטול מע"מ בשיעור אפס על שירותים לתיירים, הפחתת שיעור הפחת על מטוסים וכתוצאה מכך עלייה בסכום המס שישלמו חברות הרוכשות מטוסים חדשים, והטלת מס חדש על פליטה של גזי חממה בטיסות - שיש להניח שיגולגל ברובו אל הצרכן".

"בשורה התחתונה", מוסיפה עו"ד גוז־לביא, "החבילה הפיסקלית המוצעת לא מגדילה את העוגה אלא בעיקר מחלקת אותה מחדש. היא מבקשת לממן ריווח של מדרגות המס באמצעות הטלת נטל חדש על קרקע פנויה, תעופה ותיירות. יש כאן מהלך של העברת משאבים בין מגזרים: הקלה למקבלי שכר בינוני־גבוה, מול עלויות חדשות למחזיקי קרקעות, חברות תעופה וענף המלונאות והתיירות. במקביל, ביטול מע"מ אפס לתיירים והטלת מס טיסות מפחיתים את תחרותיות ישראל כיעד תיירותי. כמו כן, הארכת תקופות הפחת במטוסים מגדילה הכנסות למדינה אך מכבידה על השקעות בענף רגיש.

"זו לא תוכנית צמיחה. כדי לייצר צמיחה אמיתית נדרשת ודאות רגולטורית, האצת תכנון ותמריצים להשקעה - לא רק העברת נטל בין כיסים".

עוד כתבות

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

מצב השווקים השבוע

המניות שנותרו מחוץ לחגיגה בבורסה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון