גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באוצר מבטיחים הקלה במס הכנסה. התנאי: החזרת הגזרה שנעלמה לפני 25 שנה

באוצר חשפו את טיוטת חוק ההסדרים לתקציב הבא, ובו רפורמות מקיפות בתחומי המס, הנדל"ן ועוד ● אחת ההצעות הבולטות: הגדלת הנטו במאות שקלים לחודש, לבעלי שכר של מעל 16 אלף שקל ● אלא שההקלה מותנית בהחזרת מס הרכוש על קרקעות פנויות - צעד שנוי במחלוקת שמטרתו לממן את אובדן ההכנסות מהמהלך

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

טיוטת תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנת 2026 התפרסמה בימים האחרונים על כל תוכניותיה, וכמו תמיד עולה השאלה מי יהיו "המרוויחים" ו"המפסידים" של התקציב. בעוד שתקציב 2025 כלל שלל גזירות מס כדי למלא את הקופה, התקציב הבא מצטייר על פניו ככזה שמיטיב עם הציבור, במיוחד בתחום מס ההכנסה. אך האם התקציב כולל בעיקר בשורות, ומי יידרש לשלם את הסכומים שיגרעו מקופת המדינה?

חוק ההסדרים ל־2026 מציע: טסט לרכב כל שנתיים
מס חדש וייעול תקציבי האבטחה: המהלכים מטיוטת חוק ההסדרים שישפיעו על התעופה

הנטו בתלוש השכר של מעמד הביניים יגדל

אחת הגזירות המרכזיות של תקציב 2025 הייתה הקפאת מדרגות המס ונקודות הזיכוי למשך שלוש שנים. התוצאה הישירה הייתה עליית המס בממוצע בין 3.5%-4% בכל שנה לפי קצב האינפלציה. כעת, במסגרת הפרק הפיסקלי של התקציב, מבקש שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להתאים ולהרחיב את מדרגות המס, כך שהמדרגות הגבוהות יותר יחולו על בעלי הכנסות גבוהות יותר מאלה שנכנסות לגדרן כיום.

בישראל קיימות שבע מדרגות מס, החל מ־10% למס הכנסה ברמות השכר הנמוכות (כ־7,000 שקל בחודש) ועד 50% ברמות השכר הגבוהות (כ־60 אלף שקל בחודש). על פי טיוטת התקציב, שיעורי המס יתואמו ויורחבו באופן שיביא לריווח מדרגות המס ולהפחתת נטל המס לשכבות הביניים.

במסגרת התיקון, טווח ההכנסה השנתית החייב במס בשיעור של 20% יוגדל מ־193,800-120,721 שקל ל־228,000-120,721 שקל; טווח ההכנסה השנתית החייב במס בשיעור של 31% יוגדל מ־269,280-193,801 שקל ל־301,200-228,001 שקל; וטווח ההכנסה השנתית החייב במס בשיעור של 35% יחל ב־301,201 שקל במקום 269,281 שקל.

מבנה מדרגות המס מבטא את העיקרון שלפיו נטל המס צריך להתחלק באופן מדורג, תוך מתן הקלה יחסית לבעלי הכנסות נמוכות ובינוניות, והטלת נטל גבוה יותר על בעלי הכנסות גבוהות. הרקע לתיקון המוצע הנה העובדה כי בעלי הכנסות בינוניות מגיעים מהר יחסית למדרגות מיסוי גבוהות, וביחד עם תשלומים נוספים, בהם ביטוח לאומי, משלמים למדינה כמעט מחצית משכרם החודשי.

בדברי ההסבר לריווח מדרגות המס מוסבר, כי במצב הקיים שיעורי המס עולים באופן תלול יחסית כך שבעלי הכנסה ברמות הביניים מגיעים למס שולי גבוה יחסית, גם בהשוואה לממוצע ה־OECD. כך למשל, המס השולי של משתכרים בשכר הגבוה מעט מ־16 אלף שקל בחודש עומד על 32%, וביחד עם תשלומי העובד לביטוח לאומי מדובר על כ־43% - שיעור מס שולי גבוה מהמומלץ לגבי בעלי הכנסות בטווח הזה.

התיקון ישפיע על הכיס של בעלי ההכנסות בטווח הרלוונטי ויגדיל את הנטו בתלוש השכר עבור משפחות מהמעמד הבינוני במאות שקלים בחודש, אך הכוכבית שחלה מעל התוכנית עלולה לאיין אותה: השינוי מותנה בהחזרת מס רכוש על קרקעות פנויות - מס שנוי במחלוקת שעלול להיתקל בהתנגדות בשלבי החקיקה ולהיות מפוצל מחוק ההסדרים.

מה הסיכוי שהצעד באמת יעבור? על פניו, אין אף לובי או פוליטיקאי שירצה לסכל את ההטבה לציבור, אך ההקלה במס כרוכה בהתנגדויות שצפויות לבוא מעולם המקרקעין. גם במשרד האוצר, שלא פעם ניסה להעביר את ההצעה להטיל מס על קרקעות, יודעים שההיתכנות הפוליטית לכך לא גבוהה. מנגד, הטלת המס לא מסובכת טכנית, מכיוון שכבר קיים מס כזה - שהופחת בשנת 2000 לרמה של 0%.

עו"ד רו"ח רחלי גוז־לביא, שותפה מנהלת ושותפת מסים בכירה בעמית פולק מטלון ושות', מציינת כי "הרחבת מדרגות המס מתקנת בפועל את העיוות שנוצר בשל הקפאת עדכוני המדרגות, הקפאה שהעלתה את נטל המס על עובדים באופן שקט. כלומר, המהלך הוא במידה רבה השבת מצב שיוויוני יותר, ולא הפחתת מס 'טהורה'. עם זאת, ההקלה מותנית במקור תקציבי מבוסס מס רכוש - מס שנוי במחלוקת, בעל סיכונים פוליטיים ותפעוליים. יתרה מכך, הטלת מס רכוש לבדה אינה מייצרת היצע: ללא קיצור הליכי תכנון, מתן היתרים והסרת חסמים, המס עלול להפוך לכלי ענישה בלבד ולהתגלגל לעליית מחירי דירות, במקום להאיץ בנייה".

מס רכוש: המדינה מרוויחה, מי מפסיד?

מס הרכוש חוזר לשולחן כדי לממן את העלות השנתית הצפויה מהשינויים במדרגות המס - כ־5 מיליארד שקל - ועלויות נוספות שמצטברות, בהן עלויות המלחמה והגירעון הגבוה.

המס, שבוטל כאמור לפני כ־25 שנה, הושת על בעלי קרקעות בגין קרקעות פנויות שפחות מ־30% מזכויות הבנייה שלהן נוצלו. הוא הגיע ל־2.5% משווי הקרקע לשנה או מינימום של 1.2% אם היא רשומה כמלאי עסקי. לפני כשנה וחצי הקימה הממשלה צוות לבחינת יישום מס רכוש על מקרקעין פנויים, אשר המליצה על החזרתו.

אם לא יפוצל מחוק ההסדרים, מס הרכוש יוחל החל משנת המס 2026. הוא יוטל על קרקע ריקה שאינה חקלאית, לרבות קרקעות שמהוות מלאי עסקי, בשיעור של 1.5% משווי הקרקע. הליך השומה יתבסס על שומה עצמית שתוגש על ידי הנישום באמצעות שמאי מקרקעין מטעמו באופן מקוון. בממשלה מקווים שהמס יניב כ־8 מיליארד שקל בשנה ויעודד בנייה על קרקעות פנויות.

לדברי אומיד עודד סולימני, שמאי מקרקעין ולשעבר מ"מ יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, "מס רכוש על קרקע הוא מס צודק ונכון. היצע הקרקעות הזמינות לבנייה למגורים מוגבל ומוחזק על ידי גורמים בעלי יכולת פיננסית גבוהה - יזמים וקבלנים. קרקעות אלו נותרות ריקות מתוך מטרה לשלוט בהיצעים ובעליית הערך הכלכלי, מה שמגביל את היצע הקרקעות לבנייה ותורם לעלייה של מחירי הדיור לטובת מעטים על חשבון כלל הציבור. המס צפוי להגדיל את היצע הקרקעות ולהוביל לירידת המחיר של הקרקע".

עוד לדבריו, "ירידת מחיר הקרקע כשלעצמה היא התפתחות חיובית לצרכני הדיור: קרקע זולה יותר משמעותה עלות הקמה נמוכה יותר לדירה, ומכאן פוטנציאל למחירי דירות נמוכים יותר. מעבר לאמור, תרומתו העיקרית של המס למאקרו היא דרך שוק הדיור: התמתנות במחירי הדיור תוריד את מדד המחירים לצרכן (שבו לדיור משקל ניכר)".

סולימני מעריך כי "במספרים גסים, פוטנציאל ההכנסה השנתית ממס הרכוש נאמד בגבולות ה־8 מיליארד שקל - ועוד היד נטויה. מי שמרוויח זו מדינת ישראל, כי בסופו של דבר המטרה של הדבר היא לעודד בנייה במצב של שוק דיור במשבר, וניסיון העבר מלמד שחיזוקים חיוביים לא עזרו (כדוגמת הקלות במס שבח בהוראת שעה)".

מהצד השני, מטבע הדברים, התוכנית לא פופולרית בקרב בעלי הקרקעות. "המפסידים מהחזרת המס הם בעלי קרקע, יזמים וקבלנים, שיושבים על הקרקעות לבנייה רוויה, שולטים בהיצעים ורואים כיצד ערך הקרקע שלהם עולה בטווח הארוך", מסביר סולימני.

עו"ד (רו"ח) שלומי לזר, שותף, משרד המס מאיר מזרחי עם א. רפאל, סבור כי המפסידים הגדולים יהיו כלל הציבור ולא רק בעלי הקרקעות - שכן להערכתו, בניגוד להערכות האוצר, המס יוביל לעליית מחירים. "בענף הבנייה הטלת מס רכוש על קרקעות תביא לעלייה במחירי הדירות בישראל, שכן אין ספק שברגע שהמס מוטל על מלאי עסקי, הוא ממילא יתומחר ויוטל על הצרכן הסופי".

לדברי לזר, "בהמשך הליך החקיקה יש לאבחן בין קרקע המהווה מלאי עסקי לרכוש קבוע, ובכל מקרה לקבוע כי המס יוטל על קרקע שניתן לבנות עליה. זאת מאחר שיש מקרים רבים שבהם עקב מגבלות תכנוניות לא ניתן לבנות על הקרקע. בעבר ניתן פטור ממס רכוש לקבלנים על תקופת הבנייה ובמשך שלוש שנים, ויש לשקול לאמץ פטור זה גם כעת".

עד לביטול מס הרכוש, אומר לזר, הגבייה ממנו עמדה על כמיליארד שקל בשנה. "בניגוד לעמדת משרד האוצר, יש להניח שיידרש כח אדם משמעותי ושעות עבודה רבות לטפל בהטלת המס וגבייתו, ולכן יש ספק רב בתרומה האמיתית של מס הרכוש לתקציב", הוא אומר.

תקציב של "העברת נטל בין הכיסים"

על אף ההקלה במדרגות המס, לזר לא רואה בתקציב הנוכחי תקציב מקל. "התוכנית הכלכלית החדשה כוללת הטבת מס אחת המכוונת למשפחות מהמעמד הבינוני ומספר גזירות המכוונות בעיקר לענף הבנייה ולענף התיירות, הכוללות בין היתר ביטול מע"מ בשיעור אפס על שירותים לתיירים, הפחתת שיעור הפחת על מטוסים וכתוצאה מכך עלייה בסכום המס שישלמו חברות הרוכשות מטוסים חדשים, והטלת מס חדש על פליטה של גזי חממה בטיסות - שיש להניח שיגולגל ברובו אל הצרכן".

"בשורה התחתונה", מוסיפה עו"ד גוז־לביא, "החבילה הפיסקלית המוצעת לא מגדילה את העוגה אלא בעיקר מחלקת אותה מחדש. היא מבקשת לממן ריווח של מדרגות המס באמצעות הטלת נטל חדש על קרקע פנויה, תעופה ותיירות. יש כאן מהלך של העברת משאבים בין מגזרים: הקלה למקבלי שכר בינוני־גבוה, מול עלויות חדשות למחזיקי קרקעות, חברות תעופה וענף המלונאות והתיירות. במקביל, ביטול מע"מ אפס לתיירים והטלת מס טיסות מפחיתים את תחרותיות ישראל כיעד תיירותי. כמו כן, הארכת תקופות הפחת במטוסים מגדילה הכנסות למדינה אך מכבידה על השקעות בענף רגיש.

"זו לא תוכנית צמיחה. כדי לייצר צמיחה אמיתית נדרשת ודאות רגולטורית, האצת תכנון ותמריצים להשקעה - לא רק העברת נטל בין כיסים".

עוד כתבות

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

הזיגזג ההולנדי: חברת התעופה שהודיעה על חידוש הטיסות לישראל

שינוי מגמה? חברת התעופה ההולנדית KLM מודיעה על חידוש הטיסות לישראל, זאת לאחר היסוס שנרשם בשבועות האחרונים

משה מזרחי, מנכ''ל אינמוד וממייסדיה, עם מכשיר החברה / צילום: איל יצהר

המנכ"ל שמכר מניות ב-200 מיליון דולר ורוצה לצאת מהבורסה: "זה נהיה לא נעים"

בעיצומו של מאבק שליטה בחברת האסתטיקה הרפואית שהקים, מספר מזרחי על התלאות והמשקיעים שהכבידו עליו בשנים האחרונות ● לאחר שמניית אינמוד צללה ב–84% בשל ירידה בעסקיה, והועמדה למכירה, חבר מזרחי למאיר שמיר בניסיון לרכוש אותה ולהפכה לפרטית, "גם כדי להוריד אותם מהגב שלנו" ● לצורך זה הוא מוכן להשקיע את 200 מיליון הדולר שהרוויח בשוק

אסדת הגז לוויתן / צילום: Lev Radin/Si

החשמל בנוהל חירום: מאגרי לוויתן ואנרג'יאן הושבתו בזמן שתמר בתחזוקה

בלוויתן מדובר בחיישן תקול, ובאנרג'יאן מקור התקלה עוד לא ברור ● כמה שעות אחרי תחילת התקלה, בלוויתן מדווחים על סיומה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; הכסף צנח בכמעט 30%, מחיר הזהב בירידה

טראמפ הודיע על מינויו של וורש לתפקיד יו"ר הפדרל ריזרב הבא, במקום ג'רום פאוול - צעד שמסיים תקופה ממושכת של חוסר ודאות וטלטלה סביב הבנק המרכזי ● המסחר בבורסות אירופה מתנהל בעליות; בורסות אסיה ננעלו באדום ● הזהב והכסף יורדים ● סנדיסק מזנקת ב-20%

לירון אייזנמן (סיליקום), יהוא עופר (אודיסייט) / צילום: ברצי גולדבלט, שלומי יוסף

הישראלית שקפצה במעל 30% בשבוע, וזו שירדה לשפל של שנתיים וחצי

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● סיליקום קפצה במעל 20% בעקבות פרסום תוצאותיה הכספיות ותחזית חיובית לרבעון הראשון של 2026 ● אודיסייט טיפסה במעל 30% בשבוע, לאחר שדיווחה על שתי הזמנות פיילוט חדשות מלקוח ביטחוני גדול ● ורוניס ירדה לשפל של שנתיים וחצי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את המלצתם למניה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

טראמפ הודיע רשמית: זה יהיה יו"ר הפד הבא

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע רשמית גי קווין וורש, חבר פד לשעבר שהפך במרוצת השנים לאחד ממבקריו המרכזיים, יהיה יו"ר הפד הבא ● יחליף את ג'רום פאוול שיסיים את תפקידו במאי

אתר בנייה בישראל / צילום: שלומי יוסף

אף אחד לא רוצה ללכלך את הידיים: הכשל שמותיר את ענפי הבנייה והתעשייה עם מחסור בעובדים

העדפת השכלה אקדמית על פני הכשרה מקצועית, לצד צמיחת ההייטק והיעדר עובדים פלסטינים בעקבות המלחמה, יצרו מחסור חריג בעובדי כפיים בישראל ● גם כשהמעסיקים בשטח מציעים שכר יותר גבוה ותנאים משופרים, הבעיה נותרת ללא שינוי ● בכירים במשק מזהירים: "כל עוד לא יהיה שינוי עמוק יותר, המחסור יהפוך לבעיה אסטרטגית לכלכלה"

דני בריקמן / צילום: בן יצחקי

הוא שירת 11 שנה ביחידה מסווגת וסירב להפוך לאל"מ. היום יש לו חברת סייבר

בגיל 8 הוא כבר שיווק מוצרי תוכנה, את הבגרות במתמטיקה סיים בכיתה י', ובצבא הוא שירת 11 שנה - אך סירב להמשיך לאל"מ ● חברת הסייבר שהקים עם השחרור מכניסה היום עשרות מיליוני דולרים, אבל הוא בכלל חולם להקים בית ספר למוזיקה: "רוצה להוריד את המחסומים" ● שיחה קצרה עם דני בריקמן, מנכ"ל Oasis Security

השבוע. לנצח את הפחד עבור מעסיק / צילום: באדיבות נטפליקס Skyscraper Live

איך סיכון חיים הפך לפורמט

השבוע נטפליקס שידרה אתגר אקסטרים: המטפס אלכס הונולד טיפס בלייב וללא אמצעי הגנה על מגדל טאייפי 101 שבטיוואן ● הקהל צפה מרותק, אבל מהקריינות ומהספונסרים עבר מסר אחר - לא מדובר בתיעוד של הישג, אלא הפקה שממירה סיכון לפורמט ● בעידן שבו AI יכולה לייצר כל פעלול בצורה מושלמת, נטפליקס מהמרת על הדבר היחיד שעדיין לא ניתן לשכפול: האפשרות לאסון מול המצלמה

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

עופר ינאי נגד המנכ"לים שלו לשעבר: הקמת החברה החדשה – "הפרת חוזה"

בעל השליטה בנופר אנרג'י דורש לעצור את הכניסה לבורסה של החברה החדשה של נדב טנא ושחר גרשון , שניהלו עד לפני חצי שנה את החברה בבעלותו, אותה עזבו כשבכיסם הון עתק ● גרשון וטנא: "הטענות מופרכות, נעדרות בסיס משפטי, ומשקפות ניסיון שקוף ובלתי ראוי להפעיל לחץ "

עקב אכילס של חמינאי שעשוי להוביל אותו להפסד מול ארה"ב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ההבדלים הגדולים בין טראמפ לחמינאי, איך מתמודדים צעירי עזה עם המשבר הכלכלי ברצועה, והארגונים העשירים שרוצים להשפיע על בחירות האמצע בארה"ב • כותרות העיתונים בעולם

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר שירה עפרון / צילום: דיאן בולדווין - ראנד

זה האיש הכי חשוב בעזה שאתם לא מכירים

שיחה עם ד"ר שירה עפרון, ראש קתדרת ישראל והמזרח התיכון במכון ראנד ● על הניסיון הבינלאומי לייצב את עזה, המכשולים והסכנות שבדרך

כוכבית בליתי לוי / צילום: יוני רייף/אוני' בר-אילן

הישראלית שמונתה באמצע המלחמה לתפקיד בכיר במפעל השבבים הטייוואני

בענקית השבבים TSMC מבינים כנראה שהחדשנות הישראלית היא דלק קריטי בשרשרת הייצור העולמית של התחום ● זו הסיבה לכך שלצד מנהל הפעילות במזרח התיכון ובאירופה מינו בחברה לראשונה מנהלת ייעודית לחיזוק הקשרים הישראליים - כוכבית בליתי–לוי

מיכאל קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים ביטוח / צילום: נטי לוי

חברת הביטוח מנורה שילמה שכר גבוה לבכירים - ולא תיהנה מקיזוז המס

בית המשפט דחה את ערעור מנורה ושומרה וקבע כי שכר בכירים מעבר לתקרה של 2.5 מיליון שקל אינו מוכר לצורכי מס ● נקבע כי בקיזוז הפסדים יש להביא בחשבון גם החזרי מס צפויים, ולא רק את המס ששולם בפועל

זכרון יעקב / צילום: איל יצהר

חברות תובעות 343 מיליון שקל מרמ"י: שיווקה קרקעות שאי אפשר לפתח

שלוש חברות שזכו במכרזי קרקעות בזכרון יעקב תובעות מרמ"י לבטל את העסקאות ולשלם להן 343 מיליון שקל, שכוללים את התשלומים ששילמו ופיצויים ● לטענתן, המדינה שיווקה את הקרקעות ביודעה שאין כל היתכנות לפיתוחן, גבתה מאות מיליוני שקלים מהיזמיות, ולאחר הזכייה הותירה אותן להתמודד לבדן עם סכסוך בין הרשויות

אילוסטרציה: Shutterstock

יותר מ־20 שנה לא הייתה פריצת דרך בטיפול בכאב כרוני. האם זה עומד להשתנות?

תרופה אחת שנמצאת בניסויים קליניים מתקדמים כבר הוכרזה כזן חדש לגמרי של משכך כאבים ● האם היא תעשה לשוק הכאב הכרוני מה שעשו תרופות ההרזיה לשוק הטיפול בהשמנה? ומה הסיכוי שהבשורה האמיתית תגיע דווקא מישראל? ● מומחים לכאב מספרים על המוצרים החדשים שבדרך וגם מה יכול לעזור בלי לקחת תרופות

25 מניות אירופיות שעשויות לנצוץ השנה / צילום: Shutterstock

תשכחו מוול סטריט: 25 מניות אירופיות לשים אליהן לב

בזמן שהשוק האמריקאי מתייקר, בבנק אוף אמריקה מסמנים את היבשת הישנה כיעד חלופי מרכזי ● בניגוד לריכוזיות במדדים בארה"ב, אירופה מציעה שוק מגוון ובריא יותר ● איפה מחכות הזדמנויות צמיחה וחדשנות במגזרים מסורתיים שעוברים טרנספורמציה טכנולוגית

מוחמד ספורי / איור: גיל ג'יבלי

פס הייצור של עו"ד ספורי: כך הפכו התביעות הייצוגיות למנגנון שכר טרחה

עמותת "היבה" הוקמה כדי לסייע למשפחות במצוקה, אך בית המשפט העליון קבע כי נעשה בה "שימוש פיקטיבי" לתביעות ייצוגיות של עו"ד מוחמד ספורי ● כעת מתנהלת נגדו קובלנה משמעתית של ועדת האתיקה ● מודל הפעולה: הגשת עשרות הליכים, הסתלקות שיטתית מוסכמת וקבלת שכר טרחה - בלי דיון מהותי ובלי פיצוי לציבור ● ספורי בתגובה: "אין שחר לטענות, זה ניסיון ניגוח"

הרמטכ''ל, רא''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

ההיערכות לתקיפה באיראן נמשכת: הרמטכ"ל קיים דיונים אינטנסיביים עם ארה"ב

מהדיווחים על פיצוצים מסתוריים - ועד המגעים להתקדמות במו"מ: הסופ"ש המתוח באיראן, והדריכות בישראל ● חמאס מגנה את המשך התקיפות של צה"ל ברצועה וטוען כי ישראל נושאת באחריות לאי-הגעה לפתרון בסוגיית המחבלים שנצורים ברפיח ● עדכונים שוטפים

האינפלציה שוחקת את הכסף שבעו''ש. אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

כך "מתאדה" הכסף שלכם בעו"ש: "הסיכון האמיתי הוא מזומן ולא מניות"

1.5 טריליון שקל מכספי הציבור מונחים בחשבונות עו"ש ובפיקדונות ● בשוק מסבירים כי "להשאיר את הכסף בבנק" היא החלטה על הפסד בטווח הארוך, ומייעצים כיצד לשמור על ערכו ואף להרוויח ● מתן שטרית, הפניקס: "הסיכון המרכזי למשקי הבית הוא לאבד כוח קנייה"