נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן
השקל חוזר להתחזק, וביום שני כבר השלים עלייה של יותר מ־10% ביחס לשער הדולר מתחילת השנה. הדולר, ששערו היציג ירד ל־3.23 שקלים, לא פגש רמה כזאת יותר משלוש שנים וחצי. להתחזקות המפתיעה של השקל, שנובעת מאופטימיות בוול סטריט על רקע מה שמסתמן כפתרון להשבתת הממשל, לצד המשך הרגיעה בזירת המלחמה בארץ, עשויה להיות השפעה חזקה על החלטת בנק ישראל בנוגע לריבית בעוד שבועיים.
● במשך שנים זו הייתה נראית כמו ההשקעה הכושלת של צחי נחמיאס. עכשיו היא עושה קאמבק
● גיל שרון בוחן עם מוסדיים השתלטות על הוט מובייל לפי שווי של 1.4 מיליארד שקל
הסיבות לגל האופטימיות
התחזקות השקל, מסבירה אידית מוסקוביץ', מנהלת חדרי העסקאות בבנק הבינלאומי, "הינה כתוצאה מירידה בתמחור הסיכונים הגלומים (של ישראל) שהעיבו על השווקים הפיננסיים". לדבריה, הפתרון המסתמן להשבתה ארוכת הימים בארה"ב מוביל גם הוא לשינוי כיוון בוול סטריט, וכן הדיווחים על פגישות עתידיות של טראמפ עם נשיא סוריה ועם יורש העצר הסעודי. בשבוע שעבר, נזכיר, הנאסד"ק צנח בכ־3%, בשבוע החלש ביותר מאז אפריל השנה.
בארץ, הבורסה מסכמת חודש במגמה מעורבת. בעוד שמדד ת"א 35 עלה בכמעט 2%, הרי שמדדי הבנייה ומניב חו"ל ירדו ב־4% ובכ־6% בהתאמה. כל זאת על רקע חולשת מכירות דירות בארץ מצד הקבלנים, והתקררות אפשרית בקצב הפחתות הריבית בארה"ב.
קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בבנק לאומי, אומר כי שיפור תחזית הדירוג של ישראל בסופ"ש "לא הפתיע את השוק, אבל הוסיף לגל האופטימיות". להערכת אגף הכלכלה בלאומי, שער הדולר־שקל הממוצע ב־12 החודשים הקרובים יהיה בין 3.1-3.3 שקלים, בתרחיש המרכזי. "יש תרחישים אופטימיים שההסתברות להתממשותם עלו קלות לאחרונה, ופסימיים שמקורם בעיקר בזירה הגיאופוליטית", אומר לוי.
האירוע החשוב בזירת המאקרו יהיה ביום שישי הקרוב, כאשר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תפרסם את מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר - נתון חשוב שעל המשק לצלוח כדי שתיסלל הדרך להפחתת ריבית. לפי הערכות הכלכלנים בשוק, מדד אוקטובר יעמוד על 0.4%-0.5%.
בין הגורמים שתומכים בהפחתת הריבית בהחלטה הקרובה, מסביר מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, נמצאת העובדה ש"השקל ברמות שיא. כך גם סיום המלחמה, שהוריד את פרמיית הסיכון של ישראל. אנחנו רואים זאת בנתוני ה־CDS (פרמיית הסיכון, ח"ש) של ממשלת ישראל, וגם בתמחור אגרות החוב של הממשלה הנקובות בדולר. כמו כן, מגבלת הביקוש לעובדים במשק, החלה להתמתן באוקטובר, דבר שצפוי לתמוך בהורדת ריבית משום שהוא בעל השפעה מקררת על האינפלציה".
"בנק ישראל לא ימהר"
אם לא יהיו הפתעות משמעותיות במדד הקרוב, מסביר שפריר, "הרי שהאינפלציה במשק כבר נמצאת בתוך היעד של בנק ישראל (1%-3% בשנה, ח"ש) זה שלושה חודשים ברציפות. להערכתי, בינואר הקרוב כבר נרד למרכז תחום היעד. לצד זאת גם היחלשות הביקושים בענף הנדל"ן תומכת בהורדת ריבית, וצעדים דומים בעולם ובארה"ב בפרט".
מה שעשוי להוביל את הנגיד שלא להפחית את הריבית לדברי שפריר הוא שוק התעסוקה "שעדיין הדוק מאוד", וכן קצב הצמיחה של המשק "שצפוי לעלות בחדות ברבעון השלישי כתוצאה של תיקון ההתכווצות ברבעון השני, שבו הייתה המלחמה עם איראן".
שפריר מזכיר שבנק ישראל נוקט גישה די זהירה: "הוא אומר שאין מה למהר, וגישה כזאת גם לא תומכת בהורדת ריבית. השוק מעריך הסתברות של 75% להורדת ריבית החודש, ואני מסכים עם הצפי".
רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי, מסביר כי "אין ספק שמאז שהחלטת הריבית האחרונה בסוף ספטמבר, חלק גדול מהנתונים זז בכיוון של הורדת הריבית הפעם". הוא סבור שלמדד המחירים שיתפרסם ביום שישי יש משקל גדול. "אם הוא יעלה באופן שישנה את התמונה, זה יכול להוביל להמתנה מצד הנגיד", לדבריו.
ככלל, מוסיף גוזלן, אין לחץ מבחינת הפעילות הריאלית במשק להפחית את הריבית: "הביקושים בשוק העבודה חזקים, אז אין סיבה כלכלית ריאלית לתת עוד פוש למשק. מצד שני, אני מעריך שבנק ישראל גם לא רוצה ליצור סביבת ריביות ריאליות גבוהה מדי. וגם, אם האינפלציה יורדת ואתה לא מוריד ריבית אתה מרסן את פעילות המשק. להערכתי אם בנק ישראל יראה את האינפלציה מתכנסת לקצב שנתי של אזור 2%, הוא יתאים את הריבית במשק לכיוון 4%".
שוק הנדל"ן לא ישפיע
שוק הנדל"ן די מקרטע ויש קושי במכירת דירות, והמשכנתאות יקרות. האם זה פקטור שדוחף את בנק ישראל להפחית את הריבית? גוזלן מעריך שלא. "כמו שאין יעד לשער חליפין, כך גם אין יעד מוגדר לשוק הנדל"ן. זה שוק במגמה חיובית כל כך ארוכה, שאם קצת יוצא אוויר ויירשמו ירידות מחירים זה לא צריך להטריד. כשבודקים את הנטל של המשכנתאות, צריך להסתכל על כלל המשק. אם היינו רואים בעיה בביקוש בשוק העבודה, אז היה צריך להגיד רגע, ולחשוב. אבל זה לא המצב".
בשוק האג"ח אפשר למצוא עדות מעורבת לנתוני המאקרו. מדד תל גוב־כללי שבו כלל אגרות החוב של ממשלת ישראל עלה בחודש שחלף בכ־0.3%, והתשואה לפדיון הגלומה בו ירדה ל־3.2%, לאחר שכבר ביקרה ב־3.7% בפרוץ מבצע "עם כלביא". מנגד, מדד תל בונד 60 עם אגרות החוב הקונצרניות ירד ב־0.2% באותו זמן ורשם מימושים לאחר שעלה בכמעט 6% מתחילת השנה.
האג"ח הישראלית לעשר שנים עלתה בחודש החולף בכ־0.4% והתשואה לפדיון הגלומה בה עדיין נמוכה מ־4%. היא התבססה ברמה זו לפני חודש, לאחר התחלת יישום ההסכם עם חמאס. בעת מבצע עם כלביא עוד נסחרה האגרת ברמה של 4.6%. זו עדות חיובית לתמחור סיכונים נמוכים יותר על ידי השוק, גורם שיכול לסייע בסופו של יום לבנק ישראל להפחית את הריבית.