אמיר כהנוביץ', משנה למנכ''ל פרופיט / צילום: יח''צ
הכותב הוא כלכלן ראשי ומשנה למנכ"ל קבוצת פרופיט
פרמיית הסיכון של ישראל המשיכה לרדת גם באוקטובר וחזרה כמעט לרמתה ב־2023 טרם המלחמה. על פניו זה נראה עיוות, הרי גם אם המלחמה הסתיימה עדיין היחס חוב לתוצר נשאר גבוה, הגירעון נפרץ, סביבת הריבית גבוהה מכפי שהוערך בזמנו, התוצר אבד והדה־לגיטימציה לישראל בעולם התרחבה.
● לראשנה מזה שנה: עלייה בנתוני הגירעון באוקטובר
● באוצר מבטיחים הקלה במס הכנסה. התנאי: החזרת הגזרה שנעלמה לפני 25 שנה
אז למה המשקיעים מרגישים בטוחים כל כך לגבי ישראל? מתחת לכותרות המלחיצות וגיוס החוב לטובת המלחמה, היצוא הישראלי המשיך להיות גבוה מהיבוא, מה ששמר על העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. כריות המט"ח של בנק ישראל נותרו גם הן גבוהות, מה שעוזר להוריד את הסיכון למשבר במאזן התשלומים או בשקל ומבטיח נזילות למדינה. גם מבנה החוב, שלעיתים חשוב לא פחות מהגודל, נותר יציב, כשהוא מוחזק רובו ע"י השוק המוסדי העמוק ובשקלים (מעל 80%), מה שמבטיח יציבות יחסית בביקושים ובגלגול החוב גם בתקופות של זעזועים.
מסוגלת לשרת את החוב
נקודת חוזק נוספת היא רמת השליטה של המדינה על מערכת המס וההוצאה הפיסקלית, דבר שלא מובן מאליו בכל המדינות, כך שבמידת הצורך היא מסוגלת לבצע התאמות כדי להתאים את הגירעון ולשרת את החוב. כמו כן הגישה של ישראל לשווקים נשמרה גם במלחמה והמשקיעים ראו מולם מדיניות מוניטרית עצמאית, אמינה, שהתבטאה גם ביציבות והמשך הכוונת האינפלציה ליעד. סביר שגם ההחלטה השמרנית של בנק ישראל באוקטובר להימנע מהפחתת ריבית נתפסה כאחראית, גם אם בטווח הקצר היא מייקרת את החוב.
שאלה מרדנית יותר היא האם ייתכן שהמלחמה תרמה לירידת הסיכון של ישראל? תועלת אפשרית ראשונה מהמלחמה היא הפחתת הסיכון הביטחוני שהמשקיעים רואים - כלומר שההישגי ישראל הפחיתו מהיכולת ומהמוטיבציה של אויביה לתקוף אותה. תועלת אפשרית שנייה היא הערך הכלכלי שישראל השיגה מהמלחמה, ובמיוחד מה שיש לה להציע לעולם בתחום הביטחוני, מה שיבטיח לה יציבות כלכלית לטווח הנראה לעין. תועלת אפשרית שלישית עשויה להתממש אם יקודם מהלך כלל אזורי רחב יותר לאינטגרציה של ישראל במזרח התיכון, למשל פיתוח תשתיות מזרח־מערב שיהווה תועלת אסטרטגית ולא רק כלכלית.
בשורה התחתונה השוק מצביע עם הדולרים ולכן כנראה מתמחר לפחות חלק מהתועלות שהוזכרו - מכיוון שרק כך ניתן להסביר את ירידת פרמיית הסיכון של ישראל במקביל להידרדרות בתנאים הכלכליים, ובראשם הזינוק בחוב.