גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההשקעה החמה של עולם הטכנולוגיה: כטב"מים שצמחו במוסכים מאולתרים

מאז הפלישה הרוסית ב־2020, מאות יזמים באוקראינה הפכו מחסנים מאולתרים למרכזים לפיתוח נשק מתקדם ● כעת, משקיעים מהמערב מזדרזים להזרים הון לחברות שצמחו מהחזית ● אבל מאחורי ההתלהבות מסתתר גם שוק צפוף, מסוכן - ומאבק הישרדות על כל דולר

חיילים אוקראינים מתכוונים לשיגור רחפן מתוצרת מקומית / צילום: Reuters, Dmytro Smolienko
חיילים אוקראינים מתכוונים לשיגור רחפן מתוצרת מקומית / צילום: Reuters, Dmytro Smolienko

אוקראינה הייתה חלוצת השימוש הרחב בכטב"מים בשדה הקרב, וכעת - גם משקיעים מערביים מבקשים לקחת חלק מהעוגה. הזרמת ההון החדשה אל המדינה מחזקת את תעשיית הנשק המקומית, ומסייעת לה להפוך מיזמים קטנים שנולדו במוסכים וביחידות קרביות - לחברות מקצועיות המתחרות בשחקנים מערביים.

במקביל, מציעים הסטארט־אפים האוקראיניים פתרונות אפשריים לפערים הקיימים בטכנולוגיית הכטב"מים של צבאות מערביים, ובראשם ארה"ב.

החשוד האוקראיני, ההסגרה מאיטליה והחשש מדעת הקהל בגרמניה: פרשת נורד סטרים מסתעפת
ארה"ב הסירה איסור מהותי על השימוש של אוקראינה בטילים אירופאיים ארוכי טווח

"האם הם מחוספסים? כן. האם הם מייצרים את הנשקים בבניינים מופגזים, עם כלי עבודה שמצאו בצדי הדרך? לא. הם יודעים מה הם עושים", אמר ג'סטין זיף, שותף מייסד בחברת גרין פלאג (Green Flag Ventures) שבסיסה בלוס אנג'לס ובקייב, והוקמה בשנת 2023 על מנת להשקיע בחברות אוקראיניות. לדברי החברה, בחודשים האחרונים חלה התעניינות גוברת בקרן הראשונה שלה, בסך 20 מיליון דולר.

זיף הוסיף כי משקיעים מערביים תופסים כיום את יצרניות הכטב"מים האוקראיניות כפחות מסוכנות, לאחר שרבות מהן כבר הניבו הכנסות במשך כמה שנים, הרחיבו את פעילותן לשווקים זרים ונמצאות תחת פיקוח ממשלתי הדוק. בנוסף, לאחרונה הודיעה קייב כי תאפשר לראשונה לחברות ביטחוניות במדינה לייצא את מוצריהן.

מהחזית, דרך המוסך - עד לסבבי גיוס של מיליונים

אוקראינה נמצאת בחזית לוחמת הכטב"מים מאז הפלישה הרוסית בשנת 2022, ומאז, המלחמה בין שתי המדינות משמשת זירה לניסויים בטכנולוגיה חדשה. רוב כלי הטיס הבלתי מאוישים בהם נעשה שימוש במלחמה מיוצרים על ידי סטארט־אפים מקומיים, שמוצריהם נחשבים לעתים קרובות יעילים יותר מאלה של עמיתיהם בארה"ב ובאירופה. ויש עוד בונוס גדול: הם גם עולים שבריר ממחירם של אלו המיוצרים במערב.

לדוגמא, חברת סוואמר (Swarmer), שבסיסה בקייב, גייסה בספטמבר 15 מיליון דולר בסבב גיוס - כולל ממשקיעים אמריקאים. לדברי הסטארט־אפ, מדובר בהשקעה הגדולה ביותר בעסק טכנולוגיית ביטחון אוקראיני מאז תחילת המלחמה.

החברה, שהחלה את דרכה במוסך בשנת 2023, מייצרת תוכנת בינה מלאכותית, ששימשה את אוקראינה לתיאום התקפות נחילי כטב"מים על עמדות רוסיות. היא מתכננת להשתמש במימון החדש לפתיחת משרדים בוורשה ובאוסטין, טקסס, וכן לפיתוח תוכנה חדשה.

בעוד שההשקעות הן קטנות יחסית לעושר הזורם לחברות טכנולוגיות ביטחוניות אמריקאיות ולמגזרים חמים אחרים כמו בינה מלאכותית - מספר כן העסקאות גדל במהירות. כך לדוגמא, קרן אונדס קפיטל (Ondas Capital) האמריקאית אמרה לאחרונה כי היא צופה שתשקיע לפחות 150 מיליון דולר בטכנולוגיה שהוכיחה עצמה בלחימה, בעיקר באוקראינה.

כמו כן, ארבע חברות הון סיכון אירופיות אמרו בכנס טכנולוגיות ביטחוניות שנערך באוקראינה בספטמבר - אליו הגיעו כ-5,000 משקיעים ומנהלים, לעומת אלף בשנה השעברה - כי הן מתכננות להשקיע יחד 100 מיליון דולר. חלק ניכר מההון שגייסו הסטארט־אפים האוקראיניים הגיע מאירופה, מפני שאלו קטנים מדי עבור קרנות־הענק האמריקאיות.

"לא ידענו אם נשרוד בשנתיים הראשונות"

השקעה בכטב"מים אוקראינים לא חפה מסיכונים: למדינה יש היסטוריה של שחיתות, שוק הכטב"מים צפוף, והיא מסוכנת - לא בדיוק המקום שאפשר לטוס אליו על מנת לאתר עסקאות.

ובכל זאת, אוולין בוכצקי, שותפה מנהלת ב-D3, מדגישה את הפוטנציאל של חברות אלו לנצל את ההוצאות הצבאיות הגדלות באירופה. "יש כאן הזדמנות עסקית, וזו הסיבה שאנשים קופצים פנימה", היא אמרה. קרן D3, אשר בין תומכיה נמנה מנכ"ל גוגל לשעבר, אריק שמידט, הוקמה בתחילת המלחמה כדי להשקיע בטכנולוגיית הגנה אוקראינית.

וזה לא קרה בלילה אחד. לדברי יבן ז'בקו, מייסד שותף של טלטקטיקה (Teletactica), המייצרת מערכות תקשורת לכטב"מים, גיוס משקיעים בשנתיים הראשונות של המלחמה הייתה משימה "כמעט בלתי אפשרית". "כולם ניסו להבין האם בכלל נשרוד", אמר.

ביולי האחרון, טלטקטיקה גייסה 1.5 מיליון דולר ממשקיעים, כולל 'גרין פלאג'. המימון עזר לחברה להגדיל את הייצור עבור קווי החזית. היא גם מתרחבת בלטביה ובאסטוניה, שם גורמים רשמיים ביקשו לקבל את הטכנולוגיה של החברה בכמויות קטנות, אמר ז'בקו.

הכסף הזר כבר משנה את פני תעשיית הכטב"מים באוקראינה. חברת ההשקעות האמריקאית מיטס קפיטל (MITS Capital) איחדה לאחרונה ארבע חברות ביטחוניות אוקראיניות תחת גוף אחד בשם MITS Industries. הישות החדשה תפעל מדנמרק - צעד שמטרתו להפיג את חששות המשקיעים מפני אי־היציבות באוקראינה, ולנצל את הביקוש הגובר בסקנדינביה לציוד צבאי מתקדם.

גם חברות טכנולוגיה מערביות מביעות עניין גובר בנשק האוקראיני. כך למשל, קוואנטום סיסטמס (Quantum Systems) הגרמנית רכשה ביולי 10% ממניות פרונטליין (Frontline), יצרנית כטב"מים מבוססת קייב, והתחייבה לסייע לה להרחיב את הייצור המקומי, אם כי תנאי העסקה לא נחשפו.

ההשקעה הגיעה שנתיים בלבד לאחר שפרונטליין פעלה מתוך מבנה נטוש ולא מחומם. כיום, מועסקים בה יותר מ־100 עובדים - והיא מגדילה במהירות את קצב הייצור. היתרון הבולט שלה: כטב"ם הדגל של החברה נמכר בכ־3,000 דולר בלבד - פחות משישית ממחירו של הדגם המתחרה במערב. "באירופה ובארה"ב יש חברות דומות", אומר מיקיטה רוז'קוב, מנהל השיווק הראשי של פרונטליין, "אבל הן מציעות את אותה יכולת בעלות גבוהה בהרבה".

עלויות הייצור הנמוכות מפתות גם את ממשלות בעולם המערבי. כך, הפנטגון כבר העניק מספר קטן של חוזים לסטארט־אפים אוקראינים, לרבות לכאלה המפתחים כטב"מים ארוכי טווח ומערכות נגד כטב"מים. כעת, ארה"ב ואוקראינה מנהלות משא ומתן על עסקה, לפיה חברות אוקראיניות יחלקו את טכנולוגיית הכטב"מים שלהן תמורת תמלוגים או צורות אחרות של תגמול. בריטניה ודנמרק חתמו גם הן על עסקאות משלהן עם קייב, שמטרתן לגרום ליצרני כטב"מים אוקראינים לייצר במדינותיהם.

התחזיות המטלטלות ליום שאחרי המלחמה

לפי מועצת כלי הנשק האוקראינית, באוקראינה פועלות כבר יותר מ־300 יצרניות כטב"מים. בנוסף, מאות חברות חדשות קמות ברחבי אירופה וארה"ב. עם זאת, בכירים בענף מעריכים כי לאחר תום המלחמה תתרחש טלטלה משמעותית, ורק מעטים יישארו בשוק.

עובדי פלורל (Plural), קרן הון סיכון שהשקעותיה כוללות את הסטארט־אפ הביטחוני הגרמני הלסינג (Helsing), השתתפו לאחרונה בכנס ביטחוני שבו הציגו סטארט־אפים אוקראיניים בפני משקיעים. חאלד הליואי, שותף בקרן, אמר שם: "הרוב המכריע לא יצליח, אבל כל עוד חלק מהסטארט־אפים ינצחו, יהיו גם מנצחים".

עוד כתבות

המומחה למודיעין שבטוח: "טורקיה היא איום אסטרטגי על ישראל"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תפגע בהתחממות היחסים של ארה"ב וסוריה, קהילת המודיעין הישראלית חוששת מטורקיה, והאם ישראל ולבנון יצליחו להגיע להסכם שלום? ● כותרות העיתונים בעולם 

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר

השכירות ארוכת הטווח תדעך? ההצעה שתשנה את הכללים בענף

חוק ההסדרים קובע כי כל תוכנית שכוללת דיור להשכרה ארוכת טווח, תעבור בחינה אצל השמאי הממשלתי ● המשמעות: ביטול כמעט מוחלט של מסלול "דירה להשכיר" ● ומי עשוי להרוויח

''אחרי 7 באוקטובר כבר אין שאלה בדבר נחיצות צבא היבשה''. כוחות חי''ר בעזה / צילום: דובר צה''ל

144 מיליארד שקל: המלחמה נגמרה, אבל המאבק על תקציב הביטחון נמשך

המאבק הינו בעיקר על גובה תוספת הביטחון השוטף שתקבל מערכת הביטחון, לאור ההבנה ששגרת הביטחון החדשה תהיה אינטנסיבית הרבה מזו שלפני 7 באוקטובר 2023 ● הפערים מול עמדת משרד האוצר גדולים מאוד

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

45 שיאים מתחילת השנה: הבורסה בתל אביב התנתקה מוול סטריט, וזה השתלם למשקיעים

מהלך העליות המשמעותי של הבורסה המקומית, ששברה את השיא פעם אחר פעם בשנה האחרונה, חושף את העובדה כי בשנים האחרונות היא מתנהלת במתאם נמוך לשוק האמריקאי ● מה גרם להיפרדות בין השתיים, אילו מניות דוחפות את מדדי תל אביב והאם המגמה החיובית צפויה להימשך

גילעד אלטשולר / צילום: סם יצחקוב

אלטשולר שחם פספס את החגיגה בבורסה. אבל הבעלים עשויים ליהנות מאקזיט ענק

לאחר שאיבד כמחצית מהנכסים שבניהולו והניב תשואת חסר בסקטור, בבית ההשקעות בוחנים עסקת בעלי עניין שבה תרכוש החברה הציבורית עסקים פיננסים פרטיים של בעליה, גילעד אלטשולר ומשפחת שחם, שיכולים ליהנות מרווח של מאות מיליוני שקלים ● מה עומד מאחורי המהלך?

משה לארי / צילום: מזרחי טפחות

מנכ"ל מזרחי טפחות משה לארי מסר עדות פתוחה בפרשת השחיתות בהסתדרות

כחלק מהחקירה המסתעפת בפרשת השחיתות בהסתדרות "יד לוחצת יד", המשטרה חוקרת כעת אישיות בכירה בענף הבנקאות ● מעצרם של יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, ושל סוכן הביטוח ופעיל הליכוד, עזרא גבאי, שהם החשודים המרכזיים הוארך אתמול בשלושה ימים

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

עסקת ענק לעידן עופר: השליטה באתלטיקו מדריד נמכרת לפי שווי של 2.5 מיליארד אירו

קרן אפולו רוכשת 55% ממניות מועדון הפאר הספרדי לפי שווי של 2.5 מיליארד אירו ● המיליארדר עידן עופר מחזיק כשליש ממניות המועדון, אותן רכש לפני 7 שנים תמורת 100 מיליון אירו בלבד, ובעקבות המהלך הפך עופר לבעל המניות השני בגודלו בקבוצת הכדורגל ● השלמת העסקה צפויה ברבעון הראשון של שנת 2026

המהלך שיאפשר בניית שכונות חדשות באשקלון ונתיבות / צילום: Shutterstock

אחרי שנים של קיפאון: המהלך שיאפשר בניית שכונות חדשות באשקלון ונתיבות

הממשלה ביטלה את ההפרדה בין מקורות לחברה־הבת - כדי לאפשר הקמת והפעלת מתקני טיפול בשפכים ברשויות מתקשות ● המהלך צפוי להביא לאישור אלפי יח"ד

חמשת היזמים של טנזאי - פבל גורביץ, אריאל צייטלין, עפרי זיו, איתמר טל, וענר מזורסקי / צילום: אלעד מלכה

היזמים הסדרתיים מציגים: גיוס סיד גדול במיוחד לחברת סייבר שהקימו לפני חצי שנה

חצי שנה אחרי הקמתה, חברת הסייבר הישראלית טנזאי מכריזה היום (ג') על גיוס של 75 מיליון דולר ● הגיוס נעשה בסבב סיד - סבב גיוס ראשוני בתחילת דרכה של חברה - והוא מהגדולים שנראו עד כה בענף ● חמשת היזמים הוותיקים מבקשים לשנות את תחום השירותים בסייבר: "יש כאן הזדמנות אדירה"

פקקים באיילון / צילום: בר לביא

השינויים שיכנסו לתוקף ב-2026: האוצר פרסם את הגזירות והטבות המס החדשות לרכב

מס הקניה על רכב חשמלי יעלה ל-52%, והטבת "המס הירוק" על כל סוגי הרכב תתכווץ ב-750 שקל, אבל שווי השימוש למקבלי רכב צמוד "ירוק" לא ישתנה ● גם תקרת ההטבה השקלית תרד מ-35 אלף שקל כיום ל-30 אלף שקל בלבד

נשיא סוריה אחמד א־שרע / צילום: ap, Stephanie Lecocq

א-שרע: "בשביל הסכם - ישראל צריכה לעזוב את השטחים שכבשה"

נשיא סוריה: עברנו כברת דרך במגעים, על ישראל לחזור לגבולות שלפני נפילת אסד ●  בלחץ ארה"ב: הפתרון המסתמן למשבר המחבלים שלכודים ברפיח ● לאחר איומים ולחצים - נמנע המשבר בין ישראל לצרפת

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock, Natee Photo

מבצעי שופינג IL החזירו את ענפי המשק הבולטים לעלייה במכירות

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי ענף האופנה הוא היחיד שרושם ירידה בהשוואה לשנה שעברה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; הבנקים עלו ב-1.5%, פרטנר וסלקום זינקו

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.4% ● מדד הבנקים עולה בכ-1.3%, מדד הביטוח נופל ● וול סטריט ננעלה אמש בעליות חדות, בעקבות התקדמות לקראת סיום ההשבתה הארוכה בהיסטוריה של הממשל האמריקאי ● השקל נסחר בשיא של שלוש שנים וחצי מול הדולר ● וגם: האסטרטג הוותיק בוול סטריט שמסמן את הטעות הגדולה ביותר של משקיעים השנה

אל''מ אביחי אדרעי / צילום: כפיר זיו

הקול של צה"ל מתימן ועד איראן פורש: כך הוא מסכם 2 עשורים בתפקיד

דובר צה"ל בערבית אל"מ אביחי אדרעי הודיע היום על פרישה, ועל כן אנחנו מגישים את הראיון שנערך איתו באוגוסט האחרון מחדש לקוראים ● העמודים בהובלתו צברו 5 מיליון עוקבים, אזרחים במדינות ערב שולחים לו מסרים עם הכיתוב "אוהבים אותך", והחשיפה שלו גם הביאה לאיומים על חייו ● אביחי אדרעי, דובר צה"ל בערבית, הצליח לעשות את הבלתי אפשרי - ולהפוך את ישראל לשחקנית גדולה גם בזירה ההסברתית ● ראיון מיוחד

רמת גן / צילום: Shutterstock, Noa Ratinsky

קבלן נפסל ממכרז של תאגיד מים - בגלל מידע שדלף מתאגיד אחר

מכרז של עשרות מיליוני שקלים בתאגיד המים של אזור השרון מסתבך: החברה הזוכה טוענת שמידע עסקי חסוי שלה דלף והועבר לידי מתחרה שניסתה לפסול את זכייתה ● איך יושפע המכרז?

משקיעי הנדל''ן שרוליק חנוך (מימין) ודן ליברמן / צילום: בוריס קוזנץ

אנשי הנדל"ן שהתחילו בבאר שבע מקימים קרן גידור עם אייל בקשי

הפריחה בתעשיית קרנות הגידור המקומית הובילה צמד משקיעי נדל"ן להקמת קרן יחד עם שחקן הנוסטרו הוותיק אייל בקשי ● "הבקשה של אייל הייתה שכל הנכסים יהיו נזילים תמיד"

ירון גבעולי - מנהל השקעות בכיר פסטרנק שהם / צילום: יובל חי

מנהל ההשקעות שממליץ: "זה הזמן לעבור מהקרנות הכספיות, לפני הורדת הריבית"

ירון גבעולי, מנהל השקעות בכיר בפסטרנק שהם, קורא להעביר כספים מפיקדונות וקרנות כספיות לאג"ח, שם לדבריו: "ירידת הריבית תוביל לרווחי הון" ● הוא מעריך שיזמיות הנדל"ן למגורים מתומחרות באופטימיות, הבנקים ימשיכו לעלות ואיזה מניות הוא מעדיף על אנבידיה?

אוטובוס בתחנה בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

250 מיליון שקל התכווצו ל־50: לאן נעלם שיפור השירות באוטובוסים

עיכובים בהגשת התוכנית, קיצוצים רוחביים ומחלוקת בין משרדי האוצר והתחבורה מותירים בצד את רוב התוספות שהקצה האוצר לשיפור השירות באוטובוסים ● מה נותר מההבטחה הגדולה?

אריק קליינשטיין, אראל מרגלית, גילי רענן, חמי פרס / צילום: יוסי זליגר, שחר עזרן, בן יצחקי, ענבל מרמרי

פיטנגו, גלילות, סייברסטארטס ו-JVP: מה גרם לקרנות הישראליות להכריז בבת אחת על גיוס של מעל למיליארד דולר

דוח מלפני חודשיים הצביע על מגמת ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון הישראליות, אך חודש לאחר סיום המלחמה התפרסמו גיוסים של שמונה קרנות בסך של 1.37 מיליארד דולר ● האם סיום המלחמה הוביל לפריחה בתחום או שהגיוסים התרחשו כבר במהלכה?

הדיון בבג''ץ על חקירת ההדלפות משדה תימן / צילום: צילום מסך

האולטימטום של בג"ץ ללוין ולפרקליטות: הסכמות על זהות המפקח לחקירת הפצ"רית עד חמישי – או פסק דין

שופטי העליון דן בעתירה נגד החלטת לוין למנות את נציב תלונות הציבור לשופטים, שאותו מינה לתפקיד, לממונה על חקירת הפרשה ● הדיון עסק בעתירה נוספת, היוצאת דווקא נגד פיקוח הפרקליטות על החקירה ● היועמ"שית על מינוי קולה: "אין תקדים להתערבות פוליטית כזו"