זו הייתה ככל הנראה אחת מפעולות החבלה המוצלחות ביותר בהיסטוריה המודרנית של המלחמות. צוות קטן של שישה אנשים על יאכטה שכורה הפליג בספטמבר 2022 לנקודה בים הבלטי, לא רחוק מהאי הדני בורנהולם, ובעזרת מטענים פוצץ את צינורות הגז נורד-סטרים 1 ונורד-סטרים 2. הפיצוץ שם קץ באחת לתלות האנרגטית של גרמניה ברוסיה, שהזרימה למוסקבה עשרות מיליארדי אירו בשנה תמורת גז טבעי, וחירב באופן משמעותי את הכלכלה הגרמנית. היתרון התחרותי שלה, בשל מחירי אנרגיה זולים, קרס; היא נאלצה לנתק את הקשרים הכלכליים עם מוסקבה ומעמדה כאחת ממעצמות הייצור הגדולות בעולם הלך ופחת.
● גרמניה משנה כיוון: "אין יותר סיבה להעניק מקלט לסורים"
● הולנד מציגה: מסיבת החנוכה, הצעד האנטי-ישראלי והסערה
המהלך הזה אותת על תחילת הסוף של עידן השגשוג הכלכלי הגרמני, ולאחר חודשים של חקירה ותהיות, האצבע המאשימה הופנתה לכיוון מפתיע - אוקראינה. המדינה שמקבלת תמיכה עצומה מגרמניה ומבעלות ברית אירופיות אחרות היא זו שלפי החשדות שלחה את חוליית החבלה כדי למנוע מרוסיה הכנסות עתק מגז: אלו שהגיעו מהזרמת גז בנורד-סטרים 1 ואלו שהיו אמורות להגיע מצינור נורד סטרים 2, שנבנה בעלות של 12 מיליארד אירו ומעולם לא פעל. הצינורות הכפולים הושבתו, מחיר הגז בגרמניה לתעשייה זינק פי ארבעה, נכון לעכשיו.
הציבור הגרמני ברובו אינו מתייחס לחבלה כגורם שעשוי לערער את התמיכה בקייב. מול האגרסיביות הרוסית, רוב הציבור תומך בעזרה כספית וצבאית לאוקראינה. יש מי שטוענים כי האופרציה הייתה סודית לחלוטין, וכי נשיא אוקראינה וולדימיר זלנסקי כלל לא ידע עליה - יוזמה חצי-פרטית של רמטכ"ל אוקראיני שבינתיים סולק מהפיקוד. אבל הפרשה עדיין מתנהלת ומתגלגלת, ומפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" הפרו-רוסית מהאופוזיציה מנסה להחיות אותה, בניסיון להגדיל את הביקורת על הממשלה הנוכחית ולצמצם את התמיכה הציבורית בסיוע לאוקראינה.
גרמניה מנסה בעקביות לנסות ולברר את הפרטים מאחורי הפעולה, לפחות מבחינה רשמית. חקירה מסועפת שניהלה המשטרה מצאה מי שכרו את היאכטה החשודה, איך הם הגיעו לגרמניה ולאן הם התפזרו לאחר מכן. חשוד אחד אותר בפולין, אך הרשויות בוורשה מסרבות להסגיר אותו לגרמנים. הוא נעצר אך בית משפט הפסיק באופן חד-צדדי את הליך ההסגרה. לפי הדיווחים בפולין, חשוד אחר הובל בבהילות מחוץ לגבולות המדינה, אחרי שהרשויות בוורשה קיבלו מברלין את הבקשה להסגיר אותו.
החשוד פתח בשביתת רעב
כעת, רוב תשומת-הלב ניתנת לחשוד אחר, סרהיי קוזינאצוב, שאותר באמצעות חקירה מעמיקה באיטליה. הוא נעצר לבקשת הגרמנים באיטליה באוגוסט האחרון, תמונות שלו פורסמו בתקשורת האירופית, והוא נחשב ל"מוח" שמאחורי האופרציה כולה. כבר מהרגע שבו נעצר, לפני כשלושה חודשים, התחולל קרב משפטי סביב הסגרתו לגרמניה.
ב-11 הימים האחרונים הוא פתח בשביתת רעב, במחאה על תנאי מעצרו ואולי בניסיון לבלום את ההסגרה מסיבות בריאותיות. בית משפט בבולוניה כבר קבע כי בשל העובדה שהוא מואשם בחבלה בצינור הגז הרוסי-גרמני הוא יוסגר לעמוד למשפט לגרמניה. אבל עורך דינו הודיע כי יערער על הפסיקה.
הערעור צפוי להסתיים עד סוף השנה, ולאחר מכן - אם יוסגר - ייתכן שייפתח משפט רשמי ופומבי בהמבורג סביב הפרשה. ב"אלטרנטיבה לגרמניה" בונים על כך שהמשפט יחיה את ההאשמות נגד אוקראינה.
בגרמניה, לפי הוול סטריט ג'ורנל, אומרים שהציבור הגרמני כבר הבין כי אוקראינה אחראית בצורה כזו או אחרת, וכי המשפט לא יגרום לתסיסה ציבורית. בינתיים, הממשלה בברלין מקימה קרן חדשה בשווי כמה מיליארדי אירו, לתמיכה מיידית בצרכים הפיננסיים של אוקראינה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.