גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההשקעה הלוהטת של עולם הטכנולוגיה: כטב"מים אוקראינים

כסף זר מסייע לסטארט-אפים בתחום הטכנולוגיה הביטחונית באוקראינה להתרחב לחו"ל ולהתחרות עם יריבים מערביים

חיילים אוקראינים מתכוונים לשיגור רחפן מתוצרת מקומית / צילום: Reuters, Dmytro Smolienko
חיילים אוקראינים מתכוונים לשיגור רחפן מתוצרת מקומית / צילום: Reuters, Dmytro Smolienko

אוקראינה הייתה חלוצת השימוש הרחב בכטב"מים בשדה הקרב, וכעת - גם משקיעים מערביים מבקשים לקחת חלק מהעוגה. הזרמת ההון החדשה אל המדינה מחזקת את תעשיית הנשק המקומית, ומסייעת לה להפוך מיזמים קטנים שנולדו במוסכים וביחידות קרביות - לחברות מקצועיות המתחרות בשחקנים מערביים.

במקביל, מציעים הסטארט־אפים האוקראיניים פתרונות אפשריים לפערים הקיימים בטכנולוגיית הכטב"מים של צבאות מערביים, ובראשם ארה"ב.

החשוד האוקראיני, ההסגרה מאיטליה והחשש מדעת הקהל בגרמניה: פרשת נורד סטרים מסתעפת
ארה"ב הסירה איסור מהותי על השימוש של אוקראינה בטילים אירופאיים ארוכי טווח

"האם הם מחוספסים? כן. האם הם מייצרים את הנשקים בבניינים מופגזים, עם כלי עבודה שמצאו בצדי הדרך? לא. הם יודעים מה הם עושים", אמר ג'סטין זיף, שותף מייסד בחברת גרין פלאג (Green Flag Ventures) שבסיסה בלוס אנג'לס ובקייב, והוקמה בשנת 2023 על מנת להשקיע בחברות אוקראיניות. לדברי החברה, בחודשים האחרונים חלה התעניינות גוברת בקרן הראשונה שלה, בסך 20 מיליון דולר.

זיף הוסיף כי משקיעים מערביים תופסים כיום את יצרניות הכטב"מים האוקראיניות כפחות מסוכנות, לאחר שרבות מהן כבר הניבו הכנסות במשך כמה שנים, הרחיבו את פעילותן לשווקים זרים ונמצאות תחת פיקוח ממשלתי הדוק. בנוסף, לאחרונה הודיעה קייב כי תאפשר לראשונה לחברות ביטחוניות במדינה לייצא את מוצריהן.

מהחזית, דרך המוסך - עד לסבבי גיוס של מיליונים

אוקראינה נמצאת בחזית לוחמת הכטב"מים מאז הפלישה הרוסית בשנת 2022, ומאז, המלחמה בין שתי המדינות משמשת זירה לניסויים בטכנולוגיה חדשה. רוב כלי הטיס הבלתי מאוישים בהם נעשה שימוש במלחמה מיוצרים על ידי סטארט־אפים מקומיים, שמוצריהם נחשבים לעתים קרובות יעילים יותר מאלה של עמיתיהם בארה"ב ובאירופה. ויש עוד בונוס גדול: הם גם עולים שבריר ממחירם של אלו המיוצרים במערב.

לדוגמא, חברת סוואמר (Swarmer), שבסיסה בקייב, גייסה בספטמבר 15 מיליון דולר בסבב גיוס - כולל ממשקיעים אמריקאים. לדברי הסטארט־אפ, מדובר בהשקעה הגדולה ביותר בעסק טכנולוגיית ביטחון אוקראיני מאז תחילת המלחמה.

החברה, שהחלה את דרכה במוסך בשנת 2023, מייצרת תוכנת בינה מלאכותית, ששימשה את אוקראינה לתיאום התקפות נחילי כטב"מים על עמדות רוסיות. היא מתכננת להשתמש במימון החדש לפתיחת משרדים בוורשה ובאוסטין, טקסס, וכן לפיתוח תוכנה חדשה.

בעוד שההשקעות הן קטנות יחסית לעושר הזורם לחברות טכנולוגיות ביטחוניות אמריקאיות ולמגזרים חמים אחרים כמו בינה מלאכותית - מספר כן העסקאות גדל במהירות. כך לדוגמא, קרן אונדס קפיטל (Ondas Capital) האמריקאית אמרה לאחרונה כי היא צופה שתשקיע לפחות 150 מיליון דולר בטכנולוגיה שהוכיחה עצמה בלחימה, בעיקר באוקראינה.

כמו כן, ארבע חברות הון סיכון אירופיות אמרו בכנס טכנולוגיות ביטחוניות שנערך באוקראינה בספטמבר - אליו הגיעו כ-5,000 משקיעים ומנהלים, לעומת אלף בשנה השעברה - כי הן מתכננות להשקיע יחד 100 מיליון דולר. חלק ניכר מההון שגייסו הסטארט־אפים האוקראיניים הגיע מאירופה, מפני שאלו קטנים מדי עבור קרנות־הענק האמריקאיות.

"לא ידענו אם נשרוד בשנתיים הראשונות"

השקעה בכטב"מים אוקראינים לא חפה מסיכונים: למדינה יש היסטוריה של שחיתות, שוק הכטב"מים צפוף, והיא מסוכנת - לא בדיוק המקום שאפשר לטוס אליו על מנת לאתר עסקאות.

ובכל זאת, אוולין בוכצקי, שותפה מנהלת ב-D3, מדגישה את הפוטנציאל של חברות אלו לנצל את ההוצאות הצבאיות הגדלות באירופה. "יש כאן הזדמנות עסקית, וזו הסיבה שאנשים קופצים פנימה", היא אמרה. קרן D3, אשר בין תומכיה נמנה מנכ"ל גוגל לשעבר, אריק שמידט, הוקמה בתחילת המלחמה כדי להשקיע בטכנולוגיית הגנה אוקראינית.

וזה לא קרה בלילה אחד. לדברי יבן ז'בקו, מייסד שותף של טלטקטיקה (Teletactica), המייצרת מערכות תקשורת לכטב"מים, גיוס משקיעים בשנתיים הראשונות של המלחמה הייתה משימה "כמעט בלתי אפשרית". "כולם ניסו להבין האם בכלל נשרוד", אמר.

ביולי האחרון, טלטקטיקה גייסה 1.5 מיליון דולר ממשקיעים, כולל 'גרין פלאג'. המימון עזר לחברה להגדיל את הייצור עבור קווי החזית. היא גם מתרחבת בלטביה ובאסטוניה, שם גורמים רשמיים ביקשו לקבל את הטכנולוגיה של החברה בכמויות קטנות, אמר ז'בקו.

הכסף הזר כבר משנה את פני תעשיית הכטב"מים באוקראינה. חברת ההשקעות האמריקאית מיטס קפיטל (MITS Capital) איחדה לאחרונה ארבע חברות ביטחוניות אוקראיניות תחת גוף אחד בשם MITS Industries. הישות החדשה תפעל מדנמרק - צעד שמטרתו להפיג את חששות המשקיעים מפני אי־היציבות באוקראינה, ולנצל את הביקוש הגובר בסקנדינביה לציוד צבאי מתקדם.

גם חברות טכנולוגיה מערביות מביעות עניין גובר בנשק האוקראיני. כך למשל, קוואנטום סיסטמס (Quantum Systems) הגרמנית רכשה ביולי 10% ממניות פרונטליין (Frontline), יצרנית כטב"מים מבוססת קייב, והתחייבה לסייע לה להרחיב את הייצור המקומי, אם כי תנאי העסקה לא נחשפו.

ההשקעה הגיעה שנתיים בלבד לאחר שפרונטליין פעלה מתוך מבנה נטוש ולא מחומם. כיום, מועסקים בה יותר מ־100 עובדים - והיא מגדילה במהירות את קצב הייצור. היתרון הבולט שלה: כטב"ם הדגל של החברה נמכר בכ־3,000 דולר בלבד - פחות משישית ממחירו של הדגם המתחרה במערב. "באירופה ובארה"ב יש חברות דומות", אומר מיקיטה רוז'קוב, מנהל השיווק הראשי של פרונטליין, "אבל הן מציעות את אותה יכולת בעלות גבוהה בהרבה".

עלויות הייצור הנמוכות מפתות גם את ממשלות בעולם המערבי. כך, הפנטגון כבר העניק מספר קטן של חוזים לסטארט־אפים אוקראינים, לרבות לכאלה המפתחים כטב"מים ארוכי טווח ומערכות נגד כטב"מים. כעת, ארה"ב ואוקראינה מנהלות משא ומתן על עסקה, לפיה חברות אוקראיניות יחלקו את טכנולוגיית הכטב"מים שלהן תמורת תמלוגים או צורות אחרות של תגמול. בריטניה ודנמרק חתמו גם הן על עסקאות משלהן עם קייב, שמטרתן לגרום ליצרני כטב"מים אוקראינים לייצר במדינותיהם.

התחזיות המטלטלות ליום שאחרי המלחמה

לפי מועצת כלי הנשק האוקראינית, באוקראינה פועלות כבר יותר מ־300 יצרניות כטב"מים. בנוסף, מאות חברות חדשות קמות ברחבי אירופה וארה"ב. עם זאת, בכירים בענף מעריכים כי לאחר תום המלחמה תתרחש טלטלה משמעותית, ורק מעטים יישארו בשוק.

עובדי פלורל (Plural), קרן הון סיכון שהשקעותיה כוללות את הסטארט־אפ הביטחוני הגרמני הלסינג (Helsing), השתתפו לאחרונה בכנס ביטחוני שבו הציגו סטארט־אפים אוקראיניים בפני משקיעים. חאלד הליואי, שותף בקרן, אמר שם: "הרוב המכריע לא יצליח, אבל כל עוד חלק מהסטארט־אפים ינצחו, יהיו גם מנצחים".

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: מוכנים למו"מ עם איראן ביום שישי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

ישראל קנדה מייעדת את החברה הממוזגת לת"א 35. זה לא יהיה קל

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"