על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● המומחה למודיעין שבטוח: "טורקיה היא איום אסטרטגי על ישראל"
● בצל התוקפנות הטורקית: יוון מאיצה את המגעים לסגירת עסקת הענק עם ישראל
1המומחה שבטוח: "נוכח האיום הישראלי, טורקיה ומצרים בונות ציר אזורי חדש"
"התגברות האיומים מצד ישראל במזרח הים התיכון ובעזה דוחפת את מצרים ואת טורקיה להתקרבות אסטרטגית, ויוצרת תנאים למה שחלק מהאנליסטים רואים כיום כאפשרות לציר אזורי חדש", אמר לעיתון הטורקי דיילי סבאח טונץ' דמירטאש, מומחה למחקר מדיני במכון המחקר הטורקי SETA.
"האיום האחרון שמציבה ישראל בפני מצרים וטורקיה במזרח הים התיכון, בעזה ובאזורים נוספים הפך את שיתוף הפעולה בין טורקיה למצרים להכרחי", הבהיר דמירטאש.
לטענתו, "טורקיה, איראן, מצרים וכן סוריה ולבנון, חשו בשנתיים האחרונות את הסיכון הביטחוני שמציבה ישראל נוכח מדיניות ההתרחבות שלה באזור". דמירטאש הוסיף כי "אם בוחנים את טורקיה ומצרים בנפרד, ייתכן שיתגבש ציר חדש בין השתיים".
"מאז 2022 נקטו מצרים וטורקיה צעדים קונקרטיים לנרמל את הקשרים שהתפרקו ב־2013 בעקבות ההפיכה הצבאית שהדיחה את נשיא מצרים המנוח, מוחמד מורסי. ביקורי גומלין והגברת המעורבות הדיפלומטית לוו בשיתופי פעולה המשתרעים כעת על מזרח הים התיכון, לוב, סודאן וסוריה, כאשר שתי המדינות מבקשות תועלת הדדית בתחומי הביטחון, ההגנה והכלכלה", נכתב.
דמירטאש מדגיש כי המנוע המרכזי לשיתוף הפעולה בין המדינות הוא הלחימה של ישראל בעזה "והתקפות המתפשטות לסוריה, איראן, לבנון ואף, לאחרונה, לקטאר".
"ככל שהתוקפנות הישראלית ממשיכה לעצב את מרחב הביטחון, ייתכן ששיתוף הפעולה בין מצרים לטורקיה יתפתח עוד. אך הציר עדיין בתהליך התגבשות, ושתי המדינות בוחנות דרכים להגן על אינטרסים משותפים, לנהל איומים אזוריים ולחזק השפעה ברחבי מזרח הים התיכון", אמר דמירטאש.
מתוך הדיילי סבאח מאת דידנור דשתאן. לקריאת הכתבה המלאה
2הפוליטיקו חושף מסמכים פנימיים: "יש קושי ליישם את תוכנית טראמפ"
הפוליטיקו חושף מסמכים פנימיים שמסתובבים בקרב גורמים אמריקאים ומסמנים "היעדר דרך פעולה ברורה בתוכנית טראמפ לעזה".
"המסמכים, שהוצגו בישראל בחודש שעבר לבכירי מחלקות המדינה וההגנה, מעוררים חששות - ביניהם האם הכוח הבינלאומי שמיועד לשמור על השלום בעזה אכן ניתן לביצוע", נכתב. בנוסף נכתב כי חלק מהבכירים בממשל טראמפ "מודאגים מאוד מכך שתוכנית השלום בעזה בין ישראל לחמאס עלולה להתמוטט בשל הקושי ליישם רבות מהוראות הליבה שלה". המסמכים הפנימיים הוצגו בכינוס בחודש שעבר בהשתתפות מאות מאנשי פיקוד מהמרכז האמריקאי (CENTCOM) וחברי מרכז התיאום האזרחי־צבאי שהוקם בדרום ישראל.
המסמכים העלו חששות לגבי השאלה האם כוח הייצוב הבינלאומי שהציע הנשיא טראמפ בתוכנית שלו לסיום המלחמה "אכן ניתן לפריסה". בנוסף, בכינוס הופיעה מצגת עם סימן שאלה "שמקשר בין השלב הראשון לשלב השני בתוכנית השלום בתיווך ארה"ב, מה שמדגיש את חוסר הוודאות לגבי סיכוייה".
בין 67 השקופיות שהוצגו בכינוס היו דוחות מצב על המתרחש בעזה, לפי משתתף שנכח והתראיין בעילום שם, "השקופיות משקפות חששות פנימיים של הממשל לגבי עתיד האזור". המסמכים "מציירים תמונה חדה של מהמורות עמן מתמודד ממשל טראמפ ובעלות בריתו באזור בבניית 'שלום מתמשך'".
משתתף נוסף שנכח בכינוס התראיין בעילום שם לפוליטיקו ואמר כי תוכנית השלום מנותקת ממה שקורה בשטח: "כולם מרחפים בגובה 40 אלף רגל ואף אחד לא מדבר על תפעול או טקטיקה".
מתוך הפוליטיקו מאת דשה ברנס, פליסיה שוורץ, נהל טוסי ופול מקלירי. לקריאת הכתבה המלאה
3לה מונד: "ישראל מפעילה בסוריה דיכוי דומה לזה שביהודה ושומרון"
"ישראל ניצלה את נפילת משטר אסד כדי להרחיב את השטח בדרום סוריה שהיא מחזיקה בו מאז 1967. בעקירות עצי זית, מעצרים שרירותיים ומחסומים ניידים, החיילים כפו משטר הדומה לזה שמופעל על אוכלוסיית השטח הפלסטיני ביהודה ושומרון", נכתב בלה מונד הצרפתי.
"באל-חמידיה, הנתונה לכיבוש כוחות ישראליים, עשרות משפחות גורשו ובתיהן נהרסו. אלו שנותרו נסמכות בעיקר על הסהר האדום לאספקה - הגעה שתלויה בשאלה אם הכבישים פתוחים או סגורים. הנוכחות הצבאית הגוברת באזור, שבו הקימה ישראל שבעה או שמונה בסיסים קבועים, עומדת בניגוד להודעות הצפויות על הסכם ביטחוני בין דמשק לתל אביב, ומשאירה את התושבים אובדי עצות", נכתב.
מרכז סיג'יל קולקטיב של משקיפים מקומיים, המתעד את פעולות ישראל בקוניטרה, "רשם 211 הפרות של צה"ל באוקטובר לבדו". הקולקטיב מסר כי ההפרות "כוללות חדירות קרקעיות, פעילות אווירית, הפגזות, הקמת מחסומים, מעצרי אזרחים, עבודות השטחה והשמדת תשתיות. כוחות הביטחון הסוריים החדשים נשארו מרוחקים".
בלה מונד נכתב כי צה"ל עורך חיפושים ומעצרים באופן יום יומי. "לפחות 42 מתושבי המחוז מוחזקים כעת בישראל, ומאמינים כי הם נתונים למעצר מנהלי בידי הרשויות הצבאיות (ללא כתב אישום, משפט או משך זמן קצוב), וביניהם בני נוער או צעירים בני 17 או 18 שנעלמו בעת שרעו את עדריהם קרוב מדי לבסיס או לקו התיחום", אמרה ללה מונד עלאא אל-האג'י, פעילה המתנגדת לכיבוש האדמות המקומיות על ידי צה"ל.
לפי הלה מונד התושבים בקוניטרה סובלים במיוחד ממחסומים ניידים: "לאורך כבישים מצולקים בסימנים לבנים, שהותירו זחלי טנקים, תלולי עפר או סלעים נערמים בשולי הדרך ומסמנים את האתרים הנוכחיים או העתידיים של נקודות הביקורת הזמניות. הם יכולים להופיע מאחורי כל עיקול, בכל שעה של היום".
מתוך הלה מונד מאת מג’יד זרוקי. לקריאת הכתבה המלאה
4אל-אחבר הלבוני: ישראל ממציאה עלילות דם על האיראנים במקסיקו
ארה"ב וישראל מבקשות להרחיב את קמפיין "האיום האיראני" לאמריקה הלטינית ומציגה את איראן כ"איום חוצה לאומים", פורסם בעיתון הלבנוני אל-אחבר.
לאחרונה כלי תקשורת אמריקאיים וישראליים פרסמו דיווחים לפיהם משמרות המהפכה מתכננים להתנקש בשגרירת ישראל במקסיקו, עינת קרנץ נייגר. אולם, האיראנים מכחישים את הדיווח ומכנים אותו "המצאות תקשורתיות ושקר בוטה שנועד לפגוע ביחסים ההיסטוריים והידידותיים בין שתי האומות הגדולות, מקסיקו ואיראן", כך כתבה שגרירות איראן במקסיקו בפוסט ברשת X. האיראנים הוסיפו "לעולם לא נבגוד באמון שהעניקה לנו ממשלת מקסיקו".
גם גורמים בכירים במקסיקו דיווחו כי אין להם מידע על "מזימה כזו - או על סיכולה". "משרדי הביטחון והחוץ של מקסיקו פרסמו הודעה משותפת שלפיה 'לא התקבלו דיווחים' על ניסיון התנקשות כלשהו".
באל-אחבר נכתב כי הטענות הללו הן חלק מ"'מלחמת הנרטיבים' המתמשכת נגד איראן, שכעת משתרעת על פני התקשורת והפוליטיקה ביבשות שונות. סיפורים מסוג זה נבנים לעיתים לא כדי להוכיח שאירוע אכן התרחש, אלא כדי לבסס את דימויה של הרפובליקה האסלאמית בתודעה העולמית כבלתי צפויה ומסוכנת. התמדה של נרטיב זה, במיוחד באמריקה הלטינית, מעידה שהמערב חצב לעצמו חזית חדשה בשדה הקרב התפיסתי העולמי - כזו שבה 'האיום האיראני' יוצא מגבולות המזרח התיכון והופך לכלי לחץ גיאופוליטי ברחבי העולם".
מתוך אל-אחבר מאת מוחמד חוואג'וי. לקריאת הכתבה המלאה