זאב הבלהות / צילום: Shutterstock
אפרת הוא יזם ובעל חברות בתחום האנרגיה הירוקה וחובב טבע. במדור "תרבות חיות" הוא כותב על התנהגותם של בעלי החיים.
בשנים האחרונות נודעה ברבים חברת ביוטכנולוגיה בשם Colossal Biosciences, שהציבה לעצמה מטרה שנראתה עד לפני זמן לא רב כמדע בדיוני: החזרת מינים שנכחדו. החברה האמריקנית החלה להכריז על פרויקטים מרשימים שמסעירים את הדמיון, בהם השבת ציפור הדודו (Dodo), הציפור האיקונית ממאוריציוס, וזאב הבלהות (Dire Wolf) - טורף ענק שנכחד לפני יותר מ־10,000 שנה והתפרסם בזכות הופעות אורח ממוחשבות בסדרת הלהיט "משחקי הכס".
● ממגפות ועד נזק כלכלי: הברחת בעלי חיים היא פשע נגד החברה כולה
● מנגנון ההשמדה העצמית: התכונה המופלאה של אחת החיות הכי מרתקות בטבע
אין ספק שכולנו היינו רוצים לראות שוב בעלי חיים אגדיים שנכחדו, בעיקר מתוך סקרנות, מהלכים להם בחופשיות. אך האם החזון הזה ייטיב עם הטבע, והאם אנחנו עומדים מול מהפכה אמיתית או מול פנטזיה ביולוגית?
שיקוף של פונקציות אקולוגיות שאבדו
הדודו, ציפור חסרת יכולת תעופה מאי מאוריציוס, נכחדה במאה ה־17 בעקבות ציד מוגבר וחסר שליטה. יותר מ-300 שנה מאוחר יותר, הכריזה Colossal Biosciences כי תשיב אותו לחיים. בהצהרת החברה נכתב כי היא הצליחה לשמר בתרבית תאי PGC - תאי־גזע פרימורדיאליים משושלת היונה הקרובה ביותר לדודו, ה־Nicobar Pigeon.
הרעיון הוא להשתמש בתאי PGC כדי ליצור עופות הדומים לדודו, ולבסוף להשיב אותם לאי מאוריציוס - מתוך מחשבה שהעיסוק הוא לא רק בהשבה של מין בפני עצמו, אלא שיקוף של פונקציות אקולוגיות שאבדו.
המהלך הזה עדיין לא נעשה בסביבה הפתוחה, אך מדובר בצעד מהותי וחסר תקדים.
ומה לגבי ה־Dire Wolf? פרויקט אדיר נוסף שלה, שכבר התפרסם, הוא אותו טורף גדול שנכחד לפני 10-12 אלף שנה. החברה פרסמה כי היא "החזירה" את המין, ובשנת 2025 דווח כי נולדו שלושה גורים נוצרו באמצעות תאי grey wolf (זאב אפור) שעוצבו גנטית כך שישקפו תכונות של זאב הבלהות.
השמות שניתנו לאותה שלישיית זאבים: רמוס ורמולוס, שהיו במיתולוגיה אחים תאומים, בניו של אל המלחמה הרומי מרס, שוגודלו על ידי זאבה; וקאליסי, "אם הדרקונים" במשחקי הכס.
בהתייצבות בפני מבקרים מדעיים, החברה הבהירה: מדובר בזאבים אפורים שעברו כ-20 עריכות גנטיות כדי להקרין תכונות של הטורף הנכחד, ואינם זאבי בלהות "טהורים"".
אומנם החברה מכנה אותם "Dire Wolves", אך בקהילה המדעית יש הטוענים כי נכון יותר לראות בהם "גרסה גנטית ממודלת" של המין הנכחד - אבל בהחלט לא זאב בלהות כפי שחי פעם.
אופקים חדשים בצד סיכונים גדולים
מה מאחד את פרויקט הדודו ופרויקט הזאבים? שניהם מבוססים על הרעיון של De-extinction - החזרת מינים באמצעות הנדסה גנטית מתקדמת, מתוך שאיפה לא רק לשחזר נאמנה פרט בודד, אלא להפוך את המין לחלק מסביבתו ובכך לחזק מערכות אקולוגיות. שני המיזמים מדגישים את התשתית הטכנולוגית של החברה: כלים לעריכה גנטית, טיפוח תאי גזע והעתקה של תכונות של מינים נכחדים.
אבל שני המיזמים גם מעוררים את אותן מחלוקות - האם זוהי באמת החזרה של המין, או יצירת מין חדש? ומה המשמעות האקולוגית והאתית של פעילות כזאת?
הפעילות של Colossal פתחה אופקים חדשים. אם אכן אפשר לשחזר תכונות של מינים שנכחדו, הרי שיש בכך פוטנציאל לחיזוק מערכות אקולוגיות שנפגעו קשות. למשל, בזאב: אם פונקציית טורף על תוחזר למערכת אקולוגית אחרי שנכחד, הדבר עשוי לייצב שרשראות אקולוגיות ולשפר את מגוון המינים. במקרה של הדודו, החזרת המין הנכחד עשויה להשיב תהליכים כמו הפצת זרעים, הגנה על בתי גידול ועוד.
עם זאת, יש גם סיכונים ואתגרים גדולים. עבור רבים מהמינים הנכחדים, הגנום המלא אינו זמין, מה ששולל שחזור "אמיתי" מדויק. אתגר נוסף הוא האתגר האקולוגי - הכנסת מין שונה או מהונדס למערכת אקולוגית עלולה לגרום לתופעות לוואי. דינמיקת בתי גידול, טורפים, תחרות על משאבים - כולם משתנים.
ולבסוף, האם לא כדאי לקחת את הכסף הרב שמושקע בהחזרת מינים נכחדים, ולהפנות אותו למינים בסכנת הכחדה? הרי יש לא מעט כאלו ברגעים אלו ממש.
מצד אחד סמל, מצד שני קריאה לביקורת עצמית
Colossal Biosciences מציבה חזון שאפתני: לא רק לתקן את הטעות ההיסטורית של הכחדה מעשה ידי אדם, אלא לחזור אחורה ולשחרר לטבע בעלי חיים שנכחדו ממנו - עם כל המשתמע מכך מבחינת גנטיקה, אקולוגיה, טכנולוגיה ואתיקה. פרויקט הדודו וזה של זאב הבלהות משקפים שני צדדים של אותו מטבע: מצד אחד יצירת "סמל" לשימור ולהעצמה של מערכות אקולוגיות; ומצד שני קריאה להתבוננות ביקורתית באופן שבו אנו מתערבים בטבע, מה אנו מסוגלים לעשות, ומה עלינו לבחור לעשות.
אם וכאשר הדודו יטיל שוב ביצה אי שם במאוריציוס, או זאבי הבלהות יחזרו לשלוט ביערות, זאת לא תהיה סתם תגלית מדעית, אלא סימן לכך שהביולוגיה המודרנית והאקולוגיה משתלבות מחדש, עם כל השאלות שמקשות על הדרך.