גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"זה לא הזמן לנוח": האדמירל האמריקאי שמפציר בישראל להתכונן לעימות הבא מול איראן

אדמירל (מיל') גארי ראפהד, מפקד צי ארה"ב לשעבר, מזהיר כי האיום הימי של איראן ושלוחותיה רחוק מלהסתיים ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלון מול החות'ים, על הלייזר שצפוי לשנות את מאזן ההגנה ועל עתיד שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל ● ויש לו אזהרה: "דווקא עכשיו, כשהרובים שותקים, זה לא הזמן לנוח"

אדמירל (במיל') גארי ראפהד / צילום: נעמה קליין
אדמירל (במיל') גארי ראפהד / צילום: נעמה קליין

הים, שבעיני ישראלים רבים הוא בעיקר מקום של שלווה ורוגע, הפך במהלך מלחמת חרבות ברזל לחזית עולמית של עימותים, אינטרסים וסיכונים כלכליים. מתקפות החות’ים בים האדום חשפו עד כמה שברירית תנועת הסחר העולמית, ועד כמה הזירה הימית הפכה לזירת כוח - מאיראן, דרך אוקראינה ועד טייוואן.

כותרות העיתונים | חקירה בספרד: חברה מכרה פלדה לתעשייה הצבאית הישראלית
השבוע בתעשיות הביטחוניות | השכנה של ישראל לוחצת על ארה"ב: תמכרו לנו מטוסי קרב חדשים

רק מעטים בעולם מחזיקים בראייה פנורמית של כלל הזירות הללו, ובוודאי שמעטים אף פיקדו בהן באופן אישי. אחד מהם הוא אדמירל (מיל') גארי ראפהד, מפקד הצי האמריקאי לשעבר. הקצין עתיר הניסיון, ששירת מווייטנאם ועד לפיקוד על הצי הפסיפי, חולק בראיון בלעדי לגלובס תובנות על הלקחים המיידיים מהקרבות מול החות'ים ("אסור להפחית בהערכת היכולות הימיות של שלוחותיה של איראן"), על החשש כי משמרות המהפכה יעתיקו את טקטיקות המפרץ הפרסי לים התיכון, ועל עתיד חבילת הסיוע הביטחוני האמריקאית לישראל שמתקרבת לסיומה.

הכישלון מול החות'ים

במלחמת חרבות ברזל התמודדה ישראל עם זירות רבות: עזה, לבנון, סוריה, עיראק, איראן ותימן. עם זאת, תשומת הלב הבינלאומית הגיעה כאשר החות'ים שיבשו את התנועה בים האדום, וענקיות הספנות החליטו להסיט את נתיב הסחר לאירופה - אל כף התקווה הטובה. נתיב זה ארוך בשבועיים, ואף יותר.

בשלהי דצמבר 2023 הקים ממשל ביידן את קואליציית "פרוספריטי גרדיאן" שנועדה לאפשר את תנועת השיט בים האדום. מדינות שונות כדוגמת בריטניה וצרפת נטלו בה חלק, אבל היא נחלה כישלון חרוץ. בחודש מאי האחרון, אחד מהצעדים הראשונים שנקט נשיא ארה"ב החדש־ישן דונלד טראמפ במזרח התיכון היה הכרזה מפתיעה למדי על הפסקת אש עם החות'ים.

"החות'ים ביצעו פעולות ימיות שלארה"ב ומדינות נוספות היה קשה מולן", מציין האדמירל. "בישראל, הצלחתם ליירט טילים מכיוונים שונים בהם תימן וזה חיובי, אבל החות'ים הציגו יכולות שלא הרבה אנשים ציפו להן. המתקפות של ישראל, ארה"ב ואחרות היו מאוד לא מאוזנות ברמת העלויות". הנזקים הכלכליים משתקפים, למשל, מהמל"טים האמריקאיים. החות'ים טענו כי יירטו 14 MQ-9 ריפר, שעולה כ־30 מיליון דולר ליחידה. לצורך ההשוואה, מחירו של חימוש משוטט איראני מדגם שאהד 136 מוערך בכ־30 אלף דולר.

כתוצאה מכך, מפקד הצי האמריקאי לשעבר מוצא לנכון שני שיעורים מרכזיים שצריכים להילמד. הראשון, לא להפחית בהערכת היכולות הימיות של ארגוני הפרוקסי האיראניים, וכן לקחת מבט ריאלי יותר בנוגע למה שנדרש במטרה להגן ולהביס. לדבריו, האתגרים שבהם נתקלה ארה"ב במרחב הים האדום, צפויים גם במקומות שונים בעולם.

"לא רק שצפויות מתקפות טילים וכטב"מים, האתגרים יתרחבו לטכנולוגיות חדשות מעל פני הים ומתחתיו. זה דורש להגביר את המודעות לאיום, לתרגם את זה למה עושים, ומה המשאבים הנדרשים. מדינות שתלויות בסחר ימי נדרשות להשקיע במערכות שמסוגלות להגן על איומים כמו אלו שמחזיקים החות'ים. זה לא ייעלם, אלא רק יתפתח בזכות מה שהאיראנים והחות'ים למדו".

מודאג מהאיום האיראני

איראן מפעילה שני כוחות ימיים, הצי האיראני שמשויך לצבא איראן והצי של משמרות המהפכה. לכל אחד מהכוחות הללו תחומי אחריות שונים: בעוד שהצי של איראן אמון על הים הכספי ומפרץ עומאן, קרי הים הפתוח, הצי של משמרות המהפכה אחראי על שליטה במפרץ הפרסי ובמיצר הורמוז, שדרכו עוברים כ־30% מכלל הסחר העולמי בנפט.

מטוסי צי ארה''ב בים האדום, לקראת תקיפת החות'ים בתימן (מרץ 2025) / צילום: ap, U.S. Navy

זה מכביד כלכלית על משטר האייתוללות, שבמילא מצבו בכי רע, אך זה לא מנע מהרפובליקה האסלאמית להגדיל השנה את תקציב הביטחון ב־200% לכ־30.9 מיליארד דולר. זאת על אף תשתיות רעועות, קצב אינפלציה שנתי של 20%-55% מאז 2018, ומטבע שהתרסק לחלוטין וחצה את רף המיליון ריאל לדולר.

ראפהד משתף כי לאורך הקריירה הוא השקיע תשומת לב רבה לצי משמרות המהפכה. "הם האיום המשמעותי ביותר, במיוחד במפרץ. הטקטיקה השגרתית שלהם כוללת תקיפת אוניות סוחר ותשתיות. חששתי שהם עשויים להעתיק טקטיקות לפרוקסי. אני מודאג במיוחד כי הטקטיקה של משמרות המהפכה במפרץ עלולה להיות מועתקת למזרח הים התיכון, וליצור סביבה מאתגרת".

מה אתה חושב על היכולות של איראן כרגע?
"איראן לקחה צעד אחורה כרגע, אבל אף פעם לא חשבתי שהם ייעלמו. עלינו לשאול איך הם יעבדו עם אחרים? שיתוף הפעולה עם רוסיה בכטב"מים יכול להיות מתורגם לים. עכשיו, כשהרובים שותקים, צריכים לחשוב מה למדנו, מה הם למדו, ועם מי הם עובדים כדי לבוא עם איומים וטקטיקות חדשות שלא חשבנו עליהם. אנחנו רואים כיצד באוקראינה הטכנולוגיות והטקטיקות משתנות בקצב גבוה. זה לא הזמן לנוח, מוכרחים להפנות תשומת לב ולשתף פעולה. לעתים, אנחנו לא מספיק מהירים בשביל להפנים את השיעור הנדרש".

"האנרגיה - נשק העתיד"

אדמירל (מיל') גארי ראפהד (בן 74) נולד בבאפלו, ניו יורק, והתגייס לצי האמריקאי ב־1973. הוא פרש בשנת 2011, כאשר לאורך 38 שנות שירותו מילא שורת תפקידים ארוכה. הוא הגיע לישראל עבור השתתפות בכנס שערך המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית בראשות פרופ' שאול חורב, שפועל תחת HiCenter Ventures, ועסק בהתעצמות האיומים והטכנולוגיות בתת הים ובקרקעית הים - שבהם נמצאים נכסים אסטרטגיים של מדינות רבות בעולם, לרבות ישראל.

את הסוגיות הללו ראפהד מכיר היטב מתפקידיו השונים, בהם פיקוד על הצי השני של צבא ארה"ב, שאמון על צפון־מערב האוקיינוס האטלנטי, החוף המזרחי והקוטב הצפוני, ועל הצי הפסיפי, אבל אחד מהתפקידים המסקרנים בהקשר הישראלי כיום הוא היותו מפקד המשחתת האמריקאית USS בארי - הראשונה עם מערכת ההגנה האווירית AEGIS.

מערכות AEGIS על ספינות הצי האמריקאיות סייעו להגנה על שמי מדינת ישראל מול המתקפות האיראניות, לצד מערכות ההגנה האווירית שנמצאות על ספינות סער 6 של חיל הים הישראלי. אלו כוללות את כיפת מגן, הווריאנט הימי של כיפת ברזל המפורסמת של רפאל, ולטווחים רחוקים יותר משתמשים ב־LRAD מתוצרת התעשייה האווירית.

"אני מעריך מאוד את AEGIS, שזו המערכת הראשונה להגנה אווירית שהצבנו בים", מספר מפקד הצי האמריקאי לשעבר. "המערכת מועילה מאוד ביכולת להתמקם, כי נוח יותר למערכת הגנה אווירית להיות מועתקת בים, מאשר העתקות ביבשה. אני מאמין כי AEGIS תמשיך להעניק תועלת לארה"ב ולמי שישתמש בה. ארה"ב, ישראל, יפן ושותפות אחרות נדרשות לחשוב כיצד נפתח מיירטים פחות יקרים".

משרד הביטחון הישראלי והקבלן הראשי של פרויקט מערכת ההגנה האווירית באמצעות לייזר "אור איתן", רפאל, הודיעו בספטמבר על השלמת הניסויים במערכת. אור איתן תאפשר יירוטים בעלות דולרים בודדים עבור האנרגיה, במקום כ־30 אלף דולר למיירט כיפת ברזל. אף שספינות הן כלי שמוגבל בהספק האנרגיה, ראפהד מזהה בנשק האנרגיה כבשורה חשובה.

"נשק האנרגיה הוא טכנולוגיית מפתח לעתיד, במיוחד בספינות כי לא נדרשים לחשוש מנשיאת מיירטים. כרגע, המשחתות לא מסוגלות להשתמש באנרגיה מספיקה מהספינה. ניתן להעלות את ההספק בספינות עצמן, אבל זה ידרוש עיצוב מחדש שלהן. נשק אנרגיה יאפשר גמישות, כאשר חלק מהעיצובים של ספינות חדשות כולל אנרגיה נוספת שלא משתמשים בה. אף שנשק אנרגיה עדיין לא מוכן לטילים, העיצוב נדרש לכלול יותר אנרגיה".

מה דעתך על חיל הים הישראלי?
"הם מקצועיים, ממוקדים ומצויידים לעילא ואני מעריך אותם מאוד. האתגר שלהם, כמו שיש לרבים, הוא האם הם גדולים מספיק. כשאני אומר שצריך לגדול, אומרים לי 'אתה איש צי, אז אתה רוצה עוד'. אך כשמסתכלים על טורקיה ועל סין, המספרים משפיעים. השאלה היא מה רוצים לעשות כמותית. אם אתה מפתח יותר יכולות, ייתכן שלא תזדקק למספרים. אם יש לי ספינה שנושאת 30 מיירטים ואני מצפה להתמודדות עם 120 טילים, אצטרך ארבע ספינות, אבל עם נשק אנרגיה יהיו לי כמה מיירטים שארצה. לכן, צריכים לגוון טכנולוגיות".

עם מי עבדת בחיל הים?
"עבדתי תמיד עם מפקד חיל הים, אבל מי שעבדתי איתו באופן משמעותי הוא אליעזר (צ'ייני) מרום. הייתה לנו הזדמנות לעבוד על סוגיות אזוריות. אני מעריך אותו כי הוא עשה את המאמצים להפוך אותי למעורה יותר ביכולות, באופי ובתרבות של חיל הים הישראלי".

פלישה סינית? "לא חכם"

ראפהד מכיר היטב את האיומים במרחב אסיה־פסיפיק ואת האיום הסיני בפרט בזכות תקופתו כמפקד הצי הפסיפי בין השנים 2007-2005. באותו מרחב נמצאים שני מוקדים אסטרטגיים לכלכלה העולמית. בראש ובראשונה, נתיב השיט החשוב מכל, מיצר מלאקה, שבו עוברים כ־30% מהסחר הימי העולמי, בסך של כ־3.5 טריליון דולר בשנה. בה בעת, ישנה טייוואן, מדינה שמהווה את מוקד השבבים המתקדמים העולמי בזכות חברת TSMC, והחשש העולמי הוא כי פלישה סינית לאי אינה של שאלה של אם אלא מתי.

"עבדתי עם שותפות כמו יפן וקוריאה, ואני מודאג מהמצב באוקיינוס הפסיפי", מציין מפקד הצי האמריקאי לשעבר. מלאקה עמוס במסחר וגם קריטי לאנרגיה. הסינים מרחיבים את נוכחותם במרחב, ומגבילים את היכולת לעבור באזורים מסוימים. האתגר במרחב הוא לא רק צבאי. יותר מ־90% מהאנרגיה של יפן, קוריאה וטייוואן עוברת שם. 60% מהמזון מיובא במדינות הללו. זה גם אתגר להותיר את האור דולק".

האם סביר שתתקיים פלישה סינית לטייוואן בתוך שנה־שנתיים, כפי שמעריכים בעולם?
"איני רואה פלישה סינית לטייוואן בתוך שנה או שנתיים. זה דבר קשה מאוד לביצוע, והסינים מבינים זאת. סין שרויה במצב כלכלי שאינו מיטבי, ובעקבות כך זה יהיה מאוד לא חכם. לדעתי, ההערכה שלהם דומה - שהם לא צריכים עכשיו קונפליקט בטייוואן. אני חושש שבתוך חמש־שש שנים המצב עלול להשתנות. הסינים עשויים לחוש יותר בטוחים כלכלית, פוליטית, חברתית. שי ג'ינפינג יכול להיות כמה זמן שהוא רוצה בשלטון, אז שנת 2032 יכולה להיות סבירה ליעד של 'איחוד סין'".

שאלת כספי הסיוע

שיתוף הפעולה הצבאי בין ישראל לבין ארה"ב אמנם מהודק יותר מאי פעם, אולם סיבה לדאגה טמונה בכספי הסיוע השנתיים שמעבירה וושינגטון. מזכר ההבנות הנוכחי, שעליו חתמו ב־2016 ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה, מבטיח לישראל רכש אמריקאי שנתי בסך 3.3 מיליארד דולר, וחצי מיליארד דולר נוספים לשיתופי פעולה בתחום ההגנה האווירית. אותו מזכר הבנות מסתיים ב־2028, והצדדים עדיין לא פתרו את הנושא קדימה.

בין כה וכה, סימן שאלה גדול ייסוב סביב סעיף ההמרות - היכולת להמיר לשקלים חלק מהמענק השנתי, לטובת שימוש בתעשייה הביטחונית המקומית. בתחילת ההסכם עמד סעיף ההמרות על 815.3 מיליון דולר (24.7%), אבל הובטחה בו הפחתה עקבית שנועדה להפנות את ההשקעה לתעשייה הביטחונית האמריקאית. השנה עמד תקציב ההמרות על 450.3 מיליון דולר (13.6%), ובשנה הבאה הוא יצנח ל־250.3 מיליון דולר (7.5%), סכום דומה לזה שיהיה ב־2027. בשנה האחרונה להסכם, 2028, סעיף ההמרות יהיה 0. בצל מדיניות America First של טראמפ, קשה לראות תרחיש טוב יותר בעתיד.

"אני חושב שהסיוע ימשיך, הוא חייב", אומר ראפהד. "זה חשוב כי ארה"ב וישראל ישתמשו ביכולות העצמאיות שלהן, תוך כדי שיתופי פעולה ושיתופי פיתוח. ישראל עשתה רבות, במיוחד בהגנה האווירית. חלק גדול מהטכנולוגיות הישראליות התרגמו לארה"ב, למשל כיפת ברזל היוותה השראה לכיפת זהב".

מפקד הצי האמריקאי לשעבר מסכם כי גם בתווך הימי, יש מקום רב לשיתופי פעולה בין הצדדים. "יש הזדמנות אדירה לשיתופי פעולה ושיתופי ייצור. הרכש האמריקאי ימשיך, ואני מקווה שנצליח לא רק לחזק את ביטחון ישראל, אלא גם את ארה"ב. זה צריך להיות תערובת: מכירת אמצעים חשובה כי זה מאפשר להשתמש באותן המערכות, אבל גם החוקרים והאחראים על הצד העסקי צריכים לעבוד בצורה אדוקה. לצד זאת, חשוב שהחוקרים יעבדו יחד ברמת האוניברסיטאות ויפתחו יתרונות למדינות כמו ארה"ב וישראל. אנחנו מדינות עם מנועי חדשנות, לא כאלו שבאות להעתיק, אלא לפתח".

עוד כתבות

Plasan SandCat MK-IV / צילום: צילום מסך

המדינה הדרום אמריקאית שתרכוש רכבים ממוגנים מישראל

משרד ההגנה של פרו בחר במכרז לרכישת 56 רכבים משוריינים מתוצרת פלסן סאסא תמורת כ־23.8 מיליון דולר ● רפאל הציגה טיל חדש מסדרת ספייק ● ברפובליקת מאלי קיימו את התערוכה הביטחונית הראשונה של המדינה, אך ללא הזמנה של מדינות מערביות ● וגם: אנדוריל האמריקאית מתכננת הקמת מיזם משותף עם הקונגלומרט הביטחוני האמירותי אדג' ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

וודי ובאז. סרט שאף פעם לא היה על צעצועים / צילום: Shutterstock

סרט האנימציה שלא פחד לגעת בחרדות והשאיר אבק לדיסני: 30 שנה ל"צעצוע של סיפור"

לפני 30 שנה בובת קאובוי ואיש חלל מפלסטיק שינו את העולם ● סרט אחד הפך את פיקסאר למעצמה גלובלית, החזיר למסלול את הנשיא שלה סטיב ג'ובס, ופתח שער לתעשייה של מיליארדים ● עם מכירות מרצ'נדייז שלא נגמרות וסיקוול חמישי שאך קיבלנו הצצה אליו, "צעצוע של סיפור" הוא ממש לא סתם סרט על צעצועים מדברים

וול סטריט / צילום: ap

וול סטריט ננעלה בעליות; שער הביטקוין עומד על כ-84 אלף דולר

לאחר יום מסחר תנודתי - נעילה מעורבת באירופה ● הביטקוין ממשיך בדעיכה ויורד מתחת ל-84 אלף דולר למטבע ● המסחר באסיה נסגר בירידות חדות: הקוספי צלל ב-3.8% והנייקי ירד ב-2.3% ● אמש, וול סטריט ננעלה בירידות, למרות מיני ראלי בתחילת המסחר ● שער הדולר עומד כעת על 3.29 שקלים

ג'יליאן מייקלס / צילום: Don FLood

הכוכבת האמריקאית שסבורה: "השנאה כלפי ישראל היא קופת מזומנים של משפיענים"

התמודדות עם עודף משקל בילדות הפכה את ג'יליאן מייקלס לאימפריית כושר ובריאות משגשגת - עם תפקידי מפתח בפריים טיים, אפליקציה עתירת משתמשים, סדרת רבי–מכר והון שמוערך ב–20 מיליון דולר ● בשנים האחרונות היא אחת הדמויות הבולטות במאבק באנטישמיות בארה"ב, ולאחרונה עוררה סערה כשעזבה את תוכנית האירוח שלה בעיצומו של ויכוח בנושא ● ראיון מיוחד

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

בור ההפסדים שנוצר בגלל הנפילה בקריפטו – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הנפילות בשוק הקריפטו חשפו את ריבוי ההימורים המסוכנים בוול סטריט ● האם קרנות הגידור יצדיקו את העליות לאורך זמן ● הסיבה שהמשקיעים הישראלים בקרנות ובמסלולים מחקי מדד ה־S&P 500 פספסו השנה ובגדול ● וגם: כך הפכה אחת מקבוצות המזון הגדולות והמסתוריות בישראל ללהיט בבורסה

המעבר הגדול של צה''ל לדרום / איור: גיל ג'יבלי

צה"ל מתחיל להעביר את אגפי המודיעין והתקשוב לנגב, ללא פתרונות תחבורה או דיור

18 שנה לאחר החלטת הממשלה, המעבר של אגפי המודיעין והתקשוב לנגב יתחיל בהדרגה בחודש הבא ● במסגרתו, אלפי חיילים ואנשי קבע יחלו לשרת בדרום, ומאות דונם במרכז יפונו לטובת מסחר ומגורים ● אלא שהתקציבים לפתרונות תחבורתיים ולדיור נותרו על הנייר או טרם יושמו בשטח, ובדרום מזהירים: אנו רחוקים מלהיות מוכנים

ועידת ישראל לעסקים ה-32

בכירי המשק על במה אחת: ועידת ישראל לעסקים ה-32 יוצאת לדרך

ועידת ישראל לעסקים של גלובס היא הוועידה הוותיקה והחשובה בישראל. במסגרתה יתקיימו מושבים בתחומים: השקעות, תשתיות, הייטק וחדשנות, בריאות ועוד ● בין המשתתפים: ג׳ייסון גרינבלט, שליח הבית הלבן למזרח התיכון לשעבר, יו"ר צ'ק פוינט, מנכ"ל שיבא, מנכ"לי הפועלים, הפניקס, בזק, תנובה, אלקטרה צריכה, תורפז תעשיות, מנכ"ל הבורסה ורבים נוספים ● עוד בין המשתתפים: השחקן והאקטיביסט הפרו-ישראלי מייקל רפפורט והאלוף במיל' ניצן אלון, ראש מפקדת השבויים והנעדרים לשעבר, בהופעה ראשונה

מימין: שרונה ודורון בלוגולובסקי, אסף פז, יינות של ויתקין / צילום: בועז לביא ושני צדיקריו

היקב האיכותי שעובר מתחת לרדאר: ויתקין הצליח להוציא יין מצוין אפילו מהכרמים של יין קידוש

שני גיסים שחלקו חיבה עמוקה ליין ולחקלאות החליטו ללכת בעקבות החלום ● יקב ויתקין שהקימו לא נולד כהעתק של מודלים זרים, אלא כיקב מקורי שמעמיק בשאלת הזהות של היין הישראלי

אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו פרסום ברשתות החברתיות, 07.11.25 / צילום: שלומי יוסף

לא מתגייסים, לא מצביעים? זה הלקח מהניסיון העולמי

בצרפת ובגרמניה אוסרים הצבעה בצו בית משפט, בנורווגיה ובאוסטרליה הזכות נשללת ממורשעים בבגידה ● מספר מדינות מגבילות משמעותית את זכות ההצבעה, וגם גופים בינלאומיים הכירו באפשרות הזאת ● אבל ההצעה של לפיד וליברמן הולכת הרבה יותר רחוק

מתוך ''משל החמ''ל - התצפיתניות של גזרת עזה'' / צילום: באדיבות היוצרת וספירו סרטים

"משל החמ"ל": אי אפשר להסיר את המבט

המיצג החדש במוזיאון תל אביב לאמנות של הבמאית והתסריטאית טליה לביא מביא את סיפורן של התצפיתניות בגזרת עזה ב-2016-2024 ● לא מדובר בתחקיר ההתרחשות ב-7 באוקטובר, אבל הסיפורים של הנשים הללו מלמדים יותר מכל מה באמת היה שם

התחדשות עירונית בירושלים. משהו נסדק / צילום: Shutterstock

1,450 דירות ב-3 מיליון שקל בסה"כ: העסקה שחושפת את מצבו של הענף

בשנים האחרונות, למעלה מאלף יזמים רכבו על טרנד ההתחדשות העירונית, כשהפיתוי הכלכלי ברור ● החברות רצו לבורסה וביצעו שלל רכישות, אבל כש–1,450 "דירות לשיווק" עולות 3 מיליון שקל, די ברור שמשהו כבר לא עובד

מייקל רפפורט, בערב הפתיחה של ועידת ישראל לעסקים / צילום: תמר מצפי

מייקל רפפורט: "ישראל צריכה להיפטר מהמושג הסברה, כי היא לא צריכה להסביר שום דבר"

"נעלבתי מכך ששחקנים לא יכלו לתמוך בישראל בזמן שהיו חטופים בשבי. זו מבוכה", אמר השחקן והאקטיביסט הפרו-ישראלי מייקל רפפורט בערב הפתיחה של ועידת ישראל לעסקים של גלובס ● בעוד כמעט כל שחקני הוליווד, לרבות היהודים שבהם, נאלמו דום או יצאו כנגד ישראל אחרי ה-7 באוקטובר, רפפורט היה בין אלה שהשמיעו קול צלול וברור בעד ישראל

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שייפלו היום בתל אביב, ובכיר הפד שהקפיץ את וול סטריט

יום המסחר בתל אביב ייפתח בירידות שערים, על רקע הסנטימנט השלילי בוול סטריט והמתיחות הביטחונית בצפון ובדרום ● בעיצומם של ימים תנודתיים במיוחד בוול סטריט, דברים שנשא נשיא הפד בניו יורק הזניקו את ההסתברות להורדת ריבית בארה"ב בשיעור של עשרות אחוזים ● ביום שני הקרוב, בנק ישראל צפוי לבצע הפחתת ריבית ● וגם: המיליארדר הפרו־ישראלי ששוקל ללכת להנפקה בוול סטריט

מפעל סוגת - סוכר -  קרית גת / צילום: תמר מצפי

מלח הארץ וקפה נח'לה בדרך לבורסה: סוגת רוצה לגייס לפי שווי של 900 מיליון שקל

יצרנית ויבואנית המזון הגישה תשקיף ראשון לקראת הנפקה אשר צפויה לצאת לדרך עד סוף השנה ● החברה, המחזיקה בשורה ארוכה של מותגים פופולאריים, תתחיל להציג את פעילותה לגופי ההשקעות בשבוע הבא

חיילי מילואים בצפון הארץ / צילום: דובר צה''ל

מחוץ לחוק ההסדרים: הסדרת ימי המילואים ושיפור לימודי העברית בחברה הערבית

טיוטת חוק ההסדרים המעודכנת מוותרת על שתי רפורמות מרכזיות: המנגנון החדש של האוצר להגבלת ימי המילואים ורפורמת לימודי העברית בחברה הערבית ● היועמ"שית פסלה את מהלך המילואים בשל אי הלימה לפסיקת בג"ץ, ודרשה להעביר אותו במסגרת חקיקה עצמאית

''כסף על הרצפה'' / צילום: Shutterstock

"כסף על הרצפה": האם גל ההנפקות של תל אביב בדרך להפוך לצונאמי?

אחרי שלוש שנות בצורת, שוק ההנפקות של ת"א התעורר לחיים עם קרוב ל–20 חברות חדשות שהצטרפו לבורסה ● מה השתנה, האם הגל הנוכחי יהפוך לצונאמי, וגם: למה כולם רוצים להחזיק פתאום בחברת חיתום ● גלובס צולל למהפכה של הבורסה: "לא נגיע ל־100 הנפקות כמו ב־2021, אבל יהיו כמה עשרות חברות גדולות שינפיקו"

עמירם שחר / צילום: Upwind

לפני פחות משנה הסטראט־אפ הישראלי הזה נמכר. עכשיו הוא עומד להיסגר

כשנה לאחר שפלקסרה רכשה מ־NetApp את חברת הענן הישראלית ספוט, שנמכרה במקור ב־450 מיליון דולר, החברה האמריקאית מחליטה לסגור את פעילות הסטארט־אפ בארץ ● העובדים המקומיים פוטרו, והפיצויים הוענקו לפי ותק

איציק חנגל (מימין) ויעקב ביטון. ''זה נראה נוצץ מבחוץ'' / צילום: ענבל מרמרי

המסעדן והמשקיע שעומדים מאחורי כמה מהמסעדות הטובות בישראל: "אין תשואה כזאת בשום מקום אחר"

ליעקב ביטון יש 30 שנות ניסיון ו-14 מסעדות, אבל הוא מעדיף להישאר משקיע שקט ● המסעדן המוערך איציק חנגל חבר אליו לשלושה מקומות משותפים ● בראיון משותף הם מדברים על אתגרי הענף ("יש התקפי חרדה מטורפים"), קשיי גיוס העובדים ("בכשרות אין מחסור בכוח אדם") ועל המשקיע הפסיבי בעל החברה הבורסאית: "משקיע לא יקבל תשואה כזאת בשום מקום אחר"

פרופ' עדי אייל / צילום: דנה אפרת לוגסי

הילד שסולק משני בתי ספר - והפך לפרופסור מצליח: "לא נתתי לזה לחלחל"

עם מי מדברים? עדי אייל, פרופסור למשפטים וכלכלה ומומחה לתורת המשחקים וגישור ● על מה מדברים? הרבדים הנסתרים במשא ומתן, למה בוויכוח שמתלהט לא כדאי להגיב מיד, ואיזה מנגנון הושאל מהכנסייה הקתולית לדיונים בהנהלה? ● פופקורן

רני פלאוט / צילום: רמי זרנגר

עם משקיעים חזקים ואישור מהרשות האמריקאית: הישראלי שהגשים את חלום המכונית המעופפת

הוא יעלה רק מיליון דולר, יחנה מאחורי הבית, לא ידרוש רישיון טיס ויחסוך את הפקקים ● הכלי האווירי שפיתח הסטארט־אפ הישראלי Air מתכנן לעשות מהפכה בתעופה הפרטית - וכבר קיבל אישור פורץ דרך מהרשויות בארה"ב ● "באוגוסט המטוסים שלנו עשויים לרחף בנתיבי האוויר של מסוקים וססנה" ● האם מה שנראה כמדע בדיוני עומד להתממש?