על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● הטלגרף: "גרמניה ניסתה להשמיד את היהודים, והיום ביטחונה תלוי בהם"
● דיווח: גרמניה תסיר בשבוע הבא את אמברגו הנשק על ישראל
1"חביבת השווקים": בבלומברג מחמיאים לכלכלת ישראל
בעוד שישראל זוכה לסנקציות בינלאומיות ולביקורת חריפה בעולם, "הנכסים של המדינה בת ה-77 מעולם לא היו מבוקשים יותר, על רקע שיאים חדשים של השקעות", נכתב בבלומברג בכתבה שכותרתה,"ישראל היא חביבת השווקים, בניגוד למחאות הבינלאומיות", שנכתבה על ידי מת'יו א' וינקלר, העורך הראשי לשעבר של בלומברג.
"מאחורי הנרטיב השולט של הפגנות ביותר ממאה מדינות מסתתרת התנהגותם של המניות והאג"ח שלה, בצירוף התחזקות חסרת תקדים של השקל ב-2025, מה שהפך את התאגידים הישראליים לפרס הגדול ביותר בזירה הגלובלית", נכתב.
"בסך הכל, אנשים מחוץ לישראל התחייבו להוציא לפחות 60 מיליארד דולר, שיא מאז החלו לאסוף נתונים כאלה ב-1998, כדי לרכוש יותר מ־85 חברות, לפי נתונים שהרכיבה בלומברג. הפרמיה הממוצעת ששולמה, 56%, היא כפולה מהממוצע בשאר העולם. בין העסקאות נכללת הסכמתה של פאלו אלטו נטוורקס, שבסיסה בקליפורניה, לרכוש את חברת הסייבר הישראלית סייברארק בסכום של כ-25 מיליארד דולר, וכן התחייבותה של קרן הפרייבט אקוויטי אדוונט אינטרנשיונל, שבסיסה בבוסטון, לשלם 2.5 מיליארד דולר - פרמיה של 64%, עבור יצרנית התוכנה הישראלית סאפיינס", נכתב.
"עסקאות אלה מדגישות את עוצמתה הטכנולוגית של ישראל כמעצמת חדשנות ואת דירוגה הבלתי סביר במקום הראשון בעולם, במדד השקעה במחקר ופיתוח (R&D), מבין 2,247 החברות ברשימת בלומברג וורלד (Bloomberg World Index)", נכתב.
"תחייתה הכלכלית של ישראל לאחר מלחמותיה עם חמאס, חיזבאללה ואיראן משתקפת בציפיות לצמיחה כלכלית מהירה יותר. התוצר המקומי הגולמי צפוי לצמוח ב-4.3% ב-2026, יותר מפי שניים מהממוצע של 34 המדינות המפותחות וכקצב הצמיחה המהיר ביותר בקבוצה, לפי תחזיותיהם של 16 כלכלנים שהגישו את תחזיותיהם לבלומברג, והם גם צופים שישראל תתפוס את המקום הראשון ב-2027 עם צמיחה של 3.8% בתמ"ג", נכתב.
"כל זה הופך את התאגידים הישראליים לגלובליים יותר מאי פעם בהיסטוריה שלהם", נכתב.
מתוך בלומברג, מאת מת'יו א' וינקלר. לקריאת הכתבה המלאה.
2איראן מגדילה את ארסנל הטילים שלה, ולישראל יש סיבה לדאגה
בעוד הפסקת האש הזמנית בין ישראל לבין איראן ממשיכה להישמר, "טהרן אינה מסתירה את כוונתה להרחיב את ייצור הטילים", ונראה כי האיראניים ממשיכים לחזק את מלאי הטילים הבליסטיים. "באוקטובר דיווחו מקורות מודיעין אירופיים שאיראן אכן בונה את תוכנית הטילים הבליסטיים שלה", נכתב בנשיונל אינטרסט.
"על פי הדיווחים, כמה משלוחים של נתרן פרכלורט נמסרו לנמל בנדר עבאס באיראן מסין. כימיקל זה חיוני לייצור הדלק המוצק המניע את מלאי הטילים הקונבנציונליים של איראן, מה שהופך את המשלוחים הללו לסוגיה מטרידה במיוחד. בעוד שהפרותיה של טהרן את התחייבויותיה במסגרת האו"ם אינן דבר חדש, ההתמקדות של המשטר במילוי מחדש של מלאי הטילים שלו מהווה איום ישיר על ישראל בעקבות המלחמה", נכתב.
בן טלבלו, חוקר בכיר בקרן להגנת הדמוקרטיות (FDD), תיאר כיצד איראן משלבת את הלקחים שנלמדו מן העימות האחרון של טהרן עם ישראל. "הרפובליקה האיסלאמית גם למדה איך לירות פחות ולקבל יותר אפקט - בהתאם למטרות, למיקום ולרצף הירי, או נוסחת השיגור, שהמשטר יישם כשהוא ירה מבסיסים מרוחקים יותר במזרח איראן במהלך מלחמת 12 הימים". והוסיף, "אין ספק שהמשטר רוצה לשפר את הקטלניות של כוח הטילים שלו".
"ברור שהעדפתה של טהרן להרחבת מערך הטילים שלה רק הולכת וגוברת, וסוללת את הדרך לעימות עתידי עם ישראל", נכתב.
מתוך הנשיונל אינטרסט, מאת מאיה קארלין. לקריאת הכתבה המלאה.
3חמאס מתחזק בעזה ומקשה על המשך תוכנית טראמפ
"הפופולריות של חמאס עלתה מעט בקרב פלסטינים ברצועת עזה מאז הפסקת האש, לאחר ירידה במהלך המלחמה, מגמה שמציבה אתגר לתוכניתו של הנשיא דונלד טראמפ להביא שלום לרצועה באמצעות פירוק הזרועות של הארגון", נכתב בוול סטריט ג'ורנל.
חמאס אהוד על הציבור במיוחד בגלל שהוא משרה "סדר וביטחון" ברצועה, "אף שרבים מתושבי עזה רואים בעין לא טובה את הארגון המוכר כארגון טרור על ידי ארה"ב ולא אוהבים לראות אותו משיב את שליטתו, פלסטינים קיבלו בברכה את הירידה בפשיעה ובביזה", נכתב.
חאזם סרור, בן 22, איש עסקים מהעיר עזה, אמר לוול סטריט ג'ורנל "גם מי שמתנגד לחמאס, רעיון הביטחון הוא משהו שאנשים רוצים. הייתה לנו קריסה ביטחונית עם גניבות, בריונות ואנרכיה. אף אחד לא הצליח לעצור את זה חוץ מחמאס, ולכן אנשים תומכים בהם".
"הירידה בפשיעה והמשך התמיכה בהתנגדות לישראל אפשרו לחמאס לשקם את תדמיתו ולהדק את שליטתו ברצועה, כאשר פלסטינים רבים תופסים כעת את הארגון באופן פרגמטי יותר, לפי סוקרי דעת קהל, אנליסטים ופלסטינים ברחבי עזה", נכתב.
בסקר שפורסם בחודש שעבר על ידי המרכז הפלסטיני למדיניות ולמחקרי סקרים, "51% מתושבי עזה שנשאלו הביעו עמדות חיוביות כלפי תפקודו של חמאס במהלך המלחמה - עלייה מ־43% במאי ומ-39% לפני קצת יותר משנה".
אולם "רבים מתושבי עזה עדיין מתוסכלים מחמאס ומזועזעים מדיכויו האלים". מוחמד בורנו, בן 33, פעיל אנטי־חמאס, אמר לוול סטריט ג'ורנל כי "חמאס הם אלה שיוצרים את הכאוס הזה. מנקודת המבט שלהם זה נקרא שמירה על הביטחון, אבל ביטחון אמיתי לא יכול להיות מושג באמצעות ברוטליות".
הסכנה כעת היא ש"העלייה בתמיכה הפלסטינית בחמאס עלולה לסבך את המאמצים לעבור לשלב השני של תוכנית טראמפ, הקורא לכך שחמאס יתפרק מנשקו ויוותר על כל תפקיד בממשלת עזה העתידית, בתמורה לנסיגת כוחות צה"ל והחלפתם בכוח בינלאומי שיאכוף את הביטחון".
מתוך הוול סטריט ג'ורנל, מאת סודארסן רגאוואן וסוהא מעאיה. לקריאת הכתבה המלאה.
4בישראל מתקשים להתאושש: "חברה שלמה בטראומה"
"המלחמה הארוכה בעזה הגיעה לסיומה, אבל העימות הפנימי על שאלת האחריות בישראל בקושי יצא לדרך", נכתב ב-CNN.
הממשלה החליטה השבוע להקים ועדת חקירה "עצמאית" שתחקור את ה-7 באוקטובר ועדיין מסרבת "להקים ועדת חקירה ממלכתית רשמית שתבדוק את הכשלים הביטחוניים והמודיעיניים שאפשרו לחמאס להרוג יותר מ־1,200 ישראלים ולחטוף למעלה מ-250".
לאחר ההחלטה, קואליציה של משפחות שכולות ושורדים כינו את הוועדה "פוליטית" והכריזו על המשך המאבק. לפי ה-CNN ראש הממשלה בנימין נתניהו "הפך את העימות של ממשלתו עם מערכת המשפט בישראל שקדם למלחמה בעזה, למגן מפני הקריאות לאחריות, בטענה שהאמון הציבורי בוועדת חקירה ממלכתית נמוך משום שהיא כפופה לסמכות בית המשפט העליון".
"למשפחות שאיבדו את יקיריהן ב-7 באוקטובר, בדיקות טכניות אינן תחליף לחשבון נפש לאומי", נכתב.
הילה אביר, שאחיה לוטן נרצח בפסטיבל נובה, אמרה ל-CNN "כל מוסד חוקר את עצמו. זו לא אחריות. אנחנו צריכים ועדה אמיתית, עצמאית, שמפרסמת את ממצאיה ומביאה לשינוי, כדי שלעולם לא נתעורר לעוד 7 באוקטובר. אנחנו מתעוררים כל בוקר ועדיין לא מרגישים בטוחים. זה צריך להדאיג כל ישראלי".
גם באקונומיסט כתבו כי השנתיים האחרונות "שינו את הדרך שבה העולם רואה את ישראל. אבל מתקפות חמאס באוקטובר 2023 וכל מה שבא בעקבותיהן שינו גם את תחושתם של ישראלים כלפי מדינתם. חלקם שואלים אם עתידם עודנו בישראל".
בנוסף, נכתב כי "ישראל מצויה במשבר נפשי לאומי". דורון סבתו, עובד סוציאלי שמנהל תכנית התנדבותית בתחום בריאות הנפש אמר לאקונומיסט: "ההתמקדות בטראומה קרבית ובהתאבדויות חיילים מחמיצה את הבעיה הגדולה יותר; לצה"ל יש את המשאבים להתמודד עם זה". לדבריו," נדרשת תגובה רחבה בהרבה בתוך החברה הישראלית". פסיכולוג צבאי שהתראיין אמר: "הזנב הארוך של המלחמה הזו הוא חברה שלמה בטראומה".
מתוך ה-CNN, מאת טל שלו. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך האקונומיסט. לקריאת הכתבה המלאה.