ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר, ח''כ חנוך מילביצקי ונשיא בית המשפט העליון יצחק עמית / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת, כדיה לוי
קרוב לשנה אחרי שעבר בכנסת, החוק שהטיל הגבלות דרמטיות על העצמאות התקציבית של לשכת עורכי הדין קיבל בשבוע שעבר כרטיס צהוב מבג"ץ. במרכז החוק שהקפיאו השופטים עד להחלטה סופית בעניינו: קיצוץ מיידי של 20% בדמי החבר שגבתה הלשכה מעורכי הדין ב-2025 ואיסור עליה להשתמש בדמי החבר לצורך מימון פעילותה הציבורית.
החוק נולד אחרי שעו"ד עמית בכר נבחר ביוני 2023 לראשות לשכת עורכי הדין ברוב של 73%, והלשכה בהובלתו אימצה קו תקיף נגד המהלכים שמוביל שר המשפטים יריב לוין לפגיעה במערכת המשפט.
● חמש שנים אחרי שהצטרף למשרד פישר, עו"ד אלדד כורש עוזב
● לשכת עורכי הדין: החוק לקיצוץ דמי החבר הכניס אותנו לסחרור כלכלי, תקציב 2026 בסכנה
● היועמ"שית על הגבלת תקציב לשכת עורכי הדין: חוק פוליטי שיפגע בעצמאותה
לפי יוזמי החוק, ובראשם ח"כ חנוך מילביצקי ויו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, אשר זכו לתמיכה מלוין, החוק אמור היה להפחית את דמי החבר ב-50% החל מ-2026 ולהגביר את כוחם של המחוזות בלשכה. שר המשפטים כתב לבג"ץ כי החוק נועד "למנוע גביית דמי חבר מופרזת ושימוש לרעה בכספים, לצד מתן הגנה לוועדי מחוזות הלשכה מפני פגיעה בהם מסיבות פוליטיות על-ידי הנהגת הלשכה הארצית".
אך בלשכה הסבירו כי גובה דמי החבר כלל לא היה משתנה, ואולי אף עולה, שכן החוק בסך-הכול שינה את הייעוד של הכסף וסרבל את מנגנון ההקצאה שלו. כך, מחוזות הלשכה - אשר חלקם נשלטים בידי המתנגדים לבכר - היו נהנים לפי החוק מתקציבים גדולים יותר, פשוט כי הם מזוהים פוליטית עם הממשלה, והלשכה הייתה נדרשת למשוך את המימון מפעילות כגון חוות-דעת בהליכי חקיקה והשתלמויות מקצועיות.
נערכו לתרחיש פסימי
כעת, בעקבות החלטת בג"ץ, השינויים הללו יורדים מהפרק - לפחות לעת עתה. על רקע הקפאת החוק, המועצה הארצית של הלשכה פתחה השבוע את הדיונים בהצעת התקציב ל-2026. זה צפוי לעמוד על כ-85 מיליון שקל, בהתאם למתכונת שהייתה נהוגה לפני החוק, כלומר מבלי לכלול שינויים בדמי החבר ובפעילות הציבורית.
בחודש הקרוב יתקיימו דיונים בהסתייגויות לתקציב, ובסופם צפויה המועצה לאשרו.
ערב החלטת בג"ץ, בלשכה נערכו לתרחיש פסימי של כניסה לגירעון כתוצאה מהאיסור לממן חלק מהפעילות הקיימת, ואף החלו ליישם תוכנית התייעלות שכללה פיטורים של כ-15 עובדים. דמי החבר שגובה כיום הלשכה, שבה חברים כ-80 אלף עורכי דין, עומדים על כ-66 מיליון שקל בשנה, המהווים יותר מ-70% מתקציבה השנתי. רוב עורכי הדין משלמים סכום שנתי של 966 שקל, וזאת אחרי הנחה עבור תשלום מוקדם של הסכום המקורי, העומד על 1,112 שקל.
כעת, בלשכה מקווים כי לא יהיה צורך בפיטורים נוספים. עם זאת, ולנוכח העובדה שהחלטת בג"ץ היא זמנית, וטרם הוברר מה יעלה בסופו של דבר בגורל החוק - בלשכה מעדיפים להימנע מלהתחייב לכך.
בבית הפרקליט בתל אביב, מקום מושבה של הלשכה, נשמעת אפוא אנחת רווחה, לצד זהירות והימנעות מחגיגות. נראה כי מביאים שם בחשבון שהמאבק חסר התקדים שאליו נקלעה הלשכה על עצם קיומה טרם הוכרע.
כדי להבין את הגישה הזהירה הזו, רצוי לצלול לתוך ההחלטה של בג"ץ. נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, והשופטים נעם סולברג ודפנה ברק-ארז הוציאו נגד החוק צו על-תנאי וצו ביניים, המקפיאים את יישומו עד להחלטה סופית בעתירה שהגישה נגדו הלשכה. הוחלט גם להאריך את תוקף הצו הארעי שהוציאה השופטת יעל וילנר בפברואר האחרון, ואשר התיר ללשכה שלא להחזיר בינתיים את דמי החבר שכבר גבתה ב-2025.
מהצו על-תנאי עולה כי בג"ץ שוקל לדחות את כניסתו של החוק לתוקף עד אחרי הבחירות הבאות למוסדות לשכת עורכי הדין, המתוכננות ל-2027. זאת, על רקע החשש שלחוק יש מניע פרסונלי נגד עו"ד בכר והמחנה שהוא מוביל. המהלך של השופטים מזכיר במובן זה את החלטת בג"ץ לדחות עד אחרי הבחירות הבאות לכנסת את כניסתו לתוקף של החוק נגד הוצאתו האפשרית לנבצרות של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
"התיקון לחוק מכוון באופן פרסונלי נגד יו"ר הלשכה והמועצה בהרכבה הנוכחי, אחרי שאלה זכו לרוב עצום, ובאופן שמהווה שינוי של כללי המשחק, לאחר שהמשחק כבר הוכרע, והתוצאות ידועות". כך אומר עו"ד תומר ויסמן, שותף במשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו, שייצג את הלשכה בבג"ץ. לדבריו, "זה מהלך אנטי-דמוקרטי מובהק, וזה ההסבר לכך שהשופטים בוחנים את דחיית התחולה של התיקון".
בכר עצמו צייץ ברשת X בעקבות החלטת בג"ץ: "לוין-רוטמן ומילביצקי ניסו לנקום בלשכת עורכי הדין ובי באופן אישי בשל העמידה הנחושה נגד ההפיכה המשטרית וחיסול הדמוקרטיה".
"החלטה חסרת תוקף"
רכיב נוסף בחוק קובע כי הלשכה תהיה רשאית לגבות תשלומי רשות מעורכי דין שיהיו מעוניינים בכך כדי לממן את פעילותה הציבורית. אלא שהקצאת תשלומי הרשות תחייב לפי החוק את הסכמתם של כל ראשי המחוזות בלשכה, אשר חלקם מזוהים כאמור עם האופוזיציה לבכר. בג"ץ דורש כעת לנמק מדוע זכות הווטו הזו לא תבוטל או תתוקן. עוד עולה מההחלטה כי השופטים שוקלים להורות בהמשך על ביטול מוחלט של הדרישה לקיצוץ של 20% בדמי החבר ל-2025 - קיצוץ שהוקפא בשלב זה.
דווקא האיסור על מימון הפעילות הציבורית באמצעות דמי החבר לא נכלל מפורשות בצו של בג"ץ, אך גם הסעיף הזה צפוי להידחות, אם יוחלט לדחות את תחולת החוק כולו עד אחרי הבחירות הבאות בלשכה.
בינתיים, אם נדרשה הוכחה נוספת לכך שהמאבק סביב הלשכה רחוק מלהסתיים, הרי שבקואליציה כבר מאותתים כי החלטת בג"ץ איננה סוף פסוק. ח"כ רוטמן צייץ כי ההחלטה "בטלה וחסרת תוקף", וכי "אם דמי החבר לא יוטלו בהתאם לחוק שקבעה הכנסת, אין שום סיבה לשלם אותם". רוטמן הוסיף כי קיימת "הצדקה מוסרית לכל מי שיחליט לא לשלם את דמי החבר".
ח"כ מילביצקי הגיב להחלטה בקריאה לחדש את קידום הצעת החוק שלו לביטול לשכת עורכי הדין, שעברה בקריאה טרומית בקיץ 2023. לפי ההצעה, במקום הלשכה תקום "מועצת עורכי הדין", הנשלטת על-ידי הקואליציה ושר המשפטים. דומה אפוא כי החלטת בג"ץ אומנם בלמה לעת עתה את הפגיעה בתקציב הלשכה, אך המהלכים לפגוע בעצמאותה עלולים דווקא לעלות מדרגה בקרוב.