מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות
הפסקת האש בעזה שנכנסה לתוקף לפני קצת יותר מחודש פתחה מחדש את הדלת עבור החברות הביטחוניות הישראליות, ונתנה את האות לסגירת שורה של עסקאות ענק. כך, בתוך שעות ספורות, הגיעו שתי בשורות משמעותיות בתחום.
● 2.3 מיליארד דולר: אלביט הודיעה על עסקת ענק עם לקוח בינלאומי
● החברה הישראלית שהחלה לייצר מל"טים מתאבדים במרוקו
ראשית הודיעה אלביט על עסקה בקנה מידה היסטורי, בהיקף של 2.3 מיליארד דולר, עם "לקוחה בינלאומית". בחברה הביטחונית שמרו את הקלפים קרוב לחזה, ורק ציינו כי מדובר בעסקה לתקופה של שמונה שנים. מניית החברה קפצה בת"א בשיעור של 8%, ומתחילת השנה היא מציגה תשואה של מעל 77%.
כמעט במקביל, הודיע דובר בממשלה כי גרמניה מתכוונת להסיר את אמברגו הנשק החלקי שהוטל על ישראל בקיץ האחרון. מנתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) עולה כי בין השנים 2024-2020, גרמניה דורגה במקום השני של ספקיות האמל"ח של ישראל (33%) - לאחר ארה"ב (66%). באוגוסט האחרון החליט במפתיע קנצלר גרמניה פרידריך מרץ להקפיא משלוחי נשק וחוזים ביטחוניים חדשים לישראל, אם הם עלולים להיות בשימוש ברצועת עזה. מרץ נימק את המהלך בהחלטה של ממשלת ישראל אז להתקדם עם המלחמה לשלב נוסף, ובמצב ההומניטרי ששרר ברצועת עזה.
בשל העובדה כי גרמניה מספקת גם מנועים לטנקים ולנגמ"שים, פגזים לטנקים - ולא רק צוללות וכלי שיט - ההחלטה אז נחשבה לבעלת פוטנציאל לפגיעה במוכנות של צה"ל. אך ההחלטה החריפה גם סייעה לגרמניה להימנע מצעדים אחרים נגד ישראל, כולל הגנה על הסכם הסחר של ישראל ברמת האיחוד האירופי, בנימוק שיש לשמור את אמצעי הלחץ לתחומים רלוונטיים בלבד, כמו נשק. בסוף השבוע האחרון דחה בית משפט בברלין שוב עתירות שהוגשו נגד יצוא נשק לישראל, ואמר כי הדבר תלוי בשיקוליה של הממשלה. כעת הקנצלר צפוי להוביל את ביטול ההחלטה בישיבה הקרובה של הממשלה.
השקעות ענק של יוון
בחברות הביטחוניות מאותתים כי לא מדובר בבשורות האחרונות, וצופים התפתחויות נוספות כבר בקרוב.
נראה כי העסקה הנוכחית של אלביט משקפת מגמה של שחרור "קפיץ" של עסקאות גדולות, שהבולטת שבהם היא עם יוון. לפי דיווחים במדינה, מגעים לעסקה אסטרטגית בין הממשלות הושהו במהלך השנה בשל המצב הרגיש, וכעת, כפי שדווח בסוכנות רויטרס ביום שישי האחרון, היוונים מעוניינים לסגור עסקת ענק עם ישראל, בסך כ־3.5 מיליארד דולר לרכש מערכות הגנה אווירית וארטילריה. זהו סכום ששווה לעסקה ההיסטורית של מכירת חץ 3 לגרמניה ב־2023. "אנחנו רוצים לרכוש 36 מערכות ארטילריה מדגם PULS, מערכות נ"מ ומערכות נגד כטב"מים", סיפר בכיר יווני. "המשא ומתן יואץ בחודש הבא".
בצל האיום הטורקי, יוון מתכוונת להשקיע 33 מיליארד דולר ברכש ביטחוני עד 2036. במסגרת זאת, לפי רויטרס, 36 מערכות הארטילריה של אלביט צפויות לעלות כ־755 מיליון דולר. PULS היא מערכת שמספקת פתרון מקיף, שמסוגל לשגר רקטות לא מונחות, חימושים מדויקים וגם טילים בטווחים שונים. המשגר מותאם באופן מלא לפלטפורמות קיימות, גלגליות או זחליות, ובכך מאפשר הפחתה משמעותית בעלויות התחזוקה וההכשרה, תוך שניתן לפגוע עימו במטרות בטווח מקסימלי של 300 ק"מ.
את חלק הארי מעסקת הענק צפוי לתפוס רכש מערכות הגנה אווירית ברק MX מהתעשייה האווירית, וספיידר וקלע דוד מרפאל. מערכת ברק MX תומכת במכ"מים ומשגרים שונים לכיסוי נגד מטוסי קרב, מסוקים, מל"טים, טילי שיוט, טילי קרקע-אוויר וטילי קרקע-קרקע. את מערכת ספיידר של רפאל הציגה החברה הישראלית לפיקוד הבכיר של חיל האוויר היווני בחודש אפריל אשתקד. המערכת, שזכתה גם להתעניינות מלקוחות נוספים כמו קניה, כבר נמצאת בשימוש של כמה מדינות - בהן צ'כיה. ספיידר היא מערכת הגנה, שמספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים ואל מול מגוון איומים אוויריים, לרבות מל"טים, מטוסים, מסוקים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים.
מעל ברק MX בשכבת הביניים וספיידר בשכבה הנמוכה מיועד להיות ממוקם קלע דוד, שנמכרה באוגוסט 2023 לפינלנד תמורת כ־316 מיליון אירו. המערכת בעלת טווח של עד 300 ק"מ, ומהירות של 2.55 ק"מ בשנייה (7.5 מאך). הצלחת קלע דוד הביאה את מערכת הביטחון להחליט במאי אשתקד על הוצאה מפעילות של סוללות הפטריוט ("יהלום") האמריקאיות. ההחלטה נבעה בין השאר מכך שקלע דוד היא מערכת ארצית - כלומר מערכת אחת מכסה שטח של מדינה - בעוד שפטריוט מתבסס על סוללות שמכסות אזור מסוים בלבד.
מיזמים משותפים בחו"ל
אחת משיטות הפעילות היעילות ביותר של החברות הישראליות היא על בסיס חברות בנות ומיזמים משותפים בחו"ל. כך, לדוגמה, לפני כחודש החליט צבא גרמניה לרכוש טילי ספייק מתוצרת רפאל בעסקה בהיקף של כ־2 מיליארד אירו. סדרת טילי הנ"ט המתקדמת, שנחשבת לאחת המבוקשות בעולם, מיוצרת על ידי חברת יורוספייק - מיזם משותף שהוקם ב־2004 ומאגד את רפאל הישראלית (20%) עם שתי ענקיות הביטחון הגרמניות ריינמטאל ודיהל (40% כל אחת).
המודל של יורוספייק, כפי שהסביר לגלובס באוקטובר האחרון צבי מרמור, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת יבשה וים של רפאל, מאפשר לחברה להתמודד עם אילוצים גיאופוליטיים בשווקים זרים. "יש גיאופוליטיקה שמשפיעה על היכולת למכור ועל הצורך בפתרונות מקומיים, כשיש לה יתרון שהיא לא מוכרת כחברה ישראלית".