בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock
הכנסת אישרה אמש (ב') בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית המסמיכה את בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים כחלק מהליך גירושים, גם ללא הסכמה מצד שני ההורים. 53 חברי כנסת הצביעו בעד הצעת החוק, ו-38 הצביעו נגדה. החוק עבר במתכונת של הוראת שעה זמנית לתקופה של שנתיים, עד לגיבוש המלצותיה של ועדה שהקים הרב הראשי דוד יוסף לבחינת הנושא.
● בג"ץ נתן זריקת עידוד ללשכת עורכי הדין, שעשויה לחטוף מכה ממקום אחר
● ראש צוות השרים לסמכויות ועדת החקירה לאירועי ה-7 באוקטובר: יריב לוין
לפי הצעת החוק, ניתן יהיה לכרוך את נושא המזונות לילדים בתיק גירושים שנפתח בבית הדין הרבני, גם אם הדבר נעשה על-ידי אחד ההורים בלבד וללא הסכמת ההורה השני. במצב זה, וכאשר תיק הגירושים נפתח קודם לכן בבית הדין הרבני, ההורה השני לא יוכל לבקש מבית המשפט האזרחי לענייני משפחה לדון בנושא המזונות לילדים.
ברקע הפסיקה מצוי מרוץ הסמכויות המתקיים לאורך שנים בין בתי המשפט לענייני משפחה לבתי הדין הרבניים. לפי הדין בישראל, שני הפורומים הללו רשאים לדון בתביעות הנלוות להליך הגירושים, ומה שיכריע ביניהם הוא העיתוי - כלומר, לאיזה בית משפט הוגשה לראשונה התביעה שבמחלוקת.
ב-2019 קבע בית המשפט העליון כי במקרה שאין הסכמה על הערכאה בין ההורים, וגם אם אחד מהם פנה ראשון לבית הדין הרבני, הסמכות בנושא מזונות ילדים לא תהיה נתונה לבית הדין אלא לבית המשפט האזרחי לענייני משפחה. זאת, בהסתמך על הלכת שרגאי שפסק העליון ב-1969, ואשר אוסרת על בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים כחלק מתביעת גירושים.
בפסק דין נוסף של העליון מפברואר 2025 קבעו השופטות יעל וילנר ורות רונן בדעת רוב כי הלכת שרגאי עודנה בתוקף. לפי ההלכה, החריגים היחידים לדיון בבית הדין הרבני במזונות ילדים הם במקרה ששני ההורים הסכימו לכך או שמדובר בתביעה שהגיש אחד ההורים להשבת כספים שהוציא.
השופטת רונן קבעה בפסק הדין כי "מערכת בתי הדין אינה אמורה (בהיעדר הסכמה בין בני הזוג) להכריע בסכסוכים בין בני זוג שאינם חלק אינטגרלי מסכסוך הגירושים שלגביו יש להם סמכות ייחודית. סכסוכים אלה הם בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, אשר חזקה עליו שיפסוק בהם לפי הדין, ולא תוך העדפה מובנית לזכויותיהן של הנשים או לאלה של הגברים".
השופט נעם סולברג פירש בדעת מיעוט באופן שונה את הלכת שרגאי, כך שבתי הדין הרבניים יוכלו לדון בתביעת מזונות אם מדובר בתביעה מטעמו של הילד, שהוגשה כחלק מתביעת השבה רחבה.
"חשש מהחרפת מרוץ הסמכויות"
החוק שאושר אמש עוקף אפוא את פסיקת בג"ץ. בדיון שקיימה ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בהצעת החוק, ציינה עו"ד נועה ברודסקי לוי מהייעוץ המשפטי של הוועדה את "החשש מפני החרפת מרוץ הסמכויות" וכן את "החשש לסחטנות גט ולפגיעה בילדים בעקבות כך". זאת, לנוכח האפשרות שהסמכת בתי הדין הרבניים לדון במזונות הילדים תגביר את יכולתם של גברים להפעיל לחץ על נשים המעוניינות לקבל מהם גט, ותוביל לפגיעה בטובת הילדים.
הצעת החוק עברה כחלק מעסקה עם המפלגות החרדיות, אשר פרשו מהקואליציה במחאה על כך שחוק הגיוס איננו מקודם. לפי ההסכמות עם המפלגות החרדיות, הן תמכו בהצעת החוק בנושא מזונות הילדים, בתמורה לתמיכתן בהצעת חוק השידורים שהוביל שר התקשורת שלמה קרעי. הצעת חוק השידורים עברה לפני שבועיים בקריאה ראשונה בכנסת בתמיכת המפלגות החרדיות.