בעקבות פנייתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לנשיא המדינה יצחק הרצוג, בה ביקש לחון את ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש האופוזיציה יאיר לפיד פרסם ברשת איקס: "תזכורת: החוק הישראלי קובע שהתנאי הראשון לקבלת חנינה הוא הודאה באשמה והבעת חרטה על המעשים". האם זה מה שהחוק אומר?
● חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?
● זן חדש של ועדות חקירה? החלטת ממשלה לא תספיק
● עובד מדינה מסרב להתייצב בכנסת? אין הרבה מה לעשות בעניין
סמכות החנינה מוסדרת בספר החוקים רק בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה, שקובע בפשטות: "לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על־ידי הפחתתם או המרתם". חוק היסוד לא מפרט מעבר לכך ולא דורש תנאים מסוימים.
אם כן, אין בחוק הישראלי התייחסות לצורך להודות באשמה. על כך גם מוסיף מאמר של ד"ר דנה בלאנדר למכון הישראלי לדמוקרטיה: "ככלל, חנינה היא מעשה של חמלה וצדק הנעשה משיקולים לגופו של אדם ובהתחשב בנסיבות הייחודיות והאישיות של כל מבקש חנינה. לכן אין תנאים מוקדמים לחנינה, והחוק אינו קובע מה צריכים להיות שיקוליו של הנשיא בבואו לדון בבקשות החנינה (...) אין חוק הדורש הודאה באשמה כתנאי לחנינה. החנינה יכולה להינתן גם לאדם העומד על חפותו, והיא נועדה לאפשר מחילה, תיקון או שיקום - לא לבחון אשמה או חפות".
עו"ד אודית קורינלדי־סירקיס, לשעבר יועמ"שית בית הנשיא, מזכירה כי אומנם הנשיא זוכה לחסינות, ולא ניתן לתקוף אותו ישירות בבג"ץ, אך לדבריה זה לא אומר שאי־אפשר לתקוף את מעשיו באמצעות "תקיפה עקיפה" של החלטת החנינה. יחד עם זאת, צריך לציין שבית המשפט חזר וקבע כי היקף ההתערבות בהחלטות החנינה של הנשיא הוא מצומצם עד מאוד.
מה בכל זאת אפשר לזקוף לזכותו של לפיד? חוק היסוד מקנה לנשיא "סמכות לחון עבריינים", קרי מי שהורשעו בדין. כלומר, ייתכן שלפי פרשנות משפטית מסוימת, אפשר לטעון כי יש צורך שנתניהו יודה באשמה כדי שיוכל להיחשב לעבריין.
אבל זה לא כל־כך פשוט. כפי שמראה ד"ר בלאנדר, במקרים נדירים ניתן להעניק חנינה גם תוך כדי ההליך המשפטי. כך היה בפרשת קו 300 משנות ה־80, בה לאנשי השב"כ המעורבים ניתנה חנינה עוד בטרם העמדה לדין. כחלק ממתן החנינה, אנשי השב"כ הודו באשמה, וראש הארגון התפטר. כשהמקרה הובא לפתחו של בג"ץ, הוחלט שם כי הנשיא מוסמך לתת חנינה עוד לפני הרשעה, אך רק כ"סמכות חריגה שיש להפעילה רק כשסתום ביטחון". בהתאם, הנחיית יועמ"ש 4.4000 קובעת כי "טיפול בבקשות טרם הרשעה לא יהיה אלא במקרים נדירים".
מטעם ראש האופוזיציה יאיר לפיד לא נמסרה תגובה.
השורה התחתונה: דברי לפיד לא נכונים. בחוק לא מפורטים תנאים לבקשת חנינה, ולנשיא נתון שיקול־דעת רחב בנושא. בהתאם, לא נדרשת הודאה באשמה, וחנינה יכולה להינתן גם למי שעומדים על חפותם - ובמקרים נדירים אף למי שטרם הורשעו.
תחקיר: אוריה בר-מאיר
*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הורשע, ועומדת לו חזקת החפות.
