עובד מדינה מסרב להתייצב בכנסת? אין הרבה מה לעשות בעניין

המושג

זימון לכנסת: כחלק מסמכויות הפיקוח של הכנסת, הוועדות רשאיות לקרוא לנושאי משרה להתייצב בפניהן.

ההקשר האקטואלי

לאחרונה הועלתה הצעת חוק על ידי ח"כ עמית הלוי מהליכוד, שמבקשת להקנות לוועדות הכנסת סמכות לזמן עובדי ציבור ולהטיל עליהם קנסות כספיים אישיים על אי־התייצבות. ברקע ניצבים ביקורת מצד גורמים פוליטיים על נושאי משרה בשירות הציבורי שלא התייצבו בוועדות הכנסת למרות זימון מצד הוועדות, והשסע המתרחב בין הדרג הפוליטי למקצועי.

● סמוטריץ' מכחיש, אבל הוא בהחלט זכה להערה שלילית בדוח המבקר
● כותבים ברשת על מניות? אחת המדינות הגדולות בעולם תדרוש מכם רישיון

חובת התייצבות?

סעיף 21(ב) לחוק יסוד: הכנסת מסמיך את ועדות הכנסת לזמן נושאי משרה ולחייבם במסירת מידע, אולם מלשון חוק היסוד והתקנון לא משתמעת בבירור חובת המזומן להופיע (והוא מאפשר לשר או לראש הגוף הממונה להודיע לוועדה כי הוא יופיע בפניה במקום האדם שזומן).

לענייננו, כיום לא מופקדות בידי הוועדות סנקציות נגד מי שלא הופיעו בפניהן לאחר זימונם או שמסר להן מידע שקרי. הסמכות היחידה הקיימת היא משמעתית, ואף היא לא מופיעה בחוק היסוד אלא בתקנון הכנסת. ההצעה שהועלתה לאחרונה מבקשת להיכנס לפער הזה, אולם היא מפנה את כוח הפיקוח דווקא כלפי הדרג המקצועי, במקום כלפי השרים, שהם נושאי האחריות הפוליטית לתפקוד משרדם.

טיפול בכשלים

אבל גם אם הנושא של התייצבות עובדי מדינה בוועדות הכנסת נוגע בנקודה נכונה, התופעה שדורשת טיפול רחבה בהרבה. למעשה, יש גורמים מבניים משמעותיים יותר שמחלישים את יכולת הכנסת לבצע פיקוח אפקטיבי על פעילות הממשלה.

במה מדובר? מספר הוועדות גדול מדי, תחומי העיסוק אינם מוגדרים היטב, ומשרדי הממשלה נדרשים לענות במקביל לכמה ועדות על אותם נושאים. רבים מחברי הכנסת חברים בשלוש ובארבע ועדות, מה שמוביל לנוכחות חלקית ולחוסר התמחות. המעטפת המקצועית מצומצמת, והוועדות חסרות סמכויות אמיתיות, אין יכולת לדרוש מסמכים, לאכוף התייצבות או לקבוע מנגנוני דיווח.

למנגנון הפיקוח הפרלמנטרי נדרשים תיקונים רבים ומקיפים, ניתן לראות כי יוזמות רבות קמות מהשטח. הצעות בעניין חיזוק הכנסת מופיעות בדוח "ממשל נאמן", שאיגד צוות מומחים רב־תחומי מטעם המרכז להעצמת האזרח; וכן מחקרה "כנסת תכליתית" של ד"ר בל יוסף ממכון "תכלית".

הדוחות מציעים טיפול שיטתי בכשלים המבניים: צמצום מספר הוועדות והתאמתן למבנה הממשלה, הגבלת מספר הוועדות שבהן מכהן ח"כ, צמצום הרכבי הוועדות, תוספת צוות מקצועי קבוע, הוספת יום עבודה לוועדות והקמת גוף רוחבי שיתאם את עבודת הפיקוח ביניהן. בנוסף ממליץ הדוח על הקמת ועדת משנה לענייני תקציב בכל ועדה מקצועית, הבאת הסכמים מדיניים מיוחדים לאישור הכנסת, הגבלת האפשרות לאשר תקציב דו־שנתי, וקביעה כי העברות תקציביות מעל 100 מיליון שקל יחייבו רוב מיוחד וקוורום בוועדת הכספים.

לקריאה נוספת:

● המוניטור מבאר מושגים: פיקוח פרלמנטרי
● המכון הישראלי לדמוקרטיה: זימון לוועדה של נושא משרה או ממלא תפקיד