גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"השמדת ערך עצומה": האם לאחר התחזקות השקל עדיין כדאי לנטרל את סיכון המט"ח ב־S&P 500

המשקיעים הישראלים בקרנות ובמסלולים מחקי מדד ה־S&P 500 פספסו השנה ובגדול, בעיקר בגלל התחזקות השקל מול הדולר ● האם כעת, כשהמטבע האמריקאי כה נמוך, עדיין מומלץ לנטרל את רכיב המט"ח בהשקעה? ● וגם: מה לעשות אם לא רוצים "להמר" על כיוון השקל־דולר?

לגדר או להיות חשוף למט''ח? / צילום: Shutterstock
לגדר או להיות חשוף למט''ח? / צילום: Shutterstock

לא פחות מ־290 מיליארד שקל הזרימו הישראלים בשנים האחרונות למסלולי החיסכון שמחקים את מדד S&P 500. אלא שלמרות ביצועים טובים של המדד האמריקאי המוביל, התשואות של החוסכים בו השנה גרועות, וחלשות אפ ילו מאג"ח ממשלתית וקרנות כספיות. מה הסיבה, האם יש דרך להתגונן מפני השינויים במט"ח או שאולי דווקא לא כדאי לעשות זאת?

הדולר קופץ מול השקל. למה זה קורה?
● "תיקון מתרחש בשווקים": אנליסטים מעריכים - האם הראלי בוול סטריט לא יגיע?

גם השנה המדד האמריקאי המוביל שמכיל את 500 החברות הגדולות בארה"ב, המשיך לעלות בצורה יפה והניב תשואה של 14% מתחילת השנה, מעל הממוצע הרב שנתי שלו (9%-10%), וזאת גם אחרי שנתיים של עליות חדות מאוד. התוצאה הזו מרשימה עוד יותר כשנזכרים בכך שבתחילת השנה המדד האמריקאי צלל ב־20% בעקבות תוכנית המכסים של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ.

אמנם, בגלל השיפור הדרמטי במצב הביטחוני של ישראל מאז מבצע הביפרים מול חיזבאללה ואחר כך המלחמה מול איראן, המספרים הללו מחווירים לעומת ביצועי המדדים בת"א (שמזנקים ב־44% מתחילת השנה), אך בפני עצמה התשואה בארה"ב טובה גם השנה.

סיכון המט"ח התממש והתשואה איכזבה

אלא שרוב התשואה הזו לא הגיעה לחוסכים הישראלים בגמל, בפנסיה ובקרנות הנאמנות. רובם ככולם (86%) עוקבים אחרי המדד האמריקאי ללא נטרול מטבע ולכן אצלם התוצאה מאכזבת למדי. עבור רוב הכספים הללו, התשואה מתחילת השנה נעה בין 4.3% במסלולי החיסכון לטווח ארוך (בעשרת החודשים הראשונים של השנה) ל־1.8% בקרנות הנאמנות (שהנתונים בהן מעודכנים לאמצע נובמבר).

על פער התשואה העצום בין תשואת מדד ה־S&P 500 לתשואה שקיבלו בפועל החוסכים אחראי כמובן הסיכון שהתממש בשוק המט"ח. התחזקות השקל מול הדולר מתחילת השנה בשיעור של קרוב ל־12% "אכלה" את רוב התשואה (המדד נרכש בדולרים). לפני שבוע השקל אף הגיע לשיא של שלוש שנים וחצי, של מתחת ל־3.2 שקלים לדולר (נכון להיום כ־3.27 שקל).

"לשם השוואה, אפילו אג"ח ממשלתית עשתה תשואה של 5%, קרן כספית עשתה 4%. ההשקעה ב־S&P 500 בלי נטרול מטבע התבררה כהשמדת ערך אלטרנטיבית עצומה", אומר יובל באר אבן, מנהל השקעות עמיתים במגדל ביטוח ופיננסים. אייל חיים, סמנכ"ל שיווק איילון קרנות נאמנות, מוסיף ש"כשחושבים על ריבית דריבית זה פער שקשה להשלים גם הרבה שנים אחר כך".

מאחר שהצמד דולר־שקל נע כבר כמעט 20 שנה בטווח שבין שלושה לארבעה שקלים לדולר, כשהוא חצה את ה־4 שקלים פעמים ספורות, בעיקר במשברים גדולים. הפתרון הנכון לפני שנתיים, בעקבות 7 באוקטובר, שגם נכתב באותם ימים בגלובס, היה לגדר את החשיפה (באמצעות רכישת קרנות מנוטרלות מט"ח). כך, המשקיע היה נשאר "צמוד" למדד האמריקאי בלבד, ללא הסיכון שהשקל יתחזק.

אלא שכאמור, רוב הכסף לא מנוהל שם. מדובר על כל הכסף במסלולי החיסכון לטווח הבינוני־ארוך (כ־119 מיליארד שקל בפנסיה, 77 מיליארד שקל בקרנות ההשתלמות) ועוד כ־14 מיליארד שקל בפוליסות חיסכון, ועוד כחצי מתוך יותר מ־80 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות.

גידור או חשיפה: מה נכון לעשות כעת?

התשובה לשאלה מה נכון לעשות כעת תלויה בדעה שלכם על כיוון השקל־דולר. אם השקל ימשיך להתחזק עדיף להישאר מגודרי מטבע. אם הוא ייחלש עדיף להיות חשופים למט"ח וליהנות מעליית הדולר.

לכאורה, כעת, כשהדולר חלש כל כך מול השקל התשובה הייתה אמורה להיות קלה - ככל שמתקרבים ל־3 שקלים, לפחות מבחינה היסטורית, כדאי להיות לא מגודרים שכן סביר שהשקל ייחלש (כפי שאכן קרה בימים האחרונים).

אלא שמתברר שהפעם השאלה מורכבת יותר. לא מעט מנהלי השקעות וכלכלנים חושבים שהשקל ימשיך להתחזק מול הדולר. "השקל לדעתנו ימשיך להיות חזק. לא ראינו עדיין את הפוטנציאל של התחזקות השקל. בנסיבות מסוימות נראה עוד מדרגה כלפי מטה ובעתיד נראה גם קידומת 2 שקלים לדולר", אומר אמיר איל, יו''ר ואסטרטג השקעות ראשי של קבוצת אינפיניטי.

באר אבן ממגדל מעריך גם הוא שהשקל ימשיך להתחזק: "פרמיית הסיכון של ישראל תמשיך לרדת, המצב הכלכלי של ישראל מעולה ורואים את זה גם בנתוני הצמיחה, וגם מאזן התשלומים חזק כאשר עוד חברות הייטק מגייסות כסף ולכן דולרים נכנסים לישראל. אולי תגיע גם התרחבות הסכם הגז מול מצרים. הסיבות הללו יובילו להמשך התחזקות של השקל".

סיבה נוספת מגיעה מכיוון מפתיע. התחזקות השקל הובילה בשנים הקודמות לקניית דולרים מסיבית של בנק ישראל בעשרות מיליארדי דולרים, כדי להחליש את הדולר ולעזור ליצואנים (למשל להייטק) שנפגעים מהתחזקותו.

לכאורה, בנק ישראל אמור להתחיל לרכוש דולרים בקרוב כדי להגן על היצואנים, אלא שבאר אבן לא בטוח בכך בכלל. "נגיד בנק ישראל אמר בכנס של קרנות הגידור שהשיווי משקל כעת בין השקל לדולר צריך להיות ב־3 שקלים, כלומר עשוי להיות עוד ייסוף של 7%.

"למעשה עד רמה של 2.85 שקלים לדולר לא בטוח שבנק ישראל יתערב. בנוסף, הוא רוצה מאוד למתן את האינפלציה והתחזקות השקל פועלת לטובתו. לכן הסיכוי שבנק ישראל יתערב כעת מאוד נמוך. ההסתברות כעת הרבה יותר גבוהה שנגיע ל־3 שקלים מאשר ל־3.5 שקלים", הוא קובע. דברים דומים כתב השבוע גם מודי שפריר, אסטרטג ראשי בבנק הפועלים.

לכן, לדעתם, הפתרון צריך להמשיך להיות רכישת מכשירים מנוטרלי מט"ח (באפיקי ה־S&P 500 לטווח קצר), או לעבור ממסלולי ה־S&P למסלולי המניות (בחסכונות ארוכי הטווח), שם החשיפה למט"ח עומדת על כ־30% ויש גיוון לשוקי מניות נוספים, בארץ ובחו"ל.

"ההמלצות לגדר מטבע הגיוניות, אבל לא עכשיו"

אלא שלא כולם סבורים כך. יש מי שחושבים שגידור מטבע נכון לזמנים אחרים אך לא כעת. "כן לגדר, לא עכשיו", אומר אייל חיים מאיילון. "ההמלצות לגדר מטבע הגיוניות, ובוודאי שהוכיחו את עצמן בשנים האחרונות", הוא מוסיף. "ההשקעות שלנו משוערכות בשקלים. כך גם ההכנסות וההוצאות שלנו. כמו כן, אנו רוצים להשקיע במניה או במדד מסוים ולא להיות מושפעים מתנודות מטבע. נוסיף למשוואה שחיזוי שערי מטבע שתלויים במגוון גורמים הוא מטלה כמעט בלתי אפשרית. אבל לגדר אחורה אנחנו לא יכולים, לצערנו, ומשקיע שעד עכשיו היה חשוף לשער החליפין צריך לחשוב היטב לפני שדווקא כעת מגדר".

לדבריו, "למרות דברי הנגיד, בעבר בשערי חליפין כאלה נמוכים בנק ישראל התערב ורכש דולרים שכן שערי דולר ואירו נמוכים כל כך לאורך זמן הם הרסניים למדינת ישראל, שמייצאת יותר מאשר מייבאת. זה נכון בפרט לחברות ההייטק לדוגמה, שההכנסות שלהן בדולר אבל מרבית ההוצאות (שכר, שכ"ד) שקליות".

עוד הוא מוסיף ששער החליפין מגן לפעמים על תיק ההשקעות. בימים של ירידות חדות בחו"ל, המוסדיים צריכים לקנות דולרים כדי לשמור על חשיפה דומה למט"ח. כך, בימים ש־S&P 500 יירד בחדות, סביר ששער החליפין של הדולר יעלה ויקזז חלק מההפסדים. גם צמצום פערי הריבית בין ישראל והעולם צפוי להחליש את השקל".

וסיבה נוספת היא ש"יש עלות לגידור. כרגע מדובר בעלות של כ־0.7% לשנה" אומר חיים, אך לעיתים היא אפילו מגיעה ל־1%-2%.

מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס, אף לוקח את הדברים צעד אחד קדימה וסבור שאין שום צורך לנטרל מט"ח. לדבריו "למשקיעים לטווח ארוך, אם מסתכלים 30 שנים אחורה, ואפילו 10 שנים, הדולר־שקל בעצם לא עשה כלום. תוחלת התשואה השנתית נעה סביב האפס, בעוד עלות הגידור הייתה גבוהה יותר.

"לא מחייב שזה מה שיהיה קדימה מן הסתם, אבל זה מה שההיסטוריה מלמדת אותנו. מה שמייצר את הערך האמיתי לאורך זמן הוא ביצועי שוקי המניות. הדולר־שקל בעיקר עושה רעש".

עדות לכך ניתן לראות גם בכך שבטווח של שלוש השנים האחרונות התשואה דומה למדי בין שתי האפשרויות. 65.5% במסלול מנוטרל המט"ח לעומת 64% בזה שחשוף לשינויי המטבע.

דרך הפשרה: חצי מנוטרל מט"ח

ואולי יש גם דרך "פשרה". ניתן לחלק את הכסף שרוצים להשקיע במדד חצי בצורה חשופה למט"ח וחצי בצורה מנוטרלת. למעשה, זה מה שעושים בימים אלה משקיעים בקרנות נאמנות.

ומה באשר לעלויות שכרוכות במהלך כזה? נכון להיום הן כמעט ולא קיימות. בגלל התחרות הגבוהה, רוב הגופים מציעים היום קרנות מחקות בדמי ניהול של אפס ממש או קרוב לכך. הגופים המנהלים מפסידים על כך, אך ההנחה היא שהם יעלו את דמי הניהול בעתיד.

עוד כתבות

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

30 יעדים הותקפו: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

3 טילים נורו מאיראן, אזעקות במרכז ובאזור ירושלים

התרעות הופעלו ברחבי הארץ אחרי שיגורים מאיראן • פיצוצים בבסיס האמריקני בבחריין, וגם באבו דאבי • דיווח: התקיפות הישראליות מתמקדות במערך הטילים, האמריקניות - בגרעין ובמשטר האיראני • גורם ביטחוני ל-N12: "'מבצע עם כלביא היה הפרומו" • הנשיא טראמפ בקריאה היסטורית לעם האיראני: "יש לכם הזדמנות שאסור לפספס" • עדכונים שוטפים

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● תרחיש של פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות