גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"השמדת ערך עצומה": האם לאחר התחזקות השקל עדיין כדאי לנטרל את סיכון המט"ח ב־S&P 500

המשקיעים הישראלים בקרנות ובמסלולים מחקי מדד ה־S&P 500 פספסו השנה ובגדול, בעיקר בגלל התחזקות השקל מול הדולר ● האם כעת, כשהמטבע האמריקאי כה נמוך, עדיין מומלץ לנטרל את רכיב המט"ח בהשקעה? ● וגם: מה לעשות אם לא רוצים "להמר" על כיוון השקל־דולר?

לגדר או להיות חשוף למט''ח? / צילום: Shutterstock
לגדר או להיות חשוף למט''ח? / צילום: Shutterstock

לא פחות מ־290 מיליארד שקל הזרימו הישראלים בשנים האחרונות למסלולי החיסכון שמחקים את מדד S&P 500. אלא שלמרות ביצועים טובים של המדד האמריקאי המוביל, התשואות של החוסכים בו השנה גרועות, וחלשות אפ ילו מאג"ח ממשלתית וקרנות כספיות. מה הסיבה, האם יש דרך להתגונן מפני השינויים במט"ח או שאולי דווקא לא כדאי לעשות זאת?

הדולר קופץ מול השקל. למה זה קורה?
● "תיקון מתרחש בשווקים": אנליסטים מעריכים - האם הראלי בוול סטריט לא יגיע?

גם השנה המדד האמריקאי המוביל שמכיל את 500 החברות הגדולות בארה"ב, המשיך לעלות בצורה יפה והניב תשואה של 14% מתחילת השנה, מעל הממוצע הרב שנתי שלו (9%-10%), וזאת גם אחרי שנתיים של עליות חדות מאוד. התוצאה הזו מרשימה עוד יותר כשנזכרים בכך שבתחילת השנה המדד האמריקאי צלל ב־20% בעקבות תוכנית המכסים של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ.

אמנם, בגלל השיפור הדרמטי במצב הביטחוני של ישראל מאז מבצע הביפרים מול חיזבאללה ואחר כך המלחמה מול איראן, המספרים הללו מחווירים לעומת ביצועי המדדים בת"א (שמזנקים ב־44% מתחילת השנה), אך בפני עצמה התשואה בארה"ב טובה גם השנה.

סיכון המט"ח התממש והתשואה איכזבה

אלא שרוב התשואה הזו לא הגיעה לחוסכים הישראלים בגמל, בפנסיה ובקרנות הנאמנות. רובם ככולם (86%) עוקבים אחרי המדד האמריקאי ללא נטרול מטבע ולכן אצלם התוצאה מאכזבת למדי. עבור רוב הכספים הללו, התשואה מתחילת השנה נעה בין 4.3% במסלולי החיסכון לטווח ארוך (בעשרת החודשים הראשונים של השנה) ל־1.8% בקרנות הנאמנות (שהנתונים בהן מעודכנים לאמצע נובמבר).

על פער התשואה העצום בין תשואת מדד ה־S&P 500 לתשואה שקיבלו בפועל החוסכים אחראי כמובן הסיכון שהתממש בשוק המט"ח. התחזקות השקל מול הדולר מתחילת השנה בשיעור של קרוב ל־12% "אכלה" את רוב התשואה (המדד נרכש בדולרים). לפני שבוע השקל אף הגיע לשיא של שלוש שנים וחצי, של מתחת ל־3.2 שקלים לדולר (נכון להיום כ־3.27 שקל).

"לשם השוואה, אפילו אג"ח ממשלתית עשתה תשואה של 5%, קרן כספית עשתה 4%. ההשקעה ב־S&P 500 בלי נטרול מטבע התבררה כהשמדת ערך אלטרנטיבית עצומה", אומר יובל באר אבן, מנהל השקעות עמיתים במגדל ביטוח ופיננסים. אייל חיים, סמנכ"ל שיווק איילון קרנות נאמנות, מוסיף ש"כשחושבים על ריבית דריבית זה פער שקשה להשלים גם הרבה שנים אחר כך".

מאחר שהצמד דולר־שקל נע כבר כמעט 20 שנה בטווח שבין שלושה לארבעה שקלים לדולר, כשהוא חצה את ה־4 שקלים פעמים ספורות, בעיקר במשברים גדולים. הפתרון הנכון לפני שנתיים, בעקבות 7 באוקטובר, שגם נכתב באותם ימים בגלובס, היה לגדר את החשיפה (באמצעות רכישת קרנות מנוטרלות מט"ח). כך, המשקיע היה נשאר "צמוד" למדד האמריקאי בלבד, ללא הסיכון שהשקל יתחזק.

אלא שכאמור, רוב הכסף לא מנוהל שם. מדובר על כל הכסף במסלולי החיסכון לטווח הבינוני־ארוך (כ־119 מיליארד שקל בפנסיה, 77 מיליארד שקל בקרנות ההשתלמות) ועוד כ־14 מיליארד שקל בפוליסות חיסכון, ועוד כחצי מתוך יותר מ־80 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות.

גידור או חשיפה: מה נכון לעשות כעת?

התשובה לשאלה מה נכון לעשות כעת תלויה בדעה שלכם על כיוון השקל־דולר. אם השקל ימשיך להתחזק עדיף להישאר מגודרי מטבע. אם הוא ייחלש עדיף להיות חשופים למט"ח וליהנות מעליית הדולר.

לכאורה, כעת, כשהדולר חלש כל כך מול השקל התשובה הייתה אמורה להיות קלה - ככל שמתקרבים ל־3 שקלים, לפחות מבחינה היסטורית, כדאי להיות לא מגודרים שכן סביר שהשקל ייחלש (כפי שאכן קרה בימים האחרונים).

אלא שמתברר שהפעם השאלה מורכבת יותר. לא מעט מנהלי השקעות וכלכלנים חושבים שהשקל ימשיך להתחזק מול הדולר. "השקל לדעתנו ימשיך להיות חזק. לא ראינו עדיין את הפוטנציאל של התחזקות השקל. בנסיבות מסוימות נראה עוד מדרגה כלפי מטה ובעתיד נראה גם קידומת 2 שקלים לדולר", אומר אמיר איל, יו''ר ואסטרטג השקעות ראשי של קבוצת אינפיניטי.

באר אבן ממגדל מעריך גם הוא שהשקל ימשיך להתחזק: "פרמיית הסיכון של ישראל תמשיך לרדת, המצב הכלכלי של ישראל מעולה ורואים את זה גם בנתוני הצמיחה, וגם מאזן התשלומים חזק כאשר עוד חברות הייטק מגייסות כסף ולכן דולרים נכנסים לישראל. אולי תגיע גם התרחבות הסכם הגז מול מצרים. הסיבות הללו יובילו להמשך התחזקות של השקל".

סיבה נוספת מגיעה מכיוון מפתיע. התחזקות השקל הובילה בשנים הקודמות לקניית דולרים מסיבית של בנק ישראל בעשרות מיליארדי דולרים, כדי להחליש את הדולר ולעזור ליצואנים (למשל להייטק) שנפגעים מהתחזקותו.

לכאורה, בנק ישראל אמור להתחיל לרכוש דולרים בקרוב כדי להגן על היצואנים, אלא שבאר אבן לא בטוח בכך בכלל. "נגיד בנק ישראל אמר בכנס של קרנות הגידור שהשיווי משקל כעת בין השקל לדולר צריך להיות ב־3 שקלים, כלומר עשוי להיות עוד ייסוף של 7%.

"למעשה עד רמה של 2.85 שקלים לדולר לא בטוח שבנק ישראל יתערב. בנוסף, הוא רוצה מאוד למתן את האינפלציה והתחזקות השקל פועלת לטובתו. לכן הסיכוי שבנק ישראל יתערב כעת מאוד נמוך. ההסתברות כעת הרבה יותר גבוהה שנגיע ל־3 שקלים מאשר ל־3.5 שקלים", הוא קובע. דברים דומים כתב השבוע גם מודי שפריר, אסטרטג ראשי בבנק הפועלים.

לכן, לדעתם, הפתרון צריך להמשיך להיות רכישת מכשירים מנוטרלי מט"ח (באפיקי ה־S&P 500 לטווח קצר), או לעבור ממסלולי ה־S&P למסלולי המניות (בחסכונות ארוכי הטווח), שם החשיפה למט"ח עומדת על כ־30% ויש גיוון לשוקי מניות נוספים, בארץ ובחו"ל.

"ההמלצות לגדר מטבע הגיוניות, אבל לא עכשיו"

אלא שלא כולם סבורים כך. יש מי שחושבים שגידור מטבע נכון לזמנים אחרים אך לא כעת. "כן לגדר, לא עכשיו", אומר אייל חיים מאיילון. "ההמלצות לגדר מטבע הגיוניות, ובוודאי שהוכיחו את עצמן בשנים האחרונות", הוא מוסיף. "ההשקעות שלנו משוערכות בשקלים. כך גם ההכנסות וההוצאות שלנו. כמו כן, אנו רוצים להשקיע במניה או במדד מסוים ולא להיות מושפעים מתנודות מטבע. נוסיף למשוואה שחיזוי שערי מטבע שתלויים במגוון גורמים הוא מטלה כמעט בלתי אפשרית. אבל לגדר אחורה אנחנו לא יכולים, לצערנו, ומשקיע שעד עכשיו היה חשוף לשער החליפין צריך לחשוב היטב לפני שדווקא כעת מגדר".

לדבריו, "למרות דברי הנגיד, בעבר בשערי חליפין כאלה נמוכים בנק ישראל התערב ורכש דולרים שכן שערי דולר ואירו נמוכים כל כך לאורך זמן הם הרסניים למדינת ישראל, שמייצאת יותר מאשר מייבאת. זה נכון בפרט לחברות ההייטק לדוגמה, שההכנסות שלהן בדולר אבל מרבית ההוצאות (שכר, שכ"ד) שקליות".

עוד הוא מוסיף ששער החליפין מגן לפעמים על תיק ההשקעות. בימים של ירידות חדות בחו"ל, המוסדיים צריכים לקנות דולרים כדי לשמור על חשיפה דומה למט"ח. כך, בימים ש־S&P 500 יירד בחדות, סביר ששער החליפין של הדולר יעלה ויקזז חלק מההפסדים. גם צמצום פערי הריבית בין ישראל והעולם צפוי להחליש את השקל".

וסיבה נוספת היא ש"יש עלות לגידור. כרגע מדובר בעלות של כ־0.7% לשנה" אומר חיים, אך לעיתים היא אפילו מגיעה ל־1%-2%.

מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס, אף לוקח את הדברים צעד אחד קדימה וסבור שאין שום צורך לנטרל מט"ח. לדבריו "למשקיעים לטווח ארוך, אם מסתכלים 30 שנים אחורה, ואפילו 10 שנים, הדולר־שקל בעצם לא עשה כלום. תוחלת התשואה השנתית נעה סביב האפס, בעוד עלות הגידור הייתה גבוהה יותר.

"לא מחייב שזה מה שיהיה קדימה מן הסתם, אבל זה מה שההיסטוריה מלמדת אותנו. מה שמייצר את הערך האמיתי לאורך זמן הוא ביצועי שוקי המניות. הדולר־שקל בעיקר עושה רעש".

עדות לכך ניתן לראות גם בכך שבטווח של שלוש השנים האחרונות התשואה דומה למדי בין שתי האפשרויות. 65.5% במסלול מנוטרל המט"ח לעומת 64% בזה שחשוף לשינויי המטבע.

דרך הפשרה: חצי מנוטרל מט"ח

ואולי יש גם דרך "פשרה". ניתן לחלק את הכסף שרוצים להשקיע במדד חצי בצורה חשופה למט"ח וחצי בצורה מנוטרלת. למעשה, זה מה שעושים בימים אלה משקיעים בקרנות נאמנות.

ומה באשר לעלויות שכרוכות במהלך כזה? נכון להיום הן כמעט ולא קיימות. בגלל התחרות הגבוהה, רוב הגופים מציעים היום קרנות מחקות בדמי ניהול של אפס ממש או קרוב לכך. הגופים המנהלים מפסידים על כך, אך ההנחה היא שהם יעלו את דמי הניהול בעתיד.

עוד כתבות

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לא מצא עובד מדינה: לוין מינה שופט מחוזי בדימוס לפקח על חקירת הפצ"רית

שר המשפטים עדכן את מ"מ נציב שירות המדינה כי לא הצליח לאתר עובד מדינה מכהן בהתאם לקריטריונים שקבע בג"ץ ● כדי להתגבר על דרישה זו, לוין החליט כי שופט המחוזי בדימוס יוסף בן חמו יועסק בשירות המדינה באופן זמני לצורך הפיקוח על חקירת הפצ"רית

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים מציגים רווחי שיא ומגדילים דיבידנדים, אז למה המניות שלהם יורדות?

למרות התוצאות החזקות של הבנקים, והדיבידנדים העצומים עליהם הכריזו תודות להקלת מגבלות הפיקוח, המשקיעים בבורסה שלחו את מניותיהם ליומיים של ירידות ● נראה כי התחזית להפחתת ריבית בקרוב, לצד התקררות באינפלציה, מעוררות חששות לגבי התוצאות קדימה

מארק צוקרברג, מנכ''ל מטא / צילום: ap, David Zalubowski

ניצחון דרמטי למטא: החברה לא תוכר כמונופול בתחום הרשתות החברתיות, וואטסאפ ואינסטגרם לא ימכרו

שופט פדרלי בוושינגטון קבע כי נציבות הסחר הפדרלית לא הצליחה להוכיח שרכישת וואטסאפ ואינסטגרם חיסלה את התחרות בתחום הרשתות החברתיות באופן לא חוקי ● מדובר בפגיעה משמעותית בנציבות שמנהלת הליכים דומים נגד עוד ענקיות טכנולוגיה

מנכ''ל שיבא יצחק קרייס וסמנכ''ל טכנולוגיות באנבידיה העולמית מיכאל כגן / צילום: יחידת הצילום שיבא

הביקור של סמנכ"ל אנבידיה העולמית שהוביל לפרויקט שאפתני יחד עם שיבא

שיבא ואנבידיה הכריזו על שיתוף פעולה שאפתני: פענוח הגנום האנושי ● בהסכם שותף גם בית החולים האמריקאי המוביל מאונט סיני ● "הפרויקט יכול להיות בסיס דרמטי לצמיחה כלכלית שלנו", אומר מנכ"ל שיבא, שיתארח ביום ראשון בוועידת ישראל לעסקים של גלובס

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן היום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

בן סלמאן לטראמפ: "רוצים את הסכמי אברהם ופתרון של שתי מדינות"

מי שעד לא מזמן נחשב ל"מוקצה מחמת מיאוס" נפגש עם הנשיא בחדר הסגלגל ● טראמפ אמר שיעביר דגם "דומה מאוד" של F-35 לסעודיה ● השניים צפויים לחתום על סדרה של הסכמים ביטחוניים, וידונו על שיתוף פעולה בתחום הגרעין האזרח

ירידות בוול סטריט / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הקריפטו וה-AI נחתכו, מדד הפחד טיפס: השוק עצבני ומחכה לדוח שיקבע את המגמה בהמשך

השווקים בעולם מצביעים בימים האחרונים בעיקר על ירידות - החל מהקריפטו ועד לוול סטריט ● השאלה העיקרית שמעסיקה את המשקיעים היא אם אנו במצב של בועה בגלל היקף ההשקעות האדיר ב־AI ● כעת, כל העיניים נשואות לדוחות של ענקית השבבים אנבידיה

חברות הייטק / צילום: Shutterstock

שורה של חברות ישראליות נמכרו בהפסד: עכשיו גם החברה הזו מהרצליה

לפי ההערכה, נמוגו נמכרה בעסקת מניות בשווי של עשרות מיליוני דולרים, ככל הנראה בין 20 ל- 40 מיליון דולר לחברה צרפתית קטנה בשם AB Tasty ● הסטארט-אפ מהרצליה גייס כ- 84 מיליון דולר והגיע בעבר לשווי של 177 מיליון דולר

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: הדס פרוש

נתניהו מעיד בתיק 4000: אין הקבלה בתולדות המדינה לשיטפון ההתקפות עליי בתקשורת

רה"מ בנימין נתניהו החל להעיד בתיק 4000 ● עו"ד יהודית תירוש חוקרת אותו בחקירה נגדית לגבי האישום נגדו בשוחד סביב מתן הטבות רגולטוריות לקבוצת בזק שהייתה אז בשליטת שאול אלוביץ', תמורת הטיית הסיקור באתר וואלה לטובתו ולטובת משפחתו ● נתניהו: "לא הייתה שום הבנה עם אלוביץ'" ● עו"ד תירוש: "אנחנו נמצאים בתיק של היענות חריגה לבקשות סיקור; אנחנו נראה שלנתניהו הסיקור התקשורתי מאוד חשוב"

הסלון האווירי בדובאי / צילום: Altaf Qadri

רוסיה מציגה בדובאי: העתק של מל"ט מתוצרת התעשייה האווירית

בסלון האווירי בדובאי, שמתקיים בימים אלו, רוסיה מציגה לראווה גרסת יצוא של מל"ט מתוצרת התעשייה האווירית, אליו קיבלה רישיון בעבר ● שיתוף הפעולה בין תע"א לרוסיה נקטע כבר לפני עשור, אך זה לא מפריע לרוסים לייצר העתק במפעל אזרחי תחת שם שונה

השקל מול הדולר / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר קופץ מול השקל. למה זה קורה?

מתחילת השנה התחזק השקל ב–10.4%, וביותר מ–2% בחודש האחרון ● אך הורדת הריבית הצפוייה, הירידות בוול סטריט והתאוששות הדולר בעולם, מאיימות על המשך המגמה ● דיסקונט: בתרחיש ביטחוני-גיאופוליטי אופטימי, השקל עשוי אף לרדת מתחת ל-3 שקלים

טראמפ ובן סילמאן לוחצים ידיים בארוחה שהתקיימה הלילה בבית הלבן / צילום: ap, Alex Brandon

גרעין אזרחי והסכם ביטחוני נרחב: עסקת הענק בין טראמפ לבן סלמאן נחשפת

נשיא ארה"ב ויורש העצר חתמו על שורת הסכמים בבית הלבן ● ארה"ב תספק מטוסי F35 לסעודיה, הממלכה תרכוש כ-300 טנקים אמריקאים ותשקיע כטריליון דולר בתשתיות אמריקאיות ● טראמפ ובן סלמאן אף חתמו על מזכר הבנות בתחום ה-AI ועל הסכמים כלכליים וטכנולוגיים ● במסיבת העיתונאים המשותפת, הנשיא החמיא ליורש העצר ואף סיפק תגובה חריגה למעורבותו ברצח העיתונאי ב-2018: "דברים קורים"

מילואימניקים / אילוסטרציה: ap, Ariel Schalit

60 אלף חיילי מילואים בכל זמן נתון. הדרישה שהדהימה את האוצר

כשהפוקוס משתנה מצבא קטן וחכם לצבא גדול עם נוכחות בשטח - במערכת הביטחון דורשים תוספת תקציבית של 51 מיליארד שקל ● מנגד, באוצר לא ממהרים לפתוח את הכיס וטוענים לבזבזנות וחוסר יעילות בצה"ל וכן מלינים על חריגה בתקציב 2025 והעדר פיקוח

קיר סטארמר, ראש ממשלת בריטניה / צילום: Reuters, Zhanna Manukyan

בגלל "אואזיס": בריטניה תאסור בחוק ספסרות מקוונת בכרטיסים

פלטפורמות כמו Viagogo לא יוכלו למכור יותר כרטיסים במחיר העולה על מחיר הקנייה שלהם ● מניית החברה צנחה במסחר בארה"ב ● החוק תקף לאירועים חיים, כולל משחקי ספורט

פרויקט תמ''א ברחוב צה''ל, קרית אונו / צילום: תמר מצפי

גל מיזוגים של חברות תמ"א 38: החברות הקטנות נכנעות לשוק הקשה

הקשיים הפיננסיים, ירידות המחירים והמלחמה גורמים לעשרות חברות יזמיות קטנות בתחום ההתחדשות העירונית למכור את עצמן - בעוד החברות הגדולות אוספות פרויקטים ומתחזקות

אופיר חמו / צילום: עופר חג'יוב

"להוריד חשיפה למניות": הבנקאי שמציע לממש רווחים אחרי שנתיים פנומנליות

אופיר חמו ממזרחי טפחות חושש ש"התמחור בשווקים כבר מזמן לא משקף שווי כלכלי של החברות", אלא בעיקר את העתיד: "המכפילים משקפים גידול של 25% ברווחים" ● את עיקר המשקל בתיק ההשקעות הוא מציע להקצות כעת לאג"ח, כפי שהציע טרם הראלי הנוכחי בת"א

עומר אדם / צילום: שי פרנקו

"במשך תקופה ארוכה אני מתעניין בתחום הסייבר": ההשקעה החדשה של עומר אדם

חברת אבטחת הענן Aryon השלימה גיוס של משקיעים אסטרטגיים בהיקף של 4 מיליון דולר, מתוכם מיליון דולר גויסו מהזמר עומר אדם ● אלקטרה חתמה עם סמסונג על הסכם הפצה אסטרטגי של עשרות מיליוני שקלים ● המחזור השני של האקדמיה למנכ"ליות יוצא לדרך ● וגם: בעבר הוא כיהן כמנכ"ל מכבי חיפה, היום הוא מנכ"ל מותג הנעליים טבע נאות ● אירועים ומינויים

בית רומנו הקיים / צילום: משה צור אדריכלים

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ת"א: 3 קומות יתוספו לבית רומנו שיהפוך למבנה ציבורי

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב החליטה כי הזכויות בבית רומנו יועברו מחברת YBOX נדל"ן לעירייה ● בתוך כך, המבנה ההיסטורי יהפוך למבנה בעל אופי ושימושים ציבוריים ● בתמורה, תקבל החברה זכויות למגורים בהיקף של עשרות אלפי מ"ר במקומות שונים בעיר

ועידת ישראל לעסקים ה-32

בכירי המשק על במה אחת: ועידת ישראל לעסקים ה-32 יוצאת לדרך

ועידת ישראל לעסקים של גלובס היא הוועידה הוותיקה והחשובה בישראל. במסגרתה יתקיימו מושבים בתחומים: השקעות, תשתיות, הייטק וחדשנות, בריאות ועוד ● בין המשתתפים: ג׳ייסון גרינבלט, שליח הבית הלבן למזרח התיכון לשעבר, יו"ר צ'ק פוינט, מנכ"ל שיבא, מנכ"לי הפועלים, הפניקס, בזק, תנובה, אלקטרה צריכה, תורפז תעשיות, מנכ"ל הבורסה ורבים נוספים ● עוד בין המשתתפים: השחקן והאקטיביסט הפרו-ישראלי מייקל רפפורט והאלוף במיל' ניצן אלון, ראש מפקדת השבויים והנעדרים לשעבר, בהופעה ראשונה

גיוס עובדים / צילום: Shutterstock, tsyhun

מחקר חדש של דיל: 75% מהחברות בישראל מצמצמות גיוסי ג'וניורים

המחקר, המבוסס על סקר רחב־היקף שנערך בקרב אלפי מעסיקים מ־17 מדינות, מצביע על צמצום חד ביכולת ההשתלבות בשוק העבודה עבור מי שנמצאים בתחילת דרכם - כאשר ישראל מובילים את המגמה העולמית

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock, Natee Photo

ביום הרווקים הסיני, האונליין ניצח את החנויות הפיזיות בהיקף הרכישות

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של יותר מ-20% ברכישות בענפים הבולטים ב-11 בנובמבר