סופרמרקט בתל אביב / צילום: גלית חתן
האייפונים שנמכרו החודש בקמעונאיות המזון אושר עד וויקטורי עוררו טירוף צרכני ושיח ער ברשתות, מה שהכריח את כל השוק לחשוב על הנושא מחדש - גם אם בסוף ההחלטה היא לא להיכנס לתחום.
"יש דברים שאני לא מתעסק בהם. בסוף, הגימיק הזה לא יוצר טוב למערכת", הציג רמי לוי, מנכ"ל רמי לוי שיווק השקמה, את הזווית שלו בכנס הקמעונאות של קבוצת שטיר. "שמעתי שבאחת הרשתות עמדו בתור 150 איש, והיו רק עשרה מכשירים. זה לא משרת (את הרשת) בצורה הנכונה".
● מנכ"ל וולט מרקט: "מתנהל שיח פורה עם רשות התחרות"
● איתן יוחננוף: "יוקר המחיה מדכא מכירה. 100% פער מאירופה לא נובע רק מתמחור"
● ח"כ ביטן: איך זה שמחירי חומרי הגלם יורדים - והמחירים בסופר לא?
כשנשאל אם הוא מתכוון לבצע מהלך דומה, הכריז לוי: "הציעו גם לנו, אבל ראיתי שבסוף אני לא יכול לתת את השירות בצורה שתיטיב עם כולם, בגלל הכמות. אם תהיה כמות גדולה, אני מבטיח שיהיה יותר זול אצלי. לאותו ספק היו 700-800 טלפונים, אבל לי יש 2.5 מיליון לקוחות בחודש".
בהתייחס ליוקר המחיה אמר לוי כי את הירידה של חומרי הגלם לא מרגישים כעת, וזה יקרה רק בעוד כמה חודשים. "אם הדולר יירד ל־3.20, נראה את הירידה", ציין.
הכנס התקיים במסגרת תערוכת ישראפוד 40, ואחרי שלוי דיבר, החל פאנל בהשתתפות קינן ממן, מנכ"ל קשת טעמים; מיכאל לובושיץ, מנכ"ל קרפור ישראל; שלום נעמן, מנכ"ל מחסני השוק; מג'די כתאני, מנכ"ל קינג סטור; אייל רביד, מנכ"ל ויקטורי; ואורן ספיר, מנכ"ל סופר ספיר.
מי רוצה מותג פרטי?
בעוד רוב המשתתפים הסכימו כי הגורם המשפיע ביותר על יוקר המחיה הוא עודף רגולציות ובירוקרטיה, ולא הריכוזיות הגבוהה של הספקים הגדולים, מג'די כתאני מרשת קינג סטור חלק עליהם. "אחוז הריכוזיות בארץ גבוה יותר מכל מקום אחר בעולם, והוא עולה משנה לשנה. אלה נתונים שבקלות ניתן להגיע אליהם, וזו הסיבה העיקרית לעליות מחירים.
"לממשלה יש חלק גדול בכך, אבל גם לנו, לרשתות. היום אנחנו לא מעזים להכניס יותר ספקים קטנים. הספקים הגדולים משתלטים על המדף, והם קובעים את מחיר הסל של הצרכן הישראלי. אם נעז להכניס ספקים קטנים למדף, זה יכניס משתנה חדש לנוסחת התמחור במגזר הכללי ובמגזר הערבי".
מיכאל לובושיץ, מנכ"ל הרשת הבינלאומית היחיד בפאנל (קרפור), דיבר גם על המותגים הפרטיים ותיאר שיעור חדירה גבוה. "אנחנו מכניסים השנה 700 פריטים חדשים, ושינויי הרגולציה (רפורמת 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל') עוזרים מאוד.
"בעוד חודשיים נשיק גבינות, ואנחנו נכנסים יותר למוצרים שיהוו אלטרנטיבה לצרכן, כשכבר יש קטגוריות שנשלטות על־ידי המותג שלנו. קטגוריית שמן הזית למשל מהווה 72% מהקטגוריה, תה שנמכר בשליש מחיר מהמותג הגדול מהווה 40% מהקטגוריה. בדבש, המותג קרפור מהווה 80% מהמכירות".
אייל רביד, מנכ"ל רשת ויקטורי, חלק עליו ואמר כי "אין תחליף לנוטלה או לטסטרס. גם אם המחיר יעלה, יכולים לבחור להוריד את הצריכה. רוב הרשתות הגדולות עושות יבוא חזק של מותגים פרטיים, אבל אני לא מחזיק מותג פרטי. אני לא מאמין שיש פה אחד שקונה מותג פרטי כשהוא נכנס לסופר, למעט בעלי הרשתות", הוסיף ועורר צחוק בקהל.
"ישראל היא אחת המדינות הממותגות בעולם, עם נאמנות למותג", הוסיף רביד. "המותג הפרטי הוא כ-7.2%, מדשדשים במספר הזה כמה שנים, בלי להגיע לנתח דו־ספרתי. גם כשמחיר הנוטלה עולה, קונים. עולה מחיר הטסטרס, קונים. אם רוצים להוריד את יוקר המחיה, צריך לוותר על הקידוד, אחרי עשור שמדברים על צגים, כשרוב הרשתות חוטפות תביעות ייצוגיות כי אין מדבקות".
קינן ממן, מנכ"ל קשת טעמים, ואורן ספיר, מנכ"ל סופר ספיר, הצטרפו אליו, כמי שאינם מחזיקים מותג פרטי. "אני לא רואה בזה צורך, המוטו שלנו הוא לעבוד רק עם מותגים ולחזק אותם", אמר ספיר, וממן הוסיף כי "אנחנו שומרים על בידול ביחס לרשתות האחרות ולא עושים מותג פרטי אלא מביאים מותגים אקסלוסיביים".
נושא נוסף שעלה על השולחן היה המחסור בכוח־האדם. "אנחנו חווים את המצוקה הזו בצורה האגרסיבית ביותר", שיתף ממן. "כמעט בלתי אפשרי לגייס היום אנשים מקצועיים. כל השוק פונה לנושא העובדים הזרים. בעיניי זה סוג של פלסטר שהמדינה שמה, כי אין לה יכולת להתמודד עם הסיטואציה. אפשר היה לצאת מחוץ לקופסה ולתת עידוד לאנשים לבוא לעבוד במקום לחתום אבטלה".