גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה נעים יותר ללכת בשינקין מאשר בשכונת המשתלה

מחקר חדש של המתכנן העירוני טל אלסטר חושף שורה ארוכה של חסמים מערכתיים, רגולטוריים ותרבותיים שמונעים תכנון עירוני אמיתי בישראל - ומציע מתודולוגיה לתיקון המצב, מהשלטון המרכזי ועד העיריות

רחוב בתל אביב. ''כל בעל מקצוע חושב על החלק שלו, יועץ אשפה רוצה מקום למשאיות'' / צילום: Shutterstock
רחוב בתל אביב. ''כל בעל מקצוע חושב על החלק שלו, יועץ אשפה רוצה מקום למשאיות'' / צילום: Shutterstock

שכונות מגדלים סביב פארק, שבהן הפקקים מתחילים כבר מהיציאה מהחניון של הבניין, והדרך לקנות חלב או להגיע למתנ"ס מחייבת שימוש ברכב - זהו הנוף ואלו ההרגלים שמעצבים את החיים בערי ישראל המתפתחות בשנים האחרונות. אלא שהעובדה הזו מגיעה בסתירה לשינוי החשיבה הדרמטי שעובר עולם התכנון, ובעשורים האחרונים הבטיחו לנו שתמ"א 35 - תוכנית המתאר הארצית שמגדירה את מדיניות התכנון של ישראל - תפתור את הבעיה באמצעות הגדלת הצפיפות.

הפרויקט השאפתני של דן בצפון ת"א מסתבך בגלל מחלוקת על 20 דירות
ירידה של יותר מ-90% מהשיא: מחיר הקרקעות לשכירות בי-ם בצניחה

מדריכים שונים העמידו בראש סדר העדיפויות הליכתיות, עירוב שימושים והפחתת שימוש ברכב פרטי ככלי להעלאת איכות החיים בשכונות. אז איך נוצר הפער בין השיח התכנוני לבין המציאות בשטח? זו השאלה שעומדת בלב מחקרו החדש של המתכנן העירוני טל אלסטר, שפורסם בכתבי עת בינלאומיים. המחקר מצא שיש לא פחות מ־127 חסמים - וגם פיתח מתודולוגיה למציאת פתרונות.

לפני שניגש לעריכת המחקר, נציין כי אלסטר עצמו עבד כמתכנן עירוני ב־12 השנים האחרונות והתמחה בדיור ובעירוניות. "אני בפוזיציה מגניבה, כי אני מנסה לעזור למתכננים שאשכרה עושים את התכנון להקל על העבודה שלהם ולעשות תכנון טוב יותר", הוא אומר.

"כמו להיות פסיכולוג של מתכננים"

העבודה על המחקר, שיוצג בשבוע הבא בכנס "פיראטי" שיזמו מתכננים עירוניים בסינמטק תל אביב תחת השם "עיר עכשיו", החלה בפרויקט שביצע למיפוי חסמים לתכנון איכותי באמצעות ראיונות עם 60 אנשי מקצוע ובמשך עשרות שעות. לדברי אלסטר, "היה מרתק לחקור את הפער כי מצד אחד יש מודעות גוברת לעירוניות במובנה הרחב כמו צפיפות, עירוב שימושים ויצירת רשת רחובות, ובפועל השכונות מתוכננות לגמרי אחרת.

"זה היה כמו להיות פסיכולוג של מתכננים, חלקם הגיעו עם מצגות, בחלק מהמקרים ישבנו יותר משעתיים, וזה לא הספיק. זו הקריירה של אנשים והם מתוסכלים מהפער הזה".

טל אלסטר / צילום: תמר הדומי

איך בחרתם את המתכננים שאיתם שוחחתם?
"כיוונו לדבר עם אנשים שידענו שחשוב להם לייצר עירוניות טובה בישראל. אני מניח שיש גם אנשים שמרוצים מהמצב הקיים. דרך אותם אנשים הגענו לאנשים נוספים. המטרה לא הייתה להגיע למדגם מייצג של מתכננים בישראל ולהבין מה הם חושבים, אלא יצאנו מנקודת הנחה שיש פער בין חזון של מתכנן למה שקורה בפועל".

מה הפתיע אותך בשיחות?
"אני חי באיזו בועה תכנונית שבה רחובות צריכים להיות צרים ומוטי הליכה או שלא צריך לתכנן יותר מדי שטחי ציבור כי שכונה אמורה להיות עירונית ולכן צריך לשמור על רוב השטחים שכירים וכל מיני אקסיומות שיש לי בראש.

"אבל אנשים שמנסים לתכנן כך מתמודדים עם מחשבות אחרות של אנשים שעובדים איתם בצוות, בעיריות, או פוליטיקאים ברמה המקומית. כשאתה יורד לפרטים אתה מבין שלכל דבר יש התנגדות.

"בנוסף, מכיוון שהסביבה הבנויה מורכבת שכבות־שכבות של תהליכים ושל רזולוציות, ושאתה יכול לעשות עבודה מצוינת בשלב אחד - אבל זה בכלל לא מבטיח הרבה דברים בהמשך, כי אז יגיעו אנשים אחרים, עם עולם מקצועי אחר ועם 'מיינדסט' אחר, והם יעשו דברים אחרת מאיך שדמיינת אותם.

"כל בעל מקצוע חושב על הסגמנט שלו. יש יועץ אשפה אז הוא צריך גישה למשאיות, יש יועץ כיבוי אש אז הוא רוצה שהרחובות יהיו רחבים ויהי מה. ואין אף אחד שאומר 'רגע, אבל איך השכונה הזו נראית בסוף התהליך? האם היא מתפקדת?' כלומר יש הרבה יותר כוח לפרטים על פני השלם. גם אם יש אדריכל שמוביל את התוכנית וכן אכפת לו מהשלם, מקצצים לו את הכנפיים".

מה זה אומר בפועל שמקצצים לו את הכנפיים?
"נניח שיש אדריכל שרוצה רשת רחובות צפופה, מגרשים קטנים, רחובות צרים, הרבה גינות קטנות, הרבה בניינים קטנים. אז הגורמים האחראים ידרשו שטחי ציבור בדמות פארקים גדולים וקריית חינוך גדולות, כי ככה מחלקת החינוך של העירייה רגילה לעבוד. אחר כך יבוא יועץ התנועה של העירייה ויגיד שהרשת בעייתית כי היא תייצר לנו פקקים וצריכים נתיבים וצריכים מרחק גדול יותר בין צמתים כדי שמכוניות יוכלו לנסוע יותר בקלות. אחריו יבוא יועץ האשפה ויגיד 'אני לא יכול לספק שירותי תברואה'.

"לכן כבר לא תראה מגרשים של 750 מ"ר כמו שיש במרכזי הערים הוותיקות אלא של דונם וחצי כי צריך שכל האילוצים ייכנסו פנימה.

"בעצם העיר בהגדרה היא מחסור וקונפליקט. קח למשל את רחוב שינקין בתל אביב. מנקודת המבט המערכתית הוא כאב ראש מתמשך: אין מספיק מקום לפריקה ולטעינה, אין מקום לזבל, יש שביל אופניים בניגוד לתנועה בכביש.

"לעומת זאת, בשכונה חדשה המדרכה היא ברוחב 10 מטר ויש מקום לשביל אופניים, יש מקום לחניה, ויש מקום לפריקה ולטעינה, והמשאיות נכנסות מתחת למגרשים אז אתה לא רואה את הזבל ברחובות. אבל מה שאתה מקבל מן הצירוף של כל הגורמים האלה ביחד זה פרבר שינה.

"למערכת עירונית קשה להגיד, 'אני אלך על תוצר שיהיו בו בעיות, קונפליקטים וכאבי ראש'. התושבים יתקשרו לעירייה ויגידו שאין מקום בבית ספר ויש רק בבית ספר קילומטר וחצי מפה. בעצם השאיפה שלהן היא לפתור את כל הבעיות מראש. הבעיה שזה לא משתלב עם המרקם העירוני שהיינו רוצים לראות. בסוף אתה תרצה ללכת בשינקין ולא בשכונת המשתלה בשישי בבוקר.

"אם אתה רוצה לייצר שכונה בלי קונפליקטים אתה מגלה שהיא בכלל לא השכונה שרצית לקבל. במקום שנתאים את הרגולציה לסוג השכונה והרחוב שאנחנו רוצים לקבל - אנחנו מתאימים את הרחוב והשכונה לאלף ואחד סעיפים רגולטוריים".

שכונת המשתלה בתל אביב. ''בשישי בבוקר תרצה ללכת בשינקין ולא במשתלה'' / צילום: גלי וינרב

"למה כל־כך קשה לשנות תוכניות ישנות"

המחקר של אלסטר מצא לא פחות מ־127 חסמים שונים לתכנון עירוני מיטבי.

מה בעצם גיליתם?
"קודם כול חילקנו את החסמים לפי נושאים: תנועה ורחובות, חניה, מגרשים פרטיים והמרחב הציבורי במגרשים ציבוריים. ואז היו לנו עוד כל מיני סוגים של חסמים שלא נפלו לאף אחת מהקטגוריות האלה. למשל שיטת השיווק של רמ"י, או איך צוותי תכנון עובדים, או למה כל־כך קשה לתקן תוכניות ישנות שכולם יודעים שהן לא טובות. אלו נכנסו לקבוצה נוספות של נורמות.

"הופתעתי מכך שיש 25 חסמים בתחום התנועה ובעיקר סביב המדריך לתכנון רחובות. יש שם קשירה בין הצפיפות של הרחוב לרוחב שלו, בין התפקוד לבין המרחק בין צמתים. בנוסף, לרחובות דו־סטריים עם שני נתיבים מומלץ לשים הפרדה קשיחה באמצע - שמרחיבה עוד את הכביש. כל הדברים שמנוסחים כהמלצה יקרו בהכרח כי זה עולם שמרני גם בתחום המשפטי־ביטוחי, כי בסוף מישהו צריך לחתום על החלטה בניגוד להמלצות. בנוסף, הצורך לאפשר גישה למכבי אש - במקום לקנות כבאיות קטנות, מתאימים את הרחובות העתידיים לרוחב של כבאית סטנדרטית".

הזכרת גם את גודל המגרשים.
"גילינו שגודל המגרשים עלה משמעותית וגם הבניינים גדלו מאוד. גם הבינוי המגדלי יוצר אילוץ כזה ובעצם השטח ברוטו של בניינים מאוד עלה. הם גם צריכים להכיל הרבה יותר מערכות כמו מעליות, מערכות מים, מערכות חשמל. ואז גם יזמים מעדיפים לייצר יותר דירות בקומה כדי לשפר את היחס ברוטו נטו שלהם, אז זה הופך את הבניינים לעוד יותר גדולים.

"ולא רק שהבניינים עצמם גדלים, גם היום יש לך מגרשים שמכילים בתוכם כמה בניינים בגלל שיותר יעיל לייצר חניון אחד עבור כמה בניינים. אם פעם כל בניין היה על מגרש, היום בבינוי ישראלי חדש, הסטנדרט הוא שיש שלושה, ארבעה, חמישה בניינים שהם ביחד בעצם מהווים מגרש. הם מהווים יחידה תכנונית, והדבר הזה הוא גם מאפשר ליזם הרבה הרבה יותר גמישות בתכנון.

"זה גם מתקשר לאיך שרמ"י משווקת מגרשים - יותר קל לשווק למעט יזמים גדולים ולא לעשות מכרזים קטנים. גם עיריות מעדיפות אדריכלים ויזמים גדולים ומוכרים. כל אלו מייצרים העדפה לגודל.

"היסטורית, במרכזי ערים המגרשים קטנים הבניינים קטנים וכל אחד נראה אחרת ויש הרבה צמתים. המצב היום זה מיתרגם לסביבה הרבה פחות עירונית".

הפתרונות: לתקן את המדריך לתכנון רחובות

המחקר דן גם בפתרונות האפשריים, שאותם גיבש אלסטר יחד עם החוקר הבריטי מת'יו כרמונה (Carmona). כרמונה גיבש מתודולוגיה של כלים פורמליים וא־פורמליים בתכנון עירוני ובמהלך המחקר "הולבשו" פתרונות שהוצעו בראיונות על המודל של כרמונה.

לדברי אלסטר, "מיפינו 107 כלים שדורגו ויצרו מפת חום של מערכת התכנון ובדקנו באיזה סוג כלים אנחנו משתמשים היום ואיזה נמצאים מחוץ לרדאר שלנו. הכלים שמשתמשים בהם הכי הרבה הם הכלים הפורמליים - של החוק, של תב"ע, של חקיקה, של רגולציה.

"פחות מזה אנחנו משתמשים בכלים לא־פורמליים שאמורים להיות כמו מדריכים, המלצות, מחקרים כל מיני דברים כאלה, וכמעט בכלל אנחנו לא משתמשים בכלים שבאמת הולכים לתוכניות ומנסים להתערב בהם, לבדוק מה אפשר לעשות אחרת, זה מחוץ לטוח המחשבה".

לדבריו, "דבר אחד בטוח יכול לעבוד והוא תוכנית לאומית לסביבה בנויה, דבר שנוצר בעשור האחרון וקיים ב־20 מדינות באירופה.

"מדינה וחברה יכולות לגבש אסטרטגיה ומדיניות של איכות אדריכלית ותכנונית אם מחליטים מה חשוב לנו כמדינה, איך מתקצבים אותו איך עובדים לקראתו ואיך מייצרים שיתופי־פעולה בין משרדי הממשלה, בין הממשלה לעיריות והופכים לנושא שמקבל מטרייה אסטרטגית.

"נוסף לכך, צריך לתקן מדריכים קיימים ושני הגדולים שבהם הם המדריך לתכנון רחובות והמדריך להקצאת שטחי ציבור. אלו שתי אבנים רגולטוריות וצריך להוריד הרבה מאוד מסמכויות המדינה הריכוזית כל־כך לרשויות מטרופוליניות ולרשויות מקומיות כדי לייצר מגוון ולא שבלונה.

"מה שעוד ראינו הוא שארגוני סביבה אזרחית בתחום הזה חזקים ומכתיבים סדר יום. זה המצב לדוגמה באנגליה, בניו יורק, בדנמרק, בהולנד ובמדינות נוספות רבות - אבל בארץ זה לא ממש חזק, ולכן אנחנו עורכים את הכנס בשבוע הבא כדי לגבש יוזמה כזו".

עוד כתבות

כוחות צה''ל בלבנון, באוקטובר / צילום: דובר צה''ל

נתניהו נוטה להגדלה דרמטית של תקציב הביטחון. באוצר תוקפים: ״יוביל למסים חדשים״

לכולם ברור שהתקציב שהיה לפני המלחמה יגדל באופן דרמטי, אולם בין משרד האוצר למערכת הביטחון נרשמו פערים של עשרות מיליארדים ביחס לתקציב ● ראש הממשלה נתניהו הבהיר כי בכוונתו להוביל החלטה להגדלת תקציב הביטחון ב-350 מיליארד שקל במשך עשור ● גורמים במשרד האוצר: לא ברור איך בכוונת נתניהו לגשר על הפערים האלה

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

המספרים נחשפים: 120 אלף ישראלים עושים בכל שנה את הטעות הגדולה ביותר בפנסיה

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● נתונים שהגיעו לידי גלובס חושפים כי התופעה של משיכת כספים מקרנות הפנסיה מוקדם מדי, הולכת וצוברת תאוצה, הגם שבכך מאבדים החוסכים זכויות ומשלמים קנס גדול ● בכיר בלשכת סוכני הביטוח: "עם ישראל מפרק לעצמו את הפנסיה תחת שידול ורמייה"

בודקים את המיתוס. האם קור הוא גורם ישיר למחלות / צילום: ציור: מיקל אנקר

בניגוד למה שחושבים על החורף, הקשר בין קור למחלות הוא עקיף בלבד

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: החורף מתקרב ובקרוב כולנו נשלוף את הטישו, אך הקשר בין השניים שונה ממה שחושבים

מנכ''ל וויזאייר ג'וזף וראדי ומירי רגב / צילום: צילום מסך

מנכ"ל וויזאייר בפגישה עם שרת התחבורה: "מתכננים להקים בסיס בישראל באפריל"

בפגישה בין מנכ"ל חברת התעופה ההונגרית ג'וזף וראדי ושרת התחבורה מירי רגב, הודיע המנכ"ל שוויזאייר מתכוונת להקים בסיס כבר באפריל הקרוב ● עם זאת, לא כל הפערים נפתרו והתנגדות ועדי העובדים הישראליים וההסתדרות עשויים להרים קשיים

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

85 ממ"דים בפטור מהיטל השבחה: ביהמ"ש קבע כי היתר דיפון ייחשב להיתר בנייה

בית המשפט המינהלי בתל אביב קבע כי "היתר דיפון" שווה להיתר בנייה ומזכה בפטור מלא מהיטל השבחה על ממ"דים במכירה "על הנייר"

קורטני קרדשיאן בסרטון הקמפיין. כל המשפחה משתתפת בקידום / צילום: צילום מסך יוטיוב

החברה מטירת הכרמל פיתחה תוסף מזון. קורטני קרדשיאן התאהבה בו

המותג Lemme של קורטני קרדשיאן השיק תוסף מזון בקמפיין שזכה ליותר מ–8.4 מיליון צפיות ● המוצר, בצורת סוכריות גומי, מבוסס על פיתוח של סטארט–אפ ישראלי שמפיק אבקת חלבונים עם סגולות ייחודיות מחלב פרה ● "זה המותג הכי סקסי שקנה מאיתנו", מספרת המייסדת מאיה אוטמזגין–אשכנזי, ומשוכנעת: בקרוב הטרנד יגיע לישראל

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters

טראמפ הודיע: אעצור לצמיתות את ההגירה לארה"ב ממדינות עולם שלישי

בפוסט שפתח בברכה לחג ההודיה, טען הנשיא: "נטל הפליטים - הגורם המוביל לתפקוד חברתי לקוי באמריקה" • הוא כתב שיגרש כל אזרח זר "המהווה סיכון ביטחוני" ויבטל את כל ההטבות הפדרליות למהגרים • "מאות אלפי פליטים מסומליה משתלטים על מינסוטה", טען - ותקף את המושל וולז: "הוא מפגר ולא עושה דבר בגלל פחד וחוסר יכולת" • דבריו מגיעים לאחר הירי שביצע השבוע מהגר סמוך לבית הלבן

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

מה גרם למניית דוראל לזנק בחדות בבורסת ת"א?

מניית דוראל זינקה ביותר מ-17% ביום המסחר, בעקבות התוצאות החיוביות של הדוח שלה לרבעון השלישי של 2025: עלייה של יותר מ-50% בהכנסות, מגוון רחב של פרויקטים עתירי הון בארה"ב, וצפי לביקוש גבוה במיוחד ● בחצי השנה האחרונה מניית דוראל יותר מהכפילה את עצמה

ח''כ דוד ביטן / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

"תפסיקו להדליף ואני אענה": החקירה הנגדית של ח"כ דוד ביטן יצאה לדרך

במהלך החקירה הנגדית ניסתה התובעת להראות שוב ושוב כי ח"כ דוד ביטן התחמק מלמסור תשובות מלאות על אף שידע אותן ● ביטן, שמואשם בקבלת שוחד לצד עבירות של הלבנת הון והפרת אמונים, טען כי חשש מהדלפות וכי הוא "לא יכול לזכור את כל הפרטים ב-12 שעות חקירה" ● וגם: איך הוא מפרש את המילה "שטינקר"?

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

וויז אייר והגדלת הפטור על חבילות: הניסוי הכלכלי הגדול יוצא לדרך

בכנסת מפילים את הגזירות על הרשויות המקומיות ● הציבור ממהר למשוך כספים מהפנסיה ● והצעדים הכלכליים משחקים לטובת המתחרים מחו"ל ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

א.ל.מ / צילום: אייל טואג

לא רק בנקים וחברות תעופה: א.ל.מ נכנסת לעולם סוכני ה-AI

רשת מוצרי החשמל משיקה סוכן AI שלומד את העדפות וצרכי הלקוח, משווה דגמים ועונה על שאלות ● מהנדסי ישראל קוראים להאצת פרויקטי תשתיות לאומיים ● סטודיו באובאב יוצא במכירת אמנות פומבית למען נפגעי המלחמה ● וגם: המינויים החדשים של הח"כ ומנהל רשות המסים לשעבר ● אירועים ומינויים

כוחות צה''ל בגבול לבנון (ארכיון) / צילום: דובר צה''ל

מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם על חיסול טבטבאי: "זכותנו להגיב"

משפחות פונו, בסוריה מדווחים על 13 הרוגים - ולכודים תחת ההריסות ● מנהיג איראן ח'אמנאי: "ארה"ב לא ראויה שהרפובליקה האיסלאמית תפנה אליה או תהיה איתה בקשר" ● דיווח: איראן העבירה בשנה האחרונה לחיזבאללה מאות מיליוני דולר באמצעות בתי עסק שונים בדובאי ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

וול סטריט ננעלה בעליות; מניות חברות התעופה התרוממו

בשל חג ההודיה התקיים יום מסחר מקוצר בוול סטריט ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● תקלה באחד ממרכזי הנתונים של בורסת שיקאגו (CME) גרמה להשבתה של המערכת: מחירי החוזים העתידיים על WTI, אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים וה־S&P 500 - לא עודכנו במהלך השעות שלפני פתיחת המסחר ● שער הביטקוין מראה מגמת שיפור מתונה

דמיס הסביס בטקס קבלת פרס נובל 2024 / צילום: Reuters, TT News Agency/Henrik Montgomery

האיש שדוחק את גבולות ה-AI עושה עוד צעד לשינוי העולם שהכרנו

מעטים תרמו להתקדמות הענק של הבינה המלאכותית בשנים האחרונות כמו דמיס הסביס, אם בכלל ● מי שייסד את חברת DeepMind, שנרכשה על ידי גוגל ומקדמת אותה להובלה בתחום, התעניין מגיל צעיר בחיבור בין המוח האנושי לבין עולם המחשוב, הוכתר כאמן שחמט צעיר, למד נוירו־ביולוגיה וזכה לפרס נובל על יצירת מודל שהפך את ה–AI לכלי לגיטימי במדע

מייק פומפאו, מזכיר המדינה האמריקאי וראש ה־CIA לשעבר / צילום: Reuters, Nina Liashonok/Ukrinform

"חמאס לא יפורז, איראן לא למדה את הלקח": מזכיר המדינה האמריקאי לשעבר בראיון בלעדי

מייק פומפאו, מזכיר המדינה האמריקאי וראש ה־CIA לשעבר, היה מעורב עמוקות בעיצוב הסכמי אברהם • בראיון מיוחד לגלובס הוא מדבר על הסיכויים לנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית, מתייחס ליחסים עם טראמפ, וחושף: "האיראנים עדיין מנסים לחסל אותי"

50 שנה ל"קן הקוקייה": המרד של מק'מרפי הוא עדיין שיעור רלוונטי על מבני כוח

יובל לסרט האייקוני "קן הקוקייה" מתברר שהוא פחות סרט על מוסד פסיכיאטרי ויותר שיעור על כוח ושליטה ● סיפורו של מק'מרפי מזכיר עד כמה מערכות מעצבות את המציאות, וכמה מעטים עדיין מצליחים לשבור את החלון ולברוח

מגדל ביונד של תדהר ויוניון / הדמיה: סטודיו 84

למרות שחתם על חוזה שכירות: משרד עוה"ד פישר לא יעבור למגדל ביונד

משרד עורכי הדין פישר-בכר-חן החליט לוותר על המעבר ולהישאר במגדל עזריאלי טאון ● רמ"י והרצליה חתמו על הסכם גג, במסגרתו יושקעו בעיר יותר מ-5.5 מיליארד שקל ● רק עם 60% הסכמה: זו רפורמת ההתחדשות העירונית שמקודמת בחוק ההסדרים ● וגם: שתי תוכניות לשכונות ענק עשו צעדים משמעותיים ● חדשות השבוע בנדל"ן

לב לבייב / צילום: תמר מצפי

המחוזי קבע: חברת היהלומים של לבייב תשלם עשרות מיליונים במס

שנים לאחר שחברת היהלומים ארגנה מחדש את פעילותה בחו"ל ומכרה את חלקה בחברות בארה"ב, קובע המחוזי כי העסקאות ההן יובילו כעת לחיוב מס בישראל

יו''ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן / צילום: Associated Press, Jade Gao

הכלכלה הפלסטינית ביהודה ושומרון ספגה פגיעה אנושה - ויש ריקושטים גם בישראל

בעקבות המלחמה, יהודה ושומרון חווה צניחה כלכלית חסרת תקדים: עסקים נסגרים ו־43% מתקשים לרכוש מזון ● ברמאללה מנסים למתוח את התקציב - אך עדיין משלמים משכורות למחבלים ● במקביל, חמאס והג'יהאד האסלאמי מנצלים את המשבר לחיזוק זרועות ארגוני הטרור

מטוס איירבוס A380 / צילום: Shutterstock, G Tipene

לקראת עיכובים משמעותיים בטיסות: תקלת הענק במטוסים הפעילים בעולם

יצרנית מטוסי איירבוס הודיעה כי אלפי מטוסים מדגם A320 נדרשים לעדכון תוכנה מיידי, בעקבות תקלה טכנית שעלולה לפגוע בתפקוד בקרת הטיסה ● עדכון התוכנה אמור לקחת כשעתיים לכל מטוס שנדרש לכך, ובחברות התעופה מתכוננים לעיכובים משמעותיים בימים הקרובים