גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה נעים יותר ללכת בשינקין מאשר בשכונת המשתלה

מחקר חדש של המתכנן העירוני טל אלסטר חושף שורה ארוכה של חסמים מערכתיים, רגולטוריים ותרבותיים שמונעים תכנון עירוני אמיתי בישראל - ומציע מתודולוגיה לתיקון המצב, מהשלטון המרכזי ועד העיריות

רחוב בתל אביב. ''כל בעל מקצוע חושב על החלק שלו, יועץ אשפה רוצה מקום למשאיות'' / צילום: Shutterstock
רחוב בתל אביב. ''כל בעל מקצוע חושב על החלק שלו, יועץ אשפה רוצה מקום למשאיות'' / צילום: Shutterstock

שכונות מגדלים סביב פארק, שבהן הפקקים מתחילים כבר מהיציאה מהחניון של הבניין, והדרך לקנות חלב או להגיע למתנ"ס מחייבת שימוש ברכב - זהו הנוף ואלו ההרגלים שמעצבים את החיים בערי ישראל המתפתחות בשנים האחרונות. אלא שהעובדה הזו מגיעה בסתירה לשינוי החשיבה הדרמטי שעובר עולם התכנון, ובעשורים האחרונים הבטיחו לנו שתמ"א 35 - תוכנית המתאר הארצית שמגדירה את מדיניות התכנון של ישראל - תפתור את הבעיה באמצעות הגדלת הצפיפות.

הפרויקט השאפתני של דן בצפון ת"א מסתבך בגלל מחלוקת על 20 דירות
ירידה של יותר מ-90% מהשיא: מחיר הקרקעות לשכירות בי-ם בצניחה

מדריכים שונים העמידו בראש סדר העדיפויות הליכתיות, עירוב שימושים והפחתת שימוש ברכב פרטי ככלי להעלאת איכות החיים בשכונות. אז איך נוצר הפער בין השיח התכנוני לבין המציאות בשטח? זו השאלה שעומדת בלב מחקרו החדש של המתכנן העירוני טל אלסטר, שפורסם בכתבי עת בינלאומיים. המחקר מצא שיש לא פחות מ־127 חסמים - וגם פיתח מתודולוגיה למציאת פתרונות.

לפני שניגש לעריכת המחקר, נציין כי אלסטר עצמו עבד כמתכנן עירוני ב־12 השנים האחרונות והתמחה בדיור ובעירוניות. "אני בפוזיציה מגניבה, כי אני מנסה לעזור למתכננים שאשכרה עושים את התכנון להקל על העבודה שלהם ולעשות תכנון טוב יותר", הוא אומר.

"כמו להיות פסיכולוג של מתכננים"

העבודה על המחקר, שיוצג בשבוע הבא בכנס "פיראטי" שיזמו מתכננים עירוניים בסינמטק תל אביב תחת השם "עיר עכשיו", החלה בפרויקט שביצע למיפוי חסמים לתכנון איכותי באמצעות ראיונות עם 60 אנשי מקצוע ובמשך עשרות שעות. לדברי אלסטר, "היה מרתק לחקור את הפער כי מצד אחד יש מודעות גוברת לעירוניות במובנה הרחב כמו צפיפות, עירוב שימושים ויצירת רשת רחובות, ובפועל השכונות מתוכננות לגמרי אחרת.

"זה היה כמו להיות פסיכולוג של מתכננים, חלקם הגיעו עם מצגות, בחלק מהמקרים ישבנו יותר משעתיים, וזה לא הספיק. זו הקריירה של אנשים והם מתוסכלים מהפער הזה".

טל אלסטר / צילום: תמר הדומי

איך בחרתם את המתכננים שאיתם שוחחתם?
"כיוונו לדבר עם אנשים שידענו שחשוב להם לייצר עירוניות טובה בישראל. אני מניח שיש גם אנשים שמרוצים מהמצב הקיים. דרך אותם אנשים הגענו לאנשים נוספים. המטרה לא הייתה להגיע למדגם מייצג של מתכננים בישראל ולהבין מה הם חושבים, אלא יצאנו מנקודת הנחה שיש פער בין חזון של מתכנן למה שקורה בפועל".

מה הפתיע אותך בשיחות?
"אני חי באיזו בועה תכנונית שבה רחובות צריכים להיות צרים ומוטי הליכה או שלא צריך לתכנן יותר מדי שטחי ציבור כי שכונה אמורה להיות עירונית ולכן צריך לשמור על רוב השטחים שכירים וכל מיני אקסיומות שיש לי בראש.

"אבל אנשים שמנסים לתכנן כך מתמודדים עם מחשבות אחרות של אנשים שעובדים איתם בצוות, בעיריות, או פוליטיקאים ברמה המקומית. כשאתה יורד לפרטים אתה מבין שלכל דבר יש התנגדות.

"בנוסף, מכיוון שהסביבה הבנויה מורכבת שכבות־שכבות של תהליכים ושל רזולוציות, ושאתה יכול לעשות עבודה מצוינת בשלב אחד - אבל זה בכלל לא מבטיח הרבה דברים בהמשך, כי אז יגיעו אנשים אחרים, עם עולם מקצועי אחר ועם 'מיינדסט' אחר, והם יעשו דברים אחרת מאיך שדמיינת אותם.

"כל בעל מקצוע חושב על הסגמנט שלו. יש יועץ אשפה אז הוא צריך גישה למשאיות, יש יועץ כיבוי אש אז הוא רוצה שהרחובות יהיו רחבים ויהי מה. ואין אף אחד שאומר 'רגע, אבל איך השכונה הזו נראית בסוף התהליך? האם היא מתפקדת?' כלומר יש הרבה יותר כוח לפרטים על פני השלם. גם אם יש אדריכל שמוביל את התוכנית וכן אכפת לו מהשלם, מקצצים לו את הכנפיים".

מה זה אומר בפועל שמקצצים לו את הכנפיים?
"נניח שיש אדריכל שרוצה רשת רחובות צפופה, מגרשים קטנים, רחובות צרים, הרבה גינות קטנות, הרבה בניינים קטנים. אז הגורמים האחראים ידרשו שטחי ציבור בדמות פארקים גדולים וקריית חינוך גדולות, כי ככה מחלקת החינוך של העירייה רגילה לעבוד. אחר כך יבוא יועץ התנועה של העירייה ויגיד שהרשת בעייתית כי היא תייצר לנו פקקים וצריכים נתיבים וצריכים מרחק גדול יותר בין צמתים כדי שמכוניות יוכלו לנסוע יותר בקלות. אחריו יבוא יועץ האשפה ויגיד 'אני לא יכול לספק שירותי תברואה'.

"לכן כבר לא תראה מגרשים של 750 מ"ר כמו שיש במרכזי הערים הוותיקות אלא של דונם וחצי כי צריך שכל האילוצים ייכנסו פנימה.

"בעצם העיר בהגדרה היא מחסור וקונפליקט. קח למשל את רחוב שינקין בתל אביב. מנקודת המבט המערכתית הוא כאב ראש מתמשך: אין מספיק מקום לפריקה ולטעינה, אין מקום לזבל, יש שביל אופניים בניגוד לתנועה בכביש.

"לעומת זאת, בשכונה חדשה המדרכה היא ברוחב 10 מטר ויש מקום לשביל אופניים, יש מקום לחניה, ויש מקום לפריקה ולטעינה, והמשאיות נכנסות מתחת למגרשים אז אתה לא רואה את הזבל ברחובות. אבל מה שאתה מקבל מן הצירוף של כל הגורמים האלה ביחד זה פרבר שינה.

"למערכת עירונית קשה להגיד, 'אני אלך על תוצר שיהיו בו בעיות, קונפליקטים וכאבי ראש'. התושבים יתקשרו לעירייה ויגידו שאין מקום בבית ספר ויש רק בבית ספר קילומטר וחצי מפה. בעצם השאיפה שלהן היא לפתור את כל הבעיות מראש. הבעיה שזה לא משתלב עם המרקם העירוני שהיינו רוצים לראות. בסוף אתה תרצה ללכת בשינקין ולא בשכונת המשתלה בשישי בבוקר.

"אם אתה רוצה לייצר שכונה בלי קונפליקטים אתה מגלה שהיא בכלל לא השכונה שרצית לקבל. במקום שנתאים את הרגולציה לסוג השכונה והרחוב שאנחנו רוצים לקבל - אנחנו מתאימים את הרחוב והשכונה לאלף ואחד סעיפים רגולטוריים".

שכונת המשתלה בתל אביב. ''בשישי בבוקר תרצה ללכת בשינקין ולא במשתלה'' / צילום: גלי וינרב

"למה כל־כך קשה לשנות תוכניות ישנות"

המחקר של אלסטר מצא לא פחות מ־127 חסמים שונים לתכנון עירוני מיטבי.

מה בעצם גיליתם?
"קודם כול חילקנו את החסמים לפי נושאים: תנועה ורחובות, חניה, מגרשים פרטיים והמרחב הציבורי במגרשים ציבוריים. ואז היו לנו עוד כל מיני סוגים של חסמים שלא נפלו לאף אחת מהקטגוריות האלה. למשל שיטת השיווק של רמ"י, או איך צוותי תכנון עובדים, או למה כל־כך קשה לתקן תוכניות ישנות שכולם יודעים שהן לא טובות. אלו נכנסו לקבוצה נוספות של נורמות.

"הופתעתי מכך שיש 25 חסמים בתחום התנועה ובעיקר סביב המדריך לתכנון רחובות. יש שם קשירה בין הצפיפות של הרחוב לרוחב שלו, בין התפקוד לבין המרחק בין צמתים. בנוסף, לרחובות דו־סטריים עם שני נתיבים מומלץ לשים הפרדה קשיחה באמצע - שמרחיבה עוד את הכביש. כל הדברים שמנוסחים כהמלצה יקרו בהכרח כי זה עולם שמרני גם בתחום המשפטי־ביטוחי, כי בסוף מישהו צריך לחתום על החלטה בניגוד להמלצות. בנוסף, הצורך לאפשר גישה למכבי אש - במקום לקנות כבאיות קטנות, מתאימים את הרחובות העתידיים לרוחב של כבאית סטנדרטית".

הזכרת גם את גודל המגרשים.
"גילינו שגודל המגרשים עלה משמעותית וגם הבניינים גדלו מאוד. גם הבינוי המגדלי יוצר אילוץ כזה ובעצם השטח ברוטו של בניינים מאוד עלה. הם גם צריכים להכיל הרבה יותר מערכות כמו מעליות, מערכות מים, מערכות חשמל. ואז גם יזמים מעדיפים לייצר יותר דירות בקומה כדי לשפר את היחס ברוטו נטו שלהם, אז זה הופך את הבניינים לעוד יותר גדולים.

"ולא רק שהבניינים עצמם גדלים, גם היום יש לך מגרשים שמכילים בתוכם כמה בניינים בגלל שיותר יעיל לייצר חניון אחד עבור כמה בניינים. אם פעם כל בניין היה על מגרש, היום בבינוי ישראלי חדש, הסטנדרט הוא שיש שלושה, ארבעה, חמישה בניינים שהם ביחד בעצם מהווים מגרש. הם מהווים יחידה תכנונית, והדבר הזה הוא גם מאפשר ליזם הרבה הרבה יותר גמישות בתכנון.

"זה גם מתקשר לאיך שרמ"י משווקת מגרשים - יותר קל לשווק למעט יזמים גדולים ולא לעשות מכרזים קטנים. גם עיריות מעדיפות אדריכלים ויזמים גדולים ומוכרים. כל אלו מייצרים העדפה לגודל.

"היסטורית, במרכזי ערים המגרשים קטנים הבניינים קטנים וכל אחד נראה אחרת ויש הרבה צמתים. המצב היום זה מיתרגם לסביבה הרבה פחות עירונית".

הפתרונות: לתקן את המדריך לתכנון רחובות

המחקר דן גם בפתרונות האפשריים, שאותם גיבש אלסטר יחד עם החוקר הבריטי מת'יו כרמונה (Carmona). כרמונה גיבש מתודולוגיה של כלים פורמליים וא־פורמליים בתכנון עירוני ובמהלך המחקר "הולבשו" פתרונות שהוצעו בראיונות על המודל של כרמונה.

לדברי אלסטר, "מיפינו 107 כלים שדורגו ויצרו מפת חום של מערכת התכנון ובדקנו באיזה סוג כלים אנחנו משתמשים היום ואיזה נמצאים מחוץ לרדאר שלנו. הכלים שמשתמשים בהם הכי הרבה הם הכלים הפורמליים - של החוק, של תב"ע, של חקיקה, של רגולציה.

"פחות מזה אנחנו משתמשים בכלים לא־פורמליים שאמורים להיות כמו מדריכים, המלצות, מחקרים כל מיני דברים כאלה, וכמעט בכלל אנחנו לא משתמשים בכלים שבאמת הולכים לתוכניות ומנסים להתערב בהם, לבדוק מה אפשר לעשות אחרת, זה מחוץ לטוח המחשבה".

לדבריו, "דבר אחד בטוח יכול לעבוד והוא תוכנית לאומית לסביבה בנויה, דבר שנוצר בעשור האחרון וקיים ב־20 מדינות באירופה.

"מדינה וחברה יכולות לגבש אסטרטגיה ומדיניות של איכות אדריכלית ותכנונית אם מחליטים מה חשוב לנו כמדינה, איך מתקצבים אותו איך עובדים לקראתו ואיך מייצרים שיתופי־פעולה בין משרדי הממשלה, בין הממשלה לעיריות והופכים לנושא שמקבל מטרייה אסטרטגית.

"נוסף לכך, צריך לתקן מדריכים קיימים ושני הגדולים שבהם הם המדריך לתכנון רחובות והמדריך להקצאת שטחי ציבור. אלו שתי אבנים רגולטוריות וצריך להוריד הרבה מאוד מסמכויות המדינה הריכוזית כל־כך לרשויות מטרופוליניות ולרשויות מקומיות כדי לייצר מגוון ולא שבלונה.

"מה שעוד ראינו הוא שארגוני סביבה אזרחית בתחום הזה חזקים ומכתיבים סדר יום. זה המצב לדוגמה באנגליה, בניו יורק, בדנמרק, בהולנד ובמדינות נוספות רבות - אבל בארץ זה לא ממש חזק, ולכן אנחנו עורכים את הכנס בשבוע הבא כדי לגבש יוזמה כזו".

עוד כתבות

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%–15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים ומה הסיכונים?

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי יוצא לעסקת ענק בתל אביב: המספרים והשותף שעושה קאמבק

מדובר בקרקע שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י – וכעת מוכרת אותה בכ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"אחד הרוכשים איראני לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת גארדנט הלת' תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים