הקנצלר לשעבר אולף שולץ סוקר מל''ט הרון TP בתערוכה בברלין / צילום: Reuters, IMAGO/Björn Trotzki
גרמניה צפויה להודיע על מבצוע מערכת חץ 3 עוד השנה - אלא שבה בעת נודע לראשונה לגלובס כי בברלין שוקדים על שתי עסקאות המשך אסטרטגיות של מערכות התעשייה האווירית: רכישת מיירטי חץ 3 נוספים, והכרעה בנושא הארכת הסכם המל"טים מדגם הרון TP.
● בתעשייה הביטחונית מאותתים: הפסקת האש פותחת דלת לשורה של עסקאות ענק
● באוצר דורשים דיבידנד עצום, במשרד הביטחון מתנגדים, והנפקת תע"א מתרחקת
בימים שבהם התעשיות הביטחוניות הישראליות שוברות שיאים - כפי שהשתקף בעסקת הענק האחרונה של אלביט בסך 2.3 מיליארד דולר ובדוחות הרבעוניים המרשימים שלה - עדיין נותרת מכירת חץ 3 לגרמניה מ־2023, בסך 3.5 מיליארד דולר, העסקה הביטחונית הגדולה ביותר בהיסטוריה הישראלית. עם זאת, בצל האיום הרוסי, הגרמנים חוששים שלא יהיה בידיהם מאגר מספיק של מיירטים. מיירט חץ 3, שנחשב ליקר ביותר במערך ההגנה האווירית הרב־שכבתי של ישראל, מוערך בכ־2 מיליון דולר ליחידה.
רכישת־המשך של מיירטים לאחר עסקה אסטרטגית חסרת תקדים אינה דבר זר עבור התעשייה האווירית: באפריל 2017, הודו סגרה עסקת שיא דאז בסך 1.6 מיליארד דולר לרכישת מערכת ברק 8 (גרסת MRSAM). כעבור כחודש בלבד, בניו דלהי החליטו לרכוש מיירטים מהווריאנט הימי של ברק 8 תמורת 630 מיליון דולר נוספים.
מתכוננים למלחמה
בניגוד לרכישות אחרות של מערכות הגנה אווירית מישראל - כמו המשא ומתן של יוון לרכישת קלע דוד, ברק MX וספיידר - האסטרטגיה הגרמנית בעסקת חץ 3 היא הגנה אווירית אזורית, שמתרחבת מעבר לגבולות המדינה בלבד. סוגיה זו נחשבת לחשובה במיוחד בימים אלה, כשמלחמת רוסיה־אוקראינה מתקרבת לשנתה הרביעית וסימני הסלמה באירופה נראים בולטים יותר מאשר סימני רגיעה.
רק בשבוע האחרון ציין רמטכ"ל צבא פולין, וייסלאב קוקולה, כי רוסיה מתכוננת למלחמה מול פולין: "(רוסיה) החלה בשלב של הכנה למלחמה", טען הרמטכ"ל בראיון לפולסקי רדיו, התחנה הציבורית של פולין. "הם בונים סביבנו תנאים שיכולים להוביל לתוקפנות פוטנציאלית בשטח הפולני". הדברים נאמרו שעה קלה לאחר שראש ממשלת פולין דונלד טוסק הגדיר פיצוץ של מסילת הרכבת בין ורשה לבין לובלין בתור "פעולת חבלה חסרת תקדים".
עתידו של "הברון האדום"
עסקה נוספת שבה עוסקת גרמניה מול ישראל נוגעת למל"טים. בינואר 2019, החלה לפעול בבסיס תל נוף טייסת "הברון האדום", שתפקידה להכשיר מפעילי מל"טים גרמנים להטסת הרון TP מתוצרת התעשייה האווירית. העסקה, בסך כ־900 מיליון אירו (כ־1.04 מיליארד דולר לפי שער חליפין של אותה תקופה), כללה החכרה של שבעה מל"טים לתקופה של תשע שנים - חמישה מהם לייעודים מבצעיים ושניים לאימונים והכשרות. נוסף על כך, הגרמנים שילמו 170 מיליון אירו על השימוש בשדה התעופה ובמרחב האווירי.
השנה השביעית של ההסכם עומדת להסתיים, והגרמנים נדרשים להכריע על הצעד הבא. בכיר ביטחוני ציין לגלובס כי קשה לדמיין מצב שבו משרד ההגנה בברלין יחליט להתנתק מהרון TP. מדובר במוצר מוכח, במיוחד לאור ניסיונו במלחמת חרבות ברזל, והגרמנים כבר השקיעו רבות בהבאת מפעילים ובהכשרתם. על כן, הכיוון המסתמן הוא חכירת המשך או רכישת המל"טים.
עלות העסקה המסתמנת משתקפת מדיווח בבלומברג מספטמבר האחרון, לפיו הגרמנים מתכננים לרכוש שלושה מל"טי הרון תמורת מיליארד אירו (כ־1.2 מיליארד דולר). עסקה זו טרם נסגרה ותדרוש, בדומה לעסקאות אחרות, את אישור הבונדסטאג, אך הצפי הוא שבברלין יבחרו בעסקה אחת גדולה או ברצף עסקאות, שמשמעותה הישירה היא שתוכנית "הברון האדום" לא תיסגר, אלא לכל היותר תעבור שינוי.
הפסקת האש שמחזיקה בינתיים מאפשרת לממשלת גרמניה סביבה נוחה יותר לסגירת עסקאות ביטחוניות עם ישראל, בהשוואה לספטמבר האחרון. זאת באה לידי ביטוי בהחלטת הממשלה להסיר את אמברגו הנשק החלקי שהטיל הקנצלר פרידריך מרץ ב־8 באוגוסט - צעד חשוב הן במכירות והן ברכישות.
מנתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) עולה, כי בין השנים 2020-2024 גרמניה דורגה במקום השני בדירוג ספקיות האמל"ח לישראל (33%) - אחרי ארה"ב (66%). נתוני סיב"ט במשרד הביטחון מצביעים על שיא חוזים חדשים ב־2024 בסך 14.795 מיליארד דולר, עלייה של כ־11.7% ביחס ל־2023 והכפלה בתוך חמש שנים. בה בעת, חלקה של אירופה ביצוא הביטחוני לישראל זינק מ־35% ל־54%, בעוד אסיה‑פסיפיק ירדה מ־48% ל־23%.
כמו כן, נתונים שהתפרסמו לאחרונה ב"פוליטיקו" חשפו כי תוכניות הרכש הביטחוני של גרמניה לשנת התקציב 2026 כוללים סכום עתק של 377 מיליארד אירו (437 מיליארד אירו), פי 30 מכל היצוא הביטחוני הישראלי אשתקד. המשמעות היא כי די בהתרחבות קלה של היצוא הביטחוני לגרמניה כדי לחלוש על הכנסות משמעותיות פוטנציאליות עבור התעשיות הביטחוניות הישראליות.
במשרד הביטחון סירבו להתייחס לנושא.